יש מדינות שבהן ועדה מיוחדת בוחרת את הנציג לאוסקר, ויש כאלה שבהן הזוכה בפרס של האקדמיה הלאומית לקולנוע נשלח אוטומטית לתחרות. בישראל תקפה האופציה השניה, כך שלעובדה כי "למלא את החלל" זכה בפרס אופיר יש משמעות מיידית אחת הוא הסרט שינסה השנה להמשיך את המסורת המפוארת של "בופור", "ואלס עם באשיר", "עג'מי" ו"הערת שוליים".
כמו בשנה שעברה, גם הפעם זה לא יהיה אתגר פשוט, ו"למלא את החלל" יידרש להתבלט בתוך חבורה צפופה ואיכותית של יצירות בינלאומיות. צריך כבר להתרגל לכך שבעידן העכשווי, קשה מתמיד להשתחל לקטגוריית הסרט הזר, וזו משתי סיבות: ראשית, הפער בין התעשייה העולמית והוליווד הולך ומצטמצם, כפי שמוכיחה העובדה כי "הארטיסט" הצרפתי חצה בשנה שעברה את הגטו של הקטגוריה הזו, גבר על כל ההפקות האמריקאיות וזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר; שנית, כל מדינה יכולה מעתה גם לשלוח עבודות שאינן בשפה השגורה בה, ויחד עם שגשוג שיטת הקו-פרודוקציות, זה מאפשר לכולם הרבה יותר מרחב פעולה. תארו לעצמכם, למשל, שישראל היתה יכולה לנכס לעצמה את נטלי פורטמן בגלל שנולדה בשטחה, כי זה פחות או יותר מה שאוסטריה עושה השנה.
הטריילר של "למלא את החלל":
בהתאם לכך, אוסטריה ככל הנראה הבטיחה את מקומה בחמישיה הודות לכך שבחרה מטעמה ב"אהבה" זוכה דקל הזהב של מיכאל הנקה - סרט צרפתי לחלוטין בעשייתו ובמהותו, שמתרחש בפריז ומשקף את רוחה, ומציג בתפקידים הראשיים שלושה מהשחקנים הכי ייצוגים של המדינה (ז'אן לואי-טרנטיניאן, עמנואל ריבה ואיזבל הופר, שהם יותר צרפתיים מבגאט עם קממבר). אך כיוון שהבמאי אוסטרי במקור, ואף שאינו פועל שם כבר יותר מעשור, ומשום שהאוסטרים שמו כסף בהפקה, הם יכולים ליהנות מן ההפקר, וקשה לראות מה ימנע מזה לקרות.
אחרי הכל, "אהבה" הוא יצירת מופת אמיתית, אבל בניגוד לסרטי איכות רבים, כזו שיכולה לקסום לקהל הרחב - ובעיקר לאנשים מבוגרים בגילם, שהם כוח מכריע באקדמיה; זו גם מרגישה שהיא חייבת להנקה מאז שלא נתנה לו אוסקר על הפייבוריט "סרט לבן", מה שרק מחזק עוד יותר את הוודאות של המועמדות.
הטריילר של "אהבה":
הצרפתים, מצידם, אמנם איבדו את "אהבה" לאוסטרים, אבל אין להם מה להלין, שכן יש להם את "מחוברים לחיים", הסרט המקומי המצליח אי פעם מעבר לים (וגם בישראל). גם בארצות הברית הוא נהנה מהישגים קופתיים, ויש לו גם שני יתרונות נוספים: העבודה על עיבוד הוליוודי מחודש שלו נמצאת בעיצומה, כך שהאקדמיה תרגיש שזהו בשר מבשרה; ועומד מאחוריו המפיק והמפיץ האמריקאי הארווי ווינסטיין, האיש שדחף את "הארטיסט" לאוסקר בשנה שעברה ובכלל מוכיח פעם אחר פעם כי בכל הקשור לתחרות הזו, הוא האיש החזק בסביבה. אי אפשר להצהיר שיצליח לגבור על "אהבה", אבל ניתן להבטיח שישחיל את "מחוברים לחיים" לחמישיה.
הטריילר של "מחוברים לחיים":
אז הנה, שני מקומות בחמישיה כבר נתפסו, וגם על שלושת הפנויים ניצבת תחרות עזה. זו תגיע, למשל, מצד הסרט השוודי "The Hypnotist", שכן ביים אותו לאסה הלסטרום, שחזר למולדתו לאחר עשרות שנות פעילות בהוליווד, בהן ביים כמה יצירות שהיו מועמדות לפסלון, למשל "שוקולד" ו"תקנות בית השיכר". כפי שהוכיחו בשנים האחרונות סוזן ביאר ("בעולם טוב יותר") וחואן חוסה ק?מפ??נ?י?ה ("הסוד שבעיניים"), יש חשיבות רבה לכך שלבמאי המועמד בקטגוריה הזו יש קשרים בתעשייה האמריקאית, מה שמעניק לשוודיים יתרון ומגדיל את הסיכויים שלהם.
גם למתחרים מדנמרק יש על מה לבנות, שכן "סיפור מלכותי", שעלה בארץ זה עתה, הוא סרט עטור שבחים ופרסים שבעלילתו ההיסטורית-רומנטית ותפאורותיו ותלבושותיו המהודרות גם קולע לטעם האקדמיה. זו בהחלט עשויה גם לבחור לחמישיה אפוס היסטורי אחר - "Lore", שקצת בדומה למקרה של האוסטרים, מגיע מאוסטרליה אף שהוא בכלל דובר גרמנית ועוסק בתלאותיהם של ילדים גרמנים הבורחים מן המדינה בתום מלחמת העולם השנייה.
אף שהמיתוס לגבי האובססיה של האקדמיה עם המלחמה הזו התגלה לא פעם בשנים האחרונות כלא מדויק, עדיין יש בו משהו, מה שנותן תקווה לאוסטרלים ומעצים עוד יותר את התחרות על מקום בחמישיה.
הטריילר של "סיפור מלכותי":
בהמשך לכך, ניצבים גם הקנדים, שעשו טריק דומה לאוסטרלים ושולחים את "War Witch", שבכלל עוסק בילדים אפריקאים, ועושה זאת בצורה רבת עוצמה ועטורת שבחים שמחייבת לקחת גם אותו בחשבון. סרט זה התחיל את המירוץ שלו בפסטיבל ברלין, כמו גם "Kauwboy" ההולנדי, שעוסק גם כן ברכים בימים וגם הוא מוזכר בימים האחרונים בכל האתרים הרלוונטיים המתמחים בנושא כמועמד אופציונלי.
הטריילר של "War Witch":
כבר כעת רשמנו לפנינו יותר מועמדים שכאלה מאשר שיש במקומות בחמישייה, ומובן שזה לא נגמר בכך. קצרה היריעה מלמנות את כל האופציות, אבל יש לציין כי בשתיים מהן יש נקודה ישראלית: "When I Saw You" הפלסטיני עוסק בפליטי מלחמת ששת הימים, ומנסה להאיר את הסכסוך דרך סיפורו של ילד שמנסה למצוא לעצמו בית חדש אכן, אם לישראלים מותר לנסות לכבוש את העולם באמצעות סרטים כאלה, אז גם לפלסטינים מותר, ואולי הפעם, כמו במקרה "גן עדן עכשיו", הם אלה שיקבלו כרטיס כניסה לטקס ואנחנו נישאר בחוץ. נוסף לזאת, המותחן הצ'כי ההיסטורי "מתוך הצללים" (לא להתבלבל עם סרט השואה הפולני "באפילה" שהיה מועמד בשנה שעברה), הופק גם בידי אהוד בלייברג ומשה וליאון אדרי, שניים שבשנה שעברה הגיעו לטקס עם "הערת שוליים" ואולי השנה יגיעו דווקא כנציגי צ'כיה.
הטריילר של "When I Saw You":
כיוון שהדד-ליין לבחירת הנציגים יגיע רק באחד באוקטובר, כל השמות האימתניים הנ"ל כוללים רק את הסרטים שכבר נשלחו רשמית, וצריך לזכור כי בעתיד ממתינים אולי עוד מועמדים כבדי משקל. צ'ילה, למשל, צפויה לשגר את "No", מותחן פוליטי מטלטל שהיה אחד מן הסרטים המוערכים השנה בפסטיבל קאן, מציג בתפקיד הראשי את גאל גרסיה ברנל, המוכר בקרב האקדמיה וחביב עליה, ועשוי בצורה שהיא גם סוחפת ומטלטלת אך גם קלה לעיכול בידי קהל המצביעים. לאור זאת, צריך לצאת מנקודת הנחה שגם הוא יתפוס מקום בחמישיה.
הטריילר של "No":
לכל הפחות, אפשר להוריד מעל השולחן כמה מן המועמדים - אלה שאולי זכו לפרסים בפסטיבלים אירופאיים שונים, אבל הם אלימים ו/או אמנותיים מדי, ולכן צפויים להיות מודרים מן החמישיה, בדיוק כפי שקרה בשנה שעברה ל"היו זמנים באנטוליה" ו"הסוס מטורינו" המהוללים. מדובר, למשל, ב"רחמים" הדרום קוריאני, זוכה אריה הזהב, וב"מעבר לגבעות" הרומני, זוכה פרסי התסריט והמשחק הנשי בפסטיבל קאן - שניים שאולי יכולים להלהיב ועדות שיפוט מצומצמות, אבל לא גופים בסדר הגודל של האקדמיה.
ההדרה המסתמנת של אלה מדללת קצת את התחרות, אבל זה לא הופך אותה לפחות מסובכת. מה עוד, שצריך לזכור כי בכל שנה תמיד מופיע משום מקום סרט שאיש לא דיבר עליו, משתבץ בחמישייה באופן לא צפוי וגורם לכל החזאים, כולל לכותב שורות אלה, לאכול את הנייר שעליו נכתבה הנבואה. בשנה שעברה, למשל, זה היה "Bullhead" הבלגי, וגם הפעם ודאי יבוא סרט כזה, ואולי דווקא הוא מי שידחוף החוצה את "למלא את החלל".
כך או כך, נתקרב לדעת את התשובה ב-4 בינואר, אז יוכרז השוטרליסט - רשימה התחלתית של תשעה סרטים מהם ייבחרו חמישה סופיים. אלה יוכרזו, כמו שאר המועמדים לאוסקר, ב-10 בינואר, והטקס עצמו יתקיים ב-24 בפברואר.
סיכום והימור סופי? "אהבה" האוסטרי ו"מחוברים לחיים" הצרפתי לבטח יהיו בחמישיה, וככל הנראה גם "No" הצ'יליאני. לכך צריך לצרף סוס שחור אחד, ואז נותר עוד מקום נוסף, ולמרות הכל, אפשר לאמין ש"למלא את החלל" יצליח לתפוס אותו. את הפסלון עצמו, לעומת זאת, ישראל צפויה להפסיד בפעם החמישית בעשור האחרון, שכן הוא יילך ל"אהבה".