הזמר הקוריאני Psy, שאחראי ללהיט "Gangnam Style" וגם לריקוד הכי מופרך שביצע בן אנוש כלשהו בשנים האחרונות, הצליח איפה שהרבה אחרים נכשלו וגרם אפילו לבריטני ספירס לבצע את הריקוד המדובר, כשהתארחה בתכנית של אלן דג'נרס. אבל זה באמת כלום: הלהיט הקוריאני שנכנס במהירות שיא לרשימת 10 השירים הנצפים ביותר ביוטיוב אי פעם, מחזיק בשיא גינס לכמות לייקים ועקף בסיבוב את כל הלהיטים המשוגעים האחרים מהמזרח הרחוק, הוא לא סתם עוד קליפ ויראלי. מדובר בתופעה תרבותית של ממש.
ההיסטוריה מלמדת כי Psy אמור להיעלם מחיינו באותה מהירות בה הגיח אליהם, אך את חותמו על עולם הפופ העכשווי הוא כבר הספיק להטביע. הריקוד המדבק שנראה כמו הכלאה בין גדי מופרע, טראנס תחת היפנוזה וצעד תימני אחרי המון ערק, עשה את שלו. למרות שהזמר הקוריאני ניסה להעביר בשירו מסר חתרני על התיעוש והקפיטליזם שעולה על גדותיו בסיאול, נראה כי אף אחד לא טרח להקשיב לשיר באמת, והעולם ממאן להירגע מהיכולת האירובית של פסיי ואף משיב לו שורה של מחוות, למשל הריקוד ההמוני באיטליה, או אישה שמצאה לנכון לקעקע את שם השיר על ידה. לא ברור מתי תיעלם הסנסציה מחיינו, אבל כך או כך זוהי הזדמנות טובה להיזכר בעוד כמה ריקודים שלא נתנו לנו מנוח, והפכו לקאלט בתרבות הפופ העולמית.
ריקוד המקרנה
יש סיכוי שאפילו הצאצאים בשבט האינדיאני הקדום ביותר באמזונס, הרחק מכל סממן של מודרניזציה, מכירים את ריקוד המקרנה. הריקוד שנכנס לחיינו בניינטיז ועשה את הפריצה העצומה שלו כמקדם המכירות היעיל ביותר לאוסף האלמותי "Hitman 7", שייך לצמד לוס דל ריו, שנראים כמו שיכפול של סילביו ברלוסקוני כולל הבחורות העירומות מאחורה וקליפ שצולם כמיטב המסורת של הז'אנר- בלי כסף ועל רקע לבן. זהו ככל הנראה הריקוד היחיד שגם אתם וגם סבתא שלכם יודעים בעל-פה.
MC HAMMER ותנועת הרגליים המוזרה
אמ.סי האמר כשמו כן הוא פטיש. גם הוא בחר להשתמש באפקט הרקע הלבן ובבחורות מרקדות בקליפ ללהיטו "U Can't Touch This", אך אצלו הם שימשו תפאורה לצורה הכי מוזרה בה הזיז אדם את רגליו אי פעם. מכנסי האלאדין הגבוהים אותם לובש האמר בקליפ כבר הפכו עם השנים לשיא האופנה ולמופת של הוט קוטור, על המסלולים של המעצבים הכי נחשבים. אפילו הם לא מצליחים להסוות ואפילו מדגישים את תנועת הפרפר בה האמר מזיז את רגליו (ושריהאנה מחזירה לאופנה בקליפים שלה באינטרפרטציה נשית וסקסית). אפשר לצחוק עד מחר אבל הלוואי שיכולנו לזוז ככה בעצמנו.
מייקל ג'קסון והריקוד של "Thriller" (וגם הליכת הירח)
מייקל ג'קסון היה גאון בכמה מובנים. מעבר לכישרון הכתיבה וההלחנה שלו שפרץ והקדים את זמנו, הוא גם היה גאון של כוריאוגרפיה. ג'קסון כל-כך מחובר לריקוד שאינו מסוגל להופיע מבלי להזיז את גופו אם תנסו לחפש הופעה אחת שלו בה הוא פשוט עומד ושר, לא תמצאו. אצל ג'קסון, לכל תו מוזיקלי יש תנועה פיזית, ושניהם באים יחד, בתזמון מושלם, מהלב. הליכת הירח שלו הייתה בזמנו היסטריה מטורפת, וגם הריקוד מתוך הקליפ "Thriller" עדיין נראה רענן וחדשני. כנראה שזו אחת הסיבות שאפילו האסירים בכלא הכי שמור בפיליפינים מצאו לנכון לשחזר אותו במלואו תחת אבטחה כבדה. וייבז.
"למבדה" של Kaoma
למראה הקליפ של "למבדה", נדמה כאילו מישהו אסף את כל האנשים הכי שמחים ומאושרים בעולם, עם תנועות האגן הכי מקצועיות, ואמר להם, "אקשן". ובכלל, "למבדה" הוא חלק בלתי נפרד מהפסקול של שנות השמונים והתשעים. הדבר היחיד שמבאס בו הוא שמי שביים את הקליפ מצא לנכון לצלם ילדה קטינה מבצעת תנועות מגונות למצלמה. אבל חוץ מהעניין הפעוט מזה הכל פגז. אפילו ג'יי לו, שנדחפה וסימפלה מתוך למבדה לשיר המחריד שלה "On The Floor", לא הצליחה להרוס את המורשת.
ריקוד הקטשופ
כשזה מגיע לקטשופ, כל עורך מוזיקלי מתחיל את העבודה שלו בתחושה ש"לי זה לא יקרה", אבל מתבדה מהר מאוד. "שיר הקטשופ", המכונה באזורים מסוימים בעולם "שיר השטן" (לא הוכח מעולם אמפירית) הוא אחת התקלות הכי חריפות שהתרחשו בעולם הפופ, ותופעה לא מוסברת עד עצם היום הזה. לשיר אחראית להקת לאס-קטשופ, בה חברות שתי אחיות ועוד אחת שהיא ספק אחותן החורגת ספק בחורה אקראית מהרחוב - תעלומה שנמשיך לחיות ממש בסדר גם בלי לגלות את פתרונה.
ריקוד שורות סלסה
כולנו מכירים את הסיטואציה: אתם הולכים לחתונה, שמים את הצ'ק, אוכלים ושותים כמה שיותר כדי לא לצאת פראיירים, ואז מתפנים לרחבת הריקודים בראש טוב. או אז נכנס הדי.ג'יי למצב רוח ספרדי עם איזה שיר בומבה כלשהו, ולפני שהספקתם להבין מה קורה, כולם כבר מאוגדים בשורות ורוקדים יחד בתיאום מושלם תנועות שלא ברור איפה, מתי והיכן למדו. למותר לציין כי כל ניסיון להצטרף להמון נוחל כישלון חרוץ והורס לכולם את הקצב. למה תמיד משאירים אותנו מחוץ לחגיגה? עזבו, או שיש לכם את זה או שאין לכם. וכן, זה קורה גם בארץ.
"You're the one that I want" מתוך גריז
ג'ון טרבולטה, שיהיה בריא, אחראי לכמה מהצעדים היותר זכורים בתולדות מחזות הזמר. הכוריאוגרפיה לשיר "You're the one that I want" - שחותם את סאגת החיזור בין דני לסנדי בטוויסט שהופך את האחרונה לפגי בנדי (אנחנו עדיין מחכים לגירסה הפמיניסטית לקלאסיקה, שתנסה לתקן את הרושם) - שוחזרה אינספור פעמים בקולנוע, בתיאטרון, בטלוויזיה וגם כפרודיה. צפייה חוזרת בריקוד מזכירה כמה דני וסנדי באמת היו יפים ביחד, ותודה לאל שאז עוד לא המציאו את האוטו-טיון.
איזה ריקודים אתם הכי אוהבים? ספרו לנו בפייסבוק