למה אף אחד לא דואג לילדי הפלא: טור מוזיקה מזרחית

ילדי פלא הם לא עניין חדש בתעשיית הסלסולים. כבר עשרות שנים שילדים מככבים על במות המועדונים, משריף, דרך חנן ועד מוג'דה. לאחרונה, אולי בהשפעת התכנית "בית ספר למוזיקה", עושה רושם שהתופעה הזאת מאיימת לחזור – וכן, בהחלט מדובר באיום.

עדן גבריאל, רועי סנדלר ואחרים מנסים לכבוש את עמדת ילדי הפלא החדשים בז'אנר, וממש מאותה סיבה שזה נראה רע כבר בשנות השמונים והתשעים, כך גם כעת. אם באותן שנים ידע שריף לספר בסוג של גאווה שהוא איבד את בתוליו כבר בגיל 12 כתוצאה מחיי הלילה שאליהם נחשף, היום התמונה לא שונה בהרבה. לראות את עדן גבריאל במועדון זה לא מראה נעים במיוחד. הילד המוכשר והמקסים מגיע לכבד אמנים בהשקת סינגל או סתם במסיבת יום הולדת, והוא נשאר שם עד השעות הקטנות של הלילה. גבריאל, כולה בן 13, מגיע לבוש בחליפת בר מצווה, מחכה לתורו לעלות לבמה - ועד שזה קורה, חבריו לכיתה כבר ישנים שנת ישרים. לא ברור איפה דוקטור יצחק קדמן בסיפור הזה, אבל אם אין לאנשים שמנהלים את הקריירה של הילד היגיון בריא, אולי צריך לנסות להפעיל את החוק.

לפני כמה ימים יצא הסינגל החדש של רועי סנדלר, שזכה לכינוי "ג'סטין ביבר הישראלי". לסנדלר, בן 14, יש קול של ילד. הקול שלו עוד יתחלף ויכול להיות שבכלל לא יהיו לו היכולות לסלסל. תשאלו את דודו טסה, שנודע כילד פלא ביכולות הסלסול המדהימות שלו, עד שהתבגר וקולו השתנה. טסה עבר משברים נפשיים לא פשוטים. למזלו, היה לו אבא ששלח אותו ללמוד ברימון, וככה הרווחנו את אחד המוזיקאים היותר טובים שפועלים כיום בארץ. המשפחות של סנדלר וגבריאל, כך נראה, מעדיפות לגזור את הקופון כאן ועכשיו. סנדלר, בדומה לגבריאל, לא בהכרח יצליח להתמודד עם ביקורות ותגובות. המקצוע הזה דורש תעצומות נפש אדירות שאפילו למבוגרים לא תמיד יש.

הכי קל בעולם להגדיר ילד מתבגר בתור "ג'סטין ביבר הישראלי" רק בגלל הגיל. אבל בעוד ביבר מככב על במות יוקרתיות, ילדי הפלא בתעשייה המזרחית חיים גם את הביבים של הז'אנר.

המחרוזת החדשה שהוציא לירן טל, "חלפו ימי", עלולה להפוך אותו לחשוד נוסף ברשימת שודדי הפרויקט של רביבו. אופי העיבודים וההפקה המוזיקלית, השירים הישנים והאווירה הכללית, מאוד דומים למה ששמענו בפרויקט. עכשיו, ללירן טל יהיה קשה להסביר שהוא מתכנן את האלבום הזה כבר כמה שנים טובות. למרות זאת, הוא מנסה.

"בגלל שהחלפתי ניהול אישי והיו כמה עיכובים בקריירה שלי, הרבה דברים היו בהמתנה", הוא אומר. "בזמן הזה גם אחרים פעלו ובין היתר יצא הפרויקט של רביבו, שאני מברך אותם על ההצלחה שלהם. אבל להגיד שאני מנסה עכשיו לשחזר את ההצלחה הזאת, זה יהיה פשוט לא נכון. השירים שחידשתי במחרוזת 'חלפו ימי' הם שירים שאני שר קבוע בהופעות שלי. לגבי 'חלפו ימי', אני יכול להגיד עם כל הצניעות שהשיר הזה כבר מזוהה איתי. עוד כשהופעתי במועדון סהרה ברעננה לפני 14 שנים, זה היה השיר שאיתו פתחתי את ההופעות. זה משהו שרציתי לעשות הרבה זמן והוא התעכב".

דומה שאין זו הפעם הראשונה שעיכובים רודפים את הקריירה של טל, שלא תמיד ידע להיות במקום הנכון בזמן הנכון. "נכון, היו עיכובים ואני לא מצטער עליהם", הוא אומר. "למדתי משפט מהגיטריסט האגדי משה בן מוש שעשה איתי את האלבום הראשון שלי: 'הסבלנות מרה, פירותיה מתוקים'. היום אני בוגר יותר ובשל יותר להצלחה. במקביל למחרוזות שאני עובד עליהן, אמור לצאת ממש בזמן הקרוב האלבום המקורי החדש שלי, כך ששני פרויקטים שלי יוצאים לאור באותו זמן. אני שמח מאוד שהמחרוזת עובדת היטב. היא זוכה להצלחה גדולה ואני כבר עובד על שתי מחרוזות נוספות. אותי לא מעניין מה יהיו הביקורות, חשוב לי שהקהל ייהנה, והכי חשוב לי שאני נהנה מהתוצאה. המחרוזות האלה הן הדבר האמיתי מבחינתי. אני חיית במות ואוהב הופעות יותר מכל דבר אחר. דרך המחרוזות האלה אפשר להרגיש את לירן טל האמיתי".

רעש וסלסולים - כל הטורים

ילדי פלא במוזיקה המזרחית - הגיוני או מסוכן? דברו על זה בפייסבוק