אלאניס מוריסט נראית מאושרת. כמו שאפשר היה להבין גם מאלבומה האחרון "Havoc And Bright Lights" מוריסט שעלתה אתמול על הבמה בנוקיה היא כבר מזמן לא הבחורה הזועמת שהופכת את שברי מערכות היחסים שלה לפופ כן וקליט. מוריסט מצאה בשנים האחרונות שלווה בחיי משפחה שקטים. בעלה, הראפר מריו "souleye" טרדווי, אפילו התלווה לסיבוב ההופעות ומספק את מופע החימום, וכשהמפרנסת מגיחה לבצע איתו את "Jekyll And Hyde", הקהל אשכרה מרים לרגע את הראש מהסמארטפון. קבוצות קטנות של חברות הכי טובות, או סתם בחורות עם בני זוג ממושמעים שבודקים תוצאות ספורט בין השירים כאילו הרגע יצאו מסיטקום אמריקאי, כולם הגיעו לתת למוריסט הרבה חום ואהבה. לפחות בזמן שהיא מבצעת שירים מהאלבום היחידי שהם באו לשמוע.
אף אחד כאן לא אשם. "Jagged Little Pill", אלבומה השלישי של מוריסט שאפשר גם לקרוא לו אלבום הבכורה שלה, לא הפך במקרה לאחד מהאלבומים המצליחים בכל הזמנים - הוא באמת היצירה הטובה ביותר שלה ונדמה שגם היא יודעת את זה. ההופעה כללה שישה שירים מהאלבום החדש שהסיבוב הזה נועד לקדם. היא גם כללה תשעה שירים מאלבום שיצא לפני 17 שנים. אין שום דבר רע במפגש בין קהל שבא לשחזר את ההתמכרות מימי התיכון לאלבום שיקר לליבו וזמרת צנועה מספיק כדי לתת לקהל הזה בדיוק את מה שהוא רוצה, אבל הקפיצות החדות באנרגיה בכל פעם שהופיע שיר מ"Jagged Little Pill" לא יכלו שלא לפגוע במומנטום של ההופעה. רגע אחד כולם על הרגליים, שרים בקולי קולות את "Ironic", ורגע אחר כך כולם מתיישבים לאט תוך ניסיון לפענח מאיפה הגיעה פתאום בלדת הפסנתר "Havoc" למסיבת הכיתה הזו. הביצוע הנוגע והמדויק ל"Mary Jane" מפיל את כולם לקרשים ומזכיר שוב באיזה גרון נפלא מוריסט בורכה; "Receive" מאפשר לקהל לקום ולסדר את העניבה כאילו לא קרה דבר.
מעניין במיוחד לשמוע את מוריסט היציבה והקורנת של ימים אלו, מבצעת שוב מונולוגים זועמים כמו "You Oughta Know". השיר הזה, שבזמן אמת הרגיש כמו יריקה אמיתית בפרצופו של אותו אקס (דייב קולייה מ"צער גידול בנות". כן, המין האורלי בקולנוע בוצע באנקל ג'ואי ואתם צריכים לחיות עם הידע הזה עכשיו) מבוצע עדיין במלוא האנרגיה, אבל גם בחצי חיוך של אישה בוגרת שמקריאה בפומבי את יומן הנעורים שלה ועוזרת על הדרך לאלפים בקהל להיזכר בזמנים שבהם הרגישו דברים כל כך הרבה יותר לעומק.
יחסית להופעה שסוגרת סיבוב הופעות ארוך, מוריסט והלהקה שידרו עסקים כרגיל. למעט כמה תודות לנגנים ולצוות, ואיזכורים ל-Tel Aviv (במהלך השיר "So Pure") ולנעימה של "הנה מה טוב" עבור הילידים, לא נרשמו הפתעות מיוחדות במהלך הסט המהוקצע. אחרי כל הסיקור התקשורתי של המלחמה הפוליטית הקטנה סביב הגעתה לארץ, מוריסט עצמה כמעט ולא התייחסה ישירות לטירוף שסובב את האזור בו היא מופיעה. במקום נאומים מתנשאים (אנחנו מסתכלים עלייך, מדונה( היא הסתפקה בדגש חזק על השיר "Lens" ("עכשיו זאת הדת שלי מול הדת שלך..."), הסימון לשלום ב"Hand In My Pocket", ואיזו הערה על האומץ של כולנו. הרי אם יש משהו שלמדנו בשבועות האחרונים זה שאם אלאניס מוריסט רוצה להישאר מאושרת, היא חייבת להתחפף מהמידל איסט.
אלאניס מוריסט לקהל הישראלי: "תודה על האומץ שלכם"
אלאניס מוריסט: איזה מהלהיטים עוברים את מבחן הזמן?
מה חשבתם על ההופעה? ספרו לנו בפייסבוק