שומר הסף: הסרט שהפך במפתיע לפייבוריט בדרך לאוסקר

העיבוד המדובר למיוזיקל המצליח הגיע סוף כל סוף לאקרנים בארצות הברית ובכמה מדינות אחרות לרגל חג המולד והשנה החדשה, ובתחילה נראה היה שהביקורות הפושרות יגדעו באיבו את המירוץ שלו לאוסקר: אחרי הכל, חוץ מ"התרסקות", שהיה אנומליה סנסציונית, אף סרט לא זכה באוסקר בשנים האחרונות בלי פרגון ביקורתי.

אך אז התפרסמו הנתונים הקופתיים של "עלובי החיים", והחזירו אותו למסלול הנכון: הפרויקט המושקע קבע את הפתיחה הטובה ביותר אי פעם למיוזיקל בקופות ארצות הברית, ומכאן והלאה המשיך לצבור מומנטום. בסך הכל, כבר הכניס הסרט מעל מאה מיליון דולר ברחבי העולם, ועשה זאת בעיקר בזכות תגובות טובות מפה לאוזן של אנשים שיוצאים ממנו בעיניים לחות.

לכל זה יש שתי משמעויות: ראשית, "עלובי החיים" בדרך הנכונה להיות ההצלחה הקופתית הגדולה מבין המועמדים המובילים לאוסקר, מה שיכול לתת לו דחיפה קדימה; שנית, מסתמן גם כי הולך ונבנה סביבו מחנה אדוק ונאמן של מעריצים, ובשנה כה שקולה ועתירת קולות צפים, יכולה להיות לכך משמעות מכרעת. נכון, רבים לא אוהבים אותו, אבל די לו בכך שחצי מחברי האקדמיה יתקבעו עליו בשעה שהאחרים יסלדו ממנו וימשיכו להתפזר בין "לינקולן", "ארגו" ו"כוננות עם שחר".

עם זאת, מובן ש"עלובי החיים" עדיין אינו הפייבוריט לאוסקר – הוא בסך הכל חזר למסלול, ושום דבר מעבר לכך. כמו כן, צריך לציין שגם אם יזכה בפסלון לסרט הטוב ביותר, קשה להאמין שיוצרו טום הופר ישיג את הפרס המקביל גם בקטגוריות הבימוי. הקולנוען הבריטי הרי גרף את העיטור הזה רק לפני שנתיים על "נאום המלך", וקשה לראות איך האקדמיה תשוב לפרגן לו תוך פרק זמן כה קצר, בעיקר כשמול האאוטסיידר הבריטי עומדים שמות בסדר הגודל של סטיבן שפילברג ובן אפלק.

גם מערבון הספגטי של קוונטין טרנטינו הגיע לאקרנים לרגל החג, וגם לו היו סיבות טובות לחגוג - עם הכנסות שכבר עתה חצו את רף ה-70 מיליון הדולר, עושה רושם שזה יהיה הלהיט הקופתי הגדול בקריירה של הבמאי החצוף.

במקרה זה, קשה להאמין כי הדחיפה הקופתית תקרב את "ג'אנגו ללא מעצורים" אל הפסלון – היצירה של טרנטינו עדיין נתפסת מוקצנת ופרועה מדי בשביל לזכות באחד הפרסים הכי ממסדיים של התרבות האמריקאית. עם זאת, ההתלהבות סביב הסרט בהחלט עשויה לעזור לו לכל הפחות לקבל שלל מועמדויות, ואולי אפילו תאפשר ליוצרה להתגבר על התחרות הקשה ולהשתחל לחמישיית המועמדים בקטגוריית הבימוי.

המותחן של בן אפלק כבר מזמן סיים בהצלחה את המירוץ הקופתי שלו, ובכל זאת הצליח לעלות השבוע לכותרות. הסיבה, במקרה שלו: הוא תפס את המקום הראשון בטבלת סרטי השנה של רוג'ר אברט, המבקר החשוב, המוערך ובעיקר הממסדי ביותר בארצות הברית, שטעמו הוא הקרוב ביותר לזה של חברי האקדמיה.

בזמנו, למשל, אברט היה הראשון שחזה את הסנסציה של "התרסקות". לפיכך, אמנם לתמיכה שלו ב"ארגו" אין משמעות מעשית, אבל היא בהחלט עשויה לרמז לאיזה כיוון נושבת הרוח.

סרטו התיעודי של דרור מורה כבר מזמן מיצב את מעמדו כאחת העבודות הקולנועיות המוערכות של השנה, ואמש (רביעי) הגדיל עוד יותר את סיכוייו להשתחל לחמישיית המועמדים לאוסקר בקטגוריית הדוקו. זאת, כיון שקיבל מועמדות לפרס גילדת המפיקים, מה שמהווה אינדיקטור נוסף לכך שדרכו אל הזהב סלולה. אם יזכה או לא, זו כבר שאלה אחרת, אבל כרגע כבר אפשר להבטיח די בוודאות שיהיה מועמד לפסלון.

גילדת המפיקים הכריזה גם על מועמדיה לפרס הסרט העלילתי הטוב של השנה - באופן מסורתי, אין להשליך מכך יותר מדי על העתיד לבוא, שכן אצלה מרכיבים תמיד עשיריית מועמדים, ואילו אצל האקדמיה האמריקאית לקולנוע הכמות גמישה ונעה בין חמישה לעשרה.

ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהכרזת הגילדה. ראשית, היא איששה עוד יותר את מעמדם של שבעת הסרטים שמזמן כבר די ודאי כי יקבלו מועמדות לאוסקר - "לינקולן, "ארגו", "עלובי החיים", "כוננות עם שחר", "ג'אנגו ללא מעצורים", "חיי פיי" ו"אופטימיות היא שם המשחק".

אך נוסף לכך, השתחלו לעשירייה של הגילדה שלושה סרטים נוספים, ובכך החיו את התקווה שלהם לקבל מועמדות לאוסקר. מדובר בשתי יצירות עצמאיות ודלות תקציב -"חיות הדרום הפראי" ו"ממלכת אור הירח" ובהפקת ענק שוברת קופות אחת -"סקייפול".

זהו ציון דרך יפה לכל השלושה: המועמדויות של "חיות" ו"ממלכת" מרשימות לנוכח תקציבן הנמוך, ואילו זו של "סקייפול" היסטורית לאור ההתעלמות ההיסטורית של הפרסים למיניהם מסרטי ג'יימס בונד. אם אחד משלושתם יצליח גם לעשות את הצעד הנוסף ולהשתחל גם לרשימת המועמדים לאוסקר, אז בכלל יהיה מדובר בהישג כביר.

לעומת זאת, בהכרזת הגילדה אי אפשר היה למצוא כמה סרטים אחרים, שהתנדנדו בשבועות האחרונים מתחת לאחוז החסימה ועתה תקוות האוסקר שלהם ספגו מכה אנושה.

מדובר ב"המאסטר", שחביב על המבקרים אבל לא על הממסד; "עלייתו של האביר האפל", שעומד כנראה לסבול מגורל דומה לזה של קודמו; "אהבה" האוסטרי-צרפתי, שבדומה ליצירות מופת אירופאיות קודמות, נשאר כלוא בגטו של קטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר; ו"מלון מריגולד האקזוטי", להיט הפנסיונרים הגדול של השנה, שלא השכיל למנף לטובתו את הגיל הממוצע המבוגר של חברי האקדמיה. בסיכומו של דבר, אם ארבעת אלה לא הצליחו לקבל אזכור מהגילדה, קשה להאמין שיעברו את המשוכה הקשה יותר ויקבלו מועמדות לאוסקר.

מעשית, לא קרה שום דבר רע במופגן לעיבוד של אנג לי לרב-המכר הספרותי של יאן מרטל: ההישגים הקופתיים שלו ברחבי העולם ממשיכים להיות יפים, הביקורות עדיין טובות וגם בישראל הוא עובד. אך בשנה כה עשירה וסוערת, זה פשוט לא מספיק, ו"חיי פיי" מתקשה לשמר את הדיבור סביבו. בשעה שאובמה משבח את "לינקולן", ספייק לי מגדף את "ג'אנגו ללא מעצורים" ו"כוננות עם שחר" מעורר סקנדל ציבורי (על כך עוד נרחיב בהמשך), הדרמה הרוחנית והפיוטית על הנער והטיגריס לא מייצרת אייטמים מחוץ למדורי ביקורת הקולנוע, וגם העובדה שאין בה כוכבים לא עוזרת לה.

בשנה תחרותית פחות, אולי זה לא היה מפריע, אך הפעם המשמעות היא שהמניות של "חיי פיי" הולכות ויורדות. הוא לבטח יהיה מועמד לאוסקר, אבל אין לו שום סיכוי לזכות בו, וגם סיכוייו של אנג לי לקבל מועמדות בקטגוריית הבימוי הולכים ונהיים שבריריים מרגע לרגע. עם זאת, הסרט עדיין פייבוריט בכמה מהקטגוריות הטכניות, ונראה למשל שפרס האפקטים בכיסו.

הזדמן לי השבוע לצפות בסרטו החדש של ג'אד אפאטו, כחודשיים לפני הפצתו המתוכננת בישראל (יקראו לו כאן "הכל יחסים"), וחוויתי אכזבה מרה: מה שאמורה היתה להיות העבודה הבשלה בקריירה של הקולנוען המשפיע ביותר בעולם הקומדיה ההוליוודי העכשווי, התגלתה דווקא כיצירה הפחות טובה בפילמוגרפיה שלו. גם התקשורת והקהל בארצות הברית מסכימים עם הקביעה הזו, מה שמחסל את סיכויי האוסקר של הדרמה הקומית: לפני הגעתה לאולמות דיברו עליה כמועמדת אפשרית בקטגוריית התסריט המקורי, ועכשיו כבר ברור שזה לא יקרה.

מי שעקב בשבוע האחרון אחר התקשורת האמריקאית יכול היה לקבל את הרושם כי שני נושאים עיקריים מעסיקים אותה: הצוק הפיסקלי, והדיון סביב הצגת עינוי טרוריסטים ב"כוננות עם שחר". בשיח הזה, לכל אחד יש מה להגיד, וכל צד בא בטענות אחרות למותחן של קתרין ביגלו על המצוד אחר בן-לאדן: ה-CIA וסנטורים רפובליקאים רואים בו סרט אנטי-אמריקאי המכפיש את רשויות הביטחון הלאומיות, ואילו הפרשנים הליברליים סבורים דווקא שמדובר בתשדיר תעמולה שמהלל את הגופים הללו ומצדיק את השימוש שלהן בלחץ פיזי לא מתון.

הדיון התלהט עד כדי כך שמייקל היידן, ראש הסוכנות לשעבר, פרסם מאמר ב-CNN בו הזכיר לכולם ש"'כוננות עם שחר' הוא רק סרט, ולכן לא צריך לקחת אותו יותר מדי ברצינות". אך למרות הפצרותיו, נראה כי ככל שניכנס עמוק יותר לתוך עונת הפרסים השערורייה רק תתעצם, ועל כל מועמדות לאוסקר שיקבל המותחן יתפרסם עוד גינוי נגדו.

סרט: "לינקולן"/"ארגו"/"עלובי החיים"/"כוננות עם שחר"

במאי: סטיבן שפילברג ("לינקולן")/בן אפלק ("ארגו")/קתרין ביגלו ("כוננות עם שחר")

שחקן: דניאל דיי לואיס ("לינקולן")

שחקנית: ג'ניפר לורנס ("אופטימיות היא שם המשחק")

שחקן משנה: טומי לי ג'ונס ("לינקולן")

שחקנית משנה: אן האתוויי ("עלובי החיים")

הסרט הזר: "אהבה"

סרט התעודה: "How To Survive a Plague" / "Searching for Sugar Man"/"שומרי הסף"

התסריט המקורי: "כוננות"/"ג'אנגו"/"המאסטר"/"ממלכת אור הירח"

התסריט המעובד: "לינקולן"/ארגו"/"אופטימיות"

בסוף השבוע יכריזו גילדות התסריטאים והמעצבים האמנותיים על מועמדיהן. אך בין ההכרזות האלה ובין המועמדויות לאוסקר אין התאמה מכרעת, ולכן האירוע המעניין באמת יגיע ביום שלישי הבא: אז תפרסם גילדת הבמאים את חמשת המועמדים שלה לפרס הבמאי הטוב ביותר של השנה. בדרך כלל, יש התאמה כמעט מוחלטת בין החמישייה כאן ובאוסקר, ולכן אפשר יהיה ללמוד מזה רבות לקראת הצפוי אצל האקדמיה.

כרגע, נראה כי שלושה קולנוענים הבטיחו את מקומם בחמישייה של הגילדה: שפילברג ("לינקולן"), אפלק ("ארגו") וביגלו ("כוננות"). על שני המקומות האחרים מתנהלת תחרות עזה בין כמה שמות: אנג לי ("חיי פיי"), שלאור אישיותו הנוחה חביב עד מאוד על חברי הגילדה, קוונטין טרנטינו ("ג'אנגו"), דיוויד או.ראסל ("אופטימיות"), טום הופר ("עלובי החיים"), מיכאל הנקה ("אהבה") ואולי גם כריסטופר נולאן ("עלייתו של האביר האפל") וסם מנדז ("סקייפול").

הימור: חמשת מועמדי הגילדה יהיו שפילברג, אפלק, ביגלו, לי וטרנטינו. נתראה כאן בשבוע הבא מיד לאחר ההכרזה כדי לראות אם צדקנו, וכדי להתכונן להכרזת המועמדויות לפרסי האקדמיה הבריטית (רביעי) והאמריקאית (חמישי הבא).

מה ההימורים שלכם? שתפו אותנו בפייסבוק