קלישאות, במידה ולא משתמשים בהן נכון, עלולות להיות דבר עלוב, הפכפך, נבוב וריקני. אבל כשהן נכונות, כלומר, מקיימות את כל התנאים שהפכו אותן ל ובכן קלישאה, הן הכי טובות שיש. ג'ניפר סנוקל, הכוכבת העולה של "מעושרות 2", היא קלישאה אמיתית, וזה מה שהופך אותה לקלישאה טובה כל כך. המשפט הראשון שסנוקל, 38, אם לחמישה ילדים, אומרת בראיון שנערך בביתה בחולון הוא "I will fake it until I make it", ובמקרה שלה הביטוי השגור הזה פשוט מדויק: אישה ששנאה את עצמה בתור ילדה, הפסיקה ללמוד בקולג' וקפצה ישר למים העמוקים עד שעשתה את המיליון הראשון שלה בגיל 23.
אבל לעניינים הפיננסיים נגיע אחר כך; קודם נדבר על מה שחשוב באמת: ציצים. "היה לי ציצים בגודל הזה כבר בגיל 9, כשבנות לא ידעו בכלל מה זה חזייה", היא מספרת. "לבשתי חמישה סווטשירטים כדי שלא יראו. אם ראית את התכנית אז את יודעת שהייתי ילדה שמנה ומכוערת". סנוקל חולקת בחופשיות את פצעי הילדות שהביאו אותה עד הלום: היא ממשיכה ומספרת שמעולם לא בילתה את החופש הגדול עם אמא שלה, שהעבירה את חודשי הקיץ בהוראת מוזיקה ודרמה במחנות קיץ. אמה נפטרה מסרטן השחלות לפני שש שנים, בדיוק ביום ההולדת של בתה. כפי שסיפרה ב"מעושרות" באחת הסצינות היותר זכורות עד עתה, מילותיה האחרונות של אמה היו "פאק אוף ג'ני". גבירותיי ורבותיי, את הגברת סנוקל פשוט אי אפשר לזייף.
וגם: ג'ניפר סנוקל מסתבכת בפרשה של כסף, גניבה והכפשות?
"בגלל שאמא שלי היתה מורה, אני הייתי בכל החוגים כדורגל, מוזיקה, ריקוד, דרמה. הכי רציתי להיות רקדנית בלט. אהבתי את הטוטו. חולה על זה. וחולה על ורוד. רקדתי ג'אז וסטפס אבל התחננתי לאמא שלי שתיקח אותי לשיעור בלט, רציתי בלט. היא תמיד קראה לי 'מיי לאב', 'מיי דירסט'. אני הייתי ילדת סנדוויץ' וגם אמא שלי היתה ילדת סנדוויץ'. והיא גם היתה הכבשה השחורה כמוני".
למה את חושבת שאת כבשה שחורה? תסתכלי על עצמך.
"רגע, תקשיבי לסיפור. אמא שלי היתה פאקינג היפי, תספורת של לסבית. ואני הלכתי לשיעור בלט, והיא היתה צריכה להזמין לי חצאית טוטו מיוחדת כי הייתי בגובה מטר 75 כמו היום, ושקלתי 85 קילו. וככה הייתי בשיעורים (היא רוקדת בצליעה ברחבי הסלון נ.ה). אמא שלי היתה הכי גאה בי, היא חשבה שהייתי הדבר הכי יפה בעולם למרות שהייתי הדבר הכי מכוער בעולם. יום אחד היא קיבלה טלפון מהמורה לבלט שאמרה לה 'פרנסין, הבת שלך שמנה מדי ויש לה ציצים גדולים מדי והיא לעולם לא תוכל להיות רקדנית בלט. אם אי פעם ראית רקדני בלט, הם לא שמנים, והבת שלך שמנה".
ואמא שלך פשוט אמרה לך את זה ככה?
"בהתחלה היא ניסתה לשקר לי אבל היינו החברות הכי טובות. היא הוציאה אותי מהחוג אבל הבנתי לבד מה הסיבה. הצקתי לה עד שהיא פשוט אמרה לי את זה ככה. הייתי בוגרת מאוד לגיל שלי ואמא שלי היתה נאיבית. היא פשוט אמרה לי, היא חשבה שאבין. וזה עשה לי חתיכת שריטה. כל הזמן הייתי שואלת אותה אם אני שמנה. היום כאמא אני כמובן מבינה את הצד שלה ולמה היא לא רצתה שאפגע. היא אהבה אותי. אני בחיים לא ארצה שילדיי יעברו את מה שאני עברתי. אני בחיים לא אגיד להם הם שמנים, אבל אני גם לא אגיד להם שהם יפים ורזים אם הם לא יהיו כאלה. אמא שלי היתה כבשה שחורה, וגם רוח חופשית".
זה לא מדהים לגדול עם אמא כזאת?
"לא. לא כשאתה גדל בחברה עשירה והולך לבית ספר יהודי סנובי בתוך קהילה קנדית. אם את תראי עכשיו את קרול, את הילדה שהכי היתה מציקה לי... כולן היום פרות. ועדיין אני אוהבת אותן".
בגיל שש הוציאו את סנוקל מבית הספר שלה והעבירו אותה לבית הספר בו לימדה אמה. "הרגשתי שונה, למה הוציאו אותי משם ואחי הגדול עוד למד שם? עכשיו כשאני מסתכלת על זה אני חושבת שאמא שלי היתה צריכה אותי יותר מאשר אני הייתי צריכה אותה. היא רצתה שאהיה איתה".
לא היו לך חברות?
"לא. גם לא חברים. רק המוזיקה ניגנתי על סקסופון וקלרינט. בעצם היו לי חברים, הייתי בת עשר והם היו בני 20, ניגנתי עם התזמורת העירונית. התחברתי עם אנשים מבוגרים יותר. אבל לא ניגנתי מאז היום שבו נהייתי יפה".
למה? כי בחורות יפות לא צריכות כישורים?
"עד אז הייתי חנונית וצחקו עלי על זה. אבל ברגע שנהייתי יפה חשבתי לעצמי 'אני לא צריכה את זה'. אבל מה אנחנו יודעים כשאנחנו בני 15? פשוט יום אחד נהייתי 'דונט פאק וויז מי'. קמתי יפה".
את נשמעת נורא בטוחה בעצמך, מה שמעורר את השאלה למה את צריכה את "מעושרות".
"אני לא מעושרת רק עם ע', אלא גם עם א'. אני עשירה ואני לא צריכה להראות לכולם שאני עשירה. אבל זו לא סדרה על לבזבז כסף ולעשות כל היום פדיקור ומניקור. אני רוצה להראות לישראל שהחיים שלי לא מורכבים רק מכסף".
חייה של סנוקל אולי לא מורכבים רק מכסף, אך קשה להתעלם מהעובדה ש"מעושרות" חוגגת את מצבן הכלכלי של הנשים שבמרכזה, במיוחד על רקע הניגוד החריף בינן ובין מעמד הביניים קשה היום שיצא להפגין בשבועות האחרונים. "המצב הזה גרם לי קודם כל לחשוב. זה כואב לי אבל גם לי היו עליות ומורדות בחיים", היא אומרת. "אני לחלוטין יכולה להתחבר לזה. אני לא מקבלת תגובות מרושעות מאנשים על עצם שידור התכנית בזמן ההפגנות כי אני לא משדרת את הצד הזה של האטימות. הלוואי ויכולתי לשנות דברים - ולכן גם פתחתי חנות בגדים (חנות בשם "חצופה" או באנגלית "סאסי" נ.ה) שכל אחד יכול להרשות לעצמו. לא פתחתי בכיכר המדינה, פתחתי בראשון לציון. אני לא במצב של מעמד הביניים אז אני לא יכולה לדעת איך בדיוק זה מרגיש ואני לא רוצה להגיד סתם. כמובן שאני ערה לזה ומודעת לזה, אבל התפקיד שלי בתכנית הוא לבדר אנשים ולתת להם תקווה והשראה".
קל לך לדבר.
"מה זה 'קל לך לדבר?', אף אחד לא נתן לי שום דבר על כפית של כסף, אני קרעתי את התחת ואני עדיין קורעת את התחת! אני לא ניקול ולאה. אני לבד בישראל, יש לי חמישה ילדים, אני עובדת מאוד מאוד קשה".
"הסדרה מראה את הלב שלי", היא טוענת. "את האהבה שלי לחיים, את האהבה שלי לילדיי ולחברות. עשיתי את המיליון הראשון שלי בגיל 23 ומגיע לי כי עבדתי עליו מאוד קשה. לכן גם אני וניקול חברות טובות מאוד אבל שונות ולא מסכימות על הרבה דברים, כמו למשל על איך לגדל את הילדים שלנו - על לפתוח עיניים לכל הפאקינג מדינה ולקנות מותגים לתינוק. אבל אני לא שופטת אותה והיא לומדת לא לשפוט אותי. אני מנסה ללמד אותה בכל אופן".
ובכל זאת, גם סנוקל יודעת שיש מי שלא מעריך אותה ואת חברותיה לתכנית על הבחירות שלהן. עובדה זו באה לידי ביטוי לאחרונה כשהתארחה בתכנית "שי בשישי" של הקולגה לערוץ 10 שי שטרן. הכללים היו מעטים וברורים: סנוקל הגיעה לתכנית על מנת להיות טרף קל לשטרן והאורח ערן זרחוביץ', שהסתלבטו עליה ללא רחם, ולא באמת הקשיבו לתשובותיה. "את יודעת מה זה עריכה?", סנוקל מגחכת. "איך שנכנסתי לאולפן אמרתי לשי 'זוכר שהיינו באירוע של ערוץ 10, ישבת לידי והמלצרית שפכה עליך בטעות משקה? גם לי יש קטע עם מלצריות ששופכות עלי משקאות, יש לנו הרבה במשותף (בפרק השני של "מעושרות" מלצרית אכן שופכת על סנוקל משקה נ.ה). לא היו לו מילים אבל את זה לא הכניסו. הם חתכו הכל החוצה כי הייתי פאקינג טובה מידי בשביל התכנית הזאת. שי אמר לי 'אני גם רוצה להיות מעושר, ג'ניפר, איך אני יכול להיות מעושר? אני אמרתי לו, במילים האלה, 'רוצה להיות מעושר? אין בעיה, בוא תפנה לי כסא לידך ואני אנחה איתך את התכנית ותלמד איך להיות פאקינג עשיר'. אבל את זה לא הכניסו. הוא היה עם פה פעור".
ובכל זאת, נראה שהציבור הרחב מחבב את סנוקל, ולראיה מספר ההודעות הפסיכי שהיא מקבלת לחשבון הפייסבוק שלה. היא מרימה את האייפון שלה מעל לאייפד (שעטוף כמובן בתיק כיסוי של שאנל) ומציגה הודעה אחת מיני רבות, שכתבה לה ילדה בת 13. הילדה כותבת לה שהן אולי לא מכירות, אבל היא מעריצה אותה ואת אופן החשיפה שלה בתכנית. סנוקל ענתה לה באייקונים של לבבות והילדה החזירה לה הודעה מרוגשת עם עשרות סימני קריאה. "את יודעת כמה אהבה אני מקבלת בחוץ? זה לא יאומן. כמה אנשים ניגשים אלי, כמה הודעות אני וחברות שלי מקבלות. ביום שבת עשינו יום הולדת לבן שלי ברעננה. נכנסתי לשם וכולם פשוט קפצו עלי. קפצו. את לא מאמינה. כל האמהות והאבות ניגשים אלי ומדברים איתי, 'אנחנו רואים את הסדרה רק בשבילך', אנשים מגיעים לבוטיק שלי בראשון לציון רק כדי לספר לי כמה הם רואים שאני אמיתית'. אז בסדר, לא כולם הולכים אוהבים ולא כולם יבואו אלי ויגידו לי בפנים שהם אוהבים אותי. אבל יש סיבה לזה שאני בתכנית. דבר ראשון כדי לבדר. כי עדיין לא ראית כלום, מותק".
"מעושרות", ערוץ 10, שבת ב-21:00
אורנה בן דור כבר לא מתנצלת על "מעושרות". ראיון
מה אתם חושבים על סנוקל ב"מעושרות"? דברו על זה בפייסבוק