רעש וסלסולים: פורצים את גבולות הז'אנר

עם יציאת הסינגל הראשון של רותם כהן, "אל העולם שלך", שווה אולי להתעכב על התופעה שהוא מייצג, שכן נדמה שזמרים מסוגו תופסים מקום משמעותי יותר ויותר במוזיקה הישראלית: כאלה שהסיווג שלהם לא חד משמעי. הם לא בדיוק "מזרחיים" או "ים תיכוניים", הסלסולים שלהם לא ממש חדים וההגשה לא מוטעמת בחריפות גרונית. לצד רותם כהן אפשר לציין גם את סגיב כהן, מאיה אברהם, קובי אפללו ואפילו מירי מסיקה ודודו טסה. ובעוד מסיקה וטסה כבר מזמן זוכים לכסות תחת ההגדרה "מוזיקה ישראלית" למרות שהם מסלסלים וברפרטואר שלהם יש שירים בערבית, האחרים נמצאים במעין תחנת ביניים.

לפני 14 שנים, מאיה אברהם היתה אחת ההבטחות הגדולות של הז'אנר. עם השנים היא חיפשה את עצמה, התחתנה, הקימה משפחה ובמקביל פיתחה את הקריירה המוזיקלית בעזרתו האדיבה של עידן רייכל. לאחרונה היא הוציאה סינגל חדש, "עברתי את הדרך", שבאמצעותו אפשר אולי להבין עד כמה קשה להגדיר אותה. בשנות ה-80 וה-90 היא אולי היתה מוגדרת כ"אמצע הדרך" או כ"מוזיקת עולם".

כך גם סגיב כהן, שכבר שנים סולל לעצמו שביל שכנראה יכול לשמש רק אותו. סגיב מסלסל, שר בחית ועין גרוניות, אפילו גיטרות מסולסלות נשמעות אצלו לעיתים וגם מוזיקה תימנית אותנטית. ובכל זאת, מה שמרחיק אותו מהז'אנר הוא היעדר אווירת השכונה – וזה, בסופו של דבר, מה שמשייך זמר לקטגוריית ה"מזרחי": כל מה שנחשב נמוך ועממי. ברגע שזמר מצליח לשדר על תדר קצת יותר איכותי, הוא מצליח להעלים באופן מידי את הכתם המזרחי.

"האמת היא שאני לא ממש עושה מוזיקה ים תיכונית. אני מושפע מאוד מהמוזיקה הספרדית", אמר רותם כהן כשהתארח בתכנית הרדיו "בריזה" של ראם כהן. זה לא שרותם כהן שכח שגם חופי ספרד שוכנים לאורך הים התיכון – הוא פשוט לא ממש הרגיש בנוח עם ההגדרה הזאת, למרות שכתב והלחין שירים לאייל גולן. רותם כהן הוא לא הזמר הראשון שמושפע מהמוזיקה הספרדית. מיטב המסלסלים לאורך השנים היו שם לפניו, מג'ו עמר דרך זוהר ארגוב ועד אייל גולן. ב"אל העולם שלך" קשה באמת למצוא את המאפיינים הגסים שהופכים אותו למזרחי או ים תיכוני. לא גיטרות מסולסלות ולא ח' וע' גרוניות.

למרות זאת, "אל העולם שלך" יכול היה להתאים בקלות לאייל גולן, ישי לוי וזמרים אחרים מהז'אנר. מה שמבדל אותו יותר מכל מהמיתוג "זמר מזרחי" הוא איכות המוצר שלו. כשמגיעים זמרים ויוצרים שמביאים איתם איכות טקסטואלית ונזהרים עם התבלינים החריפים, יש להם סיכוי לברוח מההגדרה המסרסת הזו. במהלך של כהן יש לא מעט סיכון. זמרים כבר נפלו בעבר בין הכסאות. הרווח, לעומת זאת, הוא תעודת זהות כחולה של "זמר ישראלי" – תשאלו את בועז שרעבי. אבל בתכלס, בכל מה שקשור למוזיקה נטו, רותם כהן, קובי אפללו ואחרים משתייכים בסופו של דבר להגדרה הרחבה של מוזיקה ים תיכונית/מזרחית/מסולסלת. בגלל שזה איכותי, עמוק, מגוון וצבעוני.

לא מדובר בעוד סיפור של זמר שהופיע בכמה מועדונים ביוון והצליח למכור קרח לאסקימוסים. הפעם, כך נראה, מדובר בדבר האמיתי: זמר ישראלי שזוכה לחוזה הפקות ביוון. מדובר באסי יחיאל, שלא הספיק לעשות הרבה בארץ וכבר חתם על חוזה הפקה עם טאנאסיס פוליקנדריוטיס. יחיאל כבר הספיק להופיע בבמות נחשבות ביוון, והטקטיקה שלו היא לחזור לישראל עם עיטור ניצחון יווני. כשיוצר בסדר גודל של פוליקנדריוטיס הוא המפיק המוזיקלי, יחיאל יכול בהחלט לחזור לישראל עם יתרון שאין לאף זמר ישראלי. פוליקנדריוטיס, שכתב לאגדות יווניות כמו סטליוס קאזנג'ידיס ופיצה פאפאדופולו, אמור להפיק ליחיאל שירים מקוריים והאלבום ייצא בישראל וגם ביוון. אם על הדרך יצליח יחיאל לקחת גם ביס מהעוגה ביוון, זה יהיה בונוס. בשלב הראשון, אין מטרה כזאת.

לא מעט שנים מסתובבת הזמרת אליקי בתעשייה. היא ניסתה כמעט הכל ובסופו של דבר מצאה את עצמה במוזיקה היוונית. בימים אלה היא עובדת על מופע מעניין וייחודי, "מאתונה בחזרה לתל אביב", עם התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון. אליקי תבצע 24 שירים שמקורם ביוון והפכו בארץ ללהיטים בגרסה עברית. הרעיון נשמע מצוין ובהחלט יהיה מעניין לראות את התוצאה על הבמה. אליקי היא לא זמרת גדולה, אבל כאן יפעל לטובתה הגב המוזיקלי שתעניק לה התזמורת הנפלאה בניצוחו של תום כהן. מתוך רשימת השירים, חובה לציין ש"זה הזמן לסלוח" הוא לא שיר יווני במקור, שלא לדבר על "צלצולי פעמונים" שהולחן על ידי אהובה עוזרי.

רעש וסלסולים - לכל הטורים

מה חשבתם על השיר של רותם כהן? ספרו לנו בפייסבוק