בסופו של דבר, מפגשים הם דבר שמפרה מוזיקאים: מחברים פוגשים מלחינים, גיטריסטים מאתרים זמרים ומתופפים מחפשים להקה. לפעמים, המפגשים האלה טריוויאליים: מה יותר טבעי מאמן שמארח חבר מאותו וייב או אזור מוזיקלי. אבל לעתים, המפגשים הללו אחרים, משונים, מחברים אמנים מעולמות שונים ומשונים ליצירת מופת או לאסון מביך. לכבוד חג הסוכות, המדור מגיש את מצעד האושפיזין שמונת האירוחים ושיתופי הפעולה הכי יוצאי דופן במוזיקה הישראלית (שבעה אושפיזין ועוד אחד עלינו). כאן גר זאב עם כבש, ונמר עם גדי רובץ.
חוה אלברשטיין וריימונד אבקסיס "מה שלומך אחות"
הרבה לפני שאריק איינשטיין ושלמה ארצי החליטו לאחד כוחות למפגש ענקים, נעמי שמר הגדולה חפצה במפגש ענקיות, כשגדולת זמרות ארץ ישראל פוגשת את האהובה שבזמרות המרוקאיות לשיר שכולו אחוות נשים: "בשעה שקשה לי לשיר והכל מתמוטט על ראשי, התרשי לי לזכור ולהזכיר תמיד: לך יש אותי, לי יש אותך, לנו יש אותנו". לימים, בערב מחווה לנעמי שמר, יתחברו להן ברוח דומה גם עדי כהן ומירה עוואד.
החברים של נטאשה עם דודו פישר, ערן צור, מאיר בנאי ודוד ד'אור "ליזה"
הרבה מתארחים היו ב"רדיו בלה בלה" המופתי (רשימה חלקית: לאה שבת, אלון אולארצ'יק, פבלו רוזנברג, רינת גבאי, קרני פוסטל ועוד המון), אבל הקרנבל מגיע לשיא ב"ליזה", החלק הרביעי שלו שהוקדש לאהבה ולווה במוזיקה דרמטית והופק על ידי שם טוב לוי. שיר הנושא של החלק הזה הוא יצירת מופת בפני עצמו/
סבלימינל והגבעטרון "בת שישים"
מי היה מאמין שדווקא חבורת הזמר הוותיקה מקיבוץ גבע תבצע את אחד הלהיטים הכי גדולים של 2008? כנראה שרק קובי שמעוני. מה שנשמע כרעיון כל כך מופרע, כל כך הזוי, הצליח הרבה מעבר למצופה.
צביקה פיק ונושאי המגבעת "שיר הפרחה"
זה כבר הפך מזמן למיתולוגיה: שרידי הלהקה הירושלמית פורצת הדרך שהתפרקה בשיא ההצלחה הלכו לשתף פעולה עם הקאמבק של הפופ-אייקון מהסבנטיז. זה כמעט התפתח לתקליט שלם, ואנחנו רק נותרנו עם השברים.
אביב גפן ועידן רייכל "קוצים"
וגם זה אמור היה להיות אלבום שלם: הניסיון המשותף של הרוקר המרדן כביכול ומלך הפלייליסט מהפרויקט אמור היה לחזק את שניהם לסדר להיטי ענק בטוחים לאביב גפן, ולחבר את רייכל לאזורים רוקיים ומאתגרים יותר. מכל זה נשארו רק שני שירים בעייתיים, שנדחסו לאלבום האחרון של גפן, ושורה נשכחת בביוגרפיות המוזיקליות ההרבה יותר מוצלחות של השניים.
נינט וגלעד כהנא "My Game"
אז, שיתוף הפעולה האינטנסיבי (שדווקא כן הפך לאלבום שלם) בין מנהיג הג'ירפות לנערת הרוק שעדיין חיפשה את עצמה, נראה תמוה. היום זה כבר נשמע הגיוני, במה שבעצם היה הפרויקט הראשון באנגלית של נינט, שאחריו הגיע האלבום השלישי שלה " Sympathetic Nervous System".
ערן צור ודנה אינטרנשיונל "שיר קדמשנתי (סקס אחר)"
וזה כבר כל כך מבריק ואפילו מתבקש: אף אחת לא יותר מושלמת מדנה אינטרנשיונל לחבור לבוטה שברוקרים הישראלים בפרויקט "אתה חברה שלי" משירי יונה וולך, בקאוור לקלאסיקה הישראלית שחוקרת את המיניות. ערן צור רק התחיל אז לגלות את המוזיקה האלקטרונית, ואינטרנשיונל עדיין לא זכתה באירוויזיון.
כוורת והתזמורת הערבית של רשות השידור "התמנון האיטר"
וגם זאת קלאסיקה אמיתית: שבעת המופלאים, הרוקרים יוצאי הלהקות הצבאיות בשיא הצלחתם, כאן עם התזמורה של זוזו מוסא. סנדרסון הקליט גרסאות מוקדמות לקטע הזה יחד עם התזמורת הערבית של רשות השידור עוד לפני שכוורת הוקמה, אבל זאת הגרסה שהגשימה את החזון שלו במלואו.
שיר אחד בשבוע
השבוע מציינים תשעים להולדתו של המשורר נתן יונתן, ובהמשך השנה יצוין עשור למותו. כשבנו ליאור חגג יום הולדת ארבע, כתב לו אביו: "בכל אשר תלך בדמי ביתי, איתך אהיה ילדי עדי כלותי". ליאור נהרג ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים, לפני 40 שנה. שלמה ארצי הלחין, ובקטע הבא הם שניהם מספרים על השיר.