עברה כמעט שנה וחצי מאז שמדונה, מלכת הפופ והפרובוקציות, נחתה בישראל כדי לפתוח את סיבוב ההופעות העולמי "MDNA Tour" - ומכל המקומות על הגלובוס בהם יכלה לבחור, דווקא באצטדיון רמת גן האקזוטי. אחרי שסיימה להתעופף בין 30 מדינות, שבהן מכרה יותר משני מיליון כרטיסים שזיכו אותה (שוב) בתואר "הסלב הכי רווחי" של השנה החולפת, מגיע שלב העלאת הזיכרונות. כלומר, שחרור ה-DVD שמתעד את השואו, חתיכת שואו. כזה שסיפק כותרות (לאו דווקא מוצדקות) בגלל חשיפת פטמה כזו או אחרת, התגפפות עם הבויפרנד הצעיר מול כולם, או וידאו-ארט שהרגיז-מישהו-חשוב-איפשהו-בעולם.
פספסתם את מדונה על הבמה? נראה שתיאלצו לעכל את העובדה שגם ב-DVD שצולם במהלך שתי הופעות חמימות במיאמי, (אחרי שההתרגשות הראשונית שהורגשה בארץ חלפה, אבל רגע לפני שכל הצוות היה קצת עייף מדי), לא באמת תראו הופעה חיה. מה כן תקבלו? קליפ בן שעתיים - כזה שערוך לפרטי פרטים, מהוקצע, כמעט מנוכר - שיעביר אתכם חוויה שונה מזו שממנה יכולתם להתרשם כשמלכת הפופ הזיעה באותו אזור זמן שבו נכחתם. זה, כנראה, יתרונו וחסרונו של "התיאטרון המוזיקלי" של מדונה, כפי שהיא מכנה את מה שקרה שם על הבמה.
כן, יש הרבה מה לעכל, מלבד בחירת השירים - שהתרכזה סביב אלבומה האחרון של מדונה וסיבוב ההופעות הנושא את שמו - והרגיזה את המבקרים כאן, שכנראה ציפו לעוד להיט שחוק או שניים. זוויות הצילום מיוחדות (כולל קטעי מאחורי הקלעים שמפציעים תוך כדי השירים והקהל ממש לא יכול היה לראות בדרך אחרת), הפילטרים המגורענים שדרכם המופע צולם ונערך (שמעלימים כל זכר לכך שהאישה כבר באמצע שנות ה-50 לחייה), השירים לפעמים נשמעים כמו גרסת אולפן מיוחדת (ומגיעים בדיסק נפרד כחלק מגרסת הדלוקס), ויש אפילו שילוב מעניין של מסכי הרקע, הרקדנים והקהל, שמתמזגים באותו פריים מורכב.
אצל מדונה, מלכת הפרפקציוניזם, הכל חייב להיות מושלם. הרקדנים שמפרפרים כמו להקת מחול מודרני גם כשהיא מחליפה עוד אאוטפיט בין השירים, חברי "שלישיית קאלאקן" הבסקית שנותנים בקולות רקע דרמטיים, הבמה התלת ממדית - שמרימה, מורידה, מפתיעה והופכת גם היא למרכיב מרכזי בשואו של מיס פופ. כולם זוכים לספוטלייט בתוצאה הערוכה, כך שלפעמים אפשר לשכוח שמיליוני האנשים שבחנו את סיבוב ההופעות הזה מקרוב, הגיעו בסופו של דבר בעיקר בגלל אדם אחד - נו, מדונה - שלפרקים, פשוט נבלעת בתוך כל ההמולה.
ממחרוזת הפתיחה שמערבת בין מלמולי תפילה קדושים למלכת החטאים, שפורצת אל הבמה עם הרובה, כמו טרוריסט לוהט במיוחד - רק כדי להפשיט את הנזירים שלה ולהתגלגל על הבמה עם אפקט אוטו-טיון, דרך הבדיחה על חשבונה של גאגא (שמאוד הוצנעה לעומת הצורה שבה התרחשה לייב) ועד לביצוע הנוגה (והמופתי) ל"Like a Virgin" - אין שום הפתעות על הבמה. הכל, כולל הניואנסים, הולך לפי התכנית. היא מתלטפת עם הרקדניות במידה, מקללת על הבמה במידה ומשתפת את המעריצים במופע פה ושם, כולל בנה רוקו שעולה לרקוד איתה, ובכן, במידה.
מדונה עצמה סיפרה שעבודת העריכה של המופע ארכה לא פחות מחצי שנה, כך שמיותר לצפות להופעה גולמית אולד-סקול, עם קפיצות בין זווית כזו לאחרת על הבמה מפעם לפעם, עם קלוז אפ ארוך או קטע ריקוד בצילום סטטי. מדובר בסרט הופעה של ממש, כזה שאין רגע שבו המצלמה לא עוברת מפה לשם, למעלה, באלכסון, מצבע לשחור-לבן וחוזר חלילה. יש שיחשבו שזה מעייף, אבל אפשר לומר שכך גם ההתרגשות של הצופה נשמרת במשך לא פחות משעתיים של שואו.
אז איפה הקסם במוצר הנלווה? כנראה באפשרות לחוות את המופע כמו שמלכת הפופ רוצה שתראו אותו - "מסע מחושך לאור" (כפי שהיא מסבירה) שהוא בעצם ספקטקל נוצץ, עם הבמה הכי חדשנית, עם מסרים בוטים שנועדו לזעזע כמו גם לנסות להשפיע, עם הפרפורמרית הכי טובה בעולם הפופ. הרי מי שרצה לראות איך נראו ההופעות, כבר בטח חיפש את הקטעים שבאיכות לא משהו בכלל ביוטיוב, וחבל. מספיקה רק צפייה אחת ב-"Girl Gone Wild", "Give Me All Your Luvin'" או "Like a Prayer" גרסת ה-DVD (או סתם בעוד שוט של המעריצים המטורפים צווחים) כדי להבין שלמרות כל הבלאגן, מדונה עוד שם - מקיאה (או מזיעה) את הנשמה שלה כל ערב, בין האורות על הבמה.