הבמאי הצרפתי פרנסואה אוזון מייצר סרט כמעט מדי שנה, במה שנראה כמו קלות דעת ביחס למקצוע. מאז ראשית דרכו בסוף שנות ה-80, הוא ביים קרוב ל-40 סרטים קצרים וארוכים שהפכו אותו לאחד השמות המובילים בסצנת הקולנוע העולמית. הסרטים שלו - שיש בהם לרוב ממד של פרובוקציה, ליריות, אך גם מיומנות טכנית כובשת - מייצרים לו תדמית של אמן חשוב שהמבקרים מחבבים וגם הקהל הבורגני מסוגל לחבק. הבעיה עם אוזון, שחלקה נובע ללא ספק מקצב העשייה המוגבר שלו, היא שמאחורי העשייה המהוקצעת וההילה האמנותית, מסתתרים בחלק גדול מהמקרים רעיונות חצי אפויים ומהלכים עלילתיים שטחיים ומרושלים, שהופכים את סרטיו למוצרי צריכה נעימים לרוב, אך נטולי משקל. וודי אלן, עוד יצרן סרטים בסיטונאות, מפצה על העובדה שרוב סרטיו בעשורים האחרונים הם טיוטות בלתי מפותחות על ידי הומור משובח. במקרה של אוזון, הפיצוי על ההתרשלות בפיתוח סרטיו הוא כנראה היופי החיצוני שלהם. סרטיו מוארים ומצולמים היטב, ומשתתפים בהם שחקנים ושחקניות יפות, שלא מתביישים גם לחשוף את גופם.
מהבחינה הזאת, "צעירה ויפה", סרטו החדש של אוזון, שהשתתף השנה בתחרות המרכזית בפסטיבל קאן היוקרתי, אינו יוצא דופן בנוף יצירתו. זהו סיפורה של איזבל, נערה יפה בת 17, בת למשפחה בורגנית מבוססת. לאחר התנסות מינית ראשונה ולא מספקת, איזבל מחליטה לעבוד כנערת ליווי, ומבלה חודשים בלשכב עם גברים מבוגרים תמורת סכומים נאים. זאת בזמן שמקביל היא ממשיכה לנהל חיים נורמטיביים של נערת תיכון בתולית ותמימה.
מרין ואקט על זנות, עירום והצד המכוער של דוגמנות. ראיון
זהו סיפור מעורר עניין ופרובוקטיבי במידה, שיכול היה אולי להפוך עם קצת מאמץ לדרמה או אפילו מותחן פסיכולוגי, שבמרכזם הנסיבות שמביאות אישה צעירה מ"משפחה טובה" לבחור לעסוק בזנות. לכאורה זה יכול היה ללכת לכיוון של סאטירה חריפה על הבורגנות האירופאית, סטייל לואיס בונואל, או לחילופין לעיסוק בנוער תאב הריגושים בכל מחיר בעידן הטכנולוגי. אוזון אינו בוחר באף אחד מהנתיבים האלה, אלא מעדיף להפוך למוקד הסרט את גופה הענוג ופניה המלאכיים של הדוגמנית והשחקנית היפהפיה מארין ואקט. אם אפשר להמר, זה הנושא שבאמת עניין את אוזון בסרט, ורק היותו הומו מוצהר גואלת אותו מההאשמה כי בחירותיו כאן מונעות בעיקר מחרמנות בלתי נשלטת. המצלמה סוגדת לואקט ולקימורי גופה הנגלים לעיני הצופים בזוויות מגוונות, עם ובלי לבוש, וכיוון שיש בנמצא גם כשרון משחק מובהק התוצאה היא הופעה קולנועית שקשה לעמוד בפניה, לפחות כשזה נוגע לגברים סטרייטים.
סביב הרומן בין ואקט למצלמה, אוזון טווה עלילה שמבטיחה הרבה, אבל בסופו של דבר מקיימת מעט. המניעים של הגיבורה נותרים חידתיים לכל אורך הדרך, ועל כן דמותה גם נותרת שטחית מאוד מבחינה פסיכולוגית. על כן, הבחירה שלה לעסוק בזנות נותרת בסופו של דבר יותר גחמה תסריטאית מאשר בחירה אמנותית בעלת עומק ותוקף. העובדה שהמהלך העלילתי שאמור להניע את הסרט הוא גחמה לא מבוססת, מעניקה גם לסרט כולו חוסר אמינות בסיסי, שמונע מהצופים לפתח הזדהות ממשית עם הדמויות ועם הסיטואציה. גם המהלך האחרון של הסרט, שמפגיש בין ואקט לשרלוט רמפלינג המופלאה, כוכבת סרטו המפורסם של אוזון "מתחת לחול", ומנסה על ידי כך לנמק את בחירותיו האמנותיות עד אותו שלב, נותר שרירותי למדי ולא מספק בעליל.
למרות פגמיו הגדולים, גם "צעירה ויפה", כמו מרבית סרטיו של אוזון, מזמן חוויה קולנועית נעימה לעין, שמבוצעת במיומנות טכנית, והיא לעולם אינה גולשת לטרחנות ושעמום של הקולנוע הצרפתי במירעו. הסרט תמיד מסקרן ומשוחק לעילא, וגם כשהוא לא מספיק טוב, עדיין יש בו מספיק דברים ליהנות מהם. צריך רק לקוות, שאוזון ישקיע קצת יותר בסרט הבא שלו.