דוגמנית בינלאומית יפהפיה וקצת משועממת (רותם סלע), נפרדת מההוליווד-חבר שלה, וחוזרת לישראל ללקק קצת את הפצעים ולהשתעשע עם הלבנטינים עד שיעבור לה. מנגד, אופה חתיך (אביב אלוש) שרק רוצה לרצות את כולם, אבל יש לו ערכים ויושרה, מבין שעם החברה התובענית והמעצבנת שלו (מזה "תשע שנים ושבועיים"), הוא כבר לא יתחתן. כל מה שצריך זה טיפונת יד גורל מכוונת, והשניים כבר ייפגשו ויבינו שהפכים נמשכים, והחומר שיש לאחד הוא בדיוק מה שחסר לשנייה, ויאדה יאדה יאדה. וזה בדיוק מה שקורה ב"להיות איתה".
ל"להיות איתה" יש הרבה רעשי רקע שצריך לנקות כדי לבדוק מה בדיוק עומד מולנו הראשון והרעשני שבהם הוא אסי עזר. עזר כידוע, הוא יוצר וכותב הסדרה, ולא היתה שום דרך לפספס את העובדה הזו. כבר ארבע שנים שהתעשייה מזמזמת שאסי עזר, המנחה הכי אהוד של קשת, עובד על סדרת טלוויזיה. ואם להוסיף על זה עוד פרט מידע שיש להסיט מהדרך כדי להתייחס ל"להיות איתה" כמות שהיא ידוע שהסדרה התבססה על חברתו הטובה (דאז? כבר לא? למי אכפת), של עזר בר רפאלי, הדוגמנית הכי בינלאומית שניהלה את הרומן הכי בינלאומי. והיו עוד רכילויות ושמועות ועניינים שעושים רע על הלב וטוב על הרייטינג. ומכונת היח"צ הרשמית והלא רשמית, שקשקה כל כך במרץ עד שכמעט ועלתה באש.
ולכל אלו צריך שלא להתייחס בכלל, ולהגיע לפגוש את "להיות איתה", כמו תינוקת שאין לה הורים. אז מה באמת יש כאן? "להיות איתה" היא קצת "נוטינג היל" וקצת "אהבה זה כואב", וזה עובד לה. היא מתוקה מספיק בשביל להיות הפילר הרומנטי לחורף, ומודעת מספיק לזה שהיא מוצר טלוויזיוני על רצף ה"נוסחה מנצחת" כדי להימנע ממלכודות מביכות. וחוץ מזה, גם אם מתעלמים מהרקע שלה, ברור שהיא טלוויזיה מושקעת, ואיך אומרים? גם בעלת פריבילגיות. לבד מרותם סלע ואביב אלוש שתיכף נחזור אליהם, יש לה את מארק איווניר הנפלא, שאמנם גדול על התפקיד שלו, אבל נותן לסדרה אפיל מרשים. מלבדו, ג'ייסון לואיס ("סקס והעיר הגדולה"), משחק את החבר האמריקאי של נועה הולנדר; אורי גבריאל מגלם את אביו של הגיבור; עודד רסקין מביים ורון לשם עורך התסריט. מפה לשם אפשר להבין ש"להיות איתה" היא פייבוריטית עוד לפני שפתחה את הפה.
בעוד שהסיפור די כותב את עצמו מעצמו, והדיאלוגים בסדר רוב הזמן, מה שבאמת גורם למסך לנצנץ הם אביב אלוש ורותם סלע. סלע ממשיכה (מאז שתי עונות "אבודים באפריקה" ו"אבודים באסיה"), באופן יציב ומרשים להיות הפתעה ליהוקית מה שאומר שאפשר לוותר כבר על ההפתעה, ולהבין שהיא הברקה. ואביב אלוש צובר עוד נוכחות טלוויזיונית מוצדקת, ומפענח את הדרך להשיג הרבה אימפקט במעט מאמץ. "להיות איתה" הן מסוג הסדרות שיקומו או ייפלו על הכימיה בין הזוג שכנגד כל הסיכויים, למרות כל הקשיים, השד העדתי והפער הסוציואקונומי יימצאו את הדרך להיות יחד. והכימיה שם, ועוד איך שם. הקלוז אפים על העיניים הנוצצות והשפתיים הרוטטות של סלע ואלוש, הם אלו שיגרמו לצופה שבבית לרצות להיות צד ממערכת היחסים הזו ולעזאזל הפרטים והגליצ'ים הלא אמינים. דווקא פחות מהמהומה שסביב "להיות איתה" היה עושה לה טוב יותר, נותן לה את המקום הטבעי של סדרה קטנה, חמודה ולא מתיימרת, ולא מעורר נגדה אנטגוניזם כיוון שהגיעה מהקאסטה העליונה.
