את הקומדיה הרומנטית "להיות איתה", שתעלה בקרוב בקשת, יצר אסי עזר, ולמרות שנכתבה על-ידי המנחה הלאומי לרגע זה, אין לה כל קשר לריאליטי. במרכז הסדרה עומד אופה מבת ים, עמוס דהרי, (אביב אלוש), שמתאהב בבתו הדוגמנית של טייקון, נועה הולנדר (רותם סלע). בסדרה לוקחים חלק גם אורי גבריאל, עופר חיון, יאנה יוסף והשחקן האמריקאי ג'ייסון לואיס ("סקס והעיר הגדולה") המגלם בסדרה דוגמן לשעבר, מנחה בהווה של תכנית הטלוויזיה האמריקאית המצליחה (והפיקטיבית) "אמריקן סטאר" ואת בן זוגה לשעבר של סלע.
את תפקיד הסוכן האישי והקשוח של סלע ממלא השחקן מארק איווניר, שטורח להבהיר לעמוס כבר בפרק הראשון של הסדרה שהוא ונועה לא מגיעים מאותו העולם, ומוטב לו לבחור להיעלם מעצמו ולא לחכות להשפלה מצד הדוגמנית, שתגיע לבטח. הסיפור הבסיסי של "להיות איתה" הוא בערך "נוטינג היל" פינת בת ים, והוא זה שאמור לחמם את הלבבות בחורף הקרוב.
"הסדרה היא קומבינציה מעניינת שלא ראיתי לפני", אומר איווניר, שזכור בעיקר מתפקידים דרמטיים ראשיים, "היא משהו שהוא 'הפמליה' וסרט בורקס בו זמנית ויוצרת מקום שבו הדברים האלה עובדים ביחד. גם אסי בכתיבה, גם עודד רסקין בבימוי וגם השחקנים שכולם ממש ממש טובים בעיניי, עשו עבודה טובה בסינתזה הזאת שהיא מאוד לא פשוטה. לעומת סרטי בורקס בהם הכל קריקטורה, יש פה משהו שהוא עדיין קומדיה ועדיין מוקצן אבל גם קוהרנטי. גם אם ניקח לדוגמה את ההבדלים בין המשפחה של הבחור לאנשי החברה הגבוהה, עדיין התוצאה היא אורגנית".
- אגב החברה הגבוהה, הדמות הראשית בסדרה היא כוכבת גדולה, לא בדיוק מהסוג שזוכה לפרגון בארץ. יצא לך לחוש זאת על בשרך, חוסר פרגון?
"זה לא תמיד ככה. נכון שיש את כל נושא חוסר הפרגון ואני לא חושב שכולם מפרגנים אבל כן יש איזו נטייה לזה. זה כמו במשפחות עם הרבה ילדים, שאנשים צריכים לחטוף מהר מהצלחת; מביאים אוכל לשולחן ואתה צריך להזדרז ולקחת לפני שייגמר. עדיף להיות בן יחיד, אחרת אוכלים לך מהצלחת. ישראל היא מדינה קטנה שיש בה הרבה שחקנים. אנחנו מדברים על היסטוריה לא ארוכה, בסך הכל כמה עשרות שנים. אז במצב כזה יותר קל להסתכל לצלחות של אחרים, מה יש להם ולי אין".
- באחת מהסצינות שלך, אתה אומר "אני יודע שיש לי דיבור מרושע, אני עובד עליו הרבה שנים". יכול להיות שזה משפט שנכתב במיוחד בשבילך?
"אני באמת עובד עליו הרבה שנים", אומר איווניר בחיוך, "ואגב המשפט הזה הוא תוספת שלי לסצינה. הוספתי אותו כי אני חושב שצביקה כדמות הוא בנאדם שעובד על מי שהוא, על הפוזה והפרסונה של עצמו. הוא כמו כל אחד אחר בחיים, שחובש ומרכיב כובעים כדי להיות מישהו אחר. יש הרבה אנשים שהתחילו עם פוזה לפני הרבה שנים, והיום הם כבר נהיו מישהו שהם משחקים במשך הרבה שנים בחיים. מהבחינה הזאת, צביקה מודע לזה שהוא מסכה שהוא שם על עצמו לפני שנים רבות. לא אעשה ספויילרים, אבל בפרקים הבאים בעונה יהיה ניתן להבין למה אני אומר את מה שאני אומר".
- גם אסי עזר קצת כזה - מנחה "האח הגדול" ו"הכוכב הבא", מנהל תקשורת עם הקהל בטוויטר ואינסטגרם, חבר של בר רפאלי - הוא יצר לעצמו פרסונה מאוד מובחנת בברנז'ה.
"לא יצא לנו לדבר על זה, אבל זה נורא טבעי מה שאת אומרת עכשיו. מישהו כמו אסי שנמצא בעין המצלמה כל היום. כל בנאדם כמוהו, כמנחה של תכניות פופולאריות - אז אין לו ברירה אלא שתהיה לו פרסונה. בנאדם שעומד מול מצלמה רוב שעות היום לא יוכל שלא לשים פרסונה. אני חושב שזה דבר מאוד טבעי, כמו ביל מאהר ודיוויד לטרמן למשל. זה מחויב במציאות שתהיה להם פרסונה אחרת ממה שהם בחיים האמיתיים".
הפרסונה הטלוויזיונית של איווניר בן ה-49 מתניידת בין פרוייקטים בינלאומיים ליצירה מקומית. הוא שיחק בתפקידי אורח בסדרות האמריקאיות "CSI", "המגן", "בית הבובות", "24", "מונק", "זהות בדויה", "ג'אג", "ווקר" ועוד, והופיע בסרטי הפעולה "אלוף ללא עוררין 2" ו"אלוף ללא עוררין 3". בשנת 2011 שיחק בסרט "ג'וני אינגליש 2" לצדו של רואן אטקינסון. בארץ הוא שיחק בין היתר ב"תיבת נוח", "פרנקו וספקטור" ו"תא גורדין", ובשנת 2010 שיחק בסרטו של ערן ריקליס "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" עליו היה גם מועמד לפרס אופיר. את איווניר קשה לקטלג תחת טייפקאסט מסוים, אבל דמויות סמכותיות, ממש כמו של צביקה מ"להיות איתה", יושבות עליו כמו חליפת הוט קוטור.
"דווקא קל לי לעשות דמויות יותר חלשות, אין לי בעיה איתן", הוא אומר. "אבל במהלך השנים פונים אלי יותר לדמויות החזקות ואני חושב שזה יותר מעניין. כשחקן, גם אם הייתי צריך לשחק דמות שהיא יותר חלשה, אני חושב איך להתחיל לשחק אותה ממקום של חוזק. הרבה יותר מעניין לראות דמות שהיא חזקה בהתחלה, ואז לאט לאט אתה מבחין בסדקים ורואה את השבירה. זה יותר מעניין מדמות שהיא חלשה מלכתחילה, כי יש לך לאן ללכת. המקום של צביקה זה שהוא מרושע והרשעות שלו מתבטאת בזה שהוא יורה כל כיוון. הוא מסוג האנשים שאין להם שום בעיה להעליב. הסיבה היא כנראה שהעליבו אותו הרבה כשהוא היה צעיר".
העלבון מוכר לאיווניר, שעלה בגיל 7, ב-1972 יחד עם משפחתו מאוקראינה לישראל - "קיבלתי את המנה שלי... אצלי זה התרכז בעיקר במקום הזה של מקום זר ולהיות זר. כשעליתי לארץ זו היתה חוויית עליה מאוד חזקה, מסביבה הומוגנית ובורגנית בה כל החברים של הוריי היו מאותו הסוג- רופאים, מורים או אמנים , עברנו לפרדס כץ. חווית ההגירה שלי לארה"ב היתה יותר קלה אחרי שעברתי פה קורס ביחסים בינלאומיים בילדות. מה שלא הורג אותך מחזק אותך. אני התחזקתי".
- אתה אוהב לשחק בעברית?
"מאוד. בעברית זה הכי קרוב אלי, מטבע הדברים. זו לא שפת האם שלי אבל זו השפה שאני חושב בה ושאני מדבר בה מגיל 7 אז זה קצת כמו להגיע הביתה. אני משחק גם הרבה פעמים עם מבטא, אז למשל באנגלית אני צריך להשתמש במבטא האישי שלי, וזה הרבה יותר קשה מאשר לשחק במבטא רוסי או ישראלי".
- ואיך היה לעבוד עם עזר?
"הוא קשקשן", אומר איווניר וצוחק. "אסי לא סותם את הפה, כשנותנים לו האפשרות, כלומר. אבל באמת שתודה לאסי עזר, כי גם צביקה לא מחכה שייתנו לו את ההזדמנות. הוא אומר".
מצפים ל"להיות איתה"? ספרו לנו בפייסבוק