הטלוויזיה שימשה מקום מפלט עבור אנשים רבים בעשורים האחרונים ו"אניקה", דרמת המתח השבדית החדשה בשכונה המבוססת על סדרת ספרים מצליחה, לוקחת את הקונספט הזה צעד אחד קדימה ומציגה עבור הצופים שמשרתם היא עיתונות גם יקום מקביל. "אניקה" ("Annika Bengtzon: Crime Reporter") בהובלת השחקנית מלין קרפין עוקבת אחר אניקה בנגצון, עיתונאית חוקרת שמסרבת להתפשר, עומדת בכל דד ליין שהעורכים מספקים לה, חיה בשלווה עם משפחתה פחות או יותר ונחושה להגיע לאמת המסתתרת בכל סיפור. תוך התעלמות מקומוניקטים. למעשה, הם בכלל לא קיימים במערכת העיתון בו עובדת אניקה אבל ניחא.
ששה פרקים יש ל"אניקה" וכל אחד מהם יכול לעמוד בפני עצמו ולהיות חלק ממרתון סקנדינבי בשבת חורפית שכן אורך כל פרק הוא שעה וחצי. ארוך מדי? קשה להכחיש. אך מדובר במחויבות מספקת למדי. "אניקה" (שמשודרת בארה"ב בנטפליקס ותזכה בקרוב לעיבוד אמריקני), רוב הזמן, טובה יותר מרוב התכנים אליהם נחשף הצופה הממוצע.
כמו גיבורת הסדרה, גם "אניקה" נחושה לחפור ולגלות משהו אך לא באמת מדובר אלא בזכרון. אניקה בנגצון היא גיבורת ספרים קלאסית. אנדרדוג בעל אידיאלים שמתקשה להשלים עם חוסר צדק. האדם מול המכונה. היחיד מול הרוב. בדיוק כמו בכל הספרים עליהם גדלנו. "אניקה" מקשרת בין העבר שחווה הצופה ובין ההווה שמציץ מעבר לפינה. הטוויסט הנוסטלגי עובד ל"אניקה". רגע אחרי שהפרק הראשון מתחיל, הצופה כבר מוצא עצמו מדרבן את העיתונאית החוקרת. בכולנו יש ילד. הבעיה מתחילה כשהמבוגר מתעורר לחיים ומבין שהילד לא רואה את התמונה המלאה אלא רק חלק מהפאזל. בזמן ש"אניקה" מציעה ממתק בלשי מסקרן, היא גם חוטאת וחושפת חורים רבים בעלילתה. הממתק הבלשי הפך להיות חטיף עמוס בחומרים משמרים. כך למשל נרצחים, בזה אחר זה, כל האנשים החשודים ברצח בפרק הראשון מיד לאחר שהם הופכים להיות חשודים. "אניקה" לא מאפשרת לצופה ליהנות מהקתרזיס, היא חוטפת אותו מהיד ונמלטת למקום אחר.
ובכל זאת מרענן לצפות בתוכן טלוויזיוני שמציג אנשים שממש נאבקים למען אידיאלים. בכך "אניקה" שומרת על מסורת הסדרות הסקנדינביות האיכותיות ומציגה עולם בו אנשים חיים את חייהם ולא, נניח, נאבקים על חייהם. לכאורה מדובר בדבר מובן מאליו אולם בפועל קשה לחשוב על מקבילה ישראלית שמציגה סולם ערכים אמיתי וממשי. האנשים ב"אניקה" (וב"הגשר" וב"הממשלה" שבמקרה, או לא, גם מובלות ע"י דמויות נשיות ערכיות) נחושים לשפר ולשנות את חייהם ולא מסתפקים בקיום החיים.
זה אולי המסר שיוצא מ"אניקה" שעל הצופה הישראלי להפנים: יש מציאות אחרת. יש חיים אחרים. לפעמים הם אלימים. לפעמים הם לא צודקים. אבל הם שם וצריך לחתור אליהם.
"אניקה" משודרת החל מהיום (רביעי) ב-HOT VOD