תמונה אחת באולפן חדשות 12 חשפה את כל מה שרקוב בממשלת ישראל
אולפני החדשות של שעות אחר הצהרים נחשבים להקבצה ב' של משדרי האקטואליה, למרות שלרוב הם מספקים הצצה טובה מאוד לחדשות היום. אתמול למשל, הם הצליחו להיות שיאו של יום עמוס בחדשות, בזכות הברקה אחת
הסדרה הזו הגיעה עכשיו לישראל, והיא בינג' שפשוט לא תרצו להפסיק
אישה שאף אחד לא סופר מחליטה לנקום בבריונים של העולם, והופכת לאחת הרוצחות הסדרתיות היותר חמודות-אך-מפחידות שנראו על המסך שלנו בשנים האחרונות. תאמינו לנו, זה בינג' שלא תרצו להפסיק
משה קצב מעלי אקספרס: המופע המטורלל של נתניהו הוא תמרור אזהרה מלחיץ
מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה חשפה אדם שאיבד כל יכולת להגיב באופן אותנטי, אפילו כשהוא מנסה להיראות כועס. במקום לענות על שאלות בנוגע למשפטו ולחטופים, הוא בחר בהתקפות אישיות על עיתונאים. חבל שעמיתיהם בחרו לא לעזוב את המקום ברגע שהמקצוע שלהם עמד תחת מתקפה
העונה החדשה של "טהרן" היא הכי טובה שלה, אבל לא יכולה להגיע בזמן יותר גרוע
אחרי הקפאה ארוכה בצל המלחמה, מותחן הריגול של התאגיד ואפל טי-וי עולה סוף סוף, בתצוגת תכלית של אקשן מצוין וסבך אינטרסים אלים ומפתיע. אבל מה הטעם במלחמת צללים טלוויזיונית כשנחיל כטב"מים אמיתי בדרך אליך?
מה שקרה אתמול במהדורת 12 היה פאשלה צורמת שלא יכולה להתקיים
קשה לבוא בטענות לפרשני החדשות שמנסים לנחש מה ילד יום במציאות כאוטית כל כך. מצד שני אי אפשר להתעלם מהעובדה שהעובדות בשטח מכות שוב ושוב את טובי המומחים
חילי טרופר כל כך נחמד עד שכמעט קשה להבחין בגזענות שיוצאת לו מהפה
חבר הכנסת הנחמד ביותר בישראל התראיין בערוץ 12 והסגיר את הצד הפחות נעים שלו. טרופר השווה בין מחבל יהודי שתמונתו תלויה בסלון לבין פוליטיקאי ערבי שעמו ישב באותה ממשלה. כך מתגלה שגם מאחורי החיוך הנצחי מסתתר פוליטיקאי שמוכן לשחק במגרש הגזעני אם זה מתאים לסקרים
כשארץ נהדרת מצחיקה היא טובה. כשהיא לא מצחיקה - היא אפילו טובה יותר
הבדיחה על אושר כהן ועדן פינס נלקחה אמנם מהאייטיז, אבל שאר החלקים ב"ארץ נהדרת" אתמול היו מצחיקים, ובעיקר אלו שבוצעו על ידי יניב ביטון הגאון. החלקים הלא מצחיקים - אלו שנתנו אגרוף בבטן - הפכו את הצפייה בתוכנית הדגל של קשת לצפיית חובה
המהפך שעבר עדן חסון העונה הוא הדבר הכי טוב שקרה ל"כוכב הבא"
דווקא כשהיא לא מספקת דרמות מוגזמות, תחרות השירה מוכיחה שהיא יכולה להיות פשוט אסקפיזם הגון ומשמח. וגם: המהפך של עדן חסון בשולחן השופטים, האודישן של בני אלבז והביצוע האמת מעניין של הערב
כל נורות האזהרה היו צריכות להידלק אתמול. אבל המהדורות נרדמו בשמירה
זה היה אמור להיות ערב של חזרה לשגרה, עם כמה כתבות חולין במהדורות החדשות. רק שאז הפר חיזבאללה את הפסקת האש, ומשום מה לאף אחד לא היה דחוף לעשות מזה עניין גדול. לנגד צופי הטלוויזיה נולדה הקונספציה החדשה
מצחיקה, ממכרת ומקורית: "הסדרתיים" היא סדרת הקאלט הישראלית הבאה
הפרודיה המוזיקלית של כאן חינוכית משבשת את התבניות של סדרות וסרטי תיכון עם שירים מדבקים וקורעים מצחוק. כבר מפרקיה הראשונים ברור: גם אם לא הכול מושלם, זאת אחת הסדרות הכי מסקרנות שעלו כאן לאחרונה
עוד בביקורת טלוויזיה
צפיתי בקושמרו "מראיין" את נתניהו ובסדרה על מאיר דגן והבנתי: כך התרסקה מדינת ישראל
מי שירצה להבין את מנגנון ההרס העצמי של המעשה הציוני יוכל לקבל תשובות משתי תכניות טלוויזיה: "ריאיון" שלא היה עם ראש ממשלה שמסרב להתראיין, וסדרת דוקו ארוכה על ראש המוסד. הפער בין שתי הדמויות מלמד על עומק התהום שאליו צנחה מדינה שלמה
רגע, הסדרה של שלום אסייג היא פרודיה או מנסה להיות רצינית?
שלום אסייג מככב ב"פטריק", סדרת הפשע החדשה של רשת 13, שנראית כמו חיקוי הוליוודי. השחקנים סביבו מגזימים בכל סצנה בעוד הוא נשאר מאופק ואנושי, והתוצאה היא סדרה שלא ברור אם היא מנסה להצחיק או פשוט לא יודעת מה היא רוצה להיות
כשהלב שבור, רגעי השיא ב"ארץ נהדרת" לא מצליחים לזעזע. בטח לא להצחיק
אפיון הדמויות מדויק, האיפור מושלם והמשחק נהדר, אבל ארץ נהדרת מתקשה להיות אפילו התזמורת של הטיטאניק. זאת הסיבה שהתנצלות של גדעון אוקו בפני יאיר גולן, שהוצגה על ידי קיציס, הפכה לקטע הכי מצחיק בשעה של סאטירה
שתי דקות לתוך ההצהרה של נתניהו קרה דבר מדהים. הוא עצמו חשף את הבלוף
כשראש הממשלה תופר בגסות הצהרה מוקלטת, לא פלא שהנראטיב כולו נראה מחורר. שלוש הערות על מהדורות החדשות
הסדרה של נטפליקס הייתה יכולה לעשות משהו גדול בהרבה, אבל בחרה שלא. מבאס
מאחורי "האיש שלי בפנים" מסתתר ניסיון מעניין לדבר על זקנה, בדידות ואובדן זיכרון. אבל הסדרה של נטפליקס מכסה את הנושאים החשובים בשכבה עבה מדי של הומור, ומפזרת את העלילה ליותר מדי כיוונים. זה עשוי היה לעבוד אם היו יותר פרקים, אבל כמו תמיד בימינו - זה לא המקרה
מתחת ל"בקרוב אצלי" מסתתרת סדרה חתרנית שרק מחכה לצאת החוצה
המשחק נהדר והסדרה כיפית, אבל מה שמרגיש כפספוס הכי גדול של "בקרוב אצלי" (קשת 12) הוא חוסר הרצון שלה לפתח את השיח על רווקות ואל-הוריות ולשלב קצת רגש בין הבדיחות
הסדרה הזו היא אחת הטובות של השנה. למה לא רוכשים אותה בישראל?
הרומן "ראיון עם הערפד" מכיל פוטנציאל גדול הרבה מכפי שנוצל בסרט מ-1994. הדרמה שמביאה אותו אל המסך הקטן מנצלת את רוחב היריעה ואת אופיו של הסיפור בצורה נפלאה, ובעזרה בחירות תסריטאיות חכמות ומשחק פנטסטי, מייצרת את אחת הסדרות הטובות בטלוויזיה כיום
במשפט אחד הצליח קושמרו לעשות מה שלא הצליחה לעשות כתבה של 20 דקות
הכתבה המרכזית של אולפן שישי הייתה רצופת פגמים והצליחה להסביר לא רק איך פועלת "מכונת הרעל" בסביבת ראש הממשלה, אלא מדוע יש לתוצריה השקריים כל כך הרבה קונים ואז הגיע קושמרו והצליח להציל מהקו
התחזית עם סמוטריץ' של "ארץ נהדרת" לא מצחיקה. היא מבעיתה
מערכון הפתיחה השתמש בפורמט של הפינה הכי מנחמת לכאורה של המהדורה, ובחיוך אלים, כדי להראות את העתיד הדיסוטופי שנבנה על בסיס הסיוט של כולנו
"ילד רע" היא סדרה חסרת תקדים. אי אפשר להסיר ממנה את העיניים
קומדיית הפשע החדשה על פי חייו של הסטנדאפיסט דניאל חן (הוט) חוזרת לימי ההתבגרות שלו כאסיר בבית כלא לנוער - בלי להתיישר לחוקים של אף ז'אנר. אם תמשיך כך, היא עשויה להפוך לאחת הסדרות הגדולות של השנה
שכחו את מה שחשבתם שאתם יודעים: הריסון פורד עושה כאן את תפקיד חייו
בעידן שבו הוליווד מסתמכת על מותגים במקום על כוכבים, הריסון פורד מוכיח בסדרה "שרינקינג" שיש עוד תקווה לכוכבי קולנוע אמיתיים. בגיל 82, השחקן האגדי מגלם דמות של פסיכולוג שמזקקת את כל מה שהפך אותו לכוכב - מהקשיחות ועד הסקס אפיל, בין החספוס לקומדיה
יותם זמרי נמצא בקמפיין שנאה נגד השב"כ. זה מזמן לא מצחיק, עכשיו זה מסוכן
הניסיון השקוף של זמרי וחבריו לערוץ 14 לגרום לקהל הצופים של "הפטריוטים" לאבד אמון בכוחות הביטחון רק בגלל שאלה עסוקים בחטיבת עצים כבדים, וחלק מהשבבים עשויים לפגוע ברה"מ, היא סכנה לדמוקרטיה שלנו. זו בדיוק הסיבה שהם עושים זאת
הסדרה הזו טובה מכל היבט, אבל משהו אחד בה מדהים במיוחד: הילד
"שעת השטן" מוכיחה שוב שהיא אחת הסדרות המפתיעות והחכמות בטלוויזיה היום. בתוך ים של סדרות על תעתועי זמן ותודעה, היא מצליחה להיות מקורית ומסקרנת באמת. מה שמתחיל כמותחן על אם שמנסה לעזור לבנה המסתורי, מתפתח למשהו עמוק ומורכב בהרבה. ביקורת בלי ספוילרים
אלמוג בוקר טועה: אין באמת ויכוח. עסקת חטופים היא קונצנזוס לאומי מובהק
הפרשן של חדשות 12 מחה ב"אולפן שישי" על כך שבניגוד לתחילת המלחמה, יותר אנשים חושבים שהחזרת החטופים היא לא הדבר הכי חשוב. גם בלי התשדיר קורע הלב שהוקרן לפני כן, מהסקר שפורסם באותה מהדורה ממש עולה ההיפך המוחלט, כמו גם שתי מסקנות עצובות נוספות
"ארץ נהדרת" מתייחסת לכוכבי מכונת הרעל כקריקטורות ליצניות. זה נורא
ינון מגל של גידי גוב ב"זהו זה" אינו ליצן, אלא רשע. זו לא הקצנה, זו אבחנה. בתכנית המקבילה, החיקוי של זרחוביץ' לינון היה מדויק, גם האיפור ועד רמת הפרופס. ועדיין, בסוף, בדיוק כמו החיקוי החביב של בן גביר חברי "הפטריוטים" גרסת "ארץ נהדרת" הם קריקטורות של ימנים
בעיניים של אראל סג"ל עמדו דמעות, וזה אפילו לא הסיפור הכי גדול
הלב יצא אמש אל אראל סג"ל, שבמשך שעות ארוכות ידע ששישה חיילים נפלו בגדוד של הבן שלו. תחושת ההקלה, מעורבבת עם אשמה נוראית, התפרצה לו באולפן ערוץ 14 בזמן שהפרשנים סביבו חזרו לדבר על טקטיקה ואסטרטגיה
"מאסטר שף" התעלמה לגמרי מהאסון שקורה בחוץ. זו הייתה החלטה מבריקה
זו הייתה עונת בזק של הפורמט האהוב, בלי סבבי אודישנים וחלוקת סינרים אינסופיים ועם הדחה (כמעט) בכל פרק. התוצאה הייתה הרפתקה קצרה וכיפית עם מינימום של סיפורים אישיים וסחיטת דמעות. ואחרי שאמרנו את זה, הגיע הזמן לחשוב איך אפשר להפוך גמרים למעניינים יותר
הסדרה הזו סיימה את דרכה בדיוק כפי שהחלה: מפוספסת ומתסכלת
העונה החותמת את "החברה הגאונה" מעצימה את כל הבעיות שליוו את הסדרה מראשיתה. הבימוי הרופס והמשחק המאופק של השחקניות החדשות עיקרו את התשוקה והעוצמה שאפיינו את הספרים. וכמו בעונות הקודמות, רק הילדות השחקניות הצליחו להפיח חיים על המסך
במקרה הטוב דרוקר הציג את בן גביר כזונת לייקים. במקרה הרע הוא הציג אותו כאימפוטנט
תחקיר "המקור" חושף את תהליך קבלת ההחלטות באחד המשרדים הכי חשובים בממשלה, בתקופה הכי קריטית לביטחון ישראל, בצורה הכי שקופה וברורה. מסתבר שלא חזון, לא אסטרטגיה ולא ניהול. בן גביר נחשף כפוליטיקאי עלוב וקטן
התיעוד של אוהד חמו מתוך עזה היה מטלטל. נותרנו אחריו עם סימן שאלה עצום
אוהד חמו ראוי למחמאות על תיעוד של הפלסטינים נסים מג'באליה. רק שאחרי שגמרנו להתפעל צצים גם לא מעט ספקות. האם הם מייצגים משהו, ואם כן, מה בדיוק?