פיקוד העורףפיקוד העורף הגל השקט
הגדרת ישובים להתרעה
הגדרת צליל התרעה
נושאים חמים
ביקורת טלוויזיה
-
אני אנווט: "הקברניטים" המרתקת חושפת את הוואקום המנהיגותי של ישראל
הסדרה הדוקומנטרית של רביב דרוקר בערוץ עשר מלווה שישה מבין 12 ראשי ממשלות ישראל, בהחלטות ובצמתים המרכזיים שעמדו לפתחם במהלך כהונתם. הפרק הראשון על דוד בן גוריון מנפץ בלי פחד את דמותו הזוהרת, אך במקביל מדגיש את החשיבות ביכולת להחליט וגם לבצע
-
נפלאות התזונה: "שולחן השף" הנהדרת מתעלה הרבה מעל הנעשה בצלחת
סדרת התעודה היפהפייה של נטפליקס, על הסיפורים מאחורי המסעדות הטובות בעולם, היא מופת של עריכה, צילום ובניית סיפור. העונה החדשה שעוסקת בשפים המתמחים בקינוחים, מצליחה להיות אפילו יעילה, מרגשת ומענגת יותר מקודמותיה, הנהדרות כשלעצמן
-
הכל נשבר במשפחה: "אבודים בחלל" היא הרפתקה מרהיבה ומלאה באנושיות
הרימייק של נטפליקס לקומדיה הקאמפית משנות השישים שינה את האווירה מקצה אל קצה, והפך אותה למסע מסעיר בין פגמים אנושיים ואיתני טבע. הליהוק של בני משפחת רובינסון נפלא, הדינמיקה המשפחתית נבנית לצד הדרמה המד"בית, ומעל הכל ניצב חזון עיצובי יפהפה
-
הבית אשר נחרב: העונה השנייה של "בית הנייר" ממשיכה עם קו המותחן הטלנובלי החלול
היחסים בין הדמויות כבר נבנו, גיבורים נפרדו מאתנו ואחרים התגלו כמה שהם לא. אבל אופיה הרעוע של הסדרה נשמר: גם בעונה החדשה אין כמעט מקום לפיתוח דמויות, השעון מתקתק נון סטופ והכוחות של המשטרה עומדים לפרוץ אל הבניין כל רגע. זה לא ממש מספיק
-
קדם שיגעון: "טראמפ: חלום אמריקאי" הוא הפריקוול של עידן טראמפ
הסדרה הדוקומנטרית של נטפליקס וערוץ 4 הבריטי, מגוללת את התהליכים שהפכו את דונלד טראמפ לאדם שכולנו מכירים כיום. הסיפורים הללו מסייעים להבין כיצד האגו העצום והאגרסיביות כלפי מבקריו נוצרו, אבל כמעט כמו בכל דבר אחר בעידן טראמפ: מדובר בשכנוע של המשוכנעים
-
הפה הגדול מכה שוב: כמה טוב ש"רוזאן" חזרה
התקשורת האמריקאית חלוקה בשאלה אם היא פרו או אנטי טראמפ, מה שרק מעיד על המורכבות שלה, ובכל מקרה - העונה החדשה של "רוזאן" מצחיקה ומרגשת בדיוק כפי שהייתה הסדרה במיטבה
-
היוצר פורץ הדרך סטיבן בוצ'קו ("NYPD") הלך לעולמו בגיל 74
המפיק שעמד מאחורי כמה מהסדרות ששינו את הטלוויזיה המודרנית, ובהן "פרקליטי אל איי", "NYPD" ו"בלוז לכחולי המדים", מת בשנתו אחרי שנאבק בשנים האחרונות בלוקמיה. במהלך 50 השנים בהן עבד בטלוויזיה זכה ב-10 פרסי אמי
-
מוסקבה אינה מאמינה בדמעות: "האמריקנים" פותחת עונה אחרונה באופן מבריק
אחת הסדרות המעולות והמהוללות בטלוויזיה חוזרת לעונה שישית ואחרונה עם פרק פתיחה שמתרחש שלוש שנים אחרי קודמו, ומציג כמה מהלכים פיקחיים שללא ספק ירעידו את עולמן של הדמויות ויביאו אותן אל מסלול התנגשות
-
תולדות הזמן האבוד: "נאמנות" המשמימה לא ראויה לאמון
עושר נוצץ, קר ומרושע עומד במוקד האנתולוגיה אודות סיפור חטיפתו של ג'ון פול גטי, יורשו של האדם העשיר (והקמצן) בעולם. אך על אף ההפקה היוקרתית והנוכחות של דני בויל מאחורי המצלמות, "נאמנות" היא סיפור משמים ומרוח, שאף אחד מגיבוריו לא מספק תירוץ אמיתי להמשיך עמה
-
הנה הולכת השכונה: "ארץ פראית מאוד" מגוללת סיפור לא יאמן
הסיפור הנשכח של הכת שהשתלטה על מחוז באורגון נשמע מדהים כבר על הנייר, אבל הוא מדהים אפילו יותר על המסך. פרק אחרי פרק, לפעמים סצנה אחר סצנה, נחשף עוד מהלך שערורייתי שסוחט קריאות תדהמה. בעשייה מחושבת ויפהפיה מתארת הסדרה החדשה של נטפליקס מלחמת דת שיצאה משליטה
-
יפים, אמיצים, מרגשים: הסדרות החדשות של שונדה ריימס נצמדות לנוסחה
"תחנה 19" ו"לטובת הכלל", שתי הסדרות החדשות מבית היוצר של מפיקת העל, מתנהלות לכאורה בתחומים נפרדים של כיבוי אש ובית המשפט, אך בפועל מדובר באותו מיקס של מלודרמות יחסים וקלישאות. המעריצים של "סקנדל" ו"האנטומיה" עומדים בפני בחירה קשה, ובכל זאת מצאנו מנצחת
-
לנצח תאכל חרב: "בארי" לא אמורה לעבוד, אבל היא מצליחה להפתיע
על פניה הקומדיה החדשה של ביל היידר ("סאטרדיי נייט לייב") ב-HBO היא הלחמה לא מאוד טבעית בין דרמת אקשן עם גיבור מעורער ואפל לבין דרמה קומית על קבוצת דרמה בלוס אנג'לס. איכשהו כל זה בכל זאת מתגבש לכדי שלם אחד משכנע ומענג, כולל מפגן משחק מרשים של היידר
-
וכעת, לישנות בהרחבה: המהדורה הראשונה של ערוץ 20 לא חידשה דבר
אחרי השמחה הגדולה על ההזדמנות לייצר אלטרנטיבה לסדר התקשורתי הישן, מהדורת הבכורה הארוכה של הערוץ החדש נראתה והרגישה מיושנת ונטולת בשורות אמיתיות. הריאיון המרכזי פספס את ההזדמנות היחידה לכותרת, והכותרות היו כה דלות עד שבסיום נדרש "לשפץ" אותן מעט
-
זה חם וזה פוגע: 8 הערות על העונה השנייה של "האחיות המוצלחות שלי"
העונה השנייה של "האחיות המוצלחות שלי" מציגה יצירה הרבה יותר מגובשת וכיפית. פעם אחר פעם מבהירה הסדרה שאחרי השנינות והמבוכה והנוהג של האחיות לדפוק דברים, כוחה הוא בניצחונות הקטנים, ברגעים החמודים וכשהיא מכווצת את הלב. ספוילרים לכל העונה
-
יותר גרוע מגיל ריבה: ואז ברקוביץ' ראיין את נפתלי בנט והפך לפודל
אופירה וברקו סגרו השבוע עונה כשהם רחוקים מהשיא. אחרי ראיונות מעוררי הדים עם מני נפתלי וענבל אור - הם נחו על זרי הדפנה בשאר העונה. הריאיון שערך ברקו עם בנט הוא דוגמא טובה לכך ועדות לכך שברקו הופך לפודל מהנהן כשהמרואיין אומר דברים שהוא אוהב. הבלוג נפרד
-
כשהעשן של הפצצת הכור יתפזר, "ארץ זרה" יישאר
בכורת סרטו התיעודי המטלטל של שלומי אלדר אולי הלכה אתמול לאיבוד בתוך השידורים האופוריים על חשיפת הפצצת הכור, אבל בסופו של דבר זה סרט שייזכר לדורות. מסמך מרגש של עיתונאי דגול שהפך ליוצר דוקו גדול, ובכל זאת זוכר כי הסיפור המעניין באמת אינו שלו
-
שקט, מנצחים: בתוך אופוריית ההפצצה בסוריה איבדנו את הצורך לשאול שאלות
חגיגות מבצע "מחוץ לקופסה" בתקשורת הישראלית נפתחו כבר עם דמדומי בוקר, לצד הטרלול של מוסד הצנזורה המיושן. בהמשך היום קיבלנו את מאבקי הקרדיט וההתרפקות הלאומית על ניצחון מיוחל, ונוכחנו לדעת כמה קל גם לתקשורת להיסחף אחריהם, כשברקע שאלות פתוחות חשובות
-
כתב אישוש: "האזרח ק'" עושה הכל נכון, מלבד לשכנע שגיבורה חף מפשע
סדרת התעודה על הנאשם נהג המונית, משה קסטל, שהורשע ברצח כפול לפני 20 שנה, עשויה למופת ועומדת בשורה אחת עם יצירות כמו "צל של אמת". אולם כשיוצריה מנסים לנבור בעדויות כדי להציג הסבר אלטרנטיבי לאשמתו של קסטל, הם רק משכנעים אותנו יותר באשמתו
-
עין תחת עין, שן תחת שן: סיום העונה של "פאודה" הוא תמצית הטוב והרע שלה
במשך עונה שלמה בנתה "פאודה" את המפגש הגדול בין אל-מקדסי לדורון, וכשזה הגיע קיבלנו, כמו תמיד, אקשן מותח ומרשים והרבה מאוד בחירות תסריט מוזרות. אירועי הסיום הם מן הסתם רק המבוא של סבב חדש בסכסוך, ובכל זאת הם רק מדגישים את הדמויות ב"פאודה" ששוות פחות מאחרות
-
עם ג'יפ מרצדס ולואי ויטון: אופירה וברקוביץ מנסים לייצג את הישראלי הממוצע
המהדורה האחרונה של "אופירה וברקוביץ'" הציגה עוד מהניתוק שכבר למדנו להכיר, כשנראה שברקוביץ' לא עודכן שמוטי קירשנבאום כבר לא נמצא בינינו. גם הגזענות כלפי מרוקאים ממשיכה ביתר שאת, וכל זאת כשהשניים ממשיכים לחשוב שהם מייצגים את העם
-
גמר המירוץ למיליון: הסיום הכי מתוק שאפשר היה לדמיין
אחרי עונה מתישה הגיע גמר מותח ומרגש שבסופו ניצחון מתוק של טוהר ואוולין. במשימת הגובה הראשונה במירוץ הוא נישק אותה ואמר לה שהוא התאהב בה מחדש. במשימה האחרונה היא הודתה לו. ואם זו לא סגירת מעגל מרגשת, אין לנו מושג מהי כן. בלוג "המירוץ למיליון" נפרד מקוראיו
-
ממרח ריבה: מופע החנפנות המביך של גיל ריבה לאולמרט
ה"ריאיון" שערך גיל ריבה עם אהוד אולמרט (קשת 12) היה בעיקר חנפני ויחצני: ראש הממשלה לשעבר השמיץ את כל העולם ואשתו מבלי להכות על חטא ומבלי שהמראיין עצר אותו, הקשה עליו ושאל שאלות שמעידות על הבנה בחומר. מרואיין בסדר גודל כזה מצריך יותר מהנהונים וחיוכים
-
מה יותר מצחיק: תינוק מת או השואה? ריקי ג'רוויס שובר שיאי פרובוקציה במופע מבריק
שמונה שנים מאז מופע הסטנדאפ האחרון שלו, שב הקומיקאי הבריטי לבוז לפוליטיקלי קורקט במופע פרוע ולא מתנצל בנטפליקס. חסידיו בוודאי יתגלגלו מצחוק מהחומרים החדשים שהביא עמו, אך בין השורות כולל המופע הזה גם מסר חשוב על החופש לצחוק על הכל - מבלי להיחשד כאדם רע
-
מצב חירום לאומי: הסדרה "פלינט, מישיגן" מתארת בעדינות וביופי עיר קורסת
יוצרי הסדרה החדשה של נטפליקס מתלווים אל שוטרי אחת הערים העניות והמסוכנות בארה"ב, עדים למתיחות המתמדת בין אנשי המעמד התחתון של ארה"ב לבין האנשים שאמורים להגן עליהם. בלי שיפוט ובלי ייפוי היא נטמעת בעולמם, רצופה בחירות חכמות ויפות, וגם פספוס מסוים לכל אורכה
-
פעם הייתה כאן סולידריות: "זכות הצעקה" היא יצירה חשובה על כוחה של מחאה
כמו האחדות החברתית הישראלית, גם הסדרה הדוקומנטרית של HOT8 שסוקרת אותה לא רציפה, תמימה ולא תמיד קוהרנטית. אלא שמעט סבלנות מגלה את יתרונותיה בתזכורת על התהליכים המטלטלים שעברו עלינו, ועל כוחנו לשנות אותם
-
פאודה עונה 2 פרק 11: השומר אחי אנוכי?
אחרי פרק של ליקוק פצעים בהילוך ראשון, לחצה "פאודה" על הגז עם סצנת פתיחה מסחררת ועמוסה באקשן מעולה. בהיעדרה של שירין מצאו הדמויות הנשיות שלצדה את הזמן לפרוח, וסיומה הטראגי של מערכת היחסים בין נידאל לסמיר יכולה להיות אבק השריפה שיצית סיום עונה לוהט במיוחד
-
הפרעה בכוח: העונה השנייה של "ג'סיקה ג'ונס" מתקשה לעמוד ברף של קודמתה
שלוש שנים אחרי שפרצה בסערה ובאומץ עם גיבורה ועלילה יוצאי דופן, שהקדימו את עידן MeToo#, סובלת העונה השנייה של "ג'סיקה ג'ונס" מחוסר אחידות. בעוד חלקה הראשון מסקרן ומותח, ניכרת נפילה מתח באמצעה שמקשה עליה להתרומם חזרה. וכן, חסרונו של קילגרייב בהחלט מורגש
-
אופירה וברקו vs יום האישה: כך שוב הביך איל ברקוביץ' את הצופים
"אופירה וברקוביץ'" של יום שישי האחרון הייתה בסימן יום האישה והזדמנויות חוזרות: מרב מיכאלי חזרה בלי פחד להחדיר בינה במנחים, ובל אגם היא הטראנסית שבאה לשקם את היחסים אחרי פיאסקו ברקו מול סתיו סטרשקו. כמו שניתן לצפות, ההתרסקות לא איחרה להגיע
-
שומרת על שפיות: "הטובות לקרב" היא הערת שוליים מהנה על המעצמה הגדולה ביותר בעולם
חוזקה של "הטובות לקרב" טמון כתמיד ברגעים הפרקיים הקטנים, בשופטים המטורללים, בכוכבי האורח המעולים, במקרים המשפטיים האירוניים ובהומור שנובע מסדרה משפטית שרוב הזמן לא לוקחת את עצמה ברצינות. ובעונה החדשה, יוצרי הסדרה יוצאים לקרב ישיר וזועם נגד טראמפ ופוטין
-
גמר "מאסטר שף" 2018: הגבר הישן ניצח את הגבר החדש בנקודות
עזיבתו של יונתן רושפלד העניקה ל"מאסטר שף" את המתנה הכי גדולה שהייתה יכולה לבקש לעצמה. אהרוני, שתפס את מקומו, החזיר אותה להיות תוכנית אוהבת אדם וסיפורים, ובשיאה עמדו זה מול זה המודרני מול הרומנטי, העממי מול האמנותי. פסיפס של ישראליות
-
פאודה עונה 2 פרק 10: כך נשברה הדמות הכי חזקה בסדרה
אחרי בועז, מורנו ואבא שלו - דווקא המוות של שירין הצליח לפרק את דורון לרסיסים. אבל אל תדאגו לדורון: הוא לא צריך שום טיפול פסיכולוגי או ציפרלקס כדי לצאת מהדיכאון, מספיקה טבילה. וגם: מה נסגר עם היחס לנשים בסדרה הזו? בלוג "פאודה"
-
שיק או שוק: "יש לה את זה" יכולה להיות כיף גדול אם תתאפס על עצמה
גם לעם היושב בציון מגיע פלאף אוורירי אגדתי וחמוד מתוצרת מקומית, וייתכן שהסדרה החדשה של קשת תוכל לענות על הצורך הזה. על כשליה היא מחפה באמצעות גישה קלילה ומודעת לעצמה, לא מעט בדיחות חביבות, ואף כמה הברקות שמעלות אותה עוד דרגה או שתיים. אבל יש גם חדשות רעות
-
פעמיים כי טוב: "מקביל" הוא מותחן ריגול יעיל ודרמה אנושית מרתקת
דרמת המד"ב בכיכובו הכפול של ג'יי קיי סימונס עושה כבוד למותחני הריגול הקלאסיים, אבל מה שמייחד אותה הוא המפגש בין הדמויות לבין גרסאות של עצמן וההשפעה על התפתחותן. בכך הופכת "מקביל" לסיפור אנושי לא פחות מאשר מותחן על קונספירציה בהתהוות, ונהנית מכל העולמות
-
כשברקו פגש את אביבית: בשביל ריאיון כזה שווה לצפות בתכנית
המפגש המטורלל עם אביבית בר זוהר הוא הסיבה שבגללה אנחנו רוצים לראות את התכנית של אופירה וברקוביץ'. אפילו אם ברקו לא מפסיק להגניב מבטים אל המחשוף, לא מקשיב ולא נותן לאיש להתבטא. אנחנו כאן בשביל הקרקס ולא בשביל ח"כ משעמם או בשביל אנריקו מסיאס שמדבר על השלום
-
"ככה זה": דנה מודן ואסי כהן קוברים את התדמית שלהם בסדרה החדשה
יש ב"ככה זה" רגעים שקטים או מהורהרים שהפואנטה שלהם לא תמיד ברורה, כמתבקש מסדרה בשם הזה, אבל בכללותה עסקת החבילה הזו מוכיחה את עצמה שוב. הסדרה מהלכת על התפר הקצת מדמם שבין הנוגע ללב לבין המעורר-פרצי-צחוק-רמים, ומצליחה כך לשכך אותו ולרכך את גיבוריה החבוטים
