אחרי שכבר ראינו הכול, תיעוד החטופים של "עובדה" הפך לנו את הבטן
במשדר פתיחה שהיה כאגרוף לבטן, יצאה לדרכה עונה חדשה של תכנית הדוקו והתחקירים הכי ותיקה על המסך. אז למה למרות הזעם שהיא מעוררת, יש שם גם כוכבית?

במשדר פתיחה שהיה כאגרוף לבטן, יצאה לדרכה עונה חדשה של תכנית הדוקו והתחקירים הכי ותיקה על המסך. אז למה למרות הזעם שהיא מעוררת, יש שם גם כוכבית?
"האורחת" היא מותחן סוחף ומפתיע, בלי לגרום לצופים להרגיש שמזלזלים בהם. המערבון "המופקרים" הפך לסיוט הפקתי וזה ניכר על המסך בערך בכל רגע. "משחקים גרייסי דרלינג" לא מחדשת הרבה אבל לגמרי סוגרת פינה לבינג' זריז לסופ"ש חורפי. 3 ביקורות קצרות על סדרות חדשות
שני כהן עשתה חיקוי מושלם של דנה, רועי בר נתן נתן ביצוע מבריק כמנהל שי כרם, וממול גם אלי פיניש ועלמה זק זרחו. הקאסט נקרע מצחוק אחד מהשני, זה כיף. אלא שהמילים שהושמו בפיה של דנה עשו לה עוול אחרי עוול
ברצועת החדשות בשעה הכי פחות סקסית שניתן לדמיין, "שש בערב", אפשר לשמוע אמת בוטה וחריגה בחריפותה. עודד בן עמי נושא בקביעות מונולוג בפנייה אישית לפוליטיקאי נכלולי אחר. הפעם מושא הביקורת חסרת הרחמים היה יואב קיש, ובן עמי, "העוגייה", לא השאיר ממנו פירור
אם הפרסום של אדווה דדון נכון, הרי שהרצוג ונתניהו סגרו ביניהם את הדיל המושחת בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית
האם שתי ישראליות קנו יותר מדי בחנות בגדים בחו"ל עד שנדרשה התערבותה של מנהלת החנות? האייטם הזה, שמידת האותנטיות שלו מוטלת בספק, שודר במסווה של "חדשות"
בין אם זו הערה מטופשת, אנקדוטה רכילותית או התעקשות דווקא מול הביצוע הקולי הכי טוב של הערב: איתי לוי שולט ביד רמה בשולחן שבו דברים נאמרים פשוט כדי להיאמר, וכל שטות שנזרקת לאוויר נשכחת באותה מהירות שבה נאמרה
אולפן שישי ניסה להבין מה אומרת ההצלחה של הכבש ה-16 על החברה הישראלית. רק שהתעלמות ממי שלא שותפים להתפעלות הפכו ריאיון מרגש לתיעוד בעייתי
על הנייר הדוקו-ריאליטי "האמריקאים" אמור היה להבטיח גילטי פלז'ר מהמהנים שנראו כאן. בפועל הסדרה, שצולמה לפני 7 באוקטובר - הו הו, כמה שהיא צולמה לפני 7 באוקטובר, נאלצת להתהלך סביב דמות שלא רוצה להשתתף בסדרה. התוצאה פשוט ביזארית
במקום להציג עבריין מורשע כפי שהוא, "ארץ נהדרת" מטשטשת את חומרת מעשיו ומעניקה לו לגיטימציה קומית - כאילו מדובר בעוד דמות מעיקה ולא בדמות מסוכנת. וגם: החיקוי של בוז'י הרצוג משמר מיתוס שגוי ומסוכן של מנהיג תמים וחלש, במקום פוליטיקאי ציני ומחושב
רגע אחרון של ביחד, עם הגב לקיר
נשיא המדינה כילדון שמשחק בבובות וג'פרי אפשטיין כאחראי למחדל 7 באוקטובר. למרות גילה המופלג, "זהו זה" מצליחה להיות הדבר הכי רענן על המסך
פרק אמש של "הכוכב הבא" הרגיש כמו הומאז' לתקופות שונות של הפורמט: מאודישן ספק הומוריסטי, דרך "שיגועים" אוויליים בשולחן השופטים וכמובן של אסי ורותם, ועד סיפורים קורעי לב של מתמודדים. גם הכוכב הגדול שהובטח לנו לא עזר, ורק מתמודדת אחת סיפקה נקודת אור של ממש
"יקומות" בכאן 11, שיצר רועי כפרי ("ניצה ולחם") יחד עם גון בן ארי, משתמשת בהומור האבסורדי האופייני כדי לפצח משבר קיומי. זו הצצה ייחודית מאוד - גם אם מתישה לעתים - לתוך מוח של גאון
אלון אהל חזר לחיק משפחתו אחרי שנתיים בגיהנום של חמאס. בעוד הוא נלחם להשיב לעצמו את מנגינת חייו, קשת עדיין מתקשים לספר סיפור בלי להפוך אותו למוצר
7 באוקטובר הוא אסון צ'רנוביל שלנו - קריסה מערכתית שהולידה גיבורי-על. רוני זינגר חשפה ב"זמן אמת" איך המשטרה קרסה ולמה אנחנו חייבים ועדת חקירה ממלכתית
"דרך בית הקברות", בהשראת "סוסים איטיים", מוכיחה שהברק מכה פעמיים. "מותו של באני מונרו" מדכאת ומורבידית אך גם פיוטית ומעוררת מחשבה. וכשמבינים ש"זדון" לא מתיימרת להמציא דבר מחדש, אפשר להודות שמדובר במותחן יעיל, סוחף ואף מצחיק. 3 ביקורות קצרות על סדרות חדשות
השרה סילמן הגיעה למהדורה המרכזית של ערוץ 15 כדי להגן על בקשת החנינה של נתניהו, והחליטה לקחת את דף המסרים של הליכוד לשלב המפחיד הבא. צריך לראות בשביל להאמין, אפילו לא מנסים לטשטש את הסחיטה באיומים של המאפיה שנקראת "ממשלת ישראל"
"החמאם" של כאן מצטיירת לפעמים כניסוי טלוויזיוני שמשלב בין יותר מדי ז'אנרים ולא תמיד יושב בצורה מהודקת. עם זאת, הסדרה זוהרת דווקא ברגעים שבהם היא מתרחקת ממקורות ההשראה התנ"כיים שלה, ועושה זאת בזכות משחק מצוין וקליף האנגר שמגיע ברגע הנכון
יש אנשים שנדמה לך שאתה יודע עליהם כבר הכל ובכל זאת מצליחים להפתיע. כך הציל ערן זהבי את משדר הפתיחה של העונה מאפס-אפס משמים
בעונתה החמישית והאחרונה, סדרת הלהיט של נטפליקס עובדת בכל הכוח בשביל המעריצים ומנסה לסגור מעגלים. בדרך היא חושפת גם מה שבאמת חשוב לה להגיד. זהירות: יהיו כאן קצת ספוילרים
הסדרה "מקום שמח" של כאן 11, שעוסקת בתשוקה ובפחד משינוי, סיימה עונה ראשונה מושלמת. עכשיו, בלי כמה מהשחקנים הבולטים שלה, היא עצמה תצטרך להשתנות בעונה הבאה. שימו לב, ספוילרים
כשהכישרון על הבמה נשאר ברמה של "אחלה, אבל", כל מה שנשאר זה ללטוש עיניים לשולחן השופטים. אבל גם זה לא עוזר כי נראה כאילו גם הם מתים משעמום
המוזיקאי הענק והצלע הביקורתית יותר בשולחן נשמע פחות ופחות, ומה שתופס את המקום זו התלהבות חסרת פרופורציה. וגם: ההסתלבטות הוולגרית של אסי ורותם הייתה ממש-ממש מיותרת
נדמה שהרבה צופים זנחו את "תוכנית הבוקר" לאורך הדרך ולא הגיעו עד הלום. האמת? חבל. העונה הרביעית היא העמוקה והמתגמלת ביותר שלה עד כה, טלוויזיה מצוינת שמערבבת דרמה סבונית עם תמות של הרצאה אקדמית וערכי הפקה נהדרים. והקתרזיס בסוף? נשיקת שף
"ילדחרא", הסדרה החדשה של יס, היא יצירה נישתית באופייה שכנראה שלא יתעורר סביבה שום קונצנזוס, אבל לא רק בגלל האופל. יש בה משהו שמסרב לנסות למצוא חן בעיני הצופה ואף מסרב להתכנס לכדי אמירה או תובנה ברורה. זה לא דבר טוב או רע, זה פשוט מה שזה
החיקויים של יריב לוין וטלי גוטליב הם מהדברים הטובים ביותר ב"ארץ נהדרת", אבל מערכון הלבובו האנטישמי והפרידה מאדרעי היו בזבוז זמן מוחלט במציאות שלא חסרה בה נושאים
המיני-סדרה של חגי לוי מפיחה חיים ביומניה הנודעים ופורצי הדרך של אתי הילסום, צעירה יהודייה מאמסטרדם שנרצחה באושוויץ. היא עושה חסד אחרון עם הדמות האמיצה הזו, שכמו מציעה תרופה לכל מה שחולה כאן
"החיה שבתוכי" בוהקת הודות למשחק משובח, מתח גבוה ותסריט מחוכם. "אל המלחמה: הסמוראי השורד" היא כמו שילוב מרהיב בין "שוגון" ו"משחק הדיונון" אך מתקשה לעמוד בפני עצמה. ו"שושלת פורסייט" לא תשאיר חותם אבל תספק בריחה נעימה מהמציאות. 3 ביקורות קצרות על סדרות חדשות
זה היה כמו לסיים ארוחה נהדרת, לחזור אל הרכב ולגלות דוח חניה מתחת למגב - ולא רק בגלל שזהות המנצחת בגמר "מאסטר שף" הייתה ידועה מראש