פיקוד העורףפיקוד העורף הגל השקט
הגדרת ישובים להתרעה
הגדרת צליל התרעה
נושאים חמים
ביקורת טלוויזיה
הסיפור של טל רמון נבלע בין אסונותיו, ושוב החמצנו אותו כיוצרסיפורה של משפחת רמון נוגע בכל ישראלי. הנקודות שבהן "עוד לא נגמר - סיפורו של טל רמון" עוצמתי מרגשות מהסיבה הזאת בלבד. אבל הוא גם גרוע מאוד כדוקו אמנותי-מוזיקלי, שאמור לחפש את הכוחות שמאחורי היצירה ולבחון אותם. קשת הרוויחה דמעות, אנחנו פספסנו סרט אמיץ
סופר דרינק: לטוב ולרע, "זאת וזאתי" היא כמו תותית על ספידיםלאחר שפרצו ברשת, הדמויות הטראשיות של תותית ומלעיל זוכות לראשונה לסדרת טלוויזיה בכיכובן (ברשת 13). התוצאה, "זאת וזאתי", מתהדרת בפוטנציאל פולחני ולא פעם קורעת מצחוק, אבל גם לא אפויה מספיק
ה"תחקיר" על רפי כהן הוא לא עיתונות, זו רדיפה דוחה אחרי שף שקרס נפשיתאורלי וגיא היו יכולים להפיק תועלת מהתכנית על השף רפי כהן שאיבד הכול, אבל הם לא עשו את זה. במקום לנסות להסביר מה באמת קורה לאדם שמגיע הכי גבוה הכי מהר, הם העלו תהיות שטחיות כמו "אולי כי הוא עבד בלי שותפים?". הם קיבלו רייטינג ולנו נותר טעם חמוץ
הגיע הזמן לצו סגירה: "מועדון לילה" חזרה, ועוררה פיהוקים ומבוכהבלי שאף אחד ביקש, ארז טל והפאנל העייף שלו חזרו עם מופע האימים הידוע כ"מועדון לילה". בתפריט: בדיחות על סם אונס, הומור עדות וריאיון תמוה עם ליברמן, שסיכם בעצמו - "ארץ נהדרת" עשו זאת טוב יותר
פוסט טראומהלא לגמרי היה ברור למה נדרשת עונה שנייה לאחת הסדרות הטובות ביותר של נטפליקס - "סוף הפאקינג עולם" סיפרה את הסיפור שלה מתחילתו ועד סופו. אך מתברר שעל אף שהעונה החדשה לא מושלמת כמו קודמתה, היא עדיין פיקחית ונהדרת
כשצפינו באנאלי נדפקת על ידי "רופא" ערס, התכווצנו מרוב מבוכה ובושהבעולם שבו ההומור רק הולך ומשתכלל, שבו הבדיחות מפתיעות את הצופים ומתנפלות עליהם מכיוונים בלתי צפויים - "צומת מילר" מציגה הומור מביך ודמויות מוגזמות ומעיקות. וגם: "80 וארבע" מציפה נושאים שמעסיקים זקנים שזכו שנים להתעלמות ומציגה טלוויזיה חשובה
עגלה ריקה"חומריו האפלים", הפקת הענק של HBO ו-BBC, מוותרת על המורכבות והשאלות הגדולות של סדרת הספרים המצליחה, ובמקומם דוהרת לרגעי שיא שיפגינו את מלוא יכולותיה. בכך היא מפספסת את הפוטנציאל שלה לעמוד כיצירה משמעותית בפני עצמה, אך מפיחה חיים בסיפור סוחף ומהנה
הקרנבל שנקרא גמר "נינג'ה ישראל" הוא בעצם מופע גלדיאטורים שמופק לעילאבזמן שהגרסה האמריקאית של "נינג'ה" עוסקת בתחרותיות ומשאירה מקום מועט לפן האישי, "נינג'ה ישראל" היא פצצת רגש. מרגע שהמתמודדים הופכים לחברים של אסי ורותם בחדר הראיונות הם חלק מהמשפחה של כולנו. וכרגיל אצל "קשת", הכול מתוכנן ומחושב עד לפרט הקטן ביותר
רוק כבד"איוואן האיום", סדרת הדוקו של דניאל סיוון ויוסי בלוך בנטפליקס, היא יצירה כואבת, מרתקת ומאירת עיניים על הדרך שבה משפט דמיאניוק הפך לפארסה שהסתיימה ביריקה בפרצופם של ניצולי השואה. כדאי לכולם לצפות בה, חוץ מלמי שמככבים בה
תרגיל בהתעוררות: ההשמצות נגד "תוכנית הבוקר" מוגזמות לחלוטיןתוכנית הדגל של אפל טיוי פלוס זכתה למוניטין מפוקפק עוד לפני שעלתה, כולל סכסוכים מאחורי הקלעים, דיווחים על תג מחיר גבוה בשל הכוכבים ג'ניפר אניסטון, ריס ווית'רספון וסטיב קארל, וביקורות מקדימות פושרות עד קוטלות. אלא שכדאי לשכוח את כל זה, כי מדובר בסדרה מענגת
התאהבנו קשות בנועה ירון ויובל דיין. נקווה שבקרוב גם בקותי סבגהפורמט של "יס מן" (yes), שבו כמה מפורסמים מחויבים להגיד "כן" לכל הצעה של חנוך דאום, נשען על "מחוברים" - וככזה, מחייב אותנו באורך רוח להתחבר לדמויות. הסיפור של קותי סבג, לדוגמא, נוגע ללב ומסקרן. רק חבל שנכון לעכשיו זה מסתכם בכך שדאום משכנע אותו לאכול פלאפל
"משחקי השף" נראית כמו שריד ארכאי לעידן טלוויזיוני מיושןגם בעונתה החדשה, "משחקי השף" נעדרת עוצמה טלוויזיונית. נכון, היא לא מזיקה, לא יומרנית, וגם לא נבזית כלפי המתמודדים שמגיעים אליה - דברים שאינם לגמרי מובנים מאליהם. גם הכימיה בין הארבעה היא חיובית, אך גם משעממת להפליא. ולא הגיע הזמן למצוא אישה שתשב בפאנל?
"מעברים" באה להרים לצה"ל, ועל הדרך מראה את היומיום המדכא של הכיבוש"מעברים" (כאן 11) מראה לצופים דבר מה שהודחק לחלוטין מהשיח הציבורי ואפילו מהחדשות - היום-יום המדכא של מערכת השליטה בפלסטינים כפי שהיא באה לידי ביטוי במעברים. על כך יש לברך. מעבר לכך, אין בה מספיק חומרים חזקים והיא חסרת אמירה כלשהי
ספק אם שודר לאחרונה בטלוויזיה מוצר כה רגיל כמו פתיחת העונה של "צומת מילר"אי אפשר להגיד על "צומת מילר" שהיא איומה. למעשה אי אפשר להגיד עליה כמעט דבר: היא כה סתמית, כל כך צפויה, כל כך לא מתאמצת לומר דבר מה בעל ערך וכל כך נזהרת שלא להרגיז אף אחד, עד שאפילו מעלותיה נבלעות מרוב פיהוק
מדרכות ניו יורקאחרי שתי עונות נפלאות של "הצמד", דווקא האחרונה הייתה נגועה ביותר מדי מטיפנות, דברים שנשמעים כאילו נכתבו בתסריט ולא כמשהו שאנשים אומרים. ואף על פי כן, היא המתה רגעים מרגשים וסיפקה סוף מוחץ לב ויפהפה. ספוילרים
"אבא משתדל" לא תשנה את חייכם, אבל כן תקרע אתכם מצחוקטל פרידמן מככב ב"אבא משתדל", סדרה סמי-אוטוביוגרפית בה הוא מגלם אב לילדה הסובלת מ"פיגור", כפי שזה מוגדר בה, אותה משחקת ג'וי ריגר. התוצאה לא תשנה את חייכם, אבל היא מוכיחה מחדש כמה הכוכב שלה מצחיק כשנותנים לו להתפרע
אבנר נתניהו הגיע לביקור נדיר בטלוויזיה כדי שנבין מה אנחנו מפספסיםאלמלא אבנר נתניהו, כנראה שלא היינו מדברים על העונה החדשה של "המרדף" (כאן 11). הבן של ביבי ושרה הגיע להתחרות כאחד האדם, והראה שהוא מענטש אמיתי ומלא קסם. לרגע התחשק לשבת איתו על בירה ולדבר, אפילו על פוליטיקה
נראה כאילו גם לצופית גרנט אין סבלנות למצוא את פלר שנעלמה בגיל 3הפרק הראשון של "אבודים" מתנהל בעצלתיים, נמתח ונמתח עד אין קץ - והרבה פעמים שלא לצורך, עם שלל רגעים, שיחות פושרות וציטוטים לא משמעותיים שניתן היה לערוך בכיף החוצה. נראה היה כאילו צופית גרנט, שלרוב לא מתביישת להיכנס לתוך הסיפור, איבדה מהאנרגיות
בניכוי הקריינות בסגנון "האח הגדול", "80 וארבע" היא תכנית מקסימה ומרגשתאם שמים בצד בעיות כמו מסגור מרגיז ופרקים ארוכים, "שמונים וארבע" (כאן 11) היא תכנית בהחלט ראויה, מעניינת מאוד ולא פחות מכך מרגשת. וגם: תמלילי שיחות ביבי-נוני ב"מקור" (ערוץ 13) סיפקו הצצה מרהיבה וכואבת לאחת מנקודות השפל שאליהן הגיעה התקשורת בעידן נתניהו
הרגע שבו המהדורות הכריזו על החדשות של עצמן כבלתי חשובותשלוש חברות החדשות העבירו אתמול את טקס העברת המנדט בבית הנשיא לבני גנץ והפרצופים של המגישים והעיתונאים סיפרו את הסיפור כולו - הכול חסר תוחלת. הבעיה היא שבכך המהדורות כרתו את הענף שעליהן הן יושבות, ורק חדשות 13 מצאו איזון נכון יותר
בגללה גיבורים נמים: "ביום שהאדמה רעדה" לא תרעיד את עולמכם"ביום שהאדמה רעדה" יומרנית ומאכילה בכפית, אבל הבעיה הכי גדולה בסדרה החדשה של יוצר "בשבילה גיבורים עפים" היא העצלתיים שלה. הניסיון שלה להיות שקטה ומאופקת הופך אותה בפועל למנומנמת ומשמימה
רק לעיתים נדירות נחשף תיעוד כה מחליא כמו התחקיר על הרב ברלנדרק לעתים נדירות נחשף תיעוד כה מזוקק ומחליא של ניצול לרעה של אמון ושל תקווה של אדם שעומד לאבד את היקר לו מכל, כמו התיעוד בחדשות 13 של הרב ברלנד מבקש סכומי כסף גדולים עבור ישועה שלא תבוא בחדשות 13. אם זה לא מספיק נורא, מרתיח לגלות שגם הכתבת נזקקה לאבטחה
מבחן רורשאך: "השומרים" לא מושלמת אבל יש בה גאונות אמיתיתהעיבוד של דיימון לינדלוף לקלאסיקה הגראפית לוקה בכמה מהתחלואים המוכרים של יוצר "הנותרים" ו"אבודים", בהם החיבה לאניגמטיות מעיקה. יחד עם זאת, האופן שבו הוא קושר בין שתי מסורות אמריקאיות ותיקות, גזענות וגיבורי-על, מבריק ולעתים אף משדרג את המקור
הטריק הכי גדול של השטן: סיום העונה המופתי של "יורשים"הדרמה הקומית האפלה של HBO מתחה באמנות קו ישיר בין סצנת הפתיחה לסצנת הסיום האדירה של העונה השנייה. בתווך היא חשפה בפנינו עוד מהאפלה על בני משפחת רוי, העבירה את גיבוריה מדורי גיהנום ונהנתה לגרום לנו לשכוח את מה שלימדה אותנו כבר בעונה הראשונה
מה אכפת לציפור? הכתבה של "אולפן שישי" על פרשת הטוויטר של יונתן אוריך היתה תמוהה ומיותרתהתפקיד של התקשורת הוא לנפץ בועות, אבל אולפן שישי העדיפו בסופ"ש האחרון לנפח את הבועה של הטוויטר, עם כתבה עוקצנית ומשונה על דובר ראש הממשלה יונתן אוריך, שלא היה בה שום עניין לציבור
הקלוז'ר שהיינו צריכיםהסוף של "שובר שורות" אמנם נרשם כאחד הגדולים בתולדות הטלוויזיה, וג'סי פינקמן היה חלק מהותי ברגש שלו כשם שהיה בכל הסדרה, אבל הדמות שלו לא באמת זכתה אז לסגירות מעגל. "אל קמינו: שובר שורות - הסרט" החדש של נטפליקס מתקן את זה
"הנערים" הוכיחה שוב ושוב שלהאשים אותה באנטישמיות זו נבזותהסוף העגום, שאלת הצדק, הדעיכה המאכזבת של סימון ודבורה והאנושיות שברוצחים ובקורבנות: הערות סיכום אחרונות על "הנערים" של HBO, אחת הסדרות הכי טובות שנראו כאן על המסך בשנים האחרונות, שהסתיימה השבוע ללא סוף טוב
"הליכודניקים" מצליחה גם לשרת את הליכוד וגם להתנשא עליו"הליכודניקים" ערוכה כהלכה, רהוטה ועשויה היטב מבחינה ויזואלית - אבל התסריט שלה כה מבולבל עד כדי כך שלא לגמרי ברור איזה סיפור היא מנסה לספר. במקום אידיאולוגיה, הסדרה מתמקדת ב"מאבקים" ו"מחנות" פנים מפלגתיים - כאילו לליכודניקים אין עמדות, רק שאיפה לכוח
המרוץ לפסגה: איכשהו "הפוליטיקאי" של נטפליקס מתעלה על הפגמים שלההסדרה החדשה של ריאן מרפי בנטפליקס לוקה בהיעדר חמור של רגש ושל הזדהות עם דמויותיה, וגם לא מצחיקה במיוחד בהתחשב בכך שהיא קומדיה, אבל על אלה היא מפצה בתזמור מופתי ובדינמיקות פוליטיות מבריקות
מעברים: "חמישים" מוכיחה שאפשר גם לפרוץ דרך וגם לשעמםהדרמה הקומית של yes חכמה, אפילו שנונה, אבל לא עד כדי כך מרתקת: אין לה עומק פיוטי או פילוסופי, חתרנות פוליטית, אופק היסטורי, הומור מפיל או פשוט ברק יוצא דופן. היא עומדת במקום, במרחב ליברלי בורגני רגיל למדי וצפוי למדי, בתוך סיפור חיים שאינו מעניין עד כדי כך
