ראיתם בטריילרים את הרקולס נלחם בהידרה מרובת הראשים? עומד מול אריה ענק המזנק עליו? מסתער על חזיר בר בגודל של טנק? השתכנעתם שאתם רוצים לראות בקולנוע? נהדר! עבדו עליכם. כל הדברים האלה כלולים בשלוש הדקות הראשונות של הסרט, וזה כל מה שתראו מהם: בדיוק את מה שראיתם בטריילר, ולא פריים אחד יותר. רגע אחר כך הסרט יספר לכם שכל הסיפורים האלה על הרקולס הם רק אגדות, ועכשיו נשמע את הסיפור האמיתי על הרקולס. האמיתי! יש! כי מי בכלל רוצה לראות גיבור על-אנושי נלחם במפלצת שש-ראשית אם אנחנו יכולים במקום זה לראות סרט על איש רגיל שנלחם באנשים רגילים אחרים?
אוף. מה הקטע של "לספר את הסיפור האמיתי"? היו לנו כבר הרקולס הטלויזיוני של קווין סורבו והרקולס של דיסני, וממש השנה היה עוד הרקולס אחד, עם קלן לוץ. כולם סיפרו את הסיפור ה"אמיתי" של הרקולס, ולכולם היה קשר מינימלי, אם בכלל, לסיפור המיתולוגי המקורי. בינינו, יש מקום לחשוד שמא כל סרט על גיבור שהוא בנו של האל זאוס, שנלחם במפלצות מרובות ראשים ודרקונים לא באמת מבוסס על סיפור אמיתי. ובכלל, למה להוריד מהסיפור את הפנטזיה? למה לפתות אותנו עם גיבור-על ומפלצות מגניבות ואז לספר לנו שבעצם אין מפלצות בעולם ומדובר באדם רגיל, שנעזר בחברים טובים ובכוחם של מיתוסים כדי להפוך את עצמו לאגדה? לרוע המזל, סיפורו של האיש הרגיל הוא לא מעניין כמו סיפורו של גיבור-העל הנלחם במפלצות דמיוניות.
ובעצם, אפילו את זה הסרט החדש לא עושה, כי הרקולס בגילומו של דוויין ג'ונסון הוא לא באמת אדם רגיל. מצד אחד, מספרים לנו שהוא לא באמת בנו של אל וכל האגדות עלו היו מוגזמות - ומצד שני, אנחנו רואים אותו הופך סוס דוהר מול עינינו. הופך. כמו פנקייק. שם יד מתחת לסוס, מרים - והסוס מתהפך. אז הוא כן גיבור על או לא? כי זה לא שיש לנו התנגדות עקרונית לאנשים שהופכים סוסים, למעשה זה מאוד מגניב, רק אל תספרו לנו רגע אחר כך שבעצם מדובר באדם ככל אדם וכל מה שצריך כדי להיות גיבור זה להאמין בעצמך. תחליטו כבר!
ובכן, הרקולס משוטט בדרכים עם חבריו הפחות חשובים, עד שכפי שקורה לכל אקדוחן שכיר, נכנסת לפונדק האישה שתפתה אותו למשימה אחת מסוכנת - לעזור לאביה, מלך התרקים (הם תרקים. הם מתרקיה. הם לא חובבי מסע בין כוכבים) לגבור על אויבו המסוכן משהוליוס. הרקולס מקבל את המשימה בשביל הכסף, ויוצא לאמן את הצבא שיילחם באותו אויב. העובדה שלא ממש ראינו את האויב, או למה בעצם הוא רע ולמה אנחנו רוצים להרוג אותו, מהווה רמז לכך שמשהו כאן חסר. הרי אין פה נבל. כל סרט צריך נבל שלגיבור תהיה סיבה טובה להילחם בו, ו"בשביל הכסף" זאת לא סיבה מספיק טובה. הייתכן שיש פה משהו שלא מספרים לנו? הייתכן שזה מאוד צפוי?
הקרבות של הרקולס ושות' הם לא רעים בכלל - בעיקר זה שבו הם מתעמתים עם חבורה של מופרעים חמושים בחרמשים. גם המפלצות המיתולוגיות, בשניות הבודדות שמניחים לנו לראות אותן לפני שמספרים לנו שהן בעצם לא קיימות, נראות מצוין, וצריך לציין לשבח גם את התלת-ממד: במקרה הזה הוא באמת בא לידי ביטוי, ואין דין מלתעות של אריה נימאי בדו-ממד כמו אריה נימאי שקופץ מתוך המסך ומאיים לנעוץ שיניים בכיסא שלידכם.
דוויין ג'ונסון הפך, כשלא הרגשנו, לאחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בעולם - אבל זה לא שהוא נהיה גדול (מלבד מבחינה פיזית. הוא בהחלט גדול) אלא שהכוכבים נהיו קטנים. איפה הוא ואיפה שוורצנגר וסטאלון של שנות השמונים. ג'ונסון הוא לא סתם שרירן אלא שרירן כריזמטי ונחמד, ולמרות שהוא נראה כאילו הוא יכול לפצח לכם את הראש בין האצבע והאגודל אתם יודעים שהוא לא יעשה את זה, כי הוא בחור טוב. אבל הנחמדות שלו לבדה לא מספיקה. הסרט מנסה לתת לו גם סיפור רקע אפל וטראומטי, ודה רוק עושה את זה באותה רמת השיכנוע שהייתם מצפים ממתאבק ב-WWE. חבורת דמויות הסטוק שמסביבו לא מספיק מעניינות כדי שתזכרו את שמותיהם - חוץ מאטלנטה (אינגריד בולסו ברדל), המתבלטת משום שהיא בחורה, היא היחידה בסרט שמסתובבת כל הזמן עם חולצת בטן, והיא נקראת על שם עיר הולדתה של הקוקה קולה.
אז הדמויות לא מעניינות, הסיפור סטנדרטי והאקשן בסדר - אבל לא מה שהבטיחו לנו. מכל זה יצא סרט תפל. אנחנו עדיין מחכים ל"הרקולס" שלא יתבייש להיות סרט מיתולוגי כולל אלים ומפלצות, שיציג דמויות שאכפת לנו יותר אם הן חיות או מתות, ושלא יהיה כל כך צפוי ולעוס. ואולי הגיע הזמן לסרט אחר, שאפילו לא חייבים לקרוא לו "הרקולס". אולי תקראו לו "אודיסיאוס"?
ומה אתם חשבתם על "הרקולס"? ספרו לנו בפייסבוק