פיקוד העורףפיקוד העורף הגל השקט
הגדרת ישובים להתרעה
הגדרת צליל התרעה
נושאים חמים
ביקורת סרטים
אל אל "גלוריה בל": ג'וליאן מור מציגה קולנוע מושלםג'וליאן מור מיטיבה לבחור פרויקטים ולהוציא מהם את המיטב, והתכונה הזו מגיעה לשיאה ב"גלוריה בל" - סרט שמתחילתו ועד סופו הוא חגיגה של יופי ושל כאב, של צבעים ושל צלילים, של קולנוע ושל חיים. סרט מושלם, בקיצור
כנגד ארבעה סרטים דיברה התורה: המלצות קולנועיות לקראת פסח"בוסית בקטנה" ו"אחרי ש..." לא מחדשים אבל חביבים לצפייה, "מיסטר לינק" הוא סרט אנימציה שמתאים למבוגרים עוד יותר מאשר ילדים ו"אול אין" מוכיח שאפשר לעשות קומדיות ישראליות נטולות גזענות ושוביניזם. ביקורות קצרות על ארבעה סרטים טריים
הסרט החדש של יוצר "פיגומים" הוא שיר הלל לחיים ולספרותאחרי ש"פיגומים" ריסק קופות בישראל, מגיש התסריטאי-במאי-מורה-סופר מתן יאיר סרט נוסף, "בגרות" שמו, והוא מתגלה כמיוחד, יפה ומרגש עוד יותר
פה קבור המלך: "בית קברות לחיות" הוא עיבוד מאכזב במיוחד לספרו של סטיבן קינגעל פניו, "בית קברות לחיות" מבטיח להיות סוגה עילית, לפחות יחסית לעולם האימה, אבל הוא מתגלה כזוועתון זול ונחות, שאין לו הרבה מה להציע חוץ מארבעה חתולים פרוותיים ומפחידים שמשחקים היטב
השם מוזר, הסרט נהדר: "שהאזאם" הוא להיט גיבורי-על מצחיק, כיפי וחמודאחרי שהרגילו אותנו לאסונות כמו "ליגת הצדק", אימפריית הקומיקס הקולנועית של DC ממשיכה להתאושש. "שהאזאם" אינו סרט גדול, אבל הוא בהחלט עושה טוב על הלב, ומעורר ציפיות גדולות לקראת ההמשכונים
אתה נראה פיל: "דמבו" של טים ברטון הוא סרט מרהיב, מרגש ונפלאהיו מבקרים שאמרו כי יעדיפו להימחץ בידי פיל מאשר לצפות בעיבוד מחודש של טים ברטון ל"דמבו", אך התוצאה הסופית מתגלה כפנטזיה מעוררת השראה, רלוונטית ומקסימה, שהכל בה עובד
סקס, סמים, ליקוק שתן והסנפת נמלים: "הלכלוך" מציג את הצד המכוער של עולם הרוקלרוב "הלכלוך" מהנה לצפייה, הרי כיף לראות אנשים מסניפים נמלים ומקיאים על חשפניות, אבל בסופו של דבר הסרט מרגיש כמו פספוס. בין התנהגות דוחה אחת לאחרת, היה ראוי להתייחס גם למוזיקה של מוטלי קרו. אחרת התוצאה נראית כמו פארודיה לא מוצלחת על "ספיינל טאפ"
הצל שלי ואני: להיט האימה המדובר "אנחנו" מפחיד מאוד, אך גם מאכזב למדיאחרי שהימם את העולם ב"תברח", ג'ורדן פיל מעט מאכזב ב"אנחנו", סרט האימה החדש שלו. יש בו המון רגעים מצמררים על אמת, והעשייה הקולנועית מרשימה, אך התסריט מעט מקושקש
"עץ תאנה" מציג את העלייה לארץ כפי שמעולם לא ראינוסרט הביכורים של עלמוורק דוידיאן אינו קל לצפייה, אבל הוא מתהדר בעשייה קולנועית יפהפייה ומעלה שאלות על הדרך שבה תפסנו עד כה את חוויית העלייה לישראל
"אז מה אם לא זכינו באוסקר? הקהל הצביע בארנק": כוכב להיטי הענק צוחק כל הדרך אל הבנקאחרי עשור מפואר, טרילוגיית "הדרקון הראשון שלי" מגיעה לסיומה. הכוכב שלה, ג'יי ברושל, מתקשה להיפרד, אבל גאה שהקול המוזר שלו עזר לשמח ילדים ברחבי העולם, וכמובן גם להעשיר את קופות הוליווד ב-1.5 מיליארד דולר
וונדר וומן יכולה להמשיך לישון בשקט: "קפטן מארוול" חביב, אך מאכזב וצבועהסרט הראשון בתולדות אולפני מארוול שמציב במרכזו גיבורת-על משווק בתור חגיגה פמיניסטית, אבל מתגלה בעיקר כקדימון ל"הנוקמים: סוף המשחק". בסך הכל, חווית הצפייה מהנה למדי ויש בו רגעים יפים, אבל יש לו גם הרבה חולשות תמוהות. מזל שברי לארסון כה נפלאה
מהפנט, מטריל ומטריד: אי אפשר להישאר אדישים כלפי "מילים נרדפות" זוכה דב הזהבאפשר היה לייחל שיהיה בו יותר רגש או קוהרנטיות, אבל סרטו המדובר וזוכה דב הזהב של נדב לפיד הוא יצירה שאי אפשר להתעלם ממנה - סיוט קולנועי שממשיך לרדוף את הקהל גם הרבה אחרי הצפייה, ותצוגת המשחק בתפקיד הראשי של טום מרסייה היא נס קולנועי נדיר
"בן חזר הביתה": ג'וליה רוברטס כפי שמעולם לא ראיתם אותה"בן חוזר הביתה" הוא לא סרט גדול ולא סרט קל, אבל הוא מספק במה לאחת מתצוגות המשחק הטובות והמיוחדות של ג'וליה רוברטס, ומצליח להמחיש באיזו מידה ההתמכרות למשככי כאבים מחרבת את החברה האמריקאית
"האם אי פעם תסלחי לי?" היה ראוי לכל המועמדויות לאוסקרים שקיבלמליסה מקארתי עושה את תפקידה הדרמטי הטוב עד כה ב"האם אי פעם תסלחי לי?", שזיכה אותה במועמדות לאוסקר, והתכבד בשתי מועמדויות נוספות וראויות גם כן. זה סרט קטן אך יפה ומיוחד, וחבל שפנינים כמוהו תלויים באוסקרים כדי לזכות בחשיפה ותהודה
הצילו את המחסל: האם "מרדף קר" מסמן את תום הקריירה של ליאם ניסן"מרדף קר" נראה כמו חיקוי נחות של "פארגו", אבל הוא בסך הכל מהנה למדי וניצב כצעד בכיוון הנכון בקריירה של ליאם ניסן. השאלה אם הוא ימשיך לקבל הזדמנויות, או שמא שערוריית ההתבטאות הגזענית שלו תסיים סופית את דרכו בהוליווד
"הפרד ומשול": "הפרד" מוכיח כי קלינט איסטווד הוא מלך על-זמניקלינט איסטווד חוזר לשחק בסרט שביים בעצמו לראשונה מזה 11 שנה. התוצאה, "הפרד", מציגה דרמה מינורית למדי, אבל האמירה החברתית שלה רלוונטית, והכריזמה של הכוכב הוותיק ממיסה את הקהל
"האשמים": מותחן אפקטיבי והישג קולנועי מרשים, ובכל זאת מדובר בפספוסאיך אפשר לעשות סרט מותח עם גיבור אחד, זירת התרחשות אחת ואפס תקציב? גוסטב מולר הדני מספק לכך את התשובה ב"האשמים", עבודה קולנועית מעוררת השראה שבכל זאת מותירה טעם יבשושי בפה
שיר הסמרטוטות: להיט האוסקרים "המועדפת" מתאר את החיים כרצף של השפלות"המועדפת", הסרט המוביל במספר המועמדויות לאוסקר יחד עם "רומא", עולה סוף כל סוף לאקרנים. יש בו תצוגות משחק מלכותיות של אוליביה קולמן, אמה סטון ורייצ'ל ווייז, והתסריט שלו מעלה שאלות מהדהדות על הטבע האנושי, אבל הפרגון כלפיו מוגזם והצפייה בו מתישה למדי
יש סקס, יש רציחות ויש תככים ומזימות - אז למה הסרט הזה כל כך משעמם?למרות הפוטנציאל הדרמטי ולמרות כוכבות כמו סירשה רונאן ומרגו רובי, מתגלה "מרי מלכת הסקוטים" כפודינג פושר ולא מעניין. סחתיין על עבודת האיפור, אבל מה עם הבימוי והסיפור?
פצצה לחיבורים: "אפסייד", העיבוד האמריקאי ל"מחוברים לחיים", מתעלה על המקור"אפסייד" נראה בתחילה כמו שחזור מדויק של "מחוברים לחיים", רק בניו יורק ועם קווין הארט ובריאן קרנסטון. הצפייה מגלה כי יש בו הבדלים מהותיים לעומת המקור, והם הופכים אותו לטוב ממנו
קינג צ'ייני: "סגן הנשיא" הוא סרט על פוליטיקה אמריקאית שרלוונטי מאוד לבחירות בישראל"סגן הנשיא", בו כריסטיאן בייל המצוין מגלם את דיק צ'ייני, מעניק שיעור מאלף כיצד הטקטיקות של הקומבינטור הכוחני שינו את אמריקה ושימשו השראה למנהיגים רבים בעולם, בהם נתניהו. עם זאת, הסרט מתחמק מלענות על השאלות החשובות ביותר
כל כך גרוע שזה טוב: "משוכפלים" עם קיאנו ריבס הוא מופת של טראשבדיוק עשרים שנה אחרי שהגיע לשיאו ב"מטריקס", צולל קיאנו ריבס לשפל חדש ב"משוכפלים". לזכות סרט המד"ב הטראשי הזה, ייאמר כי הוא כל כך גרוע שהצפייה בו מצחיקה
"קופסת הציפורים": הסרט שמשגע את העולם, אינו יותר מגימיק נחמד"קופסת הציפורים" של נטפליקס מתהדר בכל הנתונים הנכונים כדי להפוך לטרנד הלוהט של הרגע, אז לא פלא שהוא כ"כ מדובר, אבל איך נזכור אותו במרחק השנים? כסרט בינוני לחלוטין, שכל מה שיש לו זה דימוי חזק אחד של סנדרה בולוק בכיסוי עיניים
"אהבה וכשכושים אחרים": לא קשקוש, אבל סתמי למדיבניגוד ל"חיי כלב" הטרי גם כן והמחריד לחלוטין, "אהבה וכשכושים אחרים" אינו מקושקש לגמרי. עם זאת, חוץ מכלב פאג מלא הבעה וכמה שחקניות מקסימות, אין לו הרבה מה להציע
תאונת רכבת: "רכבת קלה" של עמוס גיתאי הוא בדיחה אחת ארוכהסרטו החדש של עמוס גיתאי מציג רצף אפיזודות המתרחשות ברכבת הקלה בירושלים. מיטב שחקניות ארצנו מתבזות כאן, וגם כמה אורחים יוקרתיים מחו"ל, אבל התוצאה לא הולמת אפילו תוכנית מערכונים ירודה
ליפול בגדול: "גדולה מהחיים" הוא סרט בלתי נסבל לצפייהלמרות המוזיקה של דולי פרטון, למרות שחקניות כמו ג'ניפר אניסטון, אודיה רש ודניאל מקדונלד - הדרמה הקומית "גדולה מהחיים" מעייפת ומייגעת. בארצות הברית הסרט הזה עלה ישירות בנטפליקס, וגם כאן אפשר היה לוותר על עלייתו לאקרנים
אפילו נטפליקס סירבה לסרט הזה: קשה להאמין עד כמה "הולמס & ווטסון" גרועלפי הדיווחים בתקשורת האמריקאית, אפילו נטפליקס חרגו מן המנהג שלהם וסירבו לרכוש את הזכויות על "הולמס & ווטסון", ואפשר להבין למה. מדובר בהזיה אחת גדולה, שאפילו לא עומדת בסטנדרטיים טכניים בסיסיים
"לזרו השמח": הסרט הזה הוא נס"לזרו השמח", זוכה פרס התסריט בקאן ואחד הסרטים המוערכים של השנה, הוא יצירה קולנועית מיוחדת, מהסוג שכבר לא עושים היום וגם בעבר כמעט ולא עשו בכלל.
המגעיל, ההזוי והנפלא: שמונה דברים שחייבים להגיד על הקולנוע של 2018מאות סרטים עלו כאן לאקרנים בשנה האחרונה. חלק מהם פיספסנו בזמן אמת, ורגע לפני סוף השנה, זו ההזדמנות לכפר על החטא, ולהתייחס בקצרה לשמונה מהם: שובר הקופות הדוחה, הלהיטים שהרוויחו זאת ביושר, הפנטזיות לכל המשפחה שמיועדות בעצם למבוגרים והמתנה שלא מפסיקה לתת
"חיי כלב": הכלבים חמודים, השחקנים מחרידים, הסרט נורא"חיי כלב" עוסק בכמה דמויות שגורלותיהן מצטלבים דרך הטיפול בכלביהן, ועושה זאת בצורה נחותה. תצוגות המשחק איומות, התסריט עמוס קלישאות והבימוי ברמה של סיטקום משנות התשעים. בקיצור, אין סיבה לכשכש בזנב
