קלואי ז'או, הזוכה הטרייה באריה הזהב בוונציה, היא היוצרת הכי חמה בעולם הקולנוע. הסגר הוא הזדמנות טובה לצפות בסרטה הלפני-אחרון והמופתי, "הרוכב", שזמין כעת בסטרימינג אצלנו. וגם: שניים מהסרטים הטובים של איסטווד וסקורסזי, ועוד כמה המלצות
"רק החיות" (yes) הוא דרמת מתח צרפתית בה השאלה היא לא מי רצח, אלא למה - והתשובה מרגשת. "להציל את ההורים" בנטפליקס הוא סרט ברמה נמוכה מאוד, אבל לפחות לא עושה כאב ראש. וגם: שירות ה-VOD המשובח של קולנוע לב
קלאסיקת הניינטיז "החברה שלי" עלתה בנטפליקס, וזו היתה הזדמנות לצפות בו מחדש ולגלות למה גם אתם והילדים שלכם צריכים לעשות את זה. וגם: "המזכרת" הוא אחד הסרטים הכי טובים שנגנזו בארץ בשנה האחרונה, ו"אמנות המירוץ בגשם" מוכיח שוב כמה כלבים הם מופלאים
"אנלקה: שנוי במחלוקת", הדוקו החדש של נטפליקס, הוא כתב הגנה במעמד צד אחד על הכדורגלן המושמץ ניקולס אנלקה, שהואשם באנטישמיות ובעבירות משמעת חסרת תקדים. הסרט לא הגון ולא מאוזן, אבל הגיבור שלו יותר מעניין מרונאלדו ומסי גם יחד
"הייטר", הסרט הפולני המדובר שעולה בנטפליקס, עוסק בשימוש הציני והמסוכן של פוליטיקאים נטולי מצפון ברשתות החברתיות. התוצאה מעיקה ופגומה, ובכל זאת יש בה ערך. וגם: "לבלוע" הוא סרט אמריקאי שכמותו כמעט לא רואים
אחרי "להציל את טוראי ריאן" מגיע סרט מלחמה נוסף בכיכובו של טום הנקס - "Greyhound", שעלה ישירות באפל בסוף השבוע. למרבה האכזבה, הוא דל, נחות, סתמי ולא מעניין משום בחינה
לגל הראשון היו סרטי נטפליקס מאכזבים משלו, וגם לגל השני מגיע: למרות התסריט המסקרן והנוכחות של שרליז ת'רון וכוכבות אחרות, פנטזיית האקשן "משמר האלמוות" מתגלה כעוד מפח נפש מבית היוצר של שירות הסטרימינג, ששוב מרשה לעצמו לחפף
פתיחת בתי הקולנוע עדיין לא באופק, אז קבלו המלצות לצפייה ביתית: סדרת סרטי האקשן הטובה של דורנו, סרט דני לוהט וגם שתי הפתעות מתוקות לכל המשפחה
וויל פארל ונטפליקס קיוו להשתמש באחורי הקלעים של האירוויזיון כדי ליצור סרט פולחן, אבל התוצאה היא מהתלה מייגעת שלא פוגעת, ונקודת האור היחידה היא הדקה שבה מגיחה נטע ברזילי. בוז פואה
מכל המדינות בעולם, דווקא מפולין יצא סרט הפורנו שכבש את נטפליקס ומשגע את ישראל, ולא ממש ברור למה. הוא נראה כמו סלט לא ברור של פטמות ושברי עלילה ברוטב ערך הפקתי ירוד, מעליב גברים ונשים באותה מידה ולא סקסי בעליל. אולי עדיף לפולנים להתמקד בסרטי שואה
קשה לחשוב על סרט אקטואלי יותר כרגע מאשר "הזהב של נורמן", סרטו החדש של ספייק לי שעלה ישירות בנטפליקס, ומתאר את ההיסטוריה של דיכוי השחורים באמריקה - מראשית ימיה, דרך וייטנאם ועד היום. בדרך הוא לא מהסס לנתץ פסלים, ולעשות זאת בדרך בוטה
"הטיהור הראשון" יצא לפני שנתיים ולא הותיר חותם מיוחד, אבל כעת צץ מחדש בנטפליקס וטיפס לראש טבלאות הצפייה. ואכן, זה הסרט הכי אקטואלי שאפשר לראות עכשיו. נבואת הזעם שלו התגשמה, ומתכתבת עם התמונות מרחובות אמריקה
"זוג יונים" הוא הסרט הכי טוב שעלה בנטפליקס בזמן הקורונה, שירות הסטרימינג שמציע מעתה כמה מהקלאסיקות הגדולות בתולדות הקולנוע, הסרט הלא מוערך דיו של סטיבן ספילברג על המוסד הישראלי ועוד שתי המלצות צפייה ביתיות
"סיפורם של הביסטי בויז", הדוקו המדובר של ספייק ג'ונז שעלה באפל טיוי פלוס, מנסה להסביר כיצד יהודים לבנים קידמו את ההיפ-הופ למרכז הבמה העולמית והפכו לתופעת תרבות. הסרט מצוחצח ומתוקתק מדי ונראה כמו פרסומת לאייפון, אבל הוא מהנה, מבדר ומשאיר טעם של עוד
שני סרטים חדשים עלו בשירות הסטרימינג. אחד מהם מאפשר לכוכבי "הנוקמים" להוריד את המסיכות, והשני לריקי ג'רווייס להוכיח את הגאוניות שלו. וגם: הדרמה שלא משאירה עין יבשה, והקומדיה מפוצצת ההורמונים מתחילת דרכו של ריאן ריינולדס
אבנר שביט נשלח לבידוד מיד כשחזר מפסטיבל ברלין. הוא גילה שהמבחר הקולנועי בנטפליקס דל להפליא ושביוטיוב יש רק סרטים מדכאים, ובכל זאת יצא עם כמה מסקנות אופטימיות, ואתם תצאו עם כמה המלצות. יומן צפייה
העיבוד המדובר של קרן ידעיה לאופרת הרוק הפולחנית "מאמי" מצליח לתת לה טוויסט מקורי, מזרחי ובועט, ולא מפחד לגעת בפצעים הכי עמוקים של הישראליות. ובכל זאת, לא הכל עובד בו
ארבעה סרטים מדוברים ועטורי כוכבים עלו בסוף השבוע לאקרנים: שניים לכל המשפחה ושניים לקהל בוגר. בתפריט: ג'ים קארי וליאם ניסן מפתיעים, הריסון פורד משמים, אכזבה אחת מרה במיוחד ורק סרט אחד שבאמת שווה לרוץ אליו, תרתי משמע
"ציפורי הטרף: והארלי קווין המהממת" בכיכובה של מרגו רובי עוקב אחר האקסית המיתולוגית של הג'וקר אחרי שהיא נפרדת ממנו ויוצאת לדרך עצמאית. יש בו כמה רעיונות מעניינים, אך הם באים לידי ביטוי בצורה צעקנית, ילדותית, מטופשת ומאכזבת. מגיע לנו יותר
"הארייט: הדרך לחופש" מציג את סיפורה הבל ייאמן של משחררת העבדים הארייט טאבמן. הבימוי שלו מגושם באופן כמעט תמוה, אבל הוא מפצה על כך בזכות הסיפור המאלף והחשוב, ובעיקר הודות לתצוגת המשחק של סינתיה אריבו, שראויה למועמדות לאוסקר וראויה גם לזכייה בו
"עלובי החיים" המועמד לאוסקר הוא הסרט הצרפתי הגדול והחשוב ביותר של העשור האחרון - אבל יש בו ממד אוניברסלי, והוא היה יכול להתרחש כמעט בכל מדינה, כולל בישראל. הצפייה היא חוויה עוצמתית, מיוחדת ובלתי נשכחת - אך למרות השם, אל תצפו לשירים וריקודים
אדם סנדלר מגלם ב"יהלום לא מלוטש", הסרט המדובר שעלה בנטפליקס, יהלומן יהודי המתפלל לנס בפסח אבל מקבל בעיקר מכות. תצוגת המשחק שלו ושל אחרים מרשימה, אבל התוצאה היא התקף חרדה אחד גדול, שמאכיל אותנו מרור, בלי שיהיה ברור מה הטעם
גאי ריצ'י יודע לספר סיפור, יודע לערוך ויודע ללהק, והוא משתמש בכל הכישורים הללו ב"הג'נטלמנים" כדי ליצור את סרט הפשע המושלם לימי בוריס ג'ונסון, שפונה לפרופיל הקלאסי של תומכי הברקזיט. את המחיר משלמים היהודים, הנשים והזרים
היו כבר הרבה עיבודים ל"נשים קטנות", אבל עוד לא היה עיבוד כמו זה של גרטה גרוויג, בכיכובן של סירשה רונאן ופלורנס פיו הנפלאה. הוא לא מושלם, ולא תמיד מרגש, אבל הוא מקים את הקלאסיקה לתחייה בצורה כה חכמה, שנונה ורלוונטית, שאפשר להבין למה כל העולם מדבר עליו
עם כוכבים כמו בן קינגסלי ומוניקה בלוצ'י ונושא לוהט כמו מלחמה נגד הטרור הביולוגי הסורי, אפשר היה לצפות לגדולות מ"עכביש ברשת", אבל הוא מתגלה כסרט טרחני, בנאלי ולא אמין, המצטרף לרצף החיקויים הכושלים של "פאודה"
סרטו החדש של קלינט איסטווד מתאר את סיפורו של מאבטח שהציל חיים בפיגוע באולימפיאדת אטלנטה, אך במקום לזכות במדליה, הפך לחשוד העיקרי במעשה. יש בו דברים טובים, למשל תצוגות המשחק, אך גם סילוף מכוער ומרושע של העובדות, הנועד להשמיץ את העיתונאית שהיתה מעורבת בפרשה
ערב סוער בגלובוס הזהב: "1917" עשה צעד ענק בדרך לזכייה באוסקר; טרנטינו זכה בפרס התסריט ושילב בין אנגלית ועברית בנאום התודה שלו והמנחה ריקי ג'רווייס השתולל עם מונולוג פתיחה פרוע. בטלוויזיה, המנצחים הגדולים היו "צ'רנוביל", "פליבג" ו"היורשים"
"1917" מציג במה שנראה כמו שוט אחד, ללא קאטים, את סיפורם של שני חיילים היוצאים למירוץ נגד השעון כדי למסור הודעה הרת גורל במהלך מלחמת העולם הראשונה. התוצאה היא חוויה קולנועית נדירה ומסחררת שאסור להחמיץ, אך יש בה כמה פגמים שמונעים את הגדרתה כמושלמת
"ג'וג'ו ראביט" המדובר והמהולל מציג סיפור על ילד גרמני במלחמת העולם השנייה, שהחבר הדמיוני שלו הוא לא אחר מאדולף היטלר. מצד אחר, זה סרט מתחנחן ופגום, שהייצוג ההיסטורי שלו בעיתי; מצד אחר, יש בו גם איכויות מדהימות ומרגשות. אז איך זה יכול להיות?
קומדיית האנימציה "מרגלים לא רגילים", שאפשר גם היה לקרוא לה "יונה ונער", מוציאה את המיטב מעלילה ביזארית על שיתוף פעולה יוצא דופן בין מדען צעיר ומרגל שהופך בטעות ליונה. הסרט מיועד לילדים, אבל יענג גם את ההורים והסבים, והוא חינוכי במובן הטוב של המילה
פיקוד העורף