פיקוד העורףפיקוד העורף הגל השקט
הגדרת ישובים להתרעה
הגדרת צליל התרעה
נושאים חמים
ביקורת סרטים
שחור משחור: "גברים בשחור: אינטרנשיונל" הוא נפילה ענקיתאחרי שלושה פרקים מצוינים, סדרת סרטי "גברים בשחור" מתרסקת בגלגול החדש שלה, שמנסה לקחת אותה לכיוון צעיר ובינלאומי יותר, אבל עושה זאת עם תסריט ברמה מנטלית של בני שלוש ואפקטים שנראה כאילו עלו חמש פרוטות
"טעימה מהחיים": פשוט, מספק ומנחם כמו ספגטי מושלם ברוטב עגבניותהדרמה האיטלקית "טעימה מהחיים" עוסקת בשף חם מזג הלוקח תחת חסותו צעיר על הרצף האוטיסטי שניחן בכישורים קולינריים. לא מדובר בארוחת גורמה, אבל בדרכו הצנועה, מצליח הסרט הזה להותיר טעם טוב מאוד בפה
יותר מקסים מהדב פדינגטון: "החבר דב" הוא סרט תיעודי מעורר השראה"החבר דב", סרטם של ברק הימן ואורי לוי על דב חנין, נעשה אמנם מתוך הערצה, אבל הוא אינו פולחן אישיות, אלא סיפור על אנשים שרוצים לשנות את העולם מתוך אהבה טהורה לזולת, ויודעים שגם שינוי קטן יכול לעשות הבדל גדול
אש יא כובש: אל תחמיצו את "תל אביב על האש", קומדיית הכיבוש שהעולם שרוף עליהלמה "תל אביב על האש" הישראלי-פלסטיני כל כך מצליח ברחבי תבל? לא כי זה "עוד סרט על הכיבוש", אלא כי הוא מוכיח שאפשר להתעסק בסכסוך בצורה קלילה אך חדה, כאובה אך נטולת התקרבנות
אקסטרה-סמול: "אקס-מן: הפניקס האפלה" הוא סיומת נחותה לסדרה המצליחה"אקס-מן: הפניקס האפלה" אמור להיות הפרק האחרון בשלב זה בסדרת הסרטים, עד שהמוטנטים יתמזגו ביקום המורחב של מארוול, ולמרבה הצער הוא מותיר טעם רע בפה. לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שאת התפקיד הראשי מגלמת כוכבת של "משחקי הכס"
"הסתערתי על 'נבסו' עם אג'נדה, כי אני יודעת באיזו מדינה אנחנו חיים"אחרי קילומטרז' בימתי וטלוויזיוני מרשים, מירב פלדמן סוף כל סוף מגיעה לקולנוע, עם תפקיד ראשי בקומדיה הצבאית "מבצע שלאגר". בריאיון, היא מדברת על משחקי הכוחות בין המינים, הרצון לשנות את העולם והתגובות שהיא מקבלת ברחוב בזכות "נבסו"
החברה הגאונה: סרט ההתבגרות המדובר "חורשות את הלילה" לא מצחיק, אבל חכם ומרגשמצד אחד, ציון כמעט מושלם ברוטן טומטוז וכתרים כמו "סרט פולחן" ו"קולו של דור". מצד אחר, כישלון קופתי והרבה הייטרים. אז מה האמת על "חורשות את הלילה"? שהוא לא מצחיק, אבל הסיומת שלו מותירה בפה טעם מדהים
סלט רוקט: "רוקטמן" על אלטון ג'ון הוא סרט מהנה, אבל יעבוד טוב יותר על הבמההנאמברים המוזיקלים מרשימים והייצוג של סצינות האהבה הגאות פורץ דרך והשחקן הראשי משובח, אבל "רוקטמן" סובל גם מהרבה חסרונות, והגדול שבהם - התחושה היא שכל זה יעבוד טוב יותר כהפקה על במות הווסט-אנד או ברודווי
השבח לאללה: "אלאדין" החדש מצליח לרגש בזכות כוכביו הצעיריםאף שהתסריט לעיבוד הלייב אקשן של קלאסיקת האנימציה משחזר כמעט במדויק את גרסת המקור, אלו נעמי סקוט ומינה מסעוד הצעירים שמפיחים תשוקה ורגש באלאדין ויסמין, ובעזרתו של הג'יני החדש מייצרים גרסה משעשעת ומהנה לסיפור - אם כי אינה מתעלה על המקור
"נוכלות עם סגנון" הוא הסרט הכי גרוע שיכול להיות; "פוקימון: הבלש פיקאצ'ו" היה יכול להיות טוב יותר"נוכלות עם סגנון" בכיכובן של אן האת'וויי ורבל ווילסון הוא עלבון לפמיניזם ולקולנוע בכלל; "פוקימון: הבלש פיקאצ'ו" הוא סרט חמוד למדי, אבל בכל זאת משאיר טעם של החמצה
מזמן לא שמענו קהל צוחק ככה, אבל זה בעצם סרט עצוב מאוד"מה הסיכוי"? בכיכובן של שרליז ת'רון וסת' רוגן הוא סרט מצחיק, וולגרי ופרוע - אבל מאחורי בדיחות הפיפי-קקי והאוננות, מסתתרות אמיתות כואבות על הסיבות בגינן כנראה שלא נראה אישה בבית הלבן בזמן הקרוב
היה סוף: היקום המורחב של מארוול סיפק לנו את הסיום שאנחנו ראויים לוהמשימה הבלתי אפשרית של סיכום 22 סרטים, 11 שנים ועשרות דמויות הגיעה לרגע האמת שלה עם "הנוקמים: סוף המשחק". במשך שלוש שעות זרקה עלינו מארוול תועפות של נוסטלגיה, אקשן, הומור, דרמה וטרגדיה בסיום ראוי ומוצלח לסדרת סרטים היסטורית, שהגיעה לשיאה דווקא בסרט הקודם
אל אל "גלוריה בל": ג'וליאן מור מציגה קולנוע מושלםג'וליאן מור מיטיבה לבחור פרויקטים ולהוציא מהם את המיטב, והתכונה הזו מגיעה לשיאה ב"גלוריה בל" - סרט שמתחילתו ועד סופו הוא חגיגה של יופי ושל כאב, של צבעים ושל צלילים, של קולנוע ושל חיים. סרט מושלם, בקיצור
כנגד ארבעה סרטים דיברה התורה: המלצות קולנועיות לקראת פסח"בוסית בקטנה" ו"אחרי ש..." לא מחדשים אבל חביבים לצפייה, "מיסטר לינק" הוא סרט אנימציה שמתאים למבוגרים עוד יותר מאשר ילדים ו"אול אין" מוכיח שאפשר לעשות קומדיות ישראליות נטולות גזענות ושוביניזם. ביקורות קצרות על ארבעה סרטים טריים
הסרט החדש של יוצר "פיגומים" הוא שיר הלל לחיים ולספרותאחרי ש"פיגומים" ריסק קופות בישראל, מגיש התסריטאי-במאי-מורה-סופר מתן יאיר סרט נוסף, "בגרות" שמו, והוא מתגלה כמיוחד, יפה ומרגש עוד יותר
פה קבור המלך: "בית קברות לחיות" הוא עיבוד מאכזב במיוחד לספרו של סטיבן קינגעל פניו, "בית קברות לחיות" מבטיח להיות סוגה עילית, לפחות יחסית לעולם האימה, אבל הוא מתגלה כזוועתון זול ונחות, שאין לו הרבה מה להציע חוץ מארבעה חתולים פרוותיים ומפחידים שמשחקים היטב
השם מוזר, הסרט נהדר: "שהאזאם" הוא להיט גיבורי-על מצחיק, כיפי וחמודאחרי שהרגילו אותנו לאסונות כמו "ליגת הצדק", אימפריית הקומיקס הקולנועית של DC ממשיכה להתאושש. "שהאזאם" אינו סרט גדול, אבל הוא בהחלט עושה טוב על הלב, ומעורר ציפיות גדולות לקראת ההמשכונים
אתה נראה פיל: "דמבו" של טים ברטון הוא סרט מרהיב, מרגש ונפלאהיו מבקרים שאמרו כי יעדיפו להימחץ בידי פיל מאשר לצפות בעיבוד מחודש של טים ברטון ל"דמבו", אך התוצאה הסופית מתגלה כפנטזיה מעוררת השראה, רלוונטית ומקסימה, שהכל בה עובד
סקס, סמים, ליקוק שתן והסנפת נמלים: "הלכלוך" מציג את הצד המכוער של עולם הרוקלרוב "הלכלוך" מהנה לצפייה, הרי כיף לראות אנשים מסניפים נמלים ומקיאים על חשפניות, אבל בסופו של דבר הסרט מרגיש כמו פספוס. בין התנהגות דוחה אחת לאחרת, היה ראוי להתייחס גם למוזיקה של מוטלי קרו. אחרת התוצאה נראית כמו פארודיה לא מוצלחת על "ספיינל טאפ"
הצל שלי ואני: להיט האימה המדובר "אנחנו" מפחיד מאוד, אך גם מאכזב למדיאחרי שהימם את העולם ב"תברח", ג'ורדן פיל מעט מאכזב ב"אנחנו", סרט האימה החדש שלו. יש בו המון רגעים מצמררים על אמת, והעשייה הקולנועית מרשימה, אך התסריט מעט מקושקש
"עץ תאנה" מציג את העלייה לארץ כפי שמעולם לא ראינוסרט הביכורים של עלמוורק דוידיאן אינו קל לצפייה, אבל הוא מתהדר בעשייה קולנועית יפהפייה ומעלה שאלות על הדרך שבה תפסנו עד כה את חוויית העלייה לישראל
"אז מה אם לא זכינו באוסקר? הקהל הצביע בארנק": כוכב להיטי הענק צוחק כל הדרך אל הבנקאחרי עשור מפואר, טרילוגיית "הדרקון הראשון שלי" מגיעה לסיומה. הכוכב שלה, ג'יי ברושל, מתקשה להיפרד, אבל גאה שהקול המוזר שלו עזר לשמח ילדים ברחבי העולם, וכמובן גם להעשיר את קופות הוליווד ב-1.5 מיליארד דולר
וונדר וומן יכולה להמשיך לישון בשקט: "קפטן מארוול" חביב, אך מאכזב וצבועהסרט הראשון בתולדות אולפני מארוול שמציב במרכזו גיבורת-על משווק בתור חגיגה פמיניסטית, אבל מתגלה בעיקר כקדימון ל"הנוקמים: סוף המשחק". בסך הכל, חווית הצפייה מהנה למדי ויש בו רגעים יפים, אבל יש לו גם הרבה חולשות תמוהות. מזל שברי לארסון כה נפלאה
מהפנט, מטריל ומטריד: אי אפשר להישאר אדישים כלפי "מילים נרדפות" זוכה דב הזהבאפשר היה לייחל שיהיה בו יותר רגש או קוהרנטיות, אבל סרטו המדובר וזוכה דב הזהב של נדב לפיד הוא יצירה שאי אפשר להתעלם ממנה - סיוט קולנועי שממשיך לרדוף את הקהל גם הרבה אחרי הצפייה, ותצוגת המשחק בתפקיד הראשי של טום מרסייה היא נס קולנועי נדיר
"בן חזר הביתה": ג'וליה רוברטס כפי שמעולם לא ראיתם אותה"בן חוזר הביתה" הוא לא סרט גדול ולא סרט קל, אבל הוא מספק במה לאחת מתצוגות המשחק הטובות והמיוחדות של ג'וליה רוברטס, ומצליח להמחיש באיזו מידה ההתמכרות למשככי כאבים מחרבת את החברה האמריקאית
"האם אי פעם תסלחי לי?" היה ראוי לכל המועמדויות לאוסקרים שקיבלמליסה מקארתי עושה את תפקידה הדרמטי הטוב עד כה ב"האם אי פעם תסלחי לי?", שזיכה אותה במועמדות לאוסקר, והתכבד בשתי מועמדויות נוספות וראויות גם כן. זה סרט קטן אך יפה ומיוחד, וחבל שפנינים כמוהו תלויים באוסקרים כדי לזכות בחשיפה ותהודה
הצילו את המחסל: האם "מרדף קר" מסמן את תום הקריירה של ליאם ניסן"מרדף קר" נראה כמו חיקוי נחות של "פארגו", אבל הוא בסך הכל מהנה למדי וניצב כצעד בכיוון הנכון בקריירה של ליאם ניסן. השאלה אם הוא ימשיך לקבל הזדמנויות, או שמא שערוריית ההתבטאות הגזענית שלו תסיים סופית את דרכו בהוליווד
"הפרד ומשול": "הפרד" מוכיח כי קלינט איסטווד הוא מלך על-זמניקלינט איסטווד חוזר לשחק בסרט שביים בעצמו לראשונה מזה 11 שנה. התוצאה, "הפרד", מציגה דרמה מינורית למדי, אבל האמירה החברתית שלה רלוונטית, והכריזמה של הכוכב הוותיק ממיסה את הקהל
"האשמים": מותחן אפקטיבי והישג קולנועי מרשים, ובכל זאת מדובר בפספוסאיך אפשר לעשות סרט מותח עם גיבור אחד, זירת התרחשות אחת ואפס תקציב? גוסטב מולר הדני מספק לכך את התשובה ב"האשמים", עבודה קולנועית מעוררת השראה שבכל זאת מותירה טעם יבשושי בפה
שיר הסמרטוטות: להיט האוסקרים "המועדפת" מתאר את החיים כרצף של השפלות"המועדפת", הסרט המוביל במספר המועמדויות לאוסקר יחד עם "רומא", עולה סוף כל סוף לאקרנים. יש בו תצוגות משחק מלכותיות של אוליביה קולמן, אמה סטון ורייצ'ל ווייז, והתסריט שלו מעלה שאלות מהדהדות על הטבע האנושי, אבל הפרגון כלפיו מוגזם והצפייה בו מתישה למדי
