פיקוד העורףפיקוד העורף הגל השקט
הגדרת ישובים להתרעה
הגדרת צליל התרעה
נושאים חמים
ביקורת סרטים
יורים וסובלים מפוסט-טראומה: "הצלילה" מפרק מחדש את הגבריות הצבאית הישראליתסרטו המדובר והמוערך של יונה רוזנקיאר עוקב אחר שלושה צעירים, הכורעים תחת מעמסת הציפיות מהם כגברים, כקיבוצניקים וכחיילים. כזה סרט על מלחמת לבנון השנייה, עוד לא ראינו (ולא שהתחרות קשה)
המוסד מת מצחוק: מזמן לא היה סרט ישראלי מצחיק כמו "המוסד""המוסד", קומדיית הריגול בכיכובו של צחי הלוי המצוין, צפויה להיות הלהיט המקומי הגדול של הקיץ, ואפשר להבין למה: מדובר בסרט מצחיק ביותר, המספק מינון מרשים של דאחקה טובה אחת לשתי דקות
"משחק ילדים" פחות מפחיד מ"צעצוע של סיפור"הגלגול המחודש של הזוועתון הקלאסי משנות השמונים מציג כמה רעיונות יפים, אבל בסופו של דבר הוא לא מגניב, לא מצחיק - ובעיקר לא מבהיל
הילדים שלכם יעופו על "צעצוע של סיפור 4"הדמויות מעולות, האנימציה מרהיבה ויש בו נשמה, אבל האם "צעצוע של סיפור 4" באמת מצליח להתעלות לגבהים? הכל תלוי בשאלה אם חרשתם על שלושת הפרקים הקודמים, או שאתם צוללים לעולם הזה לראשונה
אחיזת אוזנייםמעריצי בוב דילן יתמוגגו וחובבי מוזיקה יתענגו מסרטו של מרטין סקורסזה בנטפליקס. לא רק בגלל המוזיקה והתיעוד, אלא כי על הדרך הם יצרו גם ז'אנר חדש של קולנוע תיעודי, שמשלב אשליה עם מציאות
שחור משחור: "גברים בשחור: אינטרנשיונל" הוא נפילה ענקיתאחרי שלושה פרקים מצוינים, סדרת סרטי "גברים בשחור" מתרסקת בגלגול החדש שלה, שמנסה לקחת אותה לכיוון צעיר ובינלאומי יותר, אבל עושה זאת עם תסריט ברמה מנטלית של בני שלוש ואפקטים שנראה כאילו עלו חמש פרוטות
"טעימה מהחיים": פשוט, מספק ומנחם כמו ספגטי מושלם ברוטב עגבניותהדרמה האיטלקית "טעימה מהחיים" עוסקת בשף חם מזג הלוקח תחת חסותו צעיר על הרצף האוטיסטי שניחן בכישורים קולינריים. לא מדובר בארוחת גורמה, אבל בדרכו הצנועה, מצליח הסרט הזה להותיר טעם טוב מאוד בפה
יותר מקסים מהדב פדינגטון: "החבר דב" הוא סרט תיעודי מעורר השראה"החבר דב", סרטם של ברק הימן ואורי לוי על דב חנין, נעשה אמנם מתוך הערצה, אבל הוא אינו פולחן אישיות, אלא סיפור על אנשים שרוצים לשנות את העולם מתוך אהבה טהורה לזולת, ויודעים שגם שינוי קטן יכול לעשות הבדל גדול
אש יא כובש: אל תחמיצו את "תל אביב על האש", קומדיית הכיבוש שהעולם שרוף עליהלמה "תל אביב על האש" הישראלי-פלסטיני כל כך מצליח ברחבי תבל? לא כי זה "עוד סרט על הכיבוש", אלא כי הוא מוכיח שאפשר להתעסק בסכסוך בצורה קלילה אך חדה, כאובה אך נטולת התקרבנות
אקסטרה-סמול: "אקס-מן: הפניקס האפלה" הוא סיומת נחותה לסדרה המצליחה"אקס-מן: הפניקס האפלה" אמור להיות הפרק האחרון בשלב זה בסדרת הסרטים, עד שהמוטנטים יתמזגו ביקום המורחב של מארוול, ולמרבה הצער הוא מותיר טעם רע בפה. לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שאת התפקיד הראשי מגלמת כוכבת של "משחקי הכס"
"הסתערתי על 'נבסו' עם אג'נדה, כי אני יודעת באיזו מדינה אנחנו חיים"אחרי קילומטרז' בימתי וטלוויזיוני מרשים, מירב פלדמן סוף כל סוף מגיעה לקולנוע, עם תפקיד ראשי בקומדיה הצבאית "מבצע שלאגר". בריאיון, היא מדברת על משחקי הכוחות בין המינים, הרצון לשנות את העולם והתגובות שהיא מקבלת ברחוב בזכות "נבסו"
"יסטרדיי": הרעיון נשמע גאוני, אבל הביצוע רחוק מזה"יסטרדיי" המדובר מציג רעיון שנשמע מבריק על הנייר: עולם שבו הביטלס נמחקים מהזיכרון של כולם, חוץ משל מוזיקאי שאפתן. בפועל, הביצוע הופך אותו לסרט זניח למדי, ונשכח בעצמו
"ספיידרמן: רחוק מהבית" מוכיח שהעתיד של מארוול ורודסצינות הפעולה לא מהממות, הנבלים בעייתים והאמירות מאכילות בכפית, אבל "ספיידרמן: רחוק מהבית" הוא בסך הכל סרט כיפי, מקסים ומלא חדווה, עם ליהוק מושלם וסיומת מוחצת שמשאירה המון תקוות לקראת העשור הבא
החברה הגאונה: סרט ההתבגרות המדובר "חורשות את הלילה" לא מצחיק, אבל חכם ומרגשמצד אחד, ציון כמעט מושלם ברוטן טומטוז וכתרים כמו "סרט פולחן" ו"קולו של דור". מצד אחר, כישלון קופתי והרבה הייטרים. אז מה האמת על "חורשות את הלילה"? שהוא לא מצחיק, אבל הסיומת שלו מותירה בפה טעם מדהים
סלט רוקט: "רוקטמן" על אלטון ג'ון הוא סרט מהנה, אבל יעבוד טוב יותר על הבמההנאמברים המוזיקלים מרשימים והייצוג של סצינות האהבה הגאות פורץ דרך והשחקן הראשי משובח, אבל "רוקטמן" סובל גם מהרבה חסרונות, והגדול שבהם - התחושה היא שכל זה יעבוד טוב יותר כהפקה על במות הווסט-אנד או ברודווי
השבח לאללה: "אלאדין" החדש מצליח לרגש בזכות כוכביו הצעיריםאף שהתסריט לעיבוד הלייב אקשן של קלאסיקת האנימציה משחזר כמעט במדויק את גרסת המקור, אלו נעמי סקוט ומינה מסעוד הצעירים שמפיחים תשוקה ורגש באלאדין ויסמין, ובעזרתו של הג'יני החדש מייצרים גרסה משעשעת ומהנה לסיפור - אם כי אינה מתעלה על המקור
"נוכלות עם סגנון" הוא הסרט הכי גרוע שיכול להיות; "פוקימון: הבלש פיקאצ'ו" היה יכול להיות טוב יותר"נוכלות עם סגנון" בכיכובן של אן האת'וויי ורבל ווילסון הוא עלבון לפמיניזם ולקולנוע בכלל; "פוקימון: הבלש פיקאצ'ו" הוא סרט חמוד למדי, אבל בכל זאת משאיר טעם של החמצה
מזמן לא שמענו קהל צוחק ככה, אבל זה בעצם סרט עצוב מאוד"מה הסיכוי"? בכיכובן של שרליז ת'רון וסת' רוגן הוא סרט מצחיק, וולגרי ופרוע - אבל מאחורי בדיחות הפיפי-קקי והאוננות, מסתתרות אמיתות כואבות על הסיבות בגינן כנראה שלא נראה אישה בבית הלבן בזמן הקרוב
היה סוף: היקום המורחב של מארוול סיפק לנו את הסיום שאנחנו ראויים לוהמשימה הבלתי אפשרית של סיכום 22 סרטים, 11 שנים ועשרות דמויות הגיעה לרגע האמת שלה עם "הנוקמים: סוף המשחק". במשך שלוש שעות זרקה עלינו מארוול תועפות של נוסטלגיה, אקשן, הומור, דרמה וטרגדיה בסיום ראוי ומוצלח לסדרת סרטים היסטורית, שהגיעה לשיאה דווקא בסרט הקודם
אל אל "גלוריה בל": ג'וליאן מור מציגה קולנוע מושלםג'וליאן מור מיטיבה לבחור פרויקטים ולהוציא מהם את המיטב, והתכונה הזו מגיעה לשיאה ב"גלוריה בל" - סרט שמתחילתו ועד סופו הוא חגיגה של יופי ושל כאב, של צבעים ושל צלילים, של קולנוע ושל חיים. סרט מושלם, בקיצור
כנגד ארבעה סרטים דיברה התורה: המלצות קולנועיות לקראת פסח"בוסית בקטנה" ו"אחרי ש..." לא מחדשים אבל חביבים לצפייה, "מיסטר לינק" הוא סרט אנימציה שמתאים למבוגרים עוד יותר מאשר ילדים ו"אול אין" מוכיח שאפשר לעשות קומדיות ישראליות נטולות גזענות ושוביניזם. ביקורות קצרות על ארבעה סרטים טריים
הסרט החדש של יוצר "פיגומים" הוא שיר הלל לחיים ולספרותאחרי ש"פיגומים" ריסק קופות בישראל, מגיש התסריטאי-במאי-מורה-סופר מתן יאיר סרט נוסף, "בגרות" שמו, והוא מתגלה כמיוחד, יפה ומרגש עוד יותר
פה קבור המלך: "בית קברות לחיות" הוא עיבוד מאכזב במיוחד לספרו של סטיבן קינגעל פניו, "בית קברות לחיות" מבטיח להיות סוגה עילית, לפחות יחסית לעולם האימה, אבל הוא מתגלה כזוועתון זול ונחות, שאין לו הרבה מה להציע חוץ מארבעה חתולים פרוותיים ומפחידים שמשחקים היטב
השם מוזר, הסרט נהדר: "שהאזאם" הוא להיט גיבורי-על מצחיק, כיפי וחמודאחרי שהרגילו אותנו לאסונות כמו "ליגת הצדק", אימפריית הקומיקס הקולנועית של DC ממשיכה להתאושש. "שהאזאם" אינו סרט גדול, אבל הוא בהחלט עושה טוב על הלב, ומעורר ציפיות גדולות לקראת ההמשכונים
אתה נראה פיל: "דמבו" של טים ברטון הוא סרט מרהיב, מרגש ונפלאהיו מבקרים שאמרו כי יעדיפו להימחץ בידי פיל מאשר לצפות בעיבוד מחודש של טים ברטון ל"דמבו", אך התוצאה הסופית מתגלה כפנטזיה מעוררת השראה, רלוונטית ומקסימה, שהכל בה עובד
סקס, סמים, ליקוק שתן והסנפת נמלים: "הלכלוך" מציג את הצד המכוער של עולם הרוקלרוב "הלכלוך" מהנה לצפייה, הרי כיף לראות אנשים מסניפים נמלים ומקיאים על חשפניות, אבל בסופו של דבר הסרט מרגיש כמו פספוס. בין התנהגות דוחה אחת לאחרת, היה ראוי להתייחס גם למוזיקה של מוטלי קרו. אחרת התוצאה נראית כמו פארודיה לא מוצלחת על "ספיינל טאפ"
הצל שלי ואני: להיט האימה המדובר "אנחנו" מפחיד מאוד, אך גם מאכזב למדיאחרי שהימם את העולם ב"תברח", ג'ורדן פיל מעט מאכזב ב"אנחנו", סרט האימה החדש שלו. יש בו המון רגעים מצמררים על אמת, והעשייה הקולנועית מרשימה, אך התסריט מעט מקושקש
"עץ תאנה" מציג את העלייה לארץ כפי שמעולם לא ראינוסרט הביכורים של עלמוורק דוידיאן אינו קל לצפייה, אבל הוא מתהדר בעשייה קולנועית יפהפייה ומעלה שאלות על הדרך שבה תפסנו עד כה את חוויית העלייה לישראל
"אז מה אם לא זכינו באוסקר? הקהל הצביע בארנק": כוכב להיטי הענק צוחק כל הדרך אל הבנקאחרי עשור מפואר, טרילוגיית "הדרקון הראשון שלי" מגיעה לסיומה. הכוכב שלה, ג'יי ברושל, מתקשה להיפרד, אבל גאה שהקול המוזר שלו עזר לשמח ילדים ברחבי העולם, וכמובן גם להעשיר את קופות הוליווד ב-1.5 מיליארד דולר
וונדר וומן יכולה להמשיך לישון בשקט: "קפטן מארוול" חביב, אך מאכזב וצבועהסרט הראשון בתולדות אולפני מארוול שמציב במרכזו גיבורת-על משווק בתור חגיגה פמיניסטית, אבל מתגלה בעיקר כקדימון ל"הנוקמים: סוף המשחק". בסך הכל, חווית הצפייה מהנה למדי ויש בו רגעים יפים, אבל יש לו גם הרבה חולשות תמוהות. מזל שברי לארסון כה נפלאה
