פיקוד העורףפיקוד העורף הגל השקט
הגדרת ישובים להתרעה
הגדרת צליל התרעה
נושאים חמים
ביקורת סרטים
אלה היו הימים הגרועים בחיי, אבל לפחות השלמתי את הלהיט של אדם סנדלר בנטפליקסאבנר שביט נשלח לבידוד מיד כשחזר מפסטיבל ברלין. הוא גילה שהמבחר הקולנועי בנטפליקס דל להפליא ושביוטיוב יש רק סרטים מדכאים, ובכל זאת יצא עם כמה מסקנות אופטימיות, ואתם תצאו עם כמה המלצות. יומן צפייה
לא מאמי של אף אחד: "מאמי" לא מפחד לצעוק נגד כל מה שנורא בישראלהעיבוד המדובר של קרן ידעיה לאופרת הרוק הפולחנית "מאמי" מצליח לתת לה טוויסט מקורי, מזרחי ובועט, ולא מפחד לגעת בפצעים הכי עמוקים של הישראליות. ובכל זאת, לא הכל עובד בו
ראינו את כל הסרטים החדשים, רק אחד מהם עשה לנו את זהארבעה סרטים מדוברים ועטורי כוכבים עלו בסוף השבוע לאקרנים: שניים לכל המשפחה ושניים לקהל בוגר. בתפריט: ג'ים קארי וליאם ניסן מפתיעים, הריסון פורד משמים, אכזבה אחת מרה במיוחד ורק סרט אחד שבאמת שווה לרוץ אליו, תרתי משמע
הארלי ומר לי"ציפורי הטרף: והארלי קווין המהממת" בכיכובה של מרגו רובי עוקב אחר האקסית המיתולוגית של הג'וקר אחרי שהיא נפרדת ממנו ויוצאת לדרך עצמאית. יש בו כמה רעיונות מעניינים, אך הם באים לידי ביטוי בצורה צעקנית, ילדותית, מטופשת ומאכזבת. מגיע לנו יותר
תנו לשחקנית הזו אוסקר בלי לחשוב פעמיים. תודה"הארייט: הדרך לחופש" מציג את סיפורה הבל ייאמן של משחררת העבדים הארייט טאבמן. הבימוי שלו מגושם באופן כמעט תמוה, אבל הוא מפצה על כך בזכות הסיפור המאלף והחשוב, ובעיקר הודות לתצוגת המשחק של סינתיה אריבו, שראויה למועמדות לאוסקר וראויה גם לזכייה בו
אתם חייבים לראות את הסרט הזה. חייבים. חייבים. חייבים"עלובי החיים" המועמד לאוסקר הוא הסרט הצרפתי הגדול והחשוב ביותר של העשור האחרון - אבל יש בו ממד אוניברסלי, והוא היה יכול להתרחש כמעט בכל מדינה, כולל בישראל. הצפייה היא חוויה עוצמתית, מיוחדת ובלתי נשכחת - אך למרות השם, אל תצפו לשירים וריקודים
יהלומים הם לפסח: "יהלום לא מלוטש" של אדם סנדלר הוא הסרט הכי דרמטי, עצוב ויהודי של אדם סנדלראדם סנדלר מגלם ב"יהלום לא מלוטש", הסרט המדובר שעלה בנטפליקס, יהלומן יהודי המתפלל לנס בפסח אבל מקבל בעיקר מכות. תצוגת המשחק שלו ושל אחרים מרשימה, אבל התוצאה היא התקף חרדה אחד גדול, שמאכיל אותנו מרור, בלי שיהיה ברור מה הטעם
הפושטקים: "הג'נטלמנים" הוא סרט פשע מהנה אך גזעני, פוגעני, אנטישמי וסקסיסטיגאי ריצ'י יודע לספר סיפור, יודע לערוך ויודע ללהק, והוא משתמש בכל הכישורים הללו ב"הג'נטלמנים" כדי ליצור את סרט הפשע המושלם לימי בוריס ג'ונסון, שפונה לפרופיל הקלאסי של תומכי הברקזיט. את המחיר משלמים היהודים, הנשים והזרים
הנשים שנולדו מחדשהיו כבר הרבה עיבודים ל"נשים קטנות", אבל עוד לא היה עיבוד כמו זה של גרטה גרוויג, בכיכובן של סירשה רונאן ופלורנס פיו הנפלאה. הוא לא מושלם, ולא תמיד מרגש, אבל הוא מקים את הקלאסיקה לתחייה בצורה כה חכמה, שנונה ורלוונטית, שאפשר להבין למה כל העולם מדבר עליו
רשת קרועה: "עכביש ברשת" הוא עוד סרט איום ונורא על המוסד הישראליעם כוכבים כמו בן קינגסלי ומוניקה בלוצ'י ונושא לוהט כמו מלחמה נגד הטרור הביולוגי הסורי, אפשר היה לצפות לגדולות מ"עכביש ברשת", אבל הוא מתגלה כסרט טרחני, בנאלי ולא אמין, המצטרף לרצף החיקויים הכושלים של "פאודה"
טוב, רע ומכוערסרטו החדש של קלינט איסטווד מתאר את סיפורו של מאבטח שהציל חיים בפיגוע באולימפיאדת אטלנטה, אך במקום לזכות במדליה, הפך לחשוד העיקרי במעשה. יש בו דברים טובים, למשל תצוגות המשחק, אך גם סילוף מכוער ומרושע של העובדות, הנועד להשמיץ את העיתונאית שהיתה מעורבת בפרשה
"תודה גברת": טרנטינו זכה בגלובוס הזהב - והודה לדניאלה פיק בעבריתערב סוער בגלובוס הזהב: "1917" עשה צעד ענק בדרך לזכייה באוסקר; טרנטינו זכה בפרס התסריט ושילב בין אנגלית ועברית בנאום התודה שלו והמנחה ריקי ג'רווייס השתולל עם מונולוג פתיחה פרוע. בטלוויזיה, המנצחים הגדולים היו "צ'רנוביל", "פליבג" ו"היורשים"
שוט אחד, כמעט 5 כוכבים"1917" מציג במה שנראה כמו שוט אחד, ללא קאטים, את סיפורם של שני חיילים היוצאים למירוץ נגד השעון כדי למסור הודעה הרת גורל במהלך מלחמת העולם הראשונה. התוצאה היא חוויה קולנועית נדירה ומסחררת שאסור להחמיץ, אך יש בה כמה פגמים שמונעים את הגדרתה כמושלמת
מלאך או שפן? מזמן לא היה סרט שבילבל אותנו כמו "ג'וג'ו ראביט""ג'וג'ו ראביט" המדובר והמהולל מציג סיפור על ילד גרמני במלחמת העולם השנייה, שהחבר הדמיוני שלו הוא לא אחר מאדולף היטלר. מצד אחר, זה סרט מתחנחן ופגום, שהייצוג ההיסטורי שלו בעיתי; מצד אחר, יש בו גם איכויות מדהימות ומרגשות. אז איך זה יכול להיות?
הסרט הכי טוב שראינו בחנוכה: "מרגלים לא רגילים" בכיכובו של וויל סמית הוא הפתעה נהדרתקומדיית האנימציה "מרגלים לא רגילים", שאפשר גם היה לקרוא לה "יונה ונער", מוציאה את המיטב מעלילה ביזארית על שיתוף פעולה יוצא דופן בין מדען צעיר ומרגל שהופך בטעות ליונה. הסרט מיועד לילדים, אבל יענג גם את ההורים והסבים, והוא חינוכי במובן הטוב של המילה
חתול, מפלצת: "קאטס" הוא סרט ביזארי, שנראה כאילו צולם במועדון סאדו-מאזוכל העולם יורד על "קאטס", ואין לנו ברירה אלא להצטרף: חווית הצפייה בו משולה לביקור במועדון סאדו-מאזו, בו קוד הלבוש הוא תחפושות וואנזי ברוח מועדון החתול שמיל, וחתול ימסור את תשע נשמותיו לאחר שימות משעמום תשע פעמים במהלך הצפייה
מטען סרק: ל-MeToo מגיע סרט טוב בהרבה מ"פצצה"תצוגות המשחק של שרליז תרון וניקול קידמן נראות כמו מוזיאון שעווה מהלך, הייצוג של הטרדות מיניות נצלני והטיפול במורשת של פוקס ניוז שטחי להדהים. "פצצה", הסרט ההוליוודי הגדול הראשון של עידן ה-MeToo, היה אמור להיות סרט פיצוץ, אבל מתגלה כפצצת סרחון
הכוח מתפוררעמוס, שטחי, מתאמץ ובעיקר אבוד בתוך תסריט בלתי אפשרי. הסרט השלישי והאחרון בטרילוגיה החדשה של "מלחמת הכוכבים" מנסה בכל כוחו לסמן וי על כל קלישאה אפשרית. התוצאה היא מתקפת געגועים לסרטים שהגיעו לפניו
שלב ההוכחות: "ג'ומנג'י: השלב הבא" מוכיח שסדרת הסרטים הזו תמיד מצליחה להפתיעמי היה צריך עיבוד מחודש של "ג'ומנג'י"? ואחרי שזה קרה, מי היה צריך המשכון שלו? תופתעו. "ג'ומנג'י: השלב הבא" מתגלה כמוצלח עוד יותר מקודמיו, והוא מסוג הלהיטים ההוליוודיים הנדירים שירגשו גם סבים וסבתות וגם את הנכדים והנכדות שלהן
קצין וקריפ"קצין ומרגל" המדובר ועטור הפרסים של רומן פולנסקי הוא סרט מקומם ומבחיל, שמזלזל בתבונה של הצופים והצופות ומשתמש באחת הפרשות החמורות בתולדות האנטישמיות כדי לזעוק לחפותו של הבמאי ולהשוות בין האנטישמיות ל-MeToo
"בגיל 78, אני מפחד מהמוות הרבה פחות מאשר כשהייתי צעיר"אחרי "שיחות מלוכלכות" שהיה מועמד לאוסקר ו"שיחות נפש" שזכה בו, הבמאי הוותיק דניס ארקן משלים טרילוגיה של סרטים ארסיים ומבריקים על החברה המודרנית עם "נפילת אימפריית הכסף". בראיון, הוא מסביר למה הצטער שוויתר על הכסף ההוליוודי ולמה המוות לא מפחיד אותו
רעים השניים: "רצח כתוב היטב" הוא מותחן מאכזב, "השקרן הטוב" הוא מותחן מביךשני מותחנים עם שמות דומים ועתירי כוכבים עולים כעת לאקרנים. "רצח כתוב היטב" מנייריסטי ומאולץ אבל מהנה לפרקים. "השקרן הטוב", לעומת זאת, הוא כבר ממש זלזול בתבונה של הקהל ומציג שימוש נלוז ומביש ב-MeToo ובטראומה של אונס
תמונות מחיי גירושיםבהתבסס על סיפורו האישי, יצר נוח באומבך את "סיפור נישואים" המדובר והמהולל. למרות הבעיות שבו, התוצאה היא אחד הסרטים האמריקאים המרשימים והמרגשים של השנה, עם תצוגות משחק ראויות לאוסקר של אדם דרייבר וסקרלט ג'והנסון
בייבי בום: "בשורות טובות" הופך סיפור על טיפולי פוריות לפצצת רגש עוצמתית"בשורות טובות", סרטו של ארז תדמור המתבסס על תהליך טיפולי הפוריות שלו ושל זוגתו, הוא סרט מרגש, עוצמתי ומעורר הזדהות, שנהנה מתצוגות משחק נהדרות וטאצ'ים קולנועיים יפהפיים. לולא בעיה גדולה אחת, אפשר היה לומר שהוא מושלם
עשן בלי אש"האפיפיורים", אחד הכוכבים הגדולים של טקס גלובוס הזהב הקרוב, הגיע לאקרנים לפני שעלה בנטפליקס. מדובר למעשה בשלושה סרטים שונים המקופלים בסרט אחד, שאינו אלא תשדיר שירות שמרני ומיושן למען הכנסייה הקתולית
ראינו ארבעה סרטים חדשים, ורק אחד מהם באמת שווה צפייה"דוקטור סליפ" משמח את סטיבן קינג ומרדים את הצופים; "הקרב על מידווי" מיועד לחובבי היסטוריה צבאית בלבד; "חיים שלי" גורם לג'ורג' מייקל להתהפך בקברו ורק "קוראים לי דולמייט" של אדי מרפי בנטפליקס באמת שווה צפייה. ביקורות קצרות על סרטים חדשים
הסרט הזה הוא חוויה חוץ גופית, אז למה אף אחד לא רוצה להקרין אותו?"פאראנו" של אריאל סמל הוא אחד מסרטי הדוקו המטורפים והעוצמתיים שנעשו בישראל. למרות ואולי דווקא בגלל איכותו וייחודו, הוא מתקשה למצוא את מקומו. אפשר לקוות שבכל זאת הקהל ייחשף אליו, כי אסור לתת לאוצר כזה ללכת לאיבוד
הרסיטל המקולל: "אלוהי הפסנתר" הוא סרט ישראלי פרוורטי, אבל לא מספיקסרטו הראשון של איתי טל מתאר את סיפורה המופרע של משפחת פסנתרנים שמייצגת את הבורגנות הישראלית בשיא הפאסיב-אגרסיב שלה. יש בו ליהוק נהדר, משחק משובח וניצוצות מבריקים, אבל חבל שהוא לא הולך מספיק רחוק
כולם שונאים את הסרט הזה, אבל אנחנו די התרגשנו ממנוהעיבוד הקולנועי לרב המכר "החוחית" קיבל ביקורות איומות והתרסק בקופות, אבל האמת שמדובר בקוריוז חינני: דוגמה נדירה בימינו לסרט שלא מפחד להתחבר לרגשות שלו, ובזכות תצוגת המשחק של ניקול קידמן, פסקול נהדר ומחסור בציניות, מצליח לרגש גם אותנו
אסטה לה ויסטה, כבר לא בייביהנוכחות של שוורצנגר מיותרת וסצינות הפעולה סבירות ולא יותר, אבל "שליחות קטלנית: גורל אפל" בכל זאת מצליח לבדל את עצמו מקודמיו ולהצדיק את קיומו בזכות הדומיננטיות של הדמויות הנשיות והדרך שבה הוא משחק עם קלישאות הייצוג הנשי
