השבוע לפני חמישים שנה הגיעה אל ביתם העגמומי של בנקאי עסוק ופעילה פוליטית שאינם מקדישים מספיק זמן לשני ילדיהם, אומנת קסומה הנראית כמו ג'ולי אנדרוז שאוחזת בידה מטריה. הפנטזיה המוזיקלית "מרי פופינס" יצאה לאקרנים ומאז כבשה רבבות לבבות של ילדים ומבוגרים ונחשבת עד היום לאחת הקלאסיקות הגדולות של אולפני דיסני. העלילה מתרחשת בשנת 1910 בלונדון - סמטת עצי הדובדבן 17, אם לדייק - ועוסקת בשני ילדים שמפאת עיסוקיהם החשובים של הוריהם, ג'ורג' וויניפרד בנקס, מטופלים על ידי אומנות המתחלפות תדיר. הכל משתנה כאשר משאלה שמביעים הילדים מתגשמת ואל פתח דלתם מגיעה אומנת שונה לחלוטין, מרי פופינס שמה. היא מגלמת בה את כל מה שייחלו לו הילדים והרבה מעבר לזה, ועם הזמן אף גורמת לאביהם המתעלם להבין עד כמה לקוי סדר העדיפויות בחייו.
לכבוד חגיגות היובל ליקטנו עבורכם חמישים דברים שכדאי לדעת על "מרי פופינס", אחד לכל שנה.
1. הסרט היה מועמד ל-13 פרסי אוסקר, בכללם הסרט הטוב ביותר, וזכה בחמישה: השחקנית הטובה ביותר לג'ולי אנדרוז, העריכה הטובה ביותר, הפסקול המקורי הטוב ביותר, האפקטים הטובים ביותר, והאוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר, שבמקרה הוא גם המידבק ביותר בסרט: "Chim Chim Cher-ee".
2. זה הופך את "מרי פופינס" לסרט המצליח ביותר של דיסני בכל הנוגע לאקדמיה - שום סרט של האולפנים לא הגיע להישג הזה עד אז ומאז.
3. דמותה של מרי פופינס בספר, שהיתה נוקשה בהרבה מזו שבסרט, מבוססת על דודה-רבתא של פמלה לינדון טרברס, הסופרת שעל יצירותיה מבוסס הסרט. שמה היה מורהד אבל כינויה היה אלי וכמו מרי פופינס היא דגלה באהבה קשוחה ונהגה לשאת תיק גדול עם הדפס דמוי שטיח.
4. כותבי השירים בסרט, האחים הגאונים רוברט וריצ'רד שרמן, היו יוצרי השירים הקבועים של אולפני דיסני ובמסגרת הזו אחראים על קלאסיקות מוזיקליות בלתי נשכחות כמו "צ'יטי צ'יטי בנג בנג", "ספר הג'ונגל" והשיר "It's a Small World".
5. לא שניתן להבחין בכך משיריו המוארים של רוברט שרמן, אבל האיש לחם במלחמת העולם השנייה והיה מהחיילים הראשונים שנכנסו למחנה הריכוז דכאו אחרי שהנאצים נטשו אותו.
6. את המילה "סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס" - שבתרגום לעברית הפכה ל"ענקעצומדהימנפלאדירבעולם", הביאו האחים שרמן מילדותם שלהם, מילת נונסנס שהכירו במהלך מחנה קיץ.
7. דיק ואן דייק מעיד כי ג'ולי אנדרוז מסוגלת לאיית את "סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס" מהסוף להתחלה.
8. השיר "סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס" נמנה על ידי מכון הסרטים האמריקאים במקום ה-36 בחשיבותו בדברי הימים של המדיום.
9.רוברט שרמן ניסה להגות במשך מספר שבועות מונח שיהווה את הקאצ'פרייז של מרי פופינס. הוא מצא כזה כאשר יום אחד בתו הגיע מבית הספר וסיפרה שקיבלו חיסון, והוא לא כאב כי ניתן לבליעה בתוך קוביית סוכר. כך נולד "סוכר מלוא הכפית".
10. העבודה על השירים בסרט ארכה בסופו של דבר כשנתיים וחצי.
11. אנדרוז הפרפקציוניסטית התעקשה לשיר את שיר הערש "Stay Awake" כמה פעמים שיידרשו עד שתהיה מרוצה מהביצוע. נדרשו לכך כמעט חמישים פעמים.
12. לפני ג'ולי אנדרוז, וולט דיסני שקל ללהק לתפקיד האומנת את אנג'לה לנסברי, בטי דיוויס ומרי מרטין.
13. רוברט שרמן הוא זה שהמליץ על אנדרוז אחרי שראה אותה מופיעה עם ריצ'רד ברטון בתוכנית של אד סאליבן.
14. וולט דיסני צפה בהצגה בעקבות דברי שרמן והסכים שאנדרוז תהיה מעולה לתפקיד מרי פופינס. מאחר שהיתה בהיריון הוא אף הציע להמתין עד הלידה כדי להתחיל את הצילומים, ואת בעלה דאז, טוני וולטון, שכר כמעצב התלבושות בסרט כדי לעזור לה להשתכנע.
15. אנדרוז לא היתה בטוחה שהיא מעוניינת בתפקיד משתי סיבות: ראשית, היא קיוותה שתלוהק לתפקיד אלייזה דוליטל במחזמר "גבירתי הנאווה", שאותו ביצעה על הבמה בברודוויי, ושנית כי סברה שמרי פופינס היא דמות כה אהובה, עד שאנדרוז תיאלץ להלך על חבל דק כדי לא לפגום בציפיות של כל מוקיריה. הזכייה שלה באוסקר על תפקידה היתה תשובה ניצחת לכל פקפוק, ואילו הפבורן אפילו לא היתה מועמדת על תפקידה ב"גבירתי הנאווה".
16. אנדרוז זכתה גם בגלובוס הזהב, ובנאום הזכייה שלה הודתה לג'ק וורנר (מאולפני האחים וורנר) על שלא ליהק אותה ל"גבירתי הנאווה".
17. זה היה הניסיון הקולנועי הראשון של ג'ולי אנדרוז, והיא מעידה על עצמה שהיתה מבועתת.
18. רבות מהאומנות שמגיעות להתראיין לעבודה אצל משפחת בנקס ואז עפות ברוח כאשר מרי פופינס מגיעה, הן בעצם פעלולנים גברים בתחפושת אישה.
19. כפי שיודע מי שצפה בסרט "להציל את מר בנקס" מ-2013 (שהיה רצוף אי דיוקים, אבל בכל זאת תיאר כמה דברים כאשורם), ההפקה ידעה תלאות רבות מפאת העובדה שפמלה לינדון טרברס, הסופרת שעל יצירותיה מבוסס הסרט, שנאה את המתקתקות האופיינית לאולפני דיסני. וולט דיסני חיזר על פתחה של טרברס במשך יותר מעשרים שנה עד שניאותה להסכים ליצירת עיבוד קולנועי, אבל התעקשה שתהיה לה זכות וטו על התסריט.
20. טרברס השתמשה בזכות הזו לא מעט פעמים במהלך ההפקה. היא אסרה למשל על כל רמז לרומן בין מרי פופינס לבין ברט מנקה הארובות (בגילומו של דיק ואן דייק) ושינתה את שמה של אם המשפחה לוויניפרד.
21. רוברט שרמן בן ה-85 עדיין נזכר בחלחלה בתקופה הזו ובהתנסות עם טרברס, כך על פי דבריו בראיון שערך עם USA Today ב-2012.
22. ב"להציל את מר בנקס" אומר וולט דיסני מספר פעמים לטרברס שהוא ימשיך לנסות לשכנע אותה כי הוא הבטיח לשתי בנותיו, שרון ודיאן, שיעשה סרט על מרי פופינס. דיאן דיסני מילר אישרה זאת בריאיון מ-2012 מעט לפני מותה. היא אמרה שהספר היה אחד מהאהובים עליה כילדה ואמרה שישנה מעט מרי פופינס בתוכה.
23. דיק ואן דייק מספר שפמלה לינדון טרברס שנאה אותו.
24. טרברס נותרה מצולקת מהחוויה של עשיית הסרט אצל דיסני, וכאשר התבקשה בתחילת העשור הקודם לאשר עיבוד בימתי למחזמר, הסכימה בתנאי ששום אמריקאי לא יהיה חלק מההפקה.
25. את המבטא הקוקני הבעייתי של דיק ואן דייק הוא תולה במורה שלו לדיאלקט, שהיה בכלל אירי ועשה מבטא קוקני גרוע אפילו יותר ממנו, לדברי ואן דייק המבודח.
26. ואן דייק מחשיב את הסרט הזה כטוב ביותר שהשתתף בו, אבל סבור שהליהוק שלו היה שגוי.
27. תקציב הסרט היה 6 מיליון דולר, הסרט היקר ביותר של אולפני דיסני עד אז, ומתוכם 100,000 דולר הלכו לטרברס. התוצאה היתה הסרט הרווחי ביותר של דיסני בשנת 1965, והמצליח ביותר שלהם במשך 20 שנה.
28. זהו הסרט הראשון של דיסני שיצא ב-DVD.
29. הכותב הבריטי בראיין סיבלי היה מיודד עם פמלה לינדון טרברס, ובמהלך שנות השמונים (כשהיא עצמה בשנות השמונים לחייה) היא הציעה לו, כמישהו שהיא בוטחת בו, לכתוב את התסריט לסרט המשך. סיבלי פנה לרוי דיסני, אחיינו של וולט שניהל באותה עת את האולפנים, והציע לו את הרעיון. מאחר שדיסני ניסתה להפיק סרט המשך בערך מאז שעלה הראשון, וטרברס כמובן דחתה את הרעיון לאור ניסיונה המר, זו היתה הזדמנות פז. היא בכל זאת לא הניבה פרי, בעיקר עקב קשיי ליהוק. האולפנים וטרברס לא מצאו אף אחד שיוכל להיכנס שוב לנעלי האומנת, וגם לתפקידים אחרים שהופיעו בתסריט. אפילו שמו של מייקל ג'קסון עלה כאפשרות לידידה ואיש סודה של מרי פופינס. לבסוף, כידוע, סרט המשך לא יצא לפועל.
30. עוד מספר סיבלי שאחרי בכורת "מרי פופינס", טרברס לא צפתה בו שוב מעל עשרים שנה, אבל כאשר עשתה זאת, דעתה עליו התרככה והיא אף סברה שקטעים מסוימים בו היו מהנים למדי.
31. הילד מתיו גרבר שגילם את מייקל סבל מפחד גבהים, כך שסצנת מסיבת התה על התקרה היתה מאתגרת במיוחד עבורו. הוא הצליח לצלוח אותה בעזרת ההבטחה שיקבל עשרה סנט נוספים על כל טייק.
32. גרבר מת בגיל 21 בלבד עקב סיבוכים של דלקת הכבד.
33. קארן דוטריס שגילמה את הילדה ג'יין אומרת שהיא עדיין רואה בקביעות את אנדרוז וואן דייק, מאחר שכולם גרים בסמיכות בשכונת ברנטווד שבלוס אנג'לס. היא גם מיודדת עם ריצ'רד שרמן, שמדי פעם מגיע לבקר ומנגן על הפסנתר את "זה עולם קטן" למורת רוחה, כי אחרי כן השיר נדבק לה למוח למשך שבועיים.
34. מרי פופינס לימדה את מייקל וג'יין להחליק על מעקה המדרגות, ולשם כך ביום הראשון של הצילומים הוכנה תבנית פלסטיק במידותיהם של עכוזי הילדים.
35. במאי הסרט רוברט סטיבנסון חסך משני הילדים השחקנים לא מעט מידע במהלך הצילומים, כדי שהתגובות שלהם יהיו אמיתיות ככל הניתן. בין היתר הם התבוננו בהשתאות אמיתית כאשר ג'ולי אנדרוז הוציאה חפצים עצומים בגודלם מתוך התיק שלה, והיו מופתעים באמת כאשר אותו בקבוק של תרופה הוציא נוזל בצבע שונה על כל אחת מהכפיות שלהם.
36. בספרים המקוריים היו שני אחים נוספים - תאומים קטנטנים, ג'ון וברברה.
37. הספריות הציבוריות בסן פרנסיסקו הוציאו את הספר מאמתחתן עקב טענות לגזענות. באחד הפרקים מטיילת מרי פופינס מסביב לעולם, ובמסגרת הזו ישנו שימוש נרחב בכינויי גנאי כלפי שחורים וסינים. כאשר המהלך הזה נודע לטרברס במהלך שנות ה-70, היא ערכה מחדש את הפרק והפכה את האנשים לחיות. זה לא שיכנע את הספריות בסן פרנסיסקו להחזיר את הספר.
38. ואן דייק מספר בביוגרפיה שלו שהוא מאוד רצה לגלם בסרט גם את תפקידו של מר דואוז, מנהלו הישיש של הבנק שבו עובד ג'ורג' בנקס, תחת תחפושת שבמסגרתה הוא כמעט בלתי ניתן לזיהוי. וולט דיסני לא איפשר לו בקלות לעשות זאת, אלא הכריח אותו לתרום 4,000 דולר לצדקה לפי בחירת דיסני, כך שבניגוד למה שקורה בדרך כלל, השחקן שילם כדי לגלם את התפקיד.
39. הוא לא היחיד בתפקיד כפול - דיוויד טומלינסון, שגילם את ג'ורג' בנקס, גם סיפק את קולותיהם של המלצר הפינגווין ושל התוכי על מטרייתה של מרי פופינס.
40. שריקותיו של אדום החזה שנכנס אל תוך החדר בזמן שמרי שרה את "A Spoonful of Sugar", הן שריקותיה של ג'ולי אנדרוז עצמה.
41. מרי פופינס המקורית רחוקה מלהיות זוהרת כמו אנדרוז, ציורי הספרים מתארים אותה כשגרתית וחביבה. כאשר טרברס שוחחה עם אנדרוז לראשונה, היא אמרה לה שהיא יפה מדי לתפקיד, אבל לפחות יש לה את האף הנכון.
42. ג'ולי אנדרוז ניסתה לרכך אותה בכך שהחלה להתכתב איתה ושיבחה את הסרט במהלך עשייתו, וטרברס העריכה את העדכונים מאחר שהיתה רוב הזמן בלונדון.
43. הידידות ביניהן שירתה את אנדרוז כאשר גילתה שהיה תכנון לוותר על השיר "Stay Awake", שהיה חביב עליה במיוחד. היא כתבה לטרברס על כך וזו בתגובה התעקשה שהשיר יישאר.
44. הבמאי רוברט ווייז ביקש מוולט דיסני שיראה לו קטעים של ג'ולי אנדרוז במהלך צילומי הסרט, כדי לבחון את האפשרות ללהק אותה כאומנת נוספת שממיסה את לב הילדים והאב, הפעם בעיבוד הקולנועי ל"צלילי המוזיקה". בניגוד לנוהג שלו, דיסני הסכים, ורוברט ווייז השתכנע מיידית שהיא המתאימה לתפקיד מריה.
45. כאשר היא עומדת, רגליה של מרי פופינס נוטות פעמים רבות מן העקב ולחוץ כמו רקדנית בלט - טרברס היתה רקדנית בנעוריה ומשם נובעת הפוזיציה הזו.
46. מרי פופינס וגברת בנקס לא מחליפות ביניהן מילה בסרט.
47. סצנת "Step in Time" המתוזמרת והעשירה על הגגות והארובות ארכה כשבוע צילומים, כי אחרי שהשלימו אותה בפעם הראשונה גילו שישנה שריטה על הפילם וצריך לעשות את הכל שוב מחדש.
48. הסרט נבחר על ידי ספריית הקונגרס לשימור ברישום הסרטים הלאומי, כך שיהיה ממנו עותק מוגן.
49. ג'ון לי הנקוק, הבמאי של "להציל את מר בנקס", כלל לא אוהב את הסרט "מרי פופינס".
50. הבמאי הבריטי ריצ'רד אייר ("אייריס וג'ון", "רמז לסקנדל"), ביים את הגרסה הבימתית של המחזמר החל מ-2004, אמר ב-2006 שסטיבן ספילברג מעוניין מאוד להפיק גרסה קולנועית חדשה של "מרי פופינס". נציגיו של ספילברג הכחישו מכל וכל את הטענה הזו, ואמרו שספילברג לא יעז לגעת בקלאסיקה כזו.