מיה ווסיקובסקה היא שחקנית טובה. אפשר היה לראות זאת כבר בעת שהצעירה האוסטרלית, שיופיה המזרח-אירופאי מעיד על שורשיה הפולניים, עשתה את צעדיה הראשונים בעיבוד האמריקאי ל"בטיפול". ניתן גם היה להתרשם מכך עת עשתה תפקיד קטן בנפח, אך אדיר בעוצמות הרגש, ב"הילדים בסדר", בשעה שהתגלתה כדבר הכי טוב ב"אליס בארץ הפלאות" של טים ברטון וגם בזמן שהשכילה להתמודד עם אתגר בסדר הגדול של הופעה כדמות הראשית בעיבוד הקולנועי האחרון ל"ג'יין אייר". הדבר ניכר גם בעבודה הטרייה שלה, דרמת הפשע ההיסטורית "ארץ יבשה" שזה עתה הגיעה לבתי הקולנוע בישראל, בו היא מגלמת את יקירת לבו של אחד הגיבורים, המתאפיין בחיבה לטיפה המרה ולמין היפה.
אין עוררין על כישורי המשחק של ווסיקובסקה, והם בלטו גם במפגש שלה עם קבוצת עיתונאים מצומצמת, מיד לאחר הבכורה העולמית של "ארץ יבשה" בפסטיבל קאן. בשיחה הזו, הצליחה הכוכבת להעמיד פנים כי הכל היה בסדר בצילומים לא סתם בסדר, ממש נפלא, כמו שרק בהוליווד יכול להיות. כמה שבועות לאחר מכן, התברר כי האמת היתה שונה לגמרי: שייה לבוף, המגלם את מושא אהבתה בסרט, הודה כי השתכר במהלך העבודה על הפרויקט, ועם או בלי קשר להיותו בגילופין, התנהג בצורה אגרסיבית ומאיימת שעירערה את הקולגה שלו עד כדי כך שהיא התקשרה לעורך הדין שלה והתחננה שימצא דרך לחלץ אותה מן הזוועה. בסופו של דבר, היא המשיכה עד הסוף המר, והפרשה הושתקה והיתה נשארת חסויה לולא לבוף חשף אותה ביוזמתו. ווסיקובסקה, מצדה, מעולם לא אמרה על כך מילה, בטח שלא בראיון הזה.
גם על דברים אחרים, ביכרה ווסיקובסקה לקמץ במילים. ניגשתי לשיחה הזו בהתלהבות רבה אחרי הכל, מדובר בעיני באחת השחקניות הצעירות המרטיטות בדורנו. אך היא, מצדה, הפגינה אדישות חריגה גם ביחס לגינונים המסורתיים של כוכבים מסוגה, הביטה לצדדים לאורך מרבית הראיון, ענתה בלקוניות ובאופן כללי נראתה כאילו היא רוצה להיות בכל מקום אחר. אולי זה היה סתם מתוך חוסר חשק, אולי מתוך הדחקה של הטראומה שעברה עליה, אולי משניהם יחד. בכל מקרה, זה מה שקרה.
ובכל זאת, מדי פעם ניאותה ווסיקובסקה לספק תשובות לשאלות. היא הכריזה, למשל, שאהבה את דמותה מפני שהיא "רוח חופשית, וזה מצא חן בעיני, הסיפור שלה היה מעניין לדעתי, ואהבתי את המסע שהיא עוברת".
לאחר מכן, כפי שקורה בכל ראיון אחר עם אחד השחקנים בסרט, גם היא נשאלת על העובדה שאת תסריט "ארץ יבשה" כתב המוזיקאי-קולנוען ניק קייב. "בתור אוסטרלית, מובן שאני מכירה היטב את פועלו ולכן התרגשתי עד מאוד מהעובדה שאני הולכת לגלם דמויות שהוא כתב", סיפרה. "עם זאת, לצערי, הוא נכח רק לפרקי זמן קצרים בזמן הצילומים ורק בשלב מאוחר יצא לי לדבר איתו פנים אל פנים. המפגש הראשון בינינו בכלל היה דרך סקייפ".
לעומת זאת, ווסיקובסקה לא הכירה את הסיפור האמיתי שעליו מבוסס הסרט מעלליה של משפחת מונשיין מווירג'ינה שכמה מבניה עשו חיל בעסקי הברחת האלכוהול בתקופת היובש. היא למדה עליה רק בזמן העבודה על "ארץ יבשה", וזה היה בעיניה מרתק, מפני שלדבריה, ההיסטוריה תמיד חוזרת לעצמה ולכן היא תמיד רלוונטית.
בהתאם לחיבתה להיסטוריה, ווסיקובסקה גם מוצאת את עצמה שוב ושוב מגלמת דמויות מן הקלאסיקה הספרותית. וכך, לאחר שגילמה את ג'יין אייר של ברונטה ואת אליס של קרול, בקרוב נוכל לראות אותה כמדאם בובארי, בעיבוד מי יודע כמה לרומן של פלובר. חסר לך רק את אנה קרנינה כדי להשלים גרנד-סלאם, אני אומר לה, והיא לא צוחקת ומשיבה ביובש כי "זאת לא החלטה מודעת, אני חושבת שהרצף הזה די מקרי. עם זאת, אפשר למצוא לו הסבר הדמויות הללו תמיד מספקות את חומר הגלם הכי חזק, ולכן ברור שאני נמשכת אליהן. האם התחושה היא אחרת בשעה שאני מגלמת דמות אהובה שכבר היו לה שלל ייצוגים קולנועיים? אני תמיד מודעת למורשת של הדמויות ולפופולריות שלהן, אבל אני מנסה לשכוח מהן עד כמה שאפשר. עם זאת, ברור שיש לי אחריות ואני מכירה בה. ומה אני הכי אוהבת בסרטים תקופתיים? את התפאורה הטבעית. אני מעדיפה לצלם בתוך יער עם עצים אמיתיים, ולא באולפן, זה גם עוזר לי להוציא מעצמי את המיטב".
לקראת סיום, בכל זאת מודה ווסיקובסקה כי לא הכל מושלם מבחינתה ב"ארץ יבשה". היה דבר שהפריע לה סצינות האלימות בו, שהן בחלקן ברוטליות בכל קנה מידה. אמנם היא לא השתתפה בהן, אבל כן היתה צריכה לראותן וזה הקשה עליה עד כדי כך, שנאלצה לעצום את העיניים מדי פעם.
לסיכום, אני מבקש לסגור מעגל לפני כחצי שנה ראיינתי את רודריגו גרסיה, שביים אותה אז ב"אלברט נובס", ועוד לפני כן היה מי שגילה אותה ב"בטיפול". הוא אמר לי כי הסדרה הישראלית שעליה התבסס העיבוד היתה גאונית, ואחד הדברים הכי טובים שאי פעם נעשו בטלוויזיה. האם גם היא מרגישה ככה?
"לא ראיתי את הגרסה המקורית לפני תחילת הצילומים, אלא רק אחרי, כך שלא שאבתי ממנה השראה אבל ברגע שכן צפיתי בה, נהניתי מאוד".
ממרחק הזמן, איך את מסתכלת היום על העבודה על העיבוד האמריקאי של "בטיפול".
"זיכרון יפה. זה הדבר הראשון שעשיתי באמריקה, ועדיין גם הדבר הכי מספק. נדיר למצוא תסריט שמצליח לשקף כל כך טוב את מה שעובר על בן נוער, ונדיר לקבל בגיל הזה תפקיד שגורם לך להרגיש כאילו שמתייחסים אלייך בשיא הרצינות, ומפקידים בידיך אחריות כאילו שהיית שחקן מבוגר. כל שחקנית מתחילה יכולה רק לחלום על הזדמנות כזו, ואני קיבלתי אותה".
"ארץ יבשה": איפה ומתי רואים?
מחכים לצפות ב"ארץ יבשה"? ספרו לנו בפייסבוק