פריים זין: סיכום העונה של "רוקדים עם כוכבים"

הייתי בטוח שהכל אצלי בראש. שבעצם רק אני חושב כל הזמן על מין, ושלמחשבות הזימה שלי אין קשר להפקה. הרי "רוקדים עם כוכבים" זו תוכנית בידור לכל המשפחה, ואין לה שום יומרות אחרות. אז מה אם הבנות בשמלות חושפניות? אז מה אם עדי הימלבלוי ואנה ארונוב מציגות את שניים מהפרונטים המרשימים בישראל? אז מה אם הריקודים חושניים וארוטיים בצורה יוצאת דופן והרקדניות נמרחות על בני זוגן כאילו מדובר בחדרים פרטיים בווגאס? אז מה אם מכל האנשים בעולם, התוכנית בחרה לזמן ככוכב אורח דווקא את פמלה אנדרסון, שלא היתה הנציגה היחידה של פלייבוי העונה? אז מה אם האטרקציה הגדולה והחידוש המרענן של העונה היה שתי בלונדיניות שהתגפפו בגאון? אז מה? מה הקשר למין? כנראה שהמיניות היא רק אצלי בראש. ולגבי אנשי ההפקה – הם בסדר.

אבל אז אנה ארונוב ורון שחר עלו לריקוד האחרון. למעשה לא בטוח שניתן לכנות את זה כ"ריקוד", אבל היתה מוזיקה והם ניסו לזוז לפי הקצב. היא היתה לבושה בבגד ריקוד בצבע גוף שנותן תחושה שהיא עירומה, הוא כבר היה בלי חולצה. הכל נראה נורמלי ובהתאם לסטנדרטים, עד שלפתע השניים רצו באמוק לבריכת מים קטנה שניצבה בקצה הבמה והחלו להשפריץ זה על זה, ללטף את גופם ולעשות פרצוף מתענג. אחרי האקט הם הגיעו לקבלת הציון מהשופטים כשהם רטובים, מיוזעים ומתנשפים. יותר מזה, השניים היו לבושים בחלוקים לבנים, כשהוא נראה כמו יו הפנר והיא כמו שפנפנה. ואז אתה קולט: המיניות היא לא רק אצלך בראש, היא פשוט הדבר היחיד שיש לתוכנית הזאת להציע. ככל שהתוכנית רצה יותר שנים, כך הניסיונות להסוות את זה נמוגים. מזל, מזל שדליה מזור הודחה.

גמר "רוקדים עם כוכבים", ששודר אמש (שני) בערוץ 2, היה המשך ישיר לעונה הבינונית שעברה על התוכנית. זו באמת תוכנית פרווה ולא מזיקה, אבל בוודאי שהיא אינה תורמת. גם ככה צפייה בטלוויזיה מאופיינת בתחושה של ריקבון ושל בזבוז זמן, גם ככה הבהייה במסך מהווה תזכורת תמידית לסתמיות ולבנאליות של החיים, אבל נדמה ש"רוקדים עם כוכבים" היא הדוגמה שממחישה את זה בצורה הכי מובהקת. היא כמעט שלא מעוררת תחושות או מעורבות רגשית, לא מעלה חיוך ולא גורמת לכעס, ובטח שלא מצליחה לגרום לנו לשלוח סמס. למעשה, זה אפילו לא טראש. אז מה הפלא שהשדיים של ארונוב שוב נקראו לעזרה? לפחות הריקוד הפתטי שלה עם רון שחר הצליח לגרום למעט צחוקים בסלון.

מירב העניין העונה היה בנעשה מחוץ לתוכנית. איציק זוהר עשה תאונת דרכים, קובי פרץ רב עם הפרטנרית, חנה לסלאו ירדה על טל ברקוביץ', וכמובן גילי שם טוב שהסעירה את העולם. זה לא באמת מפליא שהמקסימום שאפשר לסחוט מתוכנית שמתבססת על סלבס, זה אייטמים במדורי הרכילות. להקת החתונות ממשיכה לבצע קאברים מקרטעים, המשתתפים נראים תחרותיים ועצבניים יתר על המידה, חנה לסלאו פולטת שטויות, וקושניר נותר קושניר. עוד עונה נגמרה, ולא בטוח שנרגיש בחסרונה.

האקורד הצורם האחרון הגיע מגידי גוב. הגמר הוקדש לשיריו של הזמר, מהגדולים שידעה המוזיקה הישראלית, אך ספק אם ההופעה הזאת הוסיפה לו כבוד. רונה קינן עוד יכלה להרשות לעצמה להישאר עם פנים חתומות לאורך הערב בניסיון לעמעם את הסלידה שלה מהנעשה סביבה, אבל גידי עצמו עוד ניסה לחייך בכוח ולשדר שמחת חיים. בסופו של דבר, למרות הקליפ המושקע של "יעלה ויבוא", גם הוא יודע שהוא ראוי לערב הוקרה מכובד והולם יותר.