זו הפעם השנייה בשש השנים האחרונות שהשחקן הצרפתי-יהודי מתייה אמלריק מבקר בארץ, והפעם הוא מגיע לכאן במעמד אחרי לגמרי. בביקורו הקודם, ב-2005, הוא עוד היה שחקן ויוצר מוערך במולדתו אך אלמוני למדי מחוץ לה. עתה, הוא כבר כוכב מוכר, שהופיע ב"הפרפר ופעמון הצלילה", "מינכן" וגם בתור האויב של ג'יימס בונד ב"קוואנטום של נחמה". חשוב מכך - הוא קולנוען עטור פרסים, שקטף בפסטיבל קאן האחרון את פרס הבמאי על עבודתו האחרונה, "סיבוב הופעות", קומדיה עגמומית שבה אמלריק עצמו מגלם את הגיבור, מנהל של מופע בורלסק.
אמלריק בן ה-45 הגיע לארץ לרגל הקרנת "סיבוב הופעות" בסינמטקים במסגרת פסטיבל הקולנוע הצרפתי המסורתי, ובמסיבת עיתונאים שערך הבוקר (חמישי) במכון הצרפתי בתל אביב, סיפר השחקן והיוצר שעתה הבין כי הוא מעדיף לביים. "משחק זה משני בשבילי", הכריז.
עם זאת, אמלריק ממשיך לשחק במרץ, כולל בעבודות של אחרים. כך, בשנה הקרובה אפשר יהיה לראות אותו בשלל סרטים, בהם דוברי צרפתית ודוברי אנגלית - כולל "קוסמופוליס" של הבמאי המהולל דיוויד קרוננברג. השחקן הצרפתי, שכבר שיתף פעולה עם לא מעט יוצרים מעבר לים, נשאל מה ההבדל מבחינתו בין הפקות אירופאיות והוליוודיות, וענה כי הפרויקטים הבינלאומיים שבהם נטל חלק מרכזי, למשל "הפרפר ופעמון הצלילה", לא היו מסחריים במהותם ולכן לא היו שונים מאלה שהוא עושה במולדתו. עם זאת, הוא הוסיף כי בתור צופה מהצד, הוא חושב שההבדל הוא כי בסרטים אמריקאים ישנם גבולות ברורים בין "האיש הרע" ו"האיש הטוב", ובקולנוע האירופאי אין זה כך.
אל תפספס
בהמשך לדיון על הגבולות שבין אמריקה ואירופה ובין הטובים לרעים, גלשה השיחה עם אמלריק לפוליטיקה, והאורח הופתע מכמות השאלות שהופנו אליו לגבי "המצב". יותר מכל, הוא הביע תימהון כשנשאל האם מישהו בצרפת ניסה לשכנע אותו לא לבוא בארץ ומה אמרו מכריו כששמעו כי הוא מגיע לכאן. "מה הם אמרו לי? מה זאת אומרת מה הם אמרו לי?", מילמל אמלריק. "אמרו שאני בר-מזל, מה אני יודע. בכל מקרה, אני לא רואה היגיון להחרים את העם בישראל בגלל הממשלה שלו. אם כבר, אפשר להחרים את צרפת בגלל שהימין הקיצוני בה כל כך מתחזק".
אמלריק התבקש גם להגיב על ההתנקשות בג'וליאנו מר, ואמר על כך - "אני לא חושב שיש לי זכות להתבטא לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אני בסך הכל אדם שמגיע מצרפת, ואין לי מושג מה באמת קורה באזור. הכי קל זה לשבת בצרפת השלווה והנוחה ולהסיק מסקנות לגבי ישראל, אבל מי שעושה זאת לא באמת מבין על מה מדבר".
לסיום נשאל אמלריק, בנה של העיתונאית היהודייה בעלת השם ניקול זאנד, על זהותו היהודית. "לא קבלתי חינוך יהודי, אבל בכל פעם למשל שאני מחזיק ביד איזשהו טקסט יהודי, אני מרגיש את עצמי יהודי עד מאוד", הוא אמר. "מה בעצם הופך אותי לכזה? אני חושב שהדבר האחד שמחבר בין היהודים בכל העולם זה שהם פשוט אוהבים את החיים".