מדד המעוף: "מעוף הברבורים" של סמי מיכאל - הומני ורענן

הפרק האחרון של "מעוף הברבורים", ספרו החדש של סמי מיכאל, נפתח במוטו מכתביו של ויליאם, אחד מגיבורי הרומן – "אהבה עמוקה לא תניח לזכוכית מגדלת לעבור את סף ביתה". ולכאורה מה שמקיים את האהבה בבית משפחת אלכביר, שעומדת מרכז הספר, היא באמת הסבת המבט מהפרטים הקטנים שגדלים,מסתבכים ומתבהרים ככל שמחטטים בהם. ספרו של סמי מיכאל, עם זאת, דווקא עומד בכבוד במבחן הזה, והוא מתייפה ומזדקק ככל שהרומן הזה, שכל כולו אהבות עמוקות, מתקדם בתנופה וחושף את פרטיו.

"מעוף הברבורים" עוקב אחר האחים – שרגא, איש עבודת הכפיים הארצי, יערן המייצג את הצד המחובר לקרקע, ו-ויליאם, אחיו סופר הצללים התלוש שמסרב לצאת מביתו בעקבות חוויה טראומטית ומלאת אשמה שהוא סוחב כפצע פתוח ממבצע קדש. סיפור האהבה בין האחים הוא כמעט תנ"כי במימדיו בעוצמה וביחסים הסימביוטיים ביניהם – כאשר ויליאם הכמעט לא תפקודי ולא מעוניין מינית באשתו שירה, מבקש מאחיו הנשוי לדאוג לה, שלא תהיה אישה נטושה ואומללה. בכך, פותח ויליאם ביודעין תסבוכת אהבים, שתסחוף בעתיד גם את הדור הבא לבית משפחת אלכביר.

השם ובחירת הכריכה של "מעוף הברבורים" עלולים לייצר את החשד שלפנינו עוד רומן ארצישראלי ספוג פאתוס ומלא חשיבות עצמית, שמכופף את השפה העברית לצרכי רפלקטיביות נרקיסיסטית מהזן המצוי. אבל סמי מיכאל, כמעט בן 85, כותב על אהבה ברעננות ובתשוקה שהלוואי על סופרים בני מחצית מגילו. הוא נוגע בשפה בכבוד ובחיבה, משתמש בה כגזר ולא כמקל חבטות; לא מתקשט בה, לא מנצל אותה ולא מתנשא מעל קוראיו.

מיכאל, כשועל ספרותי ותיק, נמנע ממרבית המלכודות שרובצות לפתחו: למרות שהוא משבץ סופר כאחת הדמויות המרכזיות ברומן שלו, הוא בוחר לספר את הסיפור דווקא בהיצמדות אל נקודת מבטו של שרגא, ומנטרל בזאת את הנטייה הטבעית של סופרים לפאר את בני דמותם. על אף שהספר מתנהל בין המיצרים של מבצע קדש ומלחמת יום הכיפורים, מיכאל מותח בזהירות רבה קווים בין ישראל ובין יושביה ונמנע מאנלוגיות פשטניות; גם הנופים הארץ ישראליים נוכחים ברקע אבל לא הופכים את בני האדם לתבנית נוף מולדתם.

הסבלנות והסובלנות של הדמויות, שכמעט ולא נופלות לקטנוניות האנושיות של היומיום, מרחפים אמנם דרגה אחת מעל לריאליזם הטהור, אבל בסופו של עניין – עדיף סיפור שכזה על אהבות כמעט לא אפשריות, ועל מציאת יופי וחיו?ת גם בבארות השחונות ביותר, על פני עוד ספר שמתחשבן ומאשים את העבר הלא מושלם ומתגאה בחיטוט שלו במורסות.

לכן, "מעוף הברבורים" הוא אחד הספרים הקריאים, המהנים והיפים יותר שראו אור לאחרונה מקרב הסופרים הישראליים. הוא יוצא דופן בחמלה ובסלחנות שלו לפגמי האנושות, אבל יותר מכל – ההומניות של הדמויות ושל יחס הסופר אליהן הם אלו שהופכים אותו לשובה לב במיוחד.