כבר שנים שאתניקס מחכה למעמד הזה: אחרי ההשמצות מהתקשורת, הכאילו ריב עם משינה, הפרידה מאייל גולן ושנות השתיקה, 2011 היא השנה שלהם, שבה הם מוציאים אלבום חדש ורלוונטי וגם כובשים את אחת הבמות הגדולות במדינה - קיסריה. אמש (שבת) זה קרה ואחרי פתיחה קצרה, זה הגיע - "מחר אני בבית", עם המשפט הכה יפה "נמאס לתקן עולם, בארץ יריבה", התיקון של אתניקס להיסטוריה שלהם ושל הפופ הישראלי יצא לדרך.
פתאום, הרפרטואר העצום של הלהיטים האיכותיים שאתניקס כתבה נפרש כמו מניפה. כמו ברקים זה מגיע: "כתם הפרי", "ציפור מדבר", "קטורנה מסאללה" פורץ הדרך, "שיר ישן" המרגש, "אישה נאמנה" המדויק וכמובן "תותים", "ג'סיקה", "היא לא תשוב" עם סיפור שהוא משל נפלא על התנועה הציונית ו"האהבה תנצח". כל אלו, ועוד מבלי שנגענו בשירים לאייל גולן, שמים את אתניקס בשורה אחת עם כוורת וכמובן עם משינה במובן של כמות הלהיטים פר להקה אחת. עצוב שהניצחון שלהם הגיע רק עכשיו, ומשמח - לפחות, בסופו של דבר, הם ניצחו.
לאן זה יימשך מכאן? "געגועים" הוא נקודת פתיחה יפה לאתניקס כלהקה שהמוציאה מדי פעם אלבום עם כמה להיטים וממשיכה להופיע על במות גדולות; ייתכן והאדג' היצירתי שוב ינחת על נחמה והוא ירצה לטפח כוכב פופ מזן חדש, כפי שעשה בעבר עם קליסקי במקרה של אייל גולן. ייתכן וגם זרי הדפנה הם היעד המועדף של הלהקה, ואחרי 25 שנה - גם זה לגיטימי. ממילא, הלהיטים והשירים היפים תמיד יישארו איתנו.
אתניקס בוואלה! Music
אתניקס בקיסריה: הייתם? ספרו לנו בפייסבוק
