"אני תומך בכל ליבי בגל המחאה שהתקומם, אבל חושב שהגל שייך למחולליו ולדור שחולל אותו ולא לדור שלי", אמר הסופר עמוס עוז לוואלה! תרבות, שתהתה לאן נעלם קולם של אנשי הרוח הגדולים במחאה החברתית שסוחפת את המדינה. הדברים אמנם עוררו סערה בקרב תומכים אקטיביסטיים יותר של המאבק, אבל לא כזו שגרמה לסופרי הדור להתחיל לנסח המניפסט הבא.
"יש משהו במאבק הזה שאני מאוד אוהב, שהוא לא מאבק של הנהגה ומורי דרך", אומר אתגר קרת, שמעיד כי היה בהפגנה הגדולה בשבת וכבר ביקר מספר פעמים במאהלים. קרת נותן כדוגמא את אוהל הדיבור בשדרות רוטשילד בתל אביב, אליו מגיעים מי שרוצים לדבר ומוקצות להם ארבע דקות בלבד חברי כנסת, שרים, ודיירי רחוב. "אני חושב שיש שרבוב שמות לכל העניין הזה שגם מרגיש קצת כמו פעולת ניכוס, וגם יש בזה איזה משהו שמנוגד לתנועה הזאת, שהייחוד שלה הוא שיש בה משהו מאוד לא מוגדר", הוא אומר. אני, בתור אדם שיודע לכתוב, לא חושב שאני יכול לכתוב מה היא באיזשהו אופן שייעשה צדק עם התחושה שאתה מרגיש כשאתה נמצא שם".
עוד על מחאת הדיור:
הרבנים קוראים להצטרף למחאה
רני בלייר בעד להצטרף למחאה ובהקדם
דברו על פולמוס אנשי הרוח בפייסבוק שלנו
"לא תופס פוזיציה של הוגה דעות שמנחה כבשים אבודים"
גם דודו בוסי מסכים עם המחאה אבל פחות עם היעדרותו של הדור הוותיק. "המחאה הזו צודקת והיא באה לשרת את כולם, מבוגרים וצעירים", הוא אומר. "אני מניח שיש לא מעט חסרי דיור בגילאי 60 פלוס כמו בגילאי 20 פלוס, אז לטעמי היא משרתת את כולם והיא ברוכה". בוסי היה בהפגנה ביום שבת, ופוקד את המאהלים, אבל לא מתכוון להיות הדובר של המהפכה. "כשיש לי משהו לומר, אני אומר אותו. יש לי קהל בפייסבוק ובטוויטר, אז אולי אני לא אקטיביסט שנושא שלטים ומתעמת עם שוטרים אבל את המחאה שלי אני עושה בדרך שלי".
"השתתפתי בכמה הפגנות בחיי, ומה שלרוב אפיין הפגנות בעבר זה שילוב של תסכול, עצבים ורחמים עצמיים, וכאן יש באמת תחושה שמרגישה כמו סוג של קבוצת תמיכה לאנשים שפויים", מוסיף קרת. "קבוצת תמיכה לאנשים שדווקא אין להם שום בעיה. לאנשים שביום של גמר 'כוכב נולד' עושים משהו יותר חשוב מלהקשיב לצביקה הדר, וביניהם ראיתי גם את מולי שגב (העורך הראשי של "ארץ נהדרת" - ש.ג) דוחף עגלה, אז אני אומר שזה מקום שנעים לי להיות בו, ונוח לי. אני לא מקריב בשביל זה קורבן".
עם זאת, גם קרת לא רואה את היותו איש של מילים כאלמנט שצריך לדחוף אותו לחזית המאבק, וכנראה שנאום "הנהגה חלולה" לא יגיע ממנו בקרוב. "בין לבוא לשם כאדם שהוא חלק מהמדינה הזאת או לתפוס איזו פוזיציה של הוגה דעות שמנחה כבשים אבודים בדרכן, אני פשוט בוחר את המקום שנוח לי יותר, שזה פשוט להיות בן אדם ולהגיע לשם", הוא אומר, ונזכר בצעירה שראה במהלך שהותו במאהל: "היא החזיקה שלט שעליו כתבה 'המסר שלי מורכב מדי בשביל השלט הזה' ואני מזדהה עם זה. התרומה שלי הייתה בזה שפשוט הייתי שם".
ואנשי המאהל? גם הם שמעו את דבריו של עוז ולבקשת וואלה! תרבות בחרו להגיב: "אנחנו שמחים על הצטרפותו של כל אזרח ואזרחית, המאבק שלנו אינו שייך לצעירים. מי שסובל מחוסר צדק חברתי בישראל הם בעיקר קשישים, אבל גם אנשי מעמד הביניים, עובדות ועובדים שאינם מצליחים להרים את הראש עד סוף החודש".