חמש שנים הם יותר מדי זמן לחכות לכל דבר, בוודאי לאלבום חדש מלהקה בסדר הגודל של רד הוט צ'ילי פפרז, בוודאי ובוודאי אחרי פיאסקו כמו "Stadium Arcedium", אלבום כפול ומיותר שהציג להקה שבעה ונטולת טיפת חידוש או הומור עצמי. גם המופעים שהגיעו בעקבות האלבום - ובראשם השפלה מביכה בפסטיבל רוסקילדה בדנמרק של אותה שנה שהוכתר כמופע הגרוע בתולדות הפסטיבל - העניקו את התחושה שרד הוט צ'ילי פפרז בדרך לבית הקברות הלא נעים של כל הלהקות שחשבנו שאין להן תחליף. ואז, כמו ירייה מטווח אפס לווידוא הריגה, הגיעה העזיבה של ג'ון פרושיאנטה, המנהיג המוזיקלי הבלתי מעורער של הלהקה כבר יותר מעשור. גם מעריצי הלהקה הכבדים ביותר הכינו את האבנים שישימו על המצבה.
אבל אז מגיע שיר כמו "Brendan's Death Song", השיר השלישי ב-"I'm With You", האלבום החדש של הפפרז שדלף הלילה (שלישי) לרשת וכבר היא מוצפת דיונים אודותיו. "Brendan's" הוא מסוג השירים שרק רד הוט צ'ילי פפרז יכולים לחבר, רק חטיבת קצב מיומנת ומרשימה כמו צ'אד סמית' ופלי יכולים להרים ורק אנתוני קידיס יכול לשיר בשילוב אדיר של גרוב ורגישות אנושית. השיר, שנכתב אודות בעלים של מועדון בלוס אנג'לס שתמך בלהקה בתחילת הדרך והלך לעולמו בסמוך לתחילת החזרות של הלהקה לאלבום החדש, מדגים בדיוק למה אנשים צריכים את רד הוט צ'ילי פפרז בחיים שלהם, גם אם צריך לחכות להם חמש שנים.
רד הוט צ'ילי פפרז בתחנת להיטים מיוחדת בוואלה! Music
קליפ הקאמבק של הלהקה
קשה לומר ששארית "I'm With You" ברמה של השיר הנ"ל; עם כל הכבוד וההערכה הרבה לג'וש קלינגהופר, הוא אולי גיטריסט אולפן והופעות מצוין, אבל לא חצי מהאישיות המוזיקלית של פרושיאנטה, שכפה צליל מאוד מסוים על הפפרז בסיבוב השני שלו עם הלהקה ובעצם מאז "Californication" העניק לה חיים חדשים וקהל חדש, שבין השאר הכתיר את השיר הנושא של האלבום לשיר העשור בישראל. גם קידיס עצמו לא תמיד נשמע מחובר ובסינק אחד עם כושר הנגינה המצוין של הלהקה ונראה שהעיסוק בתספורת החדשה שלו, שקשה להחליט אם הוא דומה בה יותר ליוג'ין הוץ מגוגול בורדלו או אפילו להיטלר, גזל ממנו אנרגיית אולפן חשובה.
בנוסף, אין ב-"I'm With You" כמעט שירים מהסוג שבלט ב"קליפורניקיישן" וב-"By The Way", אלבום ההמשך המובהק שלו, כלומר אין בו להיטים מובהקים וסינגלים מובילים בסגנון "Otherside" מצד אחד או "Fortune Faded" (מאלבום האוסף שיצא ללהקה באמצע העשור הקודם), אבל כן יש בו נשמה, שזו תכונה שנראה ואבדה לצ'ילי פפרז ב"סטדיום ארקדיום". "Monarchy of Roses" הפותח הוא דוגמה טובה לכך, "Police Station" המצוין עובד היטב גם הוא ו-"Annie Wants Baby" קרוב ללהזכיר את אותו "Otherside" היפה והאפל. ההפתעה של האלבום הוא "?Even You Brotus", שבו הפפרז חוזרים לבלוז-Fאנק הישן והטוב, עם הרמוניות נהדרות בפזמון.
בניגוד לעידן פרושיאנטה בלהקה מאז "קליפורניקיישן", צ'ילי פפרז של "I'm With You" היא גם להקה שלא פוחדת להתנסות מוזיקלית, בגבולות הסביר ללהקה מסחרית בסדר הגודל שלה. "Did I Let You Know" נשמע קודם כל כמו שיר שהושפע לחלוטין מאידיאולוגיית הלד זפלין פוגש את אריס סאן של ברי סחרוף והחצוצרה של פלי בסוף היא סוג של פיל בחנות חרסינה אבל עם מיליון דולר בחדק. דווקא השירים שמתיימרים להיות צ'ילי פפרז קלאסיים בעייתיים יותר באלבום, כמו "Goodbye Hooray" המעייף ו-"Look Around", מסוג השירים שאפשר היה לקבור גם ב-"One Hot Minute" עם דייב נבארו.
נראה שעיקר העבודה של המפיק המוזיקלי הקבוע של הצ'ילי פפרז, ריק רובין, היתה ביצירת מיקס שייתן מענה גם למעריצי פרושיאנטה בלהקה אבל יודיע לעולם שאחת הלהקות הגדולות נולדה מחדש. זו כמובן משימה שהיא בלתי אפשרית לביצוע בצורה אידיאלית ומורגש ניסיון עז וכן פשוט להסתיר את קלינגהופר ולהסתמך על הקסם שבין סמית', פלי וקידיס.
אבל כמו בכל השנים, מה שמחזיק את האלבום החדש של צ'ילי פפרז הוא מעין מצרך סודי, זה שהופך את הטקסטים לא הכי חכמים בעולם של אנשים שבעיקר השתדלו לפרק את עצמם פיזית בכל דרך אפשרית כמעט למשהו שכיף לשיר ולשמוע. לכן "I'm With You" הוא שם מצוין לאלבום סביר בהחלט, שבניגוד לציפיות הנמוכות להפליא הוכיח שלמרות הכל, הצ'ילי פפרז עדיין איתנו.
"I'm With You" של רד הוט צ'ילי פפרז יימכר לראשונה ב-1 בספטמבר בפסטיבל פיק.ניק ובוואלה! Music כבר מה-30 באוגוסט
ספיישל רד הוט צ'ילי פפרז בוואלה! Music
פסטיבל פיק.ניק 2011 - כל הפרטים
20 שנה לאלבום "Blood Sugar Sex Magic" - האלבום עדיין מחזיק
איך האלבום? דברו איתנו בפייסבוק