"תתבע אותם!" זו המנטרה של Tiger Love מאחורי הקלעים. היא מכוונת לאילן, המנהל שלהם ופרומוטר הופעות ישראלי (מארק רונסון ואינטרפול, בין השאר), בכל פעם שנראה סעיף מה"ריידר", אותו דף דרישות מפורסם שלכל אמן יש ממפיקי ההופעות אליהן הוא הוזמן.
הריידר של טייגר לאב יחסית צנוע: רדבולים, בירות, ג'ק דניאלס, קולה בשביל שיהיה מה לערבב עם הג'ק דניאלס, חטיפי צ'יפס עם רוטב סלסה. "ריידר של מתחילים" הם קוראים לזה. מאחורי הקלעים של פסטיבל Lowlands בו הם חולקים חדר אמנים עם להקה בשם Nipple Tripple - שהסולנית שלהם עולה לבמה ללא הפטמה השלישית, אבל כששתי האחרות חשופות כמעט לגמרי ורק צבע כחול עדין שמרוח עליהן מפריד בינן לבין העולם.
"תגיד, לא ניגנו איתם הפעם?" - שואל לורל עמיר (18), המתופף של טייגר לאב והאיש עם הדמיון הפיזי הכי מבהיל לג'וליאן קזבלנקס מהסטרוקס - את שני החברים האחרים ללהקה, האחים גיגי (24) ורועי (27) בן ארצי, שמשיבים לו בשלילה. "טוב, הפטמות שלה מוכרות לי מאיפה שהוא".
הסיפור של טייגר לאב יכול להתברר כאחד מסיפורי המוזיקה הישראלית המוצלחים של השנים האחרונות, אבל מבחינתם הם בכלל מלונדון ומניו יורק, היכן שהמשפחות שלהם נמצאות לא מעט. בחוברת הפסטיבל הם מוצגים כ"טריו לונדוני שעושה מוזיקה במבטא צרפתי", שזה טכנית מאוד נכון, אבל כשמנהל הבמה בה הם יופיעו שואל אותם מאיפה הם, עמיר נבוך מעט ועונה "תל אביב, לונדון, ניו יורק, כל מיני". כשמנהל הבמה מתעקש בכל זאת ושואל "אבל איפה הבסיס" הם מתבייתים על לונדון ובקרוב ניו יורק; וזה בסדר מי ששמע את טייגר לאב בהופעה יודע שזו לא באמת להקה ישראלית וגם הם מראש הלכו על כך בכל הכוח.
"אף פעם לא חשבנו בכלל על ישראל", אומר גיגי בן ארצי, "מראש ידענו שאנחנו רוצים ללכת לשוק הבינלאומי ולכן עכשיו אנחנו נמצאים היכן שאנחנו נמצאים וזה בדיוק המקום אליו רצינו להגיע בין הפסטיבלים, המסיבות הפרטיות וההופעות שאתה מגיע אליהן. כשנדמה לך שאף אחד לא מכיר אותך ובסוף המקום מפוצץ והבעלים רוצה לגרש אותך משם. אגב, זה באמת קרה לנו בניו יורק".
וזה לא סיפור היחיד שיש להם לספר. בקצת פחות משנה מאז שטייגר לאב החלו את החשיפה המוצלחת שלהם באירופה וארה"ב, משתדלת החבורה להותיר חותם גם מחוץ לבמה - מגניבת בירות של להקות אחרות ועד הוצאה של רכב מהמועדון בו הם הופיעו במה שכמעט והסתיים במעצר בניו יורק.
"זה היה ממש מרדף", משחזר רועי, "אין לנו בדיוק רשות לקחת רכבים כאלה וסתם רצינו לצאת לסיבוב. הוא הבטיח שהוא מתקשר למשטרה ואמר לנו 'Dont do The Crime if you Can't Do The Time'. הוא צדק, אז ברחנו משם".
סקס סמים ורוקנרול.
עמיר: "הכי מוזר זה שאנשים אומרים שכל הלייף סטייל הזה של רוקנרול כבר לא קורה יותר. לנו נראה שזה הכי קורה". ועל זה מוסיף גיגי - "תראה, כשאין לך עבודה מסודרת שאתה צריך להגיע אליה, אז אין מה לעשות הרבה יותר קל לשתות".
עמיר: "כן, תמיד יש מישהו שאחראי עליך. זה קצת כמו להיות בן 13".
גיגי: "לפעמים יש ימים שאתה צריך להקליט או להופיע ואז אתה שותה ממילא".
רועי: "בהופעות שלנו תמיד קורה משהו בניו יורק מישהו כמעט עף מהחלון, מישהו הקיא למישהי על הפרצוף, כמעט עצרו אותנו, גרשו אותנו ממקומות כי היה מלא מדי. תמיד מעניין".
והבחורות.
גיגי: "ברור".
איפה יותר, בארץ או בחו"ל?
עמיר: "בחו"ל, ברור. בארץ תמיד אתה בסוף מגלה שאתה איכשהו מכיר את הבן דוד של הבן דוד וזה לא נעים".
את אלבום הבכורה שלהם טייגר לאב מתכננים להוציא ב-2012, אחרי עוד כמה סיבובי הופעות, חתימת חוזה עם לייבל (והדיבור כרגע הוא על לייבלים יוקרתיים למדי) ולדבריהם גם נדרשת עבודה מפיק חיצוני שיעצב את החומרים המצוינים שלהם לכדי אלבום אחד קוהרנטי. בדרך, לעמיר יש מכשול קטן בחאקי להתגבר עליו: "נשארה לי עוד שנה לדחיית השירות", הוא מספר. "אחר כך נקווה שיהיה בסדר". "בסוף הוא יעשה צבא" אומר גיגי, "יעשה משהו בסגנון של אסתי גינזבורג".
עמיר: "מה אסתי גינזבורג בכלל עשתה בצבא?"
שירתה בשלישות ברמת גן.
רועי: "נו לורל, בול בשבילך".
אתם מכינים את עצמכם לאפשרות של כישלון? לאפשרות שזה לא יקרה כמו שאתם רוצים?
גיגי: "אנחנו מסתכלים תמיד על השלב הבא, כמו שבפסטיבל הזה אני לא מתרגש מהבמה שאני מופיע עליה, אלא אומר 'פאק, אני רוצה את הבמה הגדולה יותר'.
רועי: "אף פעם לא חשבנו מה קורה כשזה נתקע, אלא רק איך זה גדל".
גיגי: "אנחנו גם תמיד מעורבים במה שקורה איתנו ושלא יקבעו לנו דברים מבלי שנהיה חלק מזה. יש לנו גם זמנים קשים, כמו ארבעה חודשים שחיינו ביחד בלונדון וזה לא קל. אבל בגדול אנחנו נהנים מזה".
המבחן של טייגר לאב ב-Lowlands לא קל, הם מופיעים ראש בראש עם ארקטיק מאנקיז. אבל יותר משקשה למשוך אליהם קהל, הם מתבאסים כי בסופו של דבר - וזה מה שמייחד את טייגר לאב על פני מוזיקאים אחרים שמלאים בעצמם - גם הם רוצים לראות את אלכס טרנר בפעולה; בדיוק כמו שהם מתרגשים מלהופיע לפני מארק רונסון בישראל ב-25 באוגוסט.
"אולי פשוט נקצר בשיר אחד ונרוץ לראות אותם?", תוהה לורל עם האחים בן ארצי. "אנחנו תמיד עושים את זה, מוסיפים שיר, מורידים שיר", הוא מסביר. ברקע מוזיקאי מלהקה אחרת מחמם את הקול בתרגילים קולניים ורועי בן ארצי נחרד. "חימומי קול? נו, באמת".
מה אתה רוצה, זו טכניקה לגיטימית.
רועי: "אנחנו שותים. עובד לא פחות טוב".
טייגר לאב - בראיון וקליפ לפני שנה
טייגר לאב - האזינו "Gio Gio"
ארקטיק מאנקיז ריגשו בפסטיבל לולנדס