דיוות, נדמה שהן עשויות מחומר אחר; לא נתיימר לומר שבפרטיות דלת אמותיהן הן לא מוטלות מפעם לפעם על הספה עם פירורי עוגיות ושלט שמחפש בעצבנות שידורים חוזרים של משהו מוכר ומצחיק. אבל זה לא הדימוי שאנחנו רוצים להחזיק, הרי דיוות אמיתיות ממילא מגיעות אלינו דרך תמונה או צליל בלבד, נטולות ריחות גוף, נקיות מפגמים אנושיים, מרחפות חצי מטר מעל האדמה.
ביונסה למשל, שחוגגת היום (ראשון) יום הולדת 30 היא דיווה שאין עליה עוררין; יש אולי עשירות ממנה, יפות ממנה (ממש מעט), אולי אפילו מוכשרות ממנה (עוד הרבה פחות) אבל לביונסה יש את ה-IT פקטור, באופן שיהיה טפשי בכלל לנסות ולהתווכח עליו. היא כל החבילה, והיא גדולה מסך חלקיה. ביונסה כמובן, לא נולדה דיווה דיוות עולות כמו ונוס מקצף הגלים, הן ממציאות עצמן כסופר-אישה דרך היכולת המופלאה שיש לאנשים, ובעיקר לנשים, לספר סיפור טוב, ולהצליח לשכנע את כל העולם. כשזה נכשל זה נכשל נוראות, באופנים טרגיים מנשוא. כשזה מצליח, זה החומר שממנו עשויות אגדות.
והנה, ממש לקראת גיל 30, אותו הדיווה חוגגת היום, בישרה ביונסה לעולם בטקס פרסי ה-VMA שהיא בהריון ראשון מג'יי זי, בעלה. במישור הפרטי, מדובר באירוע שהוא לבטח משמח, מורכב ומרגש. עבור מי שהתרגל לצרוך את ביונסה כדימוי הדיווה האפריקאית, מדובר בנקודה שעשויה להיות הרגע המכריע שבו נרוויח את ביונסה לנצח, או נאבד אותה כליל.
הרגע האנושי לחלוטין, הטבעי והסביר שבו אישה בוחרת להיכנס להריון ולהקדיש עצמה לא רק לעצמה ולקהל שלה, אלא גם ליצור קטן שיהיה תלוי בה מעתה ועד עולם, הוא נקודת המפנה של דיוות. חלקן בכלל ויתרו על האמהות, והשאירו את הפסאדה בלתי נגועה מרילין מונרו, אולי הדיווה הכי אייקונית של המאה ה-20, עזבה את העולם בשיא הדיוואיות שלה, בגיל 36, נטולת ילדים.
ג'ודי גרלנד, לעומת זאת, איבדה את עצמה וההצלחה שלה לטובת המשפחה שיצרה; היא אמנם ייצרה דור שני לדיוואיות בצורת לייזה מינלי, אבל היא עצמה סיימה את חייה בעלבון מהתהילה שהתמסמסה בין אצבעותיה, מסוכסכת עם משפחתה ועם העולם שכפר בה. גם בריטני ספירס כמעט ואיבדה את עצמה לאחר הולדת בניה.
אנג'לינה ג'ולי, אישה שנוצרה להיות דיווה, והמציאה את עצמה בכל כך הרבה גלגולים שונים ומשונים, גם היא דוגמא למי שהדימוי המשפחתי שיצרה לעצמה, דרדר את הקריירה שלה והפך אותה לדמות שהיא יותר ביזארית מאלילית, ובעיקר סימן אותה כווירדו שקל ללגלג עליה ועל האפריקאים שהיא הולכת לבקר כל היום. היא לא יפה פחות, מוכשרת פחות או אניגמטית פחות מדיוות אחרות היא פשוט בחרה בשביל שקשה להישאר בו דיווה, ומעט מאוד שרדו את המבחן.
מן העבר השני, שביונסה יכולה להתעודד בו, נמצאת מדונה האישה שלפעמים קל לשכוח שבמקביל היא גם אשת משפחה ואם, מכיוון שהיא אף פעם לא וויתרה על הפרסונה בעלת תשע הנשמות שלה, ותמיד ידעה להמציא את עצמה מחדש. במובן מסוים, מדונה היא פריצת הדרך של נשים בעולם החומרני שעליו היא שרה, היכולת להיות גם וגם במקום או-או. היכולת להיות הפרפורמרית הכי חשובה ואפילו במאית סרטים אם היא רוצה, ולהצמיד אליה גם ילדים וגם מאהבים שלא רחוקים מהם בגיל. הכל, בלי להפסיד כלום.
אם לציין את המובן מאליו, נשים לא צריכות להצניע את העובדה שהן אמהות וכמובן שאמהו?ת אינה גורם שמבטל את הסקס אפיל הנשי. אלא שדיוות אינן רק נשים סקסיות, ולא נוצרו כדי שגברים יאשררו את קיומן. הן פשוט, כאמור, ניחונו בתכונות האליליות שמרימות אותן מן האנושי, והופכות אותן לדימוי פנטסטי יותר מאשר לבשר ודם.
דיוות זקוקות לדיוואיות שלהן, לא פחות משהקהל שלהן זקוק לה. וכאשר בשעה טובה, ביונסה תהפוך לאמא היא תעמוד מול פרשת הדרכים שלפניה עמדו מולה דיוות גדולות כמוה האם לוותר על המוטיב שהפך אותה לקונצנזוס של שלמות לכאורה, או להפוך לזמרת מוכשרת, שיש בה גם את המימד האנושי כמו של כולנו, כל שאר בני התמותה.
לדיוות מעידנים קודמים היה קשה הרבה יותר, אבל ביונסה שנולדה בעידן שבו אדם שחור יכול להיות נשיא ארה"ב, ושאישה היא המתחרה העיקרית שלו, יכולה להצליח ולשבור את קללת הדיוות. ביונסה שמצליחה בחוכמה גם ללכת בין הטיפות ולשמור על הפן מושלם, והחיים חילקו לה חבילת קלפים שכולה אסים, יכולה בהחלט להוכיח לכולם, כמו גם לעצמה שלפעמים, נשים באמת מניעות את העולם.
ביונסה בת 30 - הרגעים הגדולים שלה
ביונסה בהופעה עם The Roots
ביונסה ב"4" - עוד סיבות להתאהב בדיווה
ביונסה נגד ליידי גאגא - מי המלכה האמיתית?
ביונסה בקליפ חדש לשיר "1+1"