משחקי הכס: ביונסה מול ליידי גאגא – מי מלכת הפופ האמיתית?

מעטה חשאיות כבד סובב כרגע סביב אלבומה החדש של ביונסה, אבל הנה מה שכן ידוע אודותיו: "(Girls (Who Run The World", שדלף לרשת במהלך החג (ובינתיים הורד ממנה), הוא (כנראה) הסינגל החדש של ביונסה והראשון מתוך האלבום, נטול השם כרגע, שייצא ביוני. לא ידוע אם זו גרסתו הסופית של השיר, אבל על פי הפייד המשונה בסופו והאיכות הבינונית - נשמע שלא. את השיר הפיקו דיפלו וסוויץ' והוא מסמפל את "Pon De Floor", פצצת המועדונים של השניים מ-2009, תחת ההרכב Major Lazer. מתוכו, ביונסה בחרה בחוכמה לעבוד עם לופ התופים השבטי והסופר-קצבי וויתרה על הסירנות. על התופים האלה היא הניחה הרבה שכבות של ווקאלז ושרה טקסט אופייני לה על נשים שיכולות לעשות כל שתרצנה בעולם הזה. טקסט על עצמה.

ביונסה מתה על שירי העצמה נשית עוד מימי עוד מימי דסטניז צ'יילד, והיא תמיד שרה אותם נהדר. הסינגל החדש נשמע דומה יותר ללהיטיה "Deja-Vu" ו-"Ring The Alarm" ומזכיר את הרוח האנרגטית ומלאת ה-Fאנק שאפיינה את "B'day", אלבומה השני והמצוין. ביונסה סיפרה שהאלבום החדש יתרחק מפופ ואר אנ' בי, ז'אנרים שאפיינו את אלבומה הקודם. לדבריה היא ערבבה בו כל סגנון מוזיקלי אפשרי על מנת "לצאת מהקופסא". בכיר בסוני, חברת התקליטים שלה, ששמע שישה שירים מהאלבום החדש דיווח ל-MTV שאפילו ביחס לעצמה, ביונסה שברה את הרף. בקיצור, החומרים החדשים אמורים להיות מעולים.

"(Girls (Who Run The World" מעורר תגובות רבות, ויש הרבה שלא מתים עליו. נכון שהוא רפטטיבי ושההפקה שלו לא מרגשת במיוחד, אבל מדיפלו כבר אין לאף אחד ציפייה למשהו טוב וממילא ההפקה היא עניין פחות משמעותי בסינגל הזה – אם כי סביר להניח שבסופו של דבר לרדיו תגיע גרסה מלוטשת יותר של השיר. העניין המרכזי פה הוא ביונסה, הקאמבק שלה, העוצמה שלה כזמרת וכוכבת, והיכולת הפנומנלית והנדירה שלה להיות מלאת כוח מבלי להיות כוחנית. במקרה שלה, המצב פשוט לניסוח: היא הזמרת הטובה בעולם. לא זמרת הפופ הטובה בעולם או זמרת האר אנ' בי הטובה בעולם, אלא היא הזמרת הכי טובה שעובדת היום. אין לה מתחרות, היא שלוש רמות מעל כולם. קייטי פרי, בריטני, הכל קשקושים. כן, היא יותר טובה גם מאדל. גם בשירים הגרועים שלה (ובאלבום הקודם היו הרבה כאלה) ביונסה תמיד משחררת ווקאלז שלא יאמנו. היכולת שלה להגיע בכל שיר לרמה זהה, וגבוהה מאוד, של אנרגיה ורגש, על כל ביט שלא יהיה, עם כל מפיק וכל טקסט, היא כמעט חד פעמית.

וזה שורש ההבדל בין ביונסה לבין גאגא: ביונסה מעצימה, גאגא דורסת. ולמרות שהן עלק חברות ואפילו שיתפו פעולה בקליפ הנוראי ההוא ("טלפון" של גאגא), דליפת הסינגל החדש של ביונסה בדיוק בשבוע שבו גאגא משחררת את "Judas", הסינגל השני מאלבומה החדש, "Born This Way", הוא הדבר הכי גרוע שהיה יכול לקרות לזו מביניהם שאוהבת לענוד סטייקים לגופה. כי כשביונסה עושה פופ מרשים ומעניין בכזאת קלות, היא צובעת את מאמציה האינסופיים של גאגא להיות ייחודית בגוון עכור במיוחד.

התחושה שהעולם מגמגם מול החומרים החדשים של גאגא עמדה באוויר עוד הרבה לפני שהסינגל של ביונסה דלף. למעשה היא מרחפת באוויר כבר מאז ההופעה הסתמית שלה בטקס הגראמי והשבוע, אחרי ש-"Judas" התגלה כשיר פופ סתמי וממוחזר, היא השתרשה סופית. בכל מקום כבר נכתב ונאמר ש"ג'ודאס" דומה מדי ל-"Poker Face" וגונב את הפזמון של "Bad Romance", ויש בזה משהו. אבל אלו אלמנטים שהופכים אותו רק לשיר לא חשוב, בעוד ש"ג'ודאס", שלא באשמתו, הוא הרבה יותר מזה – הוא שיר בלתי נסבל.

מה שהופך אותו לכזה היא גאגא עצמה, כוכבת שיורה לעצמה צרורות ברגל וממאנת להפסיק. איך היא יכולה להבטיח במשך שנה אלבום שישנה את פני מוזיקת הפופ, להתייחס לעצמה כאל יוצרת מהפכנית ואז לשחרר לעולם שני סינגלים כל כך צולעים? האם יתכן שהיא ורד-וואן, המפיק הבינוני שלה, יושבים באולפן, מתבוססים בכל השעמום הזה ובאמת מספרים לעצמם שזו מוזיקת הפופ הטובה ביותר שנעשתה מאז ימיה היפים של מדונה? ושוב, אין שום בעיה עם העובדה שליידי גאגא היא אמנית שטחית. ככה זה בפופ וזה חלק מהכיף. אבל יש בעיה עם הפער העצום בין הסערה היצירתית שגאגא מדמיינת שיש בה לבין הדלות האמיתית של עולמה הפנימי.

ואם לא די בכך, אז הליידי ממשיכה לפרק במו ידיה את הקריירה שלה ומפרסמת השבוע, דרך הטוויטר כמובן, גם את עטיפת האלבום החדש. מדובר, בלי שמץ של אירוניה או הומור עצמי, בתמונה של פניה מולחמים לאופנוע כבד. אוקי, הבנו – יהיו גם שירי מטאל באלבום. אבל ברצינות? ברצינות?? את ואופנוע? ומה המסר שלך, שאת בלתי ניתנת לעצירה? שאפשר לדהור עלייך? אז חמודה, דעי שאי אפשר. את דוהרת עלינו כל כך חזק שלאיש לא נותר סיכוי, או חשק, להצטרף למסע שלך.