שלומי סרנגה מנסה לרצות את כולם

משלומי סרנגה של תחילת הדרך נשאר רק הקול. האבולוציה של סרנגה כמוזיקאי די מדהימה, והוא כל הזמן מתנסה בהרפתקאות חדשות ולא מפחד מכלום. יכול להיות שזה מגיע מתוך רצון לפרוץ את המשבצת המאוד מסוימת שלו, או שפשוט מדובר באופי. לי נראה שהתשובה השנייה היא הנכונה, מכיוון שכדי להגיע לעבר קהל רחב יותר הוא היה יכול פשוט לתת בראש עם חפלה יוונית עכשווית בעברית ולקחת את כל הקופה. במקום זה, סרנגה הלך לרעות בשדות זרים וה"בגידה" האמנותית הזאת היא כמו כל בגידה אחרת, מרגשת.

אלבומו החדש של סרנגה "לא עזבתי מעולם" ממשיך את הקו של אלבומו הקודם עם התקדמות אבולוציונית מתבקשת. שיתוף הפעולה הפורה עם הזמרת דיקלה מניב גם הפעם פרי בדמות "זה רק נדמה לך" הנפלא. סרנגה מגיש את השיר עם החום והכאב האופיינים לו. גם המחווה המבריקה לעבדל חלים חאפז עם השיר "גלו לו" מצביעה על חשיבה רחבה. גם אם לסרנגה אין את היכולת הטכנית להסתדר עם המעברים הערביים, הטון הנמוך שלו והעיבוד המצוין, מנטרלים גם את החסרון הזה.

כמו באלבום הקודם גם הפעם יש רצועה ביוונית אסלית, "
ESI", שמצביעה על כך שגם לאומץ של סרנגה יש גבול. סרנגה עדיין לא החליט אם הוא הולך עם ההרפתקנות עד הסוף וכדי לא להפסיד את הבית החם לטובת רומן סוער ולא בטוח, הוא החליט למתן את צעדיו. סרנגה חידש את השיר "עינייך החומות" שביצע במקור זוהר ארגוב בשילוב המילים המקוריות ביוונית. את המילים בעברית, אגב, כתבה סוזי סרנגה, האחות של. כך שיש גם הצדקה לביצוע הזה מעבר להיותו שיר יפה. לצד השיר הזה ו-"ESI" נמצא גם "טאבה טומבה" שיר הנושא מהסדרה "אחד העם 101" שהלחן שלו יווני מכל הכיוונים למרות שעל הקרדיט, היוצר שלו נשאר אנונימי. שלושת השירים האלה שובצו באלבום ליתר בטחון כדי שגם לקהל שמשוגע על מוזיקה יוונית יהיה מה לאכול.

זה בעצם הסיפור של "לא עזבתי מעולם": אמן הרפתקן שרצה לראות עולם בחוץ וקצת הרגיש שהוא מתרחק מדי. האלבום המקסים שהוציא זורם מאוד יפה באוזן, לא מאולץ בשום שלב וממצה את הרעיון שאותו הוא רוצה להציג. באלבום הבא, סרנגה כבר יצטרך להיות פחות זהיר ולשבור איזה צלחת. אפילו ובעיקר בגלל, שכבר לא עושים את זה יותר.

"גלו לו" יצר שערוריה עם המצרים

הוא כבר עובדה בשטח ואי אפשר להתעלם. מאור אדרי מזכיר את הימים שבהם עופר לוי היה מלך של עם שלם שלא זכה להכרה. השירה הכבדה שלו, שמה אותו במקום שיהיה לו קשה לצאת ממנו ואולי כדאי לו לעבור כמה שיעורים אצל שלומי סרנגה או אפילו שרית חדד, כדי להבין איך הוא יכול לעבור למיינסטרים בלי באמת לפגוע בצליל הייחודי לו. בינתיים ראה שאדרי די מבולבל, השיר החדש שהוציא "הגבר שכבש", לא מציג אותו במיטבו. שיר חפלתי, קצבי, מונוטוני וסתמי שלא מאפשר לגרון המצוין של אדרי להגיע לידי ביטוי. חבל, כי באמת מדובר בכשרון שעם עבודה נכונה, עשוי להיות דמות דומיננטית בעתיד.

מירן מירן - "קח אותי", מילים: דוד זיגמן, לחן: מירן מירן

הבת של הזמר הותיק דורון מירן יוצאת עם סינגל חדש ומפתיע. מירן מירן (זה השם שלה, נשבעים) מגיעה על תקן ממתק מרענן שבהחלט יכול להצטרף למרוץ הבנות המסלסלות שסיומו לא נראה באופק. אם היא תוותר על "מירן" אחד בשם שלה, היא אפילו תזכה להתייחסות יותר רצינית כפי שמגיעה לה.

"קח אותי" - האזינו

אביעד סהר - "אם תרצי לחייך", מילים ולחן: אביעד סער

כבר הרבה זמן שלא יצא שיר עם כל כך הרבה נשמה כמו "אם תרצי לחייך" של אביעד סהר. השיר המפתיע הזה מזכיר את השירים היוונים הגדולים והביצוע המעולה של סהר חושף זמר בעל אינטליגנציה רגשית שחסרה בנוף העכשווי. אם רק הטקסט לא היה בנאלי ושקוף עד אימה, אפשר היה להגדיר את השיר הזה כבר עכשיו כהפתעת השנה החדשה. יופי של שיר.