השלמת פערים: כך תגיעו מעודכנים לאחרי החגים
"האישה הטובה"
בזמן שברוב טקסי חלוקת הפרסים לטלוויזיה האמריקאית בשנים האחרונות, אתם רגילים להחזיק אצבעות ל"אימפריית הפשע"/ "מד מן"/ "משחקי הכס", ג'וליאנה מרגוליס עולה לבמה ואוספת עוד פרס על תפקידה ב"האישה הטובה". אז נכון, לא מדובר ביצירת מופת, אבל כן בסדרה לא מוערכת מספיק. למעשה, אפילו נאמר שניצבת לפנינו סדרת הפרקליטים הכיפית ביותר מאז "פרקליטי אל.איי". הדיאלוגים חכמים, מינון הסבון גבוה, אבל לא מידי, והתכתבות עם המציאות הפוליטית הסבוכה (הי אליוט ספיצר), סוגרת את העסקה. בימים אלה משודרת ב-yes העונה השנייה, נצלו את יום כיפור כדי לצמצם פערים ולהצטרף.
"The Trip"
סטיב קוגן, שחקן שאנחנו ממליצים לראות כל דבר שהוא מעורב בו, מככב בסדרה הספק קומית ספק עצובה הזאת ומשחק בה את עצמו, בערך. קוגן נשלח מטעם האובזרבר למסע קולינרי בצפון בריטניה, הוא מזמין את השחקן והקומיקאי הבריטי רוב בריידן להצטרף אליו, אחרי שהתוכנית המקורית לצרף למסע הרומנטי את בת זוגו התפוצצה. מכאן נפרשת לפניכם מערכת יחסים חצי מאולתרת, לפרקים מרגשת ממש, שיעורים מפתיעים בחקיינות, וגילויי כנות מפתיעים על משפחה, אהבה, הצלחה ויצירה. מייקל ווינטרבוטום ("אנשי המסיבות"), ביים את הסדרה שהתחילה בכלל כסרט בבימויו. ככל הנראה מדובר בסדרה הטובה ביותר של השנה שעברה. אל תחמיצו.
"ורוניקה מארס"
לא כל סדרה יכולה לשמש כחומר לצריכה מרוכזת ביום כיפור. הדחיסות שבצפייה מציבה כמה דרישות בפני הסדרה שנבחרה והראשונה שבהן היא היכולת למשוך אותך לתוכה באופן עדין אך בה בעת טוטאלי ולגרום לכך שהצפייה בפרק אחרי פרק בקבלנות לא תרגיש כמעשה האבסה מבחיל. ובכן העונה הראשונה של "ורוניקה מארס" בהחלט יכולה לעמוד במבחן הזה מהסיבה הפשוטה שהיא מקפלת בתוכה סיפור מתח אחד חזק וטוב שמתפעל את העסק היטב. על פניו סיפורה של טינאייג'רית שמחלטרת בבלשות בשעות הפנאי הוא טרן אוף אוטומטי אלא שקירסטן בל עושה מהפיץ' הדי מטופש הזה, יופי של דבר. תוסיפו לכך את האיש שמאחוריה, רוס תומס, שהביא לכם את "אנשי המסיבות" המצויינת ותבינו שיש עם מה לעבוד.
עונת הסתיו בטלוויזיה האמריקאית
תרשו לנו לעשות לכם סדר במבול הסדרות שהביאה איתה איתה עונת הסתיו בטלוויזיה האמריקאית ונצלו את יום כיפור כדי לסגור פערים. מתוך מבול הפיילוטים, היחיד שהצליח למשוך את תשומת ליבנו היה הפרק הראשון של "Revenge". מדובר בסדרה שנראית תחילה כמו משהו מעדות גוסיפ גירל, אך מהר מאוד מקבלת טוויסט באווירת "The Killing", כלומר סיפור מתח טוב בכיכובם של אנשים שלבושים עוד יותר טוב. אופציה מוצלחת נוספת היא "פאן אם", המדוברת על חברת התעופה ההיא בשנות ה-60 ולו בגלל המדים של הדיילות שעושים לנו את זה. ותרו על "Ringer" אלא אם כן אתם ממש אוהבים את כל קונספט התאום הטוב והתאום המרושע, או את שרה מישל גלר לצורך העניין.
קלאסיקות שאפשר לסגור בחג
"המלון של פולטי"
מדהים לגלות כל פעם מחדש עד כמה קצרים היו חייה של "המלון של פולטי". 12 פרקים בלבד התעלל ג'ון קליז במנואל האומלל, 12 פרקים של הומור בריטי במיטבו שיכול למלא את חלל השקט של יום הכיפורים בצחוק שירים את התקרה. למי שלא זוכר, ביום כיפור מצווה לענות את הנפש, אך הוא עדיין נחשב חג, כלומר שמצווה לשמוח.
"טווין פיקס"
במלאת 20 שנה לסדרה, חזר גם הדיבור על "טווין פיקס". העידן המודע לעצמו הרים מחדש את קרנה של הסדרה האפלה והמבריקה הזו, שדיוויד לינץ' סירב להאריך וכך תוכלו לכסות את כל צום יום הכיפורים עם עלילותיו של הבלש דייל קופר כדי לדעת את מה שממש מעטים עדיין לא יודעים מי רצח את לורה פלמר.
"טווין פיקס" ועוד סדרות שהיינו רוצים בשידור חוזר
"משפחה בהפרעה"
ואם כבר דיבור מחודש, החדשות הגדולות של השבוע מהטלוויזיה האמריקאית היו שובה של "משפחה בהפרעה", הקומדיה הנפלאה ש-FOX בחוסר חוכמתה ביטלה אחרי שלוש עונות, רק כדי שתהפוך לקאלט, לאינקובטור לתופעת מייקל סרה ולסדרה שתשוב למסך כפי שפורסם השבוע. עד שזה יקרה, חובה להשלים את הפער ושוב למלא את השקט של יום כיפור בהשתנקות מול המשפחה שהיתה שם הרבה לפני "משפחה מודרנית".
דוקו-מוזיקה שחובה לראות
"Cracked Actor"
דיוויד בואי נעלם לנו. אנחנו יודעים שהוא חי רק בזמן שהוא מפריך שמועות על פרויקטים עתידיים שלו. אנחנו קוראים ביוגרפיות חדשות על עברו, אבל לא יודעים מתי, אם בכלל, הוא יזכה אותנו באלבום חדש. בינתיים, אפשר להסתפק בסרט המופלא הזה, שמתעד את דיוויד בואי מגלה את אמריקה, מסטול מהצלחה וקוקאין, כשכל העולם פרוש בפניו אך הוא יודע שהנפילה אורבת לו מעבר לפינה. פנינה מוזיקלית נדירה וצפיית חובה למי שמגדיר את עצמו כאוהבו של המוזיקאי הגדול בהיסטוריה.
"פו פייטרז - הלוך חזור"
בתוך בוננזת החזרה לגראנג' של 1991, כדאי גם לחזור לדוקו המצוין שתיעד את להקת הפוסט-גראנג' המצליחה מכולם פו פייטרז רגע לפני שהוציאה את אלבומה המצוין "Wasted Light". הדיבור הפתוח והכן של דייב גרוהל ושאר חברי הלהקה, בתוספת קטעי ארכיון מרגשים הופכים את חוויית הצפייה ב"הלוך חזור" לא רק לטלוויזיה מצוינת אלא להתאהבות מחדש בלהקה נפלאה.
"Joy Division"
ג'וי דיוויז'ן הוא סיפור שכולם חושבים שהם מכירים. הלהקה הרי זכתה למיתולוגיזציה עצומה בעשור האחרון וכמובן לשני סרטים עלילתיים מדוברים, "אנשי המסיבות" ו"קונטרול", שהפכו את סיפורה של הלהקה גם לחומר לא רע בקופות. אבל לפני שניגשים בכלל לשני סרטים אלו, מומלץ לצפות בסיפור האמיתי כפי שהביא אותו גרנט גי, שדיבר עם חברי הלהקה, עם המנהל האגדי טוני ווילסון ויחד עם קטעי ארכיון נפלאים יצר פסיפס קודר, מרגש ובעיקר מדויק של להקה שכל שיר שלה הוא יום כיפור בפני עצמו.
כדאי לצפות במרוכז גם ב"קונטרול" וב"אנשי המסיבות" ובכך לא רק לקבל תמונה מלאה של אותם ימים, אלא גם לצאת מהחג עם השראה גדולה בכל הנוגע לקשר בין מוזיקה, טלוויזיה, קולנוע ונפש.