"השיר הראשון שאני זוכר מחיי הוא 'כובע של קש וחולצה ממש'", אומר מאור כהן לוואלה! תרבות. "אולי אבקש שינגנו את השיר הזה בהלוויה שלי, זאת תהיה סגירת מעגל נאה. זה מתאים כי אני רוצה שינגנו שיר שמח בהלוויה שלי. בבופה בשבעה הייתי הולך על פירות, על משהו קליל".
- מדהים. פרצת לתודעה כנער בגרסת הכיסוי לשיר "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", ועכשיו אתה מוטרד ממה אתה תעשה כשאתה תלך לישון. האם ההרהורים על מנוחת העולמים הם מסימני משבר גיל הארבעים אליו הגעת השנה?
"לא יודע. אני גם רוצה בהלוויה שלי לחשוף את הטוסיק שלי, שהגופה תהיה פתוחה, עירומה".
הבקשה הלא שגרתית של מאור כהן, שיחשפו את עכוזו בעת הלווייתו היא (מחק את המיותר) משעשעת/מזעזעת ומתקשרת ללהקת נעוריו המנענעת. מאור כהן הוא לא רק זמר, יוצר, מוזיקאי, שחקן וקומיקאי מוכשר, מוערך ומצליח, אלא גם אחד מהראשונים בארץ שעשו מונינג (חשיפת ישבן) בצעירותו, ביחד עם חבריו ללהקת "זקני צפת". "כן, כן. היינו מדור החלוצים של המונינג בארץ", מתרפק כהן בערגה. "היינו עושים מונינג בדרך מהבית לרוקסן, או ההיפך. זה היה משהו חברתי. האמת היא שרצינו לקרוא לאלבום הראשון של 'זקני צפת' 'מונינג בבאר שבע'. מאז לא עשיתי מונינג. כבר אין לי טוסיק כזה יפה".
גיל ארבעים, לא פשוט. המורבידיות ממשיכה להדהד בשיחה עם מאור כהן, אבל בדרך אחרת. כהן מחליף את הטון המבודח שבו התייחס לטקס ההלווייה שלו בנימה רצינית כשהוא מתייחס להבאתו למנוחות של אריק איינשטיין. יש לו ביקורת נוקבת על האשכבה הפומבית שנעשתה לאיינשטיין בכיכר רבין. "אני חושב שקצת הגזימו בשבוע הזיכרון של אריק, הוא קצת לא היה מותאם למי שהוא היה", אומר כהן. "לא בטוח שהוא היה אוהב שעשו לו טקס אשכבה בכיכר רבין. גם באו יותר מדי אנשים. הרגשתי שלקחו למשפחה את האינטימיות, וזה היה בשביל אריק משהו מאוד חשוב, האינטימיות. זה קצת הפריע לי בשבוע הזה, כי כמה שאני מרגיש שהוא שלי, יש גבול לכמה הוא שלי".
כהן מתייחס גם להתעלמות הצורמת של תחנות הרדיו בכלל וגלגלצ בפרט מהאלבומים שאיינשטיין הוציא בעשר השנים האחרונות לחייו. איינשטיין לא קיבל את הכבוד שכל כך הגיע לו במישור הזה. "זה משהו די מוזר, אני לא יודע מאיפה זה בא", אומר כהן. "האם היה כעס מהתקשורת על זה שהוא כביכול לא משתף פעולה? יכול להיות שהזמנים השתנו. אתה יכול לחשוב על הרבה סיבות. בסופו של דבר, אתה באמת רואה שהיתה התעלמות מאלבומים טובים של אריק! לא יכול להיות להם תירוץ שאלה אלבומים לא טובים. תכלס, הוא עבד ב-10 השנים האחרונות עם אמנים גדולים ויש שירים יפים. זה חבל, חבל. עוד אפשר לתקן, חבר'ה, הכל עדיין מוקלט".
שמותיהם של אריק איינשטיין ומאור כהן נקשרו פעמים רבות החל מגרסת הכיסוי שעשו זקני צפת ל"מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", שירם של איינשטיין ושלום חנוך, דרך השוואות חוזרות בין קולותיהם הדומים ושיר שכתב כהן לאיינשטיין, וכלה בדמות של איינשטיין שכהן חיקה ב"ארץ נהדרת".
"המוות של אריק היה לי קשה", אומר כהן. "אני לא הייתי בקשר קרוב איתו כמו חבר שלי פיטר (רוט ש.ב.), שלקח את זה הרבה יותר קשה. הוא היה הרבה יותר קרוב אליו. מבחינתי הוא היה לי כמו מורה, שאף פעם לא ממש לימד אותי טכנית. הערצתי אותו ואת כל מי שהיה איתו וסביבו, הרבה יותר ממנו את כל השכבות שהיו גם אחריו. פעם פיטר לקח שיר שלי והביא אותו לאריק כי הוא חשב שזה יתאים לו. השיר, 'מזכרת', הוא מאוד בסטייל של שלישיית גשר הירקון. הוא יצא באלבום 'רגעים' שהפיק פיטר רוט, שנקרא 'מזכרת', וזה היה בשבילי ריגוש ענק. מתחילת דרכה של זקני צפת, באלבום השני, השוו בין הקולות של אריק ושלי. באלבום יש רוח של סיקסטיז ישראלי, ומה ששולט בסיקסטיז הישראלי זה אריק איינשטיין. הוא המלך של הסגנון הזה. אני למדתי לשיר ממנו. ולמדתי לכתוב מאנשים שכתבו איתו, שלום חנוך, מיקי גבריאלוב ושמוליק קראוס, שלדעתי הוא אחד המלכים הגדולים באמת של הפופ הישראלי כי בכתיבה שלו הוא עלה על משהו מדהים. ועל זה גדלתי, יש הרבה השפעות, באיך שאני ניגש לשיר. מגיל 6 זה מה שינקתי".
- הקול שלך כל הזמן משתנה בשירה שלך. לפעמים אתה נשמע כמו אריק איינשטיין, לפעמים כמו בחורה ולפעמים קצת כמו רובוט. שאלת אבירמה גולן: הקול האמיתי של מאור כהן, יש דבר כזה בכלל?
"אני לא יודע. בכל מקום אני מתנהג אחרת. לאן שלוקח השיר. אני מתאים את עצמי. זה כמעט לא מודע. ממש מתחילת כתיבת השיר אני כותב איך אני אשיר אותו. אם אני משנה את הסולם או הקצב של השיר, וככה גם הקול משתנה. פחות לוחץ, יותר רך, סוחב אחורה, סוחב קדימה, יושב על הביט, לגאטו. זה כמו מצבים בחיים. שיר מתאר מצב שקורה. כמו שאתה יכול להשתנות לפי הרגשות שלך, פעם אתה בנאדם כזה ופעם אתה בנאדם אחר. מה הבנאדם האמיתי? למה לקבע את הדברים? בנאדם יכול להיות המון דברים. הוא יכול להישמע אחרת במצבים אחרים, כל עוד זה נשמע טבעי אז הכל בסדר. אני מקווה שזה נשמע טבעי, זה כבר הקהל יחליט. השאלה מה הקול האמיתי שלי מזכירה לי את השאלה האם אתה מזדהה עם מילות השיר. זה לא משנה. לא משנה אם אלביס וסינטרה מזדהים עם מה שמישהו אחר כתב להם, אם אתה מצליח להאמין להם. אם כותב השירים שלהם ישיר את הלהיט אתה אולי לא תאמין לו, אפילו אם זה סיפור אמיתי. זה העניין שלי. אני מרגיש שזאת הדרך הכי אמינה, גם אם היא נחשבת לדרך ?לא אמיתית?. אני לא חושב במושגים כאלה. אמיתי זה האפקט שצריך להיות בסוף, זאת התוצאה שצריכה להראות. בדרך, אם זה אמיתי או לא אמיתי זה לא משנה, זה לא העניין. זו הפילוסופיה שלי לגביי זה".
דרך ארוכה עבר מאור כהן מנעוריו ב"זקני צפת" ועד לדמות האבא הזקן שהוא מגלם בסדרה "הפרלמנט", שחוזרת הערב (חמישי) ב-21:30 לעונה שניה בזכיינית ערוץ 2 קשת. הילד הרע והמרדן מרוקסן מופיע כעת בפרסומות לפיצה שמלגלגות בגסות מקוממת על עובדים שפוטרו, ועל כך חטפו ביקורות שליליות. השתתפותו בסדרה "הפרלמנט", לעומת זאת, זכתה דווקא לביקורות חיוביות מאוד. הסדרה הצליחה לגשר בין אהבת הקהל לאהבת המבקרים.
"מה שיפה פה", אומר כהן, "שבאמת היה איזה חלום לארבעתנו, אחרי המפגש ב"מסודרים", לעשות סדרה. זה התחיל כפינה ב"ארץ נהדרת", אבל זה נהיה איזה סדרה שלנו, עם השטויות שלנו. זה נולד באמת כמו לשבת בסלון ולהצחיק אחד את השני, ואחר כך זה הגיע למסך. וזה לא קרה בגיל 22 כשאתה עם החבר'ה שלך. זה אנשים שקרובים לגיל 40 שפתאום נהיים חברים. לא הכרתי את האנשים האלה לפני גיל 36. להכיר חברים חדשים בגיל כזה מאוחר זה נדיר. זה המיוחד. ובאמת שלא חשבנו שיאהבו כל כך את העונה הראשונה. חשבנו שיהיו משוגעים לדבר. בגלל שהרגשנו שזה כל כך מצחיק אותנו אז היה חשש שזה יצחיק רק אותנו, ואולי עוד מעטים. אבל כנראה שמה שמצחיק אותך יצחיק עוד הרבה אנשים, וזה באמת הצחיק הרבה אנשים. נקווה שיאהבו גם את העונה השניה. באופן טבעי, אנחנו קצת בפרנויה שהעונה השנייה לא תצחיק כמו הראשונה".
- עונה שנייה מזכירה את משבר האלבום השני?
"בדיוק. זה כמו משבר האלבום השני, או כמו נישואים שניים, לא שאני יודע איך זה, כמו כל מה שעשית פעם אחת טוב, בעטת טוב, ואתה מת שהבעיטה השנייה תיכנס גם טוב. למען האמת, אנחנו שלמים עם זה. אני חושב שבעונה הזאת הלכנו קצת יותר רחוק. זה טיפה דרמה גם. זה לא שזה דרמה לגמרי, זה דרמה עקומה, כי היא באה מקומדיה, אבל זה לא תמיד רק יריות של פאנצ'ים. יש גם דברים כבדים, שחורים".
- מי הפרלמנט בחיים האמיתיים שלך?
"תראה, כשזרחו (ערן זרחוביץ' ש.ב), אסי (אסי כהן ש.ב), אסף (אסף הראל ש.ב) ואני יושבים לכתוב את הפרלמנט אנחנו בסוג של פרלמנט. זה הפרלמנט. אף על פי שעכשיו כשיש ילדים זה לא שיש זמן לפרלמנט. אולי אני אחכה לגיל יותר מאוחר, כשהילדים יגדלו ויהיה לי זמן לשבת בבתי קפה עם חברים ולפטפט. אני מקווה שזה יהיה עם אותם חברים?.
- ערן זרחוביץ' עזב את "ארץ נהדרת", ואחר כך חזר. אסי כהן עזב את "ארץ", ופורסם כי הוא במגעים לחזור. אתה עזבת את ארץ, יש סיכוי שגם תחזור?
"למדתי בגילי לא להגיד 'לעולם לא' לכלום. האמת היא שאם יקראו לי, אני תמיד אבוא. אם ימצאו משהו שאני אעשה, אני תמיד אבוא. אלה אנשים מדהימים ומולי שגב הוא בנאדם יקר לי, אני חייב לו הרבה. אז תמיד אני אשמח".
- האם פרידתך מ"ארץ נהדרת" העלתה בך את המחשבה: כזה דבר גדול לא יהיה לי יותר.
"אני לא חשבתי שאני אגיע לשם, האמת. הייתי ב"מסודרים" וכל זה, ומולי אמר, בוא תהיה קצת. אנחנו רוצים לעשות משהו מוזיקלי וזה. אתה יודע, כולם שם קומיקאים בעבודתם, עשו הופעות קומיות, עשו סטנד-אפים, היו להם תוכניות קומיות. אני באתי אאוט אוף דה בלו ואתה יודע, זה לא שזאת היתה המטרה שלי בחיים. המטרה הראשונה שלי בחיים זה לעשות אלבומים ולהופיע. זה הדבר שאני אוהב. אני אוהב לשחק גם. אבל זה לא שאני עכשיו רוצה להיות קומיקאי מפורסם. זה לא המטרה הגדולה שלי. זאת אחת המטרות הקטנות, אבל היא לא עומדת ליד המטרות הגדולות. אז הפרידה היתה בסדר מבחינתי".
- לאיזה דמות ב"ארץ נהדרת" אתה הכי מתגעגע?
"נראה לי לכתב של הסי. אן. אן. ראיתי את זה לא מזמן בלקט כזה, וזה נראה לי מה זה מגניב".
- הזכרת מקודם את ילדיך. אחד המשפטים היפים ששמעתי על הורות נאמרו על ידי המוזיקאי משה לוי: "אני בחברת ילדיי מנסה להיות הגרסה הכי טובה של עצמי".
"זה משפט נכון, יפה ומפקס. אני חושב שהורות הכי הרבה מלמדת אותך על עצמך. מעבר לזה שזה הופך לך את הראש. יש לי ילד בן שבע, אז עברתי כבר שנים, אבל אני זוכר את ההלם הראשוני. אחרי שנים בהם חשבת שאתה המרכז של החיים שלך, יש מישהו שהוא פתאום המרכז של החיים שלך. ילד, יותר ממה שהוא גורם לך להתעמת איתו הוא גורם לך להתעמת עם עצמך. למצוא את הסבלנות גם לדברים הלא נחמדים. אתה יודע, יש המון רגעים יפים וסבבה, ויש רגעים שעייפים ועקשנים, לא מתלבש, רוצים ככה, ויצא ככה".
- אם אנשים היו רואים אותך ברגע הזה שאתה מבקש בפעם האלף מהילד שיתלבש, הוא מסרב בעקשנות ואתה מתעצבן אש, אולי אנשים יחשבו שאתה קצת פחות קול ממה שאתה נחשב?
?כן, כן. ההורות באמת מלמדת אותך על עצמך. איך לשלוט בעצמך. כי גם אם נגיד קצת יצאת כועס, אתה אחרי זה אוכל סרטים. זה לא כמו שיצא לך לכעוס על איזה חבר, ואחר כך אתה אומר, יאללה, הכל בסדר. אבל זה הדבר הכי טוב בעולם, אין מה להגיד. ובעניין הקוליות, אני לא תופס את עצמי כקול כל כך. תמיד אני אומר: אני פשוט עייף, זה הכל. לא הייתי רוצה שיראו איך אני נראה בסוף היום , כשאני על הספה. זה מהדברים המביכים. זה מראה לא מלבב".
- אחרי איחוד זקני צפת, מה סיכוי שיהיה איחוד גם להרכב הבליינים?
?אנחנו לפעמים חושבים על זה, פשוט זה הרבה אלקטרוניקה והרבה עבודה לפני להכין את הדברים. נראה לי שרק המחשבה על זה הופכת אותנו לעצלנים. אני מקווה שזה יקרה, זה משהו שאנחנו רוצים ומתכננים".
- האם ההחלטה לאחד את זקני צפת לוותה בהתלבטות או חשש שמא יגידו הנה הם באים לסחוט את הלימון הזה יותר מדי?
"גם אם מישהו חושב ככה, הכל בסדר. אבל מי ששמע את האלבום שעשינו, מבין שבאנו לעשות את מה שאנחנו אוהבים, מתוך אהבה אחד לשני. אתה יודע, זה גם לא שבאנו פה ועשינו מלא הופעות. עשינו מעט הופעות, לא ישר התחלנו למכור את ההופעה וזה ממש לא נהיה ביזנס. זה לא שהלך לנו פה. זה נעשה באמת בלי חשש, כי שנים כבר רצינו לעשות את זה. כולנו אנשים שכבר עובדים בתוך התעשייה, אנחנו לא איזה אנשים שעברנו לעבודה אחרת ועכשיו פתאום מתעוררים לזה. היה ביטחון במה שאנחנו עושים, וזה גם חופש מאוד גדול מה שקורה בזקני צפת. זה גורם לך להגיד, על הזין, כזה כיף. אנחנו גם לא מצפים שכולם יאהבו אותנו, אנחנו אנשים שפויים ולא חושבים שמחר זה יהיה להיט ששורף ת?מדינה, זה לא זה. אבל אנחנו חושבים שמי שאוהב את זה, יאהב את זה באמת. זה הכל, באמת".
- האיחוד האחרון של כוורת זכה להצלחה גדולה. אתה רואה את זקני צפת בגיל שישים פלוס מתאחדים שוב ומגיעים לפארק הירקון?
?יכול מאוד להיות שכן, למה לא? תראה, ראיתי עכשיו את הרולינג סטונס בני השבעים. אם אתה יכול לעשות את זה, תעשה את זה. אני לא חושב שאני אעשה איזה חשבון כשאהיה בן שבעים. אם אני ארגיש שאני רוצה. אתה בן שבעים, מה אכפת לך? לא נשאר לך הרבה!".