עד מתי, עד אנה, עד מתי? האם לאחר הגמר האנמי וחסר האירועים של "דה וויס" הגענו למנוחה ולנחלה? האם מישהו ברשת יקפוץ על המתנה שהעניק ראש הממשלה כשביטל את פיצול ערוץ 2 ויוריד משידור את "דה וויס"? הרי רשת לא באמת זקוקה יותר ל"דה וויס", היא לא צריכה למלא שבוע שידורים שלם ויש לה את "אקס פקטור". למה כבר נתגעגע בפורמט הזה? להערות של אביב גפן? נו, בשביל זה יש פייסבוק. די, הגיע הזמן לסיים את הפוגרום המוזיקלי הזה.
וזה פוגרום, אל תטעו. "דה וויס" תקפה את האוזניים וטבחה בלוח השידורים. והרי מהו פוגרום אם לא תקיפה חסרת תועלת? כמו העם היהודי, גם לוח השידורים ישרוד. לא משנה כמה ביצועים יקבל. בטווח הקצר, ישנה פגיעה קלה אבל בטווח הארוך, נו, מי כבר זוכר את הפוגרום באי קרים? כלומר, את טופז אבדנג? מ.ש.ל.
צריך גם לפרגן לרשת שבניגוד למה שהיה אפשר לחשוב, זיהתה את הפוטנציאל של "דה וויס" די בזמן. אבל כפי שאפשר לחשוב, לא השכילה להבין מתי צריך להוריד את השאלטר. "דה וויס", לכששודרה לראשונה, שינתה את כללי המשחק. העונה הראשונה הרעננה נבנתה על חורבות "כוכב נולד" והעתיד באמת נראה ורוד. הכל, כמו שתמיד קורה כשקונים מוצר חדש, הריח טוב.
אבל אנחנו כבר בסוף העונה השלישית, שבגלל הפלסטינים - חייבים להודות, נמשכה נצח. זאת לא באמת אשמת "דה וויס". חוסר המודעות של "דה וויס" זה כבר סיפור אחר לגמרי. כי בחצי השעה הראשונה של הגמר, הקפידו מיכאל אלוני והמנטורים לומר כמה התבגרו הפיינליסטים ואיך הם אנשים שונים כעת ואיך עברה שנה מאז שהכל התחיל ואיזו דרך נפלאה כולם עשו ושכשהאודישנים יצאו לדרך, הם הבטיחו למתמודדים שכשהעונה תסתיים לא יהיו עוד מלחמות. אפשר היה לטפל בנושא בדרך אחרת אבל ברשת לא ממש יודעים איך לטפל בנושא אחרת, הם פשוט מתעלמים מכל מה שלא עובד. הנה, בחצי השעה הראשונה של הגמר, המילה "מרגש" נאמרה חמש פעמים למרות שכלל לא היה בה צורך. השבלונה אותה שבלונה. גמישות? ורסטיליות? לא כאן.
אולי אני מחמיר מדי לגבי חוסר המודעות. בכל זאת, כל אחד מהמנטורים עלה לבמה וסיפר כמה נהדרת היתה העונה ("אני כבר שלוש שנים עושה את העונה הזאת... את התוכנית הזאת" - שרית חדד מרימה לפרויד) וכמה הוא נהנה לעבוד עם המנטורים האחרים וכמה זו היתה אחת החוויות הגדולות בחייו. נו, אולי הם יודעים שהסוף קרוב ופשוט רוצים להיפרד. אף אחד לא רוצה למות בלי צוואה. אלה גם אחלה חומרים לסרטון פרידה שיוקרן בישיבה הרבעונית הבאה של מנהלי רשת.
מאוד נחמד שהם נהנו. לפחות הם נהנו. כשעה וחצי לתוך הגמר כבר סיננתי בעצבים "די כבר. בבקשה די. פשוט תשתקו. תארזו את הבמה ואת העיבודים המחרידים שלכם ותלכו הביתה". התפללו אתם עליי. אני מבין את החבר'ה של "דה וויס". הם רוצים לגמור את מה שהתחילו. מעט מבאס שהם לא יודעים שלא תמיד צריך לסיים את מה שמתחילים. מאות דיאטות כושלות שנמצאות בפח האשפה בביתי יכולות להעיד על נכונות התיאוריה. וזה לא נגמר. והם לא הלכו הביתה. פתאום הופיעו על הבמה מיצג תוכן שיווקי בגודל עצום ומשהו כמו עשרים אנשים אלמונים שטבחו ב"תם ולא נשלם" הנהדר של עילי בוטנר וילדי החוץ. אותם עשרים אנשים אלמונים ירדו מהבמה אבל אז חזרו אליה שוב כדי שמיכאל אלוני יוכל לומר ש"דה וויס" היא תו תקן של איכות. וואו, מיכאל אלוני, פשוט וואו. עם כאלה תווי תקן, מה הפלא שגגות ומרפסות קורסים בכל מקום?
הגיע הזמן, אחרי טריליון חודשים בהם שודרה העונה, שמישהו יאמר את האמת הנוקבת: "דה וויס" היא לא תו תקן של איכות. היא בושה לתוכניות ריאליטי מוזיקליות. היא מוסד תוכן שיווקי מבחיל שמסתתר מאחורי מנטורים שמחבקים בזיוף כל דבר. היא מרגיזה. היא יומרנית. והיא לגמרי מיצתה את הכנסת האורחים של הפריים טיים הישראלי.
ואם יש צדק, יופע מיד.
מה אתם חשבתם על גמר "דה וויס"? ספרו לנו בפייסבוק