סדר עדיפויות שגוי, זו הבעיה במדינה שלנו. זו ולא אחרת. מדובר בבעיה קולקטיבית ומהדורות החדשות בערוצים המרכזיים המחישו אותה בדרך הטובה מכולן: עשרים הדקות הראשונות של המהדורות בשני הערוצים עסקו בנושאים לא ממש רלוונטים עבור הצופה הממוצע. נושאים שלא נוגעים בחיי הצופה הממוצע. היה את האייטם על חוק הלאום שהוא לא ממש רלוונטי כי רובנו נולדנו יהודים ואין לנו עורלה כדי להוכיח את זה. היה את הריאיון עם ציפי לבני (בו זמנית בשני הערוצים!) שהוא לא ממש רלוונטי כי זו ציפי לבני ככלות הכל והיו עוד כל מיני אייטמים מוזרים כמו העונש שהוטל על ערבי ישראלי שהצטרף לדאעש וכמו עדות של אהוד אולמרט, רגע, אל תפהקו, נגד אהוד ברק. או שמא זה היה אהוד ברק נגד אהוד אולמרט? כאמור, לא ממש רלוונטי עבור הצופה הממוצע.
מה כן רלוונטי עבור הצופה הממוצע? מזג האוויר. עכשיו אנחנו מדברים. מתי צפוי לרדת גשם? האם שווה לצאת מהפוך מחר בבוקר? בעודי מקליד את המילים האלה, ברקים ורעמים מרעידים את רמת גן. ובכל זאת, למרות הסופה שתוקפת את ישראל, בחדשות החליטו שלא להציב את מזג האוויר בראש סדר היום. אולי כדי לשמור משהו למחר. כבר עבר די הרבה זמן מאז הביקור של נגה ניר נאמן בשכונת הפחים בדרום תל אביב. מעניין אם היא כבר הוצפה.
בכל מקרה, מזג האוויר נדחק לשוליים. כמו שקורה לו במרבית ימי השנה. ואולי גם כעונש לחזאים שהבטיחו סופ"ש גשום ומלא טשולנט ונאלצו להסתפק בשמש כפרית ובפאי פטריות על מצע ריזוטו. מה קרה לגשם? אה, המודלים טעו. כמה נוח. אף אחד כבר לא לוקח אחריות בימינו.
גם דני רופ (מתחזית ערוץ 10) וגם אלעד זוהר (מתחזית ערוץ 2) לא התייחסו למחדלי סוף השבוע. וחבל שכך. זוהר תמיד הרבה יותר מקסים כשהוא מתנצל. שניהם, גם רופ וגם זוהר, מבטיחים שהחל מיום שלישי אחה"צ, הכל הולך להשתנות. "נשנה פאזה", אומר זוהר. "יהיה חורף אמיתי בעיצומו של סתיו", מזהיר רופ. וברקע, מאחורי שניהם מופיעות תמונות של החרמון הסורי המושלג. רלוונטי בדיוק כמו תמונות של שלג במינסוטה.
ומה יקרה אם מחר המודלים ישתנו? האם רופ וזוהר יעמדו מול המצלמה ויכריזו שהחורף האמיתי שהיה אמור להגיע בעיצומו של הסתיו נדחה? או שאולי הם יעניקו את הזכות המפוקפקת הזו דווקא לחזאיות התמימות שמתחלקות איתן בימי השידור? האם מישהו בדק פעם את האינטריגות המסתתרות מאחורי השקעים הברומטרים? משתנות עם כיוון הרוח, ללא ספק.
דקות ספורות בלבד הוקדשו למזג האוויר הסוער שעומד לפקוד אותנו השבוע. זמן מסך כה קטן, טפטוף של ממש, לנושא שיעסיק את כל תושבי המדינה, בלי הבדל של דת, גזע ומין. וכשיונית לוי לא מרימה גבה בנוגע להתנהלות הזו ומאפשרת, בשתיקה, למחדל להתרחש בשידור חי, מה לנו כי נלין. אם בארזים נפלה שלהבת, כיצד יוצפו אזובי הקיר?
מאמינים לתחזית? ספרו לנו בפייסבוק