הסדרות הטובות של 2014: מקומות 5-1

הסדרות הטובות של 2014: מקומות 10-6

הרבה דברים פעלו נגד שבעת הפרקים של "מד מן" ששודרו השנה. בראש ובראשונה מפאת העובדה שמדובר רק בחצי-עונה מלאכותי שנכפה עליה, אבל גם בגלל התחושה המקננת מאז העונה החמישית של חזרתיות ושהגיע הזמן להגיע לפואנטה. שלוש העונות האחרונות סבלו מחוסר איזון מופגן בין מה שמוצג על המסך לבין מה שנעדר ממנו - מצד אחד אפשר היה בקלות לוותר על חלק ניכר מהעלילות, ומצד שני הולכים ומצטברים יותר מדי דברים שלא זוכים לנימוק כדי הצורך. מהסיבות האלה המיקום של "מד מן" ברשימה הזו היה נמוך יותר במקור, אבל ככל שעבר הזמן התברר לי שהדירוג הזה לא הוגן.

אם הייתה חזרתיות בעונה הזו, היא נועדה לשבור תבניות - דון דרייפר נתקל בדברים שכבר נקרו בדרכו בעבר אבל פועל אחרת. משפיל את עצמו, מרפה ממה שאין לו שליטה עליו, אוסף אל חיקו את מה שהוא עוד יכול לתקן. זה הניב רגעים נהדרים בינו לבין סאלי ובינו לבין פגי - האחת בתו הביולוגית והאחרת בתו הרוחנית - וגם פוליטיקה משרדית מסעירה. בסיכומו של דבר, גם בחלקה הראשון של עונתה השביעית המשיכה "מד מן" להיות מוקפדת, מרגשת ובעיקר עמוקה ורב שכבתית הרבה יותר מאשר כל דרמה אחרת בטלוויזיה.


איפה אפשר לצפות בה: העונות שכבר שודרו זמינות ב-HOT VOD. הפרקים האחרונים ישודרו באביב הקרוב.

שתי סדרות שחולקות ערב שידורים משותף ב-FOX, לשתיהן אנסמבל קומי אדיר (הכולל פליט מהסיטקום המבוטל "הכל לטובה"), שתיהן מאופיינות באותו הומור מהיר והיסטרי בקצב של מכונת ירייה, ושתיהן מצויות בשלב מאוד מענג ויציב בחייהן.

במקרה של "בחורה חדשה" מדובר בשיבה מבורכת למקורות. העונה השלישית (שחלקה השני שודר בתחילת 2014) השתרכה מעט אחרי שזיווגה בין ג'ס וניק, אבל לקראת סופה עשתה את ההחלטה החכמה להפריד ביניהם והפיחה רוח חדשה בסדרה, משהו שבא לידי ביטוי בעונה הרביעית הנוכחית והקורעת-כמו-פעם שלה. הסדרה חזרה להיות קומדיית אנסמבל הנשענת על הקאסט המחונן שלה במקום להתמקד בעיקר בזוג אחד, ועוד כזה שאחד ממרכיביו הוא זואי דשאנל המעצבנת.

המקרה של "מינדי" דווקא הפוך. לא ברור אם מדובר במתאם או במקרה, אבל במהלך 2014 הציגה "מינדי" שיפור חד ונפלא שהקביל לסיפור חבירתם של מינדי להירי ודני קסטלנו, מערכת יחסים כובשת בהרבה מזו של שותפיה למקום הרביעי. הכימיה בין כריס מסינה ומינדי קיילינג פשוט רומסת את ההבדלים הענקיים בין דמויותיהם, ועמיתיהם לקאסט, בראשם אדם פאלי (שעוזב בקרוב, סניף סניף) כד"ר פיטר פרנטיס ואייק ברינהולץ בתפקיד מורגן טוקרז (וגם כאחד מכותבי הסדרה). מסינה עצמו הוא אולי ההפתעה הגדולה ביותר של הסדרה, במיוחד כאחד שהיה בעיקר מוכר מתפקידיו הדרמטיים. האיש מפיל מצחוק, הוא כל כך מדייק בניואנסים קומיים עד שקשה לא לתהות אם כל השנים שלו בדרמות לא היו בזבוז.

איפה אפשר לצפות בהן: העונה השלישית של "מינדי" תשודר ב-HOT3 במהלך 2015. העונה הרביעית של "בחורה חדשה" מתחילה בשבת הקרובה ב-yes Comedy וכל פרק זמין שבוע לפני כן ב-yes VOD.

שתי שכיות חמדה של קומדי סנטרל, שלמרבה הצער עדיין לא זכו לשזוף מסך ישראלי כי לא נרכשו. על פניהן מדובר בשתי תוכניות מערכונים המגיעות ממקומות שונים בתכלית. "בתוך איימי שומר" (שהשנה שודרה העונה השנייה שלה) היא בכיכובה של קומיקאית לבנה שאוהבת לדבר הרבה על נשיות מינית, על מיניות נשית ועל חייה של אישה רווקה, כולל הרגעים היותר משפילים שבהם. מלבד מערכונים מורכבת התוכנית של שומר גם ממשאלי רחוב, קטעי סטנד-אפ וראיון קצר וחמוד. "קי ופיל" (שממש לפני שבועות ספורים סיימה עונה רביעית) היא בכיכובם של קיגן-מייקל קי וג'ורדן פיל, שני מולאטים שאוהבים לדבר הרבה על תרבויות שחורות ולבנות, על סטריאוטיפים, ואפילו קצת על פוליטיקה - החיקוי של פיל לאובמה הוא בלי תחרות הטוב ביותר, אפילו הנשיא עצמו חושב כך.

חרף השוני בין שתי התוכניות, השורה התחתונה דומה: שתיהן מושקעות ומצולמות נהדר עם תשומת לב יתרה לפרטים. הן מובלות על ידי קולות קומיים חזקים, ייחודיים ובטוחים בעצמם, וכמעט בכל פרק אפשר להיתקל לפחות במערכון גאוני אחד, בדרך כלל יותר. רגעים מלאי השראה כמו מלחמת סקאט בין שני ג'זיסטים שבדיוק רבו מאחורי הקלעים, גנגסטר לטיני שמנסה להוכיח שהוא הכי לוקו בחבורה, מטפלת זוגית בדמותה של כריסטי טיגן, אלוהים שנגלה בפני איימי כשהיא מתחננת בפניו שלא יהיה לה הרפס, משחק מחשב צבאי שבו הבחירה לשחק בדמות חיילת אישה מביאה למסלול שונה בתכלית הכולל אונס ומערכת בירוקרטית שמעמיסה קשיים. וגם ילד חולה סופני שמשאלתו לפני המוות חושפת שהוא פסיכופת, בחור שלא יכול באמת לצחוק אבל עושה את כל המחוות הנכונות, הפארודיה הטובה ביותר אי פעם על ארון סורקין, בת שהולכת עם אמה הטכנופובית אל מטפלת מוסמכת בנושא, זומבים גזענים שמעדיפים לא לאכול מוחות של שחורים, וחשיפה על כוחו האמיתי של סטיב ארקל ב"אריזה משפחתית". דבר נוסף שחשוב לציין: אף אחד לא מגלם פסיכים כה מושלם כמו ג'ורדן פיל. אף אחד.

איפה אפשר לצפות בהן: לא בארץ, כאמור, אבל המון מערכונים זמינים בעמוד הרשמי של קומדי סנטרל ביוטיוב, מומלץ בחום.

קשה למצוא סדרה מקורית ובעל דימיון מפותח יותר מאשר "ריק ומורטי", סדרת האנימציה של אדולט סווים. יצרו אותה ג'סטין רוילנד (שגם מדבב את שתי הדמויות הראשיות) ואיש "קומיוניטי" דן הרמון, בשנה שאחרי פיטוריו מהסדרה המעולה הקודמת שלו. רולינד הגה אותה כטייק מעוות על דוק ומארטי מ"בחזרה לעתיד" שבמסגרתו הגאון האקסצנטרי המבוגר הוא שיכור חסר אחריות והנער הצעיר הוא נכדו הטמבלול וחסר עמוד-השדרה, אם כי זה משהו שמשתנה מעט ככל שמתקדמים הפרקים, כי גם בסדרת אנימציה אפשר לפתח דמויות.

מדי פרק נקלעים השניים להרפתקאות בפלאנטות רחוקות, ביקומים מקבילים, בתוך חלומותיהם של אחרים כמו "התחלה" או בגופו המתפורר של קבצן גוסס א-לה "יום במלכודת". אין באמת היגיון או הגבלה למקומות שהם מסוגלים להגיע אליהם, ורבים מהם משתמשים במוסכמות מוכרות של סרטי מד"ב ופנטזיה כדי לצחוק עליהם וכדי לומר באמצעותם דבר או שניים חדשים. בשעה שהשניים משוטטים ברחבי היקום, משפחתם שבבית - האם, האב והאחות בת העשרה - נשאבים גם הם אל יצירותיו המטורפות והמופרכות של ריק, מה שבהדרגה מצייר תמונה נהדרת ומבריקה של משפחה אנושית אמיתית, לא לגמרי מתפקדת, עם בעיות וחרטות ואהבה כבכל משפחה.

יש שאר רוח של ממש ב"ריק ומורטי", התיאור של כל העולמות הללו שופע המצאות ביזאריות, הורסות מצחוק ולפעמים אפילו מרגשות, והכל באופן שגורם לזה להיראות קל. ההמצאות שלה כה מאופיינות ומדויקות כבר מהרגע הראשון (מר מיסיקיס שבווידאו למטה הוא דוגמה נפלאה לכך) עד שהעולם שלה - מחורפן ככל שיהיה - נראה אמיתי ושלם. בעזרתו הגדולה של רוילנד, דן הרמון מוכיח כאן שוב שהוא גאון.

איפה אפשר לצפות בה: למרבה הצער לא ידוע על גוף שידור שרכש אותה בארץ.

אפשר להבין מדוע הזרוע המקומית של קומדי סנטרל לא משדרת תוכניות נישתיות ואמריקאיות-מדי, למרות שגם על כך ניתן להתווכח, אבל לא ברור איך ומדוע היא לא ייבאה עדיין את אחת הסדרות המעולות של הערוץ האמריקאי בשנה החולפת, וללא ספק אחת המדוברות שבהן. "Broad City", קומדיה העוקבת אחר חייהן של בנות יהודיות בשנות העשרים לחייהן בניו יורק. כמו "בנות" רק עם שתיים במקום ארבע, חמודות-עד-מאוד במקום בלתי-נסבלות, ומצחיקות במקום מה-שזה-לא-יהיה.

רק עשרה פרקים מנתה העונה הראשונה (השנייה עולה על המסכים האמריקאיים בינואר הקרוב, הידד!). היא נולדה בעקבות סדרת רשת של אילנה גלייזר ואבי ג'ייקובסון שלכדה את תשומת לבם של רבים, בהם קומדי סנטרל ואיימי פוהלר האלילית, שאף השתתפה הן בפרק האחרון של סדרת הרשת והן בפרק האחרון של העונה הראשונה. אילנה ואבי הן יוצרות הסדרה ומככבות בתפקידים הראשיים בשמן, בעונה הראשונה מתארחים גם חברים של פוהלר מ"סאטרדיי נייט לייב" כמו פרד ארמיסן ורייצ'ל דראץ', ואת היזיז של אילנה מגלם הקומיקאי חניבעל בורס, אותו אחד שהעלה לסדר היום מחדש את ההאשמות נגד ביל קוסבי.

חייהן של אבי ואילנה ב-"Broad City" לא מאוד מדהימים. הן דלפונות, שבויות בעבודה חונקת ו/או מבזה, חיות עם אנשים איומים (גם כאן לא נעדר הסיידקיק הווירדו המזוקן), ובכל זאת השתיים אינן מייאשות לצפייה. תיקון: הן מענגות לצפייה. את רוב זמנן הפנוי הן מעבירות בניסיון לשכוח את הבאסה, אסקפיזם בסיסי ואנושי. ההתמודדויות שלהן סובבות סביב זוטות כמו אסלה שלא פועלת בדיוק כשהשכן הנעגב מבקר אצלן, או שהן חסרות כסף כדי לצאת להופעה בערב, או שהמפתח לדירה אובד בדיוק בערב שבו יש לאבי תערוכה קטנה. פעמים אחרות הן מנסות לחמוק משוטרים מזדמנים על ידי החבאת שקית הגראס בחריצים גופניים כאלה ואחרים, או מי מהן מתעקשת לזלול אוכל שהיא אלרגית אליו תוך יציאה מנקודת הנחה שהערב יסתיים בפיום קנה.

אבל הדבר הכי נהדר ב-"Broad City" הוא היחסים בין השתיים. יין ויאנג, האחת (אילנה) חובבת כיף, שונאת את העבודה שלה למרות שהיא לא עושה בה כלום, חרמנית וקצת מאוהבת בחברתה. השנייה (אבי) סולידית בהרבה, שואפת להיות אמנית, מתייגת את הוויברטורים שלה לפי ימי השבוע וחולמת להשתדרג ממנקה במכון הכושר למאמנת בו. ביחד הן פשוט חברות טובות שתענוג עצום לבלות במחיצתן.

איפה אפשר לצפות בה: לא בארץ, למרבה הצער.