רגע לפני שהוא מאבד את מעמדו כספר הכי חשוב בעולם לטובת "חמישים גוונים של אפור", יוצא התנ"ך לבליץ של יחסי ציבור. כלומר, יוצאים אנשי התנ"ך לבליץ של יחסי ציבור. זו האמת, אי אפשר להתעלם מהם בימים האחרונים. בכל מקום אליו נפנה את הראש נבחין במישהו שמסנן "929". הם באמת בכל מקום. ממלמלים "929" ועוברים לקורבן הבא. לא עוד "צדיק, רוצה להניח תפילין" כי אם "929". איזה מספר קסום.
והם הגיעו גם לערוץ הראשון. שם אגב, לא אומרים "929" אלא "תשע שתיים תשע". איזה הבדל. "תשע שתיים תשע" בהגשת רחלי פרנקל היא, אם כן, שלוחה נוספת של תמנון העל המפלצתי ששוגרי לאוויר העולם לאחרונה בתמיכת יותר מדי גופים שרוצים לחנך את האחר. מטרת הפרויקט "929" היא לגרום לכל ישראלי לקרוא מדי יום פרק אחד בתנ"ך (שלו 929 פרקים כמובן) כדי שיום אחד, אם לא נמות עד אז, כולנו נוכל לומר שקראנו את התנ"ך ביחד. סוג של סלפי יהודי המוני. "תשע שתיים תשע" היא תוכנית אירוח בה דנים בפרקי השבוע. והיא גרועה, כל כך גרועה.
עוד לפני שהפכה לדמות מעוררת הערכה לאחר שבנה נחטף ונרצח, רחלי פרנקל היתה מרצה לתלמוד ויהדות. וכמרצה לתלמוד ויהדות, ניתן היה לצפות כי תיכנס לנעליו של אבי רט שאכלס את משבצת השידור הזו לפני "תשע שתיים תשע" עם "מבראשית", תוכנית מורשת שרצה במשך שני עשורים. זו כמובן הנחה מטומטמת למדי כי גם מרצה לתלמוד ויהדות צריכה לדעת לעבור מסך ופרט לסימפטיה לאומית גורפת, עם כל הכבוד לאנשי הפרויקט שליהקו את פרנקל, ימי "צוק איתן" הם לא אינדיקציה מספיק טובה לסינון מנחים. פרנקל, למרות כוונותיה הטובות, לא מצליחה לשאת על כתפיה תוכנית אירוח.
מעבר לסוגיית המנחה, "תשע שתיים תשע" סובלת מכל התחלואים מהם סובלות הפקות הערוץ הראשון: היא מצולמת ברשלנות, מבויימת ברשלנות וערוכה, תאמינו או לא, ברשלנות. כמה קשה היה לערוך החוצה את הערותיו של ד"ר מיכה גודמן שאמר "כן" לאחר כל משפט שני של פרנקל? מתברר שקשה מאוד. כמה קשה היה להציב את המצלמות באופן שיחמיא לאנשים באולפן? אל תשאלו.
אבל כל אלה הן לא הבעיות הגדולות של "תשע שתיים תשע". הבעיה הגדולה של "תשע שתיים תשע" היא שהתוכנית מעט מיותרת שכן היא משכנעת את המשוכנעים. בתוכנית הפתיחה חזרו פרנקל וגודמן שוב ושוב על שמו של אתגר קרת. "ראה", אמר הסאב-טקסט לצופה החילוני, "אפילו אתגר קרת, כן כן, אפילו אתגר קרת, קורא את התנ"ך". בעשותם כך, הפכו פרנקל וגודמן ללא יותר מרוכלים בשוק. מנסים לשווק את התנ"ך לכל עובר ושב. אבל ביום שישי בשלוש וחצי בצהריים, שעת שידור התוכנית, אין אף עובר ושב חילוני בערוץ הראשון. כל אזכורי אתגר קרת היו לחינם. מי שכבר נמצא בערוץ הראשון ביום שישי בשלוש וחצי בצהריים, משבצת שידור שידועה בתוכנה הדתי, אינו זקוק לאישורו של קרת כדי לקרוא בתנ"ך.
לו "תשע שתיים תשע", תוכנית שמצהירה על רצונה לגרום לישראלים לשוב אל "הספר הישן וטוב", היתה משודרת בערוץ 2, אולי היתה הצדקה לקיומה. שם נמצאים האנשים שלא קוראים את התנ"ך. לו "תשע שתיים תשע", תוכנית שרוצה לקרב את התנ"ך לחילונים אך לא כוללת אף אורח חילוני, היתה משודרת בערוץ 2, היתה לנו בעיה גדולה אחרת לגמרי.
האם תצפו ב"תשע שתיים תשע"? ספרו לנו בפייסבוק