"אין צדק בעולם, אלא אם כן נדאג לעשות אותו"
איך הזמן רץ, קשה להאמין. רק אתמול אריה הייתה עדיין הטום-בוי של כולנו, מתרוצצת בווינטרפל מכוסה בבוץ וגורמת לסנסה להתפדח מול כל האורחים - והנה היא כבר חיילת. אבא (כאבי ראש), אמא (חלושעס בגרון), רוב (חשד לזאבת) וסנסה ("נראה לכם שאני מלווה את הצוענייה הזאת?"), לא יכלו להיות שם לצדה כשנכנסה מבעד לדלת השחורה-לבנה בבקו"ם של מתנקשי בראאבוס, אבל כל היתר נראה בדיוק כמו שכולנו זוכרים. במשך ימים שלמים לאף אחד אין מושג מה בדיוק לעשות איתה. כל טירון עם יומיים פז"ם תופס עליה תחת ומדביק לה עבודות רס"ר, ומסביבה כולם כבר מתחילים להבין את הטריק של הארגון ומנסים כל דבר מפולחן אלילים ועד שאיפת גז מזגנים - העיקר להיראות מספיק פסיכים כדי להשתחל לקב"ן. רק אריה המורעלת מתעקשת להסתובב זעופת פנים ולדרוש מז'אקן: "אני רוצה לשרת, תנו לי לשרת", מה שאוטומטית מוביל אותה כמובן לתורנות ניקיון גופות. ככה זה כשמבקשים עוד עבודה בצבא.
אריה רוצה להשאיר את עברה הטרגי מאחור, זה רק טבעי כשנזכרים שככל הידוע לה היא השורדת היחידה ממשפחתה (בדיוק כמו סנסה) וכל מה שנותר לה הוא לנקום את מותם. היא שואפת להפוך לישות שאינה משתייכת לשום בית או משפחה, שום דבר שאפשר להחריב במחי חתונה אחת. אלא ש"מחט", החרב שניתנה לה במתנה על ידי ג'ון שלג ומסמלת את הקשר האחרון שלה לשם סטארק, היא לא מסוג הפריטים שאפשר פשוט להשליך לים ולשכוח. במקום זאת היא מחביאה אותה במקום מסתור על קו המים, מה שמבטיח כמובן שעוד ניתקל בה בעתיד. בינתיים היא חוזרת לבית הקריפי עם הפסלים המוזרים, המטלות המבאסות והאיש שקיבל ציון 20 בתחביר. זה המקום להזכיר שאריה היא לא בראן, אותה לא מורחים עם סיפור מעיק על עורב. עוד שניים-שלושה פרקים כאלה שבהם שום דבר דרמטי לא קורה לה, וההגדרה "אנשים בלי פנים" תקבל פתאום משמעות שונה לגמרי.
ילד של אמא
באותו זמן במעלה מלך: הופה! מזל טוב וסימן טוב, סימן טוב ומזל טוב. קול ששון וקול שמחה, קול ילדון וקול מלכה. אירוע היסטורי. זה עתה חזינו בחתונה ב"משחקי הכס" שהסתיימה בלי אף קורבן. לא טרגדיה, לא בגידה, לא קלקול קיבה מהקייטרינג, אפילו דוד מביך על רחבת הריקודים לא קיבלנו. נשיקה, קצת חיוכים מהזוג הטרי, שילוב מדהים של אושר ואימה על פניה של סרסיי, והופ, היישר לרגע מכונן נוסף. טומן באראתיאון פופד היז צ'רי! ואנחנו בטוחים בזה כי מרג'רי וידאה ארבע פעמים באותו לילה שלא נותר בו אפילו גרם של בתולין. כושר הסיבולת הזה גורם לנו להשפיל רגע מבט על כל הבדיחות שהעברנו על חשבונו, אבל לא ליותר מדי. התפקיד שלו עדיין מציב אותו בקבוצת סיכון גדולה יותר ממדען גרעין איראני. רגע אחרי הבליצקריג שהעבירה אותו אשתו הטרייה, מגיע תורה של מסורת חשובה נוספת בליל הכלולות: ספירת הצ'קים והדיסינג על החותנת.
העבודה של מרג'רי כאן כל כך קלה עד שהמשפט "לקחת סוכריה מתינוק" נראה פתאום כל כך לא אפקטיבי. בשלב הזה הרי ממילא טומן היה מוכן לבצע כל מה שהיא תגיד, כולל קפיצת ראש עם צוקהרה וארבעה ברגים מהצריח האדום. אז להזכיר לו שהוא ילד של אמא? זה כמעט לא פייר. דקה אחרי זה אנחנו רואים אותו בסצנה על גבול הקומית (בטח בסטנדרטים המאוד רציניים של "משחקי הכס"), מבקש מסרסיי בנימוס גדול שתתחפף מהר חזרה לצוק קסטרלי. גם כי הנוף שם נחמד וגם כי היא יותר אוהבת שם את האנשים, אבל בעיקר כי הקוק בלוק הזה ממש לא לעניין. סרסיי, שגם כך חיה בסרט רע מאז שמרג'רי החלה להסתובב לה בין הרגליים, רואה את כל סיוטיה מתגשמים. כוח ההשפעה שלה מתפוגג וכל שנותר מחלומותיה הגדולים הוא תואר של קשישה בריטית. מרג'רי מרגישה כל כך בטוחה בכוחה שהיא אפילו מרשה לעצמה לזלזל בה בפומבי, עד כדי כך שמהקיטור שיצא לסרסיי מהאוזניים אפשר לשגר לוויין רוסי קטן לחלל. בינתיים, עד שתהיה לה תוכנית (וברור שתהיה), היא מסתפקת בפאסיב-אגרסיב מצמרר. "אם את צריכה משהו רק תבקשי", אומרת סרסיי למרג'רי, והיא באמת מתכוונת לזה: לום בראש, עקירת עיניים, דיל לטיסת לואו קוסט של ארקיע לוורנה. רק תגידי.
נישואין תמורת שלום
שלושה פרקים אל תוך העונה וסוף סוף התוכנית השטנית של פיטר בייליש נחשפת. סנסה היתה מאז ומתמיד המפתח לצפון, הוא בסך הכל היה צריך למצוא את המנעול שיתאים. המנעול הזה אמנם פסיכוטי על כל הראש ומסיים כל פגישת עסקים עם לפחות שלושה אנשים קלופי עור קומפלט, אבל היי, ככה זה בעולם השידוכים, כולם משקרים קצת בפרופיל שלהם. החלק האירוני כאן הוא כמה מעט לפני המפגש ביניהם מודיעים בייליש ורוס בולטון לכל אחד מבני הזוג על השידוך המיועד. רמזי שומע על כך כאקט של חינוך מפי אביו, חתן פרס נובל לשלום, שאמנם רצח כמה אנשים, אישה הרה ועולל שלא נולד בזמן חתונה, אבל בגדול מאמין בבריתות והידברות. סנסה שומעת את זה ממש על השביל שמוביל אל תוך חפיר קיילין, ליטרלי נקודת האל חזור. אצבעון לא היה טורח לספר לה בכלל אם לא היה חושש שהתגובה שלה עלולה לפוצץ את העסק כולו. כמו במקרה של אריה, גם הכפתור שמפעיל את סנסה הוא זה של הנקמה. בשביל להשיג אותה היא מוכנה לעמוד פנים אל פנים מול האיש שטבח במשפחתה, לקוד ולחייך.
תיאון גרייג'וי, או סרחן בשבילכם, מביט על כל הסיטואציה בעיניים כלות מן הצד. הוא היה שם לצידה של סנסה בימים היפים של בית סטארק, הגן עליה מפני כל רע, וכעת הוא רואה אותה עומדת לכרות ברית עם השטן. מן הצד מביטה בכל האירוע גם מירנדה, אתם זוכרים אותה מאחת הסצנות היותר מזעזעות של העונה שעברה, כשהצטרפה לרמזי בציד של משרתת אחרת שהסתיים בנשנוש של כלבי ציד. מירנדה היא נערת שעשועים שהפכה למאוהבת פסיכוטית, וכבר ראינו שקנאה לא ממש עושה לה טוב. כל בית המשוגעים הזה נועד לייצר ברית היסטורית בין קן הנשרים לבית סטארק. "בפעם האחרונה שזה קרה, נפלה השושלת הגדולה ביותר בהיסטוריה של העולם", מזכיר בייליש לבולטון. מה שהוא לא מזכיר הוא שבצמרת הברית הזאת יש מקום רק לאדם אחד.
ובצד השני של הגבעה המשקיפה על חפיר קיילין, משקיפים פוד ובריאן על כל הסיטואציה. בואו נדבר קצת על הזוג המוזר הזה שנראה כאילו יצא מקומדיה רומנטית ששוחררה ישירות ל-DVD: "אני לא ראויה לנושא כלים כמוך", "אני גאה להיות נושא הכלים שלך", "מצטערת שהתפרצתי עליך", "רק ככה אני לומד", "הו פוד", "הו בריאן". איכס. הנקודה של כל השמאלץ הזה היא לחשוף שמדובר בברית מדוכאים. פוד קיבל את התפקיד כעונש ובריאן נאלצה להפוך לשכירת חרב אחרי שהפכה לבדיחה בעיני מחזריה ואביה. עכשיו היא תעזור לו ללמוד להניף חרב והוא יעזור לה להסיר את השריון, ואם זה כל מה שהולך לקרות כאן אולי כבר עדיף להחזיר את בראן והודור.
השלג הגיע
סוף כל סוף, תודה לאלים! ג'ון שלג הגיע לסדרה. זה לקח ארבע עונות ושני פרקים וחצי, דמויות שעשו עשירית מהטעויות שלו כבר מזמן מחפשות את הראש שלהן, אבל הנה זה קורה. תפקיד לורד המפקד הוציא ממנו את התכונות הנכונות לקור והניכור של הצפון, ואפילו כשהוא מסרב בשנית להצעתו הנדיבה של סטאניס זה נראה פתאום הגיוני. מפקד לא יכול להישבע להגן על מקום רק כדי לעזוב אותו ולצפות שחיילים ימשיכו ללכת אחריו. סטאניס מציע לו לשלוח את אליסר ת'ורן הרחק ממנו, אבל הוא בוחר למנות אותו לשומר הראשון, מפקד הכוח שמגן על החומה מצדה השני. בכך הוא מפרק באחת את האפשרות הסבירה מאד למרד פנימי ומבטיח שבמקרה של פלישת הלכים לבנים, ת'ורן יהיה זה שיפגוש אותם ראשון. יעילות של פיטר בייליש. רק סר ג'אנוס סלינט מעז עדיין לקרוא עליו תיגר אל מול כולם, אבל עכשיו הוא כבר לבד במערכה, חכם על חלשים ופחדן. ג'ון עושה כמעשה נד ומוציא בעצמו את גזר הדין לפועל. פעמיים צ'רי בפרק אחד. עונת הדובדבנים של ווסטרוז נפתחה.
פסקה אחרונה לשני נושאים חשובים. הדרורים, תנועת דת שצמחה ממעמקי העוני והתסכול של האנשים הפשוטים והעניים בווסטרוז, שמה לעצמה למטרה לשים סוף לפריצות של כוהני הדת. הם פורצים למקדונלדס של שבע הממלכות, רשת בתי הבושת של אצבעון, כדי להוציא את הספטון העליון לווק אוף שיים ברחובות. אנשים עם ביצים כאלו (לא הספטון, הדרורים) מעוררים עניין אצל אנשים שאפתנים כמו סרסיי. היא בוחרת לשתף פעולה עם הדרור העליון ואיכשהו ברור שזה לא קשור לעובדה שהיא מתקרבת לאלים. בקצה השני של העולם עוצרים ואריז וטיריון לנשום קצת אוויר צלול בבית בושת בוולנטיס. והנה, תראו איך שוב הופכות המסבאות למקום מפגש מרגש. ג'ורה מורמונט כבר חשב שנגזר עליו לראות את אהובתו האחת והיחידה, זו שזרקה אותו בבושה פנים, הופכת השראה למסיבות אורגיה, והנה נופל בידיו שלל יקר מפז. טיריון אמנם רצה להגיע לדאינריז גם ככה, אבל בלי הליווי הפיקח של ואריז פתאום המפגש הזה עלול להיראות קצת פחות מעודד מבחינתו.
בטח שמתם לב
שסרסיי סותמת את האף כשהיא מתקרבת לדרורים: שזה כלום לעומת הפרצוף שהם עשו כשסיפרו להם מה היא עושה עם אחיה.
לתנועה החדה מתחת לסדין במרתף של קיבורן: ומה שמדהים הוא שזה פחות מפחיד מהנונשלנטיות שבה האיש המקריפ הזה מטפל בעכברושים בגודל של דב.
שגם מרג'רי וגם סרסיי קוראות לטומן "בחור מתוק": אז רגע, יכול להיות שבעצם בתור הוא רואה במרג'רי דמות א... לא, עזבו, לא רוצים לדעת. שכחו מזה.
"משחקי הכס" משודרת בימי שני ב-4:00 ב-yes Oh ובשידור נוסף ב-22:00 וב-VOD.