וואלה מורגוליס

      תורת המשחקים 01: מראה, מראה שעל הקיר

      פרק הבכורה של העונה החמישית הציב במוקד את השאפתנות הבוערת של סרסיי, הפגיש אותנו עם הצמד הכי מבריק על המפה והזכיר לנו שיחסים בין אחים ב"משחקי הכס" הם עסק מוזר מאד. ספוילר

      המלכה בשבילכם (צילום: HBO באדיבות yes)

      "העתיד מחורבן - בדיוק כמו העבר"

      מדי שנה בחודש אפריל מתעוררים במקביל שני כוחות מנוגדים: הראשון הוא הרצון להתנתק מהכל ולהיסחף מחדש לעולם שבו כל מי שאי פעם אהבתם ימות מוות מחריד. השני הוא האיום על כל מי שאי פעם אהבתם במות מוות מחריד אם יעזו לחשוף מי מת מוות מחריד לפני שראיתם זאת בעצמכם. אפשר לקרוא לזה הרמוניית הכס. כך או אחרת, ברוכים הבאים לבלוג מעקב "משחקי הכס" של וואלה תרבות. אם חשבתם שהספרים של ג'ורג' מרטין אכזריים, חכו שתקראו מה יאחלו לנו כאן בתגובות לאורך העונה. זה המקום להדגיש שהטור הזה יעסוק בנעשה בסדרה בלבד ולא בספרים שעליהם היא מבוססת, אם כי בשלב הזה אף אחד לא באמת מאמין שמישהו יסיים אותם גם ככה. מוכנים? יוצאים לדרך.

      המלכה מתוסכלת

      היה היתה פעם, בארץ רחוקה רחוקה, נערה צעירה ממשפחת מיוחסת. מגיל קטן היא אהבה לרדות במשרתים, פיתחה התמכרות לתירוש ושיחקה ברופאה ומערכת יחסים חולה עם אחיה התאום. החיים נראו ורודים עבור סרסיי, אבל היא לא הסתפקה בכך. יום אחד היא לקחה את חברתה הטובה ונכנסה עמוק אל תוך היער כדי לאתר את הבקתה של המכשפה, שם ידעה שתגלה את האמת על עתידה. כשמצאה אותה שאלה: "מכשפה יפה שליד הקיר, מי הכי מלכה בעיר?"; "את מלכתי ולא אחרת", ענתה מנשקת הקמעות, "אבל יש אחת, צעירה ממך, שתנסה לקחת את הכל". התרגלנו לצפות כמעט לכל דבר מסצנות פתיחת העונה של משחקי הכס, אבל ריפ אוף של שלגייה? זה נראה טיפה חסר השראה. בעיקר מפני שפריק קונטרול צינית כמו סרסיי נראית כמו האדם האחרון שיאמין במושגים כמו גורל. בכלל, עם כל הכבוד לנגיעות העל טבעיות הקטנות והמגניבות של "משחקי הכס", הכיף הגדול שבה הוא לחוות את הכל כאירוע שאיש אינו יודע כיצד יתגלגל. את עניין הנבואות די מיצינו עם "הארי פוטר" וניו מ"מטריקס" ואלה שסיפרו לנו שבוז'י מוביל ב-5 מנדטים שלושה ימים לפני הבחירות.

      העובדה שסרסיי עומדת במוקד הפתיח של העונה הזאת מסמנת אותה כדמות מפתח (בעונה הקודמת זה היה טייווין וסצנת התכת החרבות), ואת מאבק הכוחות בינה לבין מרג'רי כנושא מרכזי. בהיעדרו של טייווין אין אדם מסוכן ממנה במעלה מלך, אבל בהחלט יש מישהו לזרוק עליו את האשמה. וכך, כמעט עונה אחת אחרי, שוב אנחנו מוצאים את עצמנו עם התאומים לבית לאניסטר במקדש, מנהלים דין ודברים ליד גופה. גם אז האשימה סרסיי את ג'יימי במוות, גם אז היא תבעה נקמה באחיה השנוא. ההבדל הוא שהפעם זה לא נגמר בסצנת אונס (בכל זאת אבא מסתכל מלמטה), אבל רוח הניכור ממשיכה לנשוב. ג'יימי אפילו לא מנסה להכחיש שסייע לטיריון להימלט, אבל עכשיו הוא זה שצריך לשאת לבדו בתוצאות וסרסיי לא מתכוונת לוותר לו לרגע אחד.

      הרחק משם בפנטוס מתחיל מסעו של הצמד הכי מסקרן של העונה. טיריון, אכול רגשות האשם על רצח שיי וטייווין, רוצה רק שיעזבו אותו לנפשו ויאפשרו לו למות מהרעלת אלכוהול כמו כל אדם נורמלי, אבל איך אפשר להשתכר בבית הזה כשואריז ממשיך לחפור על אחריות לאומית וגורל הממלכה? אם הפרק הזה מלמד משהו על מה שצפוי לנו מואריז וטיריון בעונה הזאת, אז הציפיות היו בהחלט במקומן. אלו היו הסצנות הכי מבריקות של הפרק. אין עוד אדם בעולם משחקי הכס שמשתווה לציניות של טיריון ("עכביש", "סריס") כמו ואריז ("שימדון", "חצי-אדם") ושקורא בצורה טובה כל כך את האמת שמתחת למסכות החיצוניות. ואריז יודע שלא יוכל להטות לבדו את הכף במאבק על ווסטרוז ושיזדקק לעורמה של טיריון. כדי להצליח בכך הוא צריך קודם כל להעניק לו משמעות מחודשת לחייו, אופק להביט אליו קדימה בזמן שהוא מוזג לעצמו עוד כוסית. עבור ואריז חזון אחרית הימים הוא לראות את ווסטרוז משגשגת תחת מלכה ערכית וחזקה, עבור טיריון זה לראות את סרסיי נצלית לדרגת מדיום-וול על ידי דרקון. כל אחד ומה שעוזר לו לקום בבוקר.

      עוד באותו נושא

      אתם מנצחים או מתים: חידון הטריוויה הגדול של "משחקי הכס"

      לכתבה המלאה
      הנוף מהמרפסת הזאת מתחיל לשעמם אותי (צילום: HBO באדיבות yes)

      שסתום שחרור לחץ

      בינתיים במירין, נראה שדאינריז זקוקה לכל עצה חכמה שהיא יכולה לקבל. אחרי הכיבושים המרשימים ושחרור העבדים, היא עסוקה כבר זמן רב מדי בכיבוי שריפות קטנות שעלולת להתפתח לדלקת ענק. ארגון התנגדות מסתורי בשם "בני הארפי" אורב לאחד מהבלתי טמאים שלה בבית הבושת, שם בסך הכל ביקש לקבל קצת קיצי בראש מנערה תמימה. היא מזמזמת עבורו את מה שללא ספק נשמע כמו גרסה מוקדמת ל"מעוז צור", והנה בדיוק ברגע שהתכוונו לענות ב"א-א-מןןןןן", גרונו משוסף. השאלה המסקרנת כאן היא מה בכלל עושים הבלתי טמאים בבתי בושת? האם העמוד והאבנים מגלים סימני חיים? ואם כן, זה אומר שהמתח הזה בין מיסנדיי ותולע אפור יסתיים כמו שאנחנו מקווים? כל כך הרבה תקוות, כל כך מעט דקדוק. ואם כבר מתח מיני, זה של דאינריז ודאריו נהריס נשבר כבר מזמן. הוא נראה כרגע פחות כטוי-בוי ויותר כמו איש אמונה היחיד. בחדרה הוא מספר לה איך גדל בבורות הקרב, ניצח רבים וגדולים, שמע את קולם של עשרת אלפים איש קוראים בשמו והפך לאגדה, עד שבסופו של דבר האדון שלו שחרר אותו לחופשי. אם זה נשמע לכם מוכר, אתם צודקים: זאת בדיוק העלילה של "גלדיאטור". אבל היי, ריפ אוף זה כמו דו"ח. אם כבר קיבלתם אחד, תרגישו חופשי להתפרע בהמשך היום.

      כמו בכל שלטון ריכוזי, הנתינים של דאינריז זקוקים לשעשוע שיאפשר להם לשחרר קיטור. בעבר היו הבורות האלה סמל לדיכוי של בני מירין על ידי שליטי העבדים שגרמו להם להילחם זה לזה לצרכי בידור, אבל כעת הם יכולים להיות סמל של דו-קיום, שוויון וחופש השיסוף. אולי זה יאפשר לדאינריז להתמקד במשימה החשובה יותר מבחינתה: החזרת השליטה בדרקונים לידיה. זאת היתה סצנה מהסוג שהופך את "משחקי הכס" לחוויה העצומה שאנחנו מכירים: ההורה שהשפיל את ילדיו חוזר כדי לקבל את מלוא זעמם. במקרה הזה נראה שלמרות הכל, הדרקונים עדיין לא הגיעו לדרגת הזעם של טיריון. להבות האש שלהם נורו במכוון לצדה של אמם, כאילו כדי להזהיר שהמגורים במרתף המצחין הזה הם לא יחידת הדיור שהבטיחה להם עד שיוכלו לחסוך קצת ולשכור דירת חדר ברמת גן. נראה שהסכסוך הזה עדיין בר גישור, אבל דאני צריכה למצוא לו פתרון ומהר.

      אל תדאג, באתי לשכנע אותך למות (צילום: HBO באדיבות yes)

      לוראס זה אח

      שנה שלמה חלפה, חיכינו וקיווינו, אבל ג'ון שלג עדיין לא יודע כלום. מאנס ריידר הוא אמנם איש של עקרונות וערכים, אתם יודעים - מהסוג שלא שורד יותר מדי בעולם של ג'ורג' מרטין. ובכל זאת משימת השכנוע שלו לוותר ולכרוע ברך בפני סטאניס נעשתה כמעט כהודאה מראש בתבוסה. ג'ון הוא לא האיש שיצית אמונה בלבבות, הוא קצת אפס ביחסי אנוש. חמלה עדיין בכל זאת יש בו ובעזרתה הוא הצליח לגאול את ריידר מגורל של מוות בצרחות מול האנשים שאיחד בעמל כה רב. וכך, האיש שהתיימר להדליק את המדורה הגדולה ביותר שהצפון ראה אי פעם, מצא את מותו העצוב במדורה קטנה בטירת שחור. ג'ון מעולם לא היה זקוק ללמוד דיפלומטיה מהר יותר מהתקופה הזאת בחייו. בפרק הזה הוא קיבל טעימה ראשונה לגורל שמצפה למי שמאכזב את סטאניס והפירומנית האדומה שלו. אם לא ימצא דרך כלשהי לגרום לעצמו להיות מועיל, הוא עלול לסיים את חייו בתור גוש פחם עם הרבה פוטנציאל.

      אפרופו פוטנציאל, גם אתם שמתם לב למתחרים שקמו לסרסיי וג'יימי בקטגוריית יחסי האחים ההרבה יותר מדי קרובים? כי לא בטוח מה יותר קריפי: לשכב עם אחיך או לכרסם פרי בעצלתיים בחדרו בזמן שהוא מדריך נער אחר בהחייאה מפה לפה. התופעה הזאת יכולה להסביר הרבה לגבי כל הענקים, הגמדים, הזקנים שהופכים לעורבים, המכשפות האדומות, המהלכים הלבנים וההודורים שמסתובבים לנו על המסך כבר ארבע עונות. אם כל האחים בווסטרוז חושקים בסתר זה בזה, מה הפלא שכל תושבי הממלכה יצאו קצת באופסייד? גם הדינמיקה בין השניים מזכירה מאד את הנאהבים הבלונדינים מבית לאניסטר: אח פסיבי ואחות דומיננטית. וכשיש שתיים כאלה במרחק כל כך קצר מכס הברזל, לא כדאי להמר על כך שהשלום יגיע בקרוב למעלה מלך.

      עוד באותו נושא

      אפס ביחסי אנוש: גיליון הציונים המלא של גיבורי "משחקי הכס"

      לכתבה המלאה

      בטח שמתם לב

      לשיחה המרתקת בין ג'ון שלג למליסנדרה: "איזה יום יפה אה?", "כן, לא קר לך?", "לא. אז מה, אתה בתול, אה?", "לא", "יופי". אהרון סורקין הגיש תביעת זכויות יוצרים.

      לתגלית המסעירה מהפלאשבק של סרסיי: בילדותה הפגם המוטורי של לדבר עם השיניים צמודות לא היה קיים. זאת כנראה תוצאת לוואי של היין.

      למהפך ההיסטורי במאזן העירום: 3-2 לישבנים הגבריים על החזה הנשי. זה מעמיד את התוצאה הכללית על 5 - 85742. צמוד.


      משחקי הכס משודרת בימי שני ב-4:00 ב-yes Oh ובשידור נוסף ב-22:00 וב-VOD.

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully