"יש משפט שאומר: בכיתה ה' חיבוקים, בכיתה ו' נשיקות, בכיתה ז' זה
זה"
קשה לצפות ב"המתבגרים", הסדרה החדשה של ערוץ הילדים, מבלי להרגיש פוריטני ואנכרוניסטי. כל דור אוהב להסתכל על הדור שאחריו ולצקצק בתרעומת מלאכותית, כאילו נעוריו שלו עברו עליו בשירת מזמורי תפילה וכאילו שהנשיקה הראשונה הגיעה רק אחרי חופה וקידושין. קל מאוד ליפול למקום הזה כשעל המסך מופיעים אנשים צעירים מדי בשביל שאלות גדולות, חלקן כאלה שגם אנשים בוגרים הרבה יותר לא תמיד יודעים להשיב עליהן. ובכל זאת מרגע שההתחייבות הזאת נעשתה וערוץ הילדים החליט לקחת על עצמו את המשימה של נטילת המקל החשוב של שיעורי החינוך המיני, האחריות על התוצאה חשובה הרבה יותר מהכוונות המקוריות.
"המתבגרים" בנויה מפאנל של בני נוער שמתבקשים לחוות את דעתם על שאלות בנושאים שונים הנוגעים לחייהם: מאהבה, דרך דימויי גוף ועד צריכה של תכנים פורנוגרפיים. הדיון בכל אחת מהסוגיות האלה נערך בשיטה שמזכירה את תרשים השמש שבו נעשה שימוש לסיעור מוחין. שאלה מופיעה על המסך וכל אחד מהמשתתפים זורק את האסוציאציות הראשונות שהמונח מעורר אצלו. אין התערבות חיצונית, אין שורה תחתונה. זהו למעשה המבחן הכי כיפי שאפשר להעלות על הדעת במערכת החינוך: כל התשובות נכונות.
המודל הזה טלוויזיוני מאוד ואולי בכך גם מתקשר לטענות שהועלו לאחרונה כלפי הקו הסנסציוני שהחל הערוץ לנקוט בהשוואה לעבר. חינוך הוא הרי מונח עם קונוטציות משעממות, דיון לעומת זאת מצטלם הרבה יותר טוב וגם מאפשר לכל אחד מהמשתתפים לומר את הדבר שיוציא אותו טוב. בין אם הוא מאמין בתשובה או לא. מהי משמעות ה"לא" במערכות יחסים? ובכן, מתברר שהתשובה נתונה לדיון. "לא" הוא אמנם לא, אבל חלק מהמשיבים טוענים שלא כדאי לוותר בקלות. "תילחם על הבחורה שלך", אומרת אחת מהן, "רק אם שמעת מספק פעמים 'לא' אז תדע שמספיק".
המשימה שלקחה על עצמה "המתבגרים" גדולה וחשובה הרבה יותר מהאפשרות להשאיר מקום לפרשנות. הציטוט שפותח את הכתבה נאמר ברצינות גדולה מאוד על ידי אחד המשתתפים, בעוד שהנערה שלצדו נבוכה וטוענת כי היא אפילו לא הגיעה לשלב הנשיקה. מה זה אומר אם את נמשכת למישהו ועושה את הצעד הראשון? מתי זה בסדר ליזום יחסי מין? השאלות הללו לא יכולות להישאר באוויר. מישהו, ובמישהו הכוונה לאדם בוגר ומומחה בתחום, צריך להיות מי שיספק את התשובה. הדיון של "המתבגרים" מבורך בחברה שבה השמרנות הולכת וגוברת, אבל בסופו לא מגיע הדבר שהצרכנים של התוכנית זקוקים לו יותר מכל: ודאות.
הפספוס הזה הוא לא רק "אופס" קטן במחווה מבורכת של פתיחת הנושאים הבוערים בקרב מתבגרים. בני נוער, כמו כל בני האדם, מתנהגים ומדברים אחרת מול מצלמות ובמסגרת חברתית. התשובות שהם מספקים בתוכנית נשמעים כמו מי שמנסים באופן טבעי לצאת חכמים ורגישים. האם אלו התשובות שהם יספקו גם בשיחות הפרטיות ביניהם? הכישלון של מערכת החינוך הישראלית להתמודד עם השאלות החשובות עצוב ומטריד, אבל הניסיון של "המתבגרים" להפוך את התשובות לסוג של תחום אפור הוא מסוכן אפילו יותר.
ומה אתם חשבתם על "המתבגרים"? ספרו לנו בתגובות