"It's Not Tv - It's HBO"
המושג "תור הזהב של הטלוויזיה" נזרק לעיתים קרובות בשנים האחרונות לאור ריבוי הסדרות והרשתות החדשות, אבל האמת היא שבמבחן של כמות מול איכות, תור הזהב של המסך הקטן נמצא, לפחות כרגע, מאחורינו. זה קרה במחצית השנייה של שנות ה-90 כשרשת הכבלים של טיים וורנר, שנודעה עד אז בעיקר כפלטפורמה של ספורט בתשלום, שינתה באמת את התפיסה של טלוויזיה כפי שהיכרנו. הסלוגן שמצוין בראשית הפסקה הזו ליווה את HBO בין השנים 1996-2009 ותיאר את המציאות בדייקנות. HBO לא רק יצרה בתקופה הזו סדרות כמו "הסופרנוס", "עמוק באדמה", "אוז", "הסמויה", ו"סקס והעיר הגדולה" - היא הפכה את הנראות, העומק ואיכות הכתיבה לחזות הכל. אם בעבר הטלוויזיה היתה המקום שאליו הולכים לייצר אסקפיזם זול עם הפקות זולות ושחקנים שלא הצליחו לקבל עבודה בקולנוע, HBO השקיעה את מקסימום המשאבים היצירתיים והכספיים כדי לייצר חוויה מסוג שונה לחלוטין.
שבע שנים אחרי זניחת הסלוגן (היום הוא "So Original", יחי ההבדל) HBO היא רשת במשבר. אחרי שעמדה בחזית המהפך שלקח את המושכות מידי רשתות הברודקאסט, חובבות הגנריה, היא מחזיקה כיום בסדרת דגל משמעותית אחת בלבד, וגם היא קרובה מאוד לסיומה. מאז ששערי חומת הצפון התרוממו לראשונה בסצנת הפתיחה של "משחקי הכס" ב-2011, ניסתה הרשת לשחזר את נוסחת הקסם שוב ושוב, ובכל פעם נכשלה מחדש.
היו שם "חדר החדשות" של ארון סורקין (שהחזיקה מעמד שלוש עונות, למרות נתוני רייטינג חלשים וביקורות קשות, והסתיימה כשסורקין מודיע על רצונו להפסיק לייצר סדרות טלוויזיה), "Luck" של דסטין הופמן (שבוטלה אחרי עונה אחת בלבד בגלל התעללות בחיות, למרות השקעה כספית עצומה), "אימפריית הפשע" (שהשלימה חמש עונות, בהן נתוני הרייטינג צנחו משנה לשנה) ולאחרונה הכישלון הגדול ביותר עם "ויניל". סדרת 100 מיליון הדולר של מרטין סקורסזה ומיק ג'אגר היתה הפרויקט הנוצץ והמדובר ביותר של הרשת מאז "משחקי הכס". תקוות עצומות נתלו בה, אבל האכזבה היתה כגודל הציפיות. הביקורות קטלו את הכתיבה החלשה והמשחק הבינוני, הצופים ברחו כבר בשלב מוקדם ו-HBO, שכבר התחייבה לעונה שנייה, הודיעה על ביטולה הסופי של הסדרה אחרי 10 פרקים בלבד.
אל הכישלונות שראינו על המסך התווספו גם כאלה שלא הגיעו לבשלות. "Utopia", סדרת האימה של דיוויד פינצ'ר המבוססת על הסדרה הבריטית באותו שם, היתה עוד פרויקט שבו כבר הושקעו משאבים וכספים רבים. אלא שהרשת הוציאה את התקע בעקבות חוסר הסכמות עם פינצ'ר על גודל ההשקעה הנדרשת, וצפתה כיצד הבמאי המוכשר עוזב אותה לטובה פרויקט חדש ברשת נטפליקס. גם מיני סדרה בת ששה פרקים על מסעם של החוקרים לויס וקלארק לחציית אמריקה הצפונית (מבית היוצר של המפיקים בראד פיט וטום הנקס), נזנחה בתום הצילומים לאחר שהרשת "איבדה את אמונה" בחזונו של ג'ון קורן. עוד שם גדול שעזב את שורות HBO הוא הבמאי זוכה האוסקר סטיב מקווין ("12 שנים של עבדות"), אשר דרמה תקופתית שכתב וביים - בכיכובם של פול דאנו, רבקה הול והלנה בונהם קרטר - נגנזה לאחר שהרשת הזמינה ששה פרקים על בסיס הפיילוט שצולם, וחזרה בה.
אם מכלול האירועים הזה לא הספיק כדי להדליק את צופרי האזעקה במטה הרשת בניו יורק, ההצלחה של המתחרים עשתה זאת. לראשונה מזה שנים, HBO אינה עומדת היום בחזית המצוינות הטלוויזיונית. נטפליקס עברה אותה מזמן בפופולריות ובהצלחה המותגית, ולאחרונה עשו זאת גם רשתות כמו אמזון, FX ו-AMC. בעוד HBO נמדדת בקביעות על ידי נילסן בכל הקשור למדדי הרייטינג ומחויבת לדווח על גודל השקעותיה, מתחרותיה לא פועלות לפי אותם כללים. נטפליקס, למשל, מסתירה את נתוני הרייטינג שלה ומסתפקת בבאזז סביב סדרות כמו "בית הקלפים" כדי לשדר מובילות. השוק התרחב וכך גם רף המצוינות שאותו הציבה HBO בעצמה בעבר, ועל אף שאין שום חשש בטווח הקצר להפסדים כספיים של הרשת, הסדקים בצמרת כבר נראים בבירור. מייקל לומברדו, ששימש כנשיא הרשת בשמונה השנים האחרונות וליווה את כל ההחלטות היצירתיות, הודיע במאי האחרון על עזיבה. ראש מחלקת הדרמה מייקל אלנברג פוטר. וכשמצרפים עזיבות בכירים לנטישת טאלנטים ולפרויקטים כושלים, ההימור הקרוב של HBO נראה דרמטי מאי פעם. אמנם כישלון נוסף לא יגרום לקריסה כלכלית של הרשת, אבל הוא בהחלט יקבע אותה תדמיתית כמי שאיבדה את ההגמוניה בשוק הטלוויזיה.
מה תודה? תתפשטו
ב-2013 העניקה HBO אור ירוק לפרויקט ענק שאפתני מבית היוצר של ג'יי ג'יי אברהמס וג'ונתן נולאן (אחיו של כריסטופר נולאן ותסריטאי טרילוגיית "האביר האפל"). "ווסטוורלד" הוא רימייק טלוויזיוני של מערבון מד"ב מ-1973, פרי עטו ובבימויו של הסופר ומחבר רבי המכר מייקל קרייטון. היה זה פרויקט הבכורה של קרייטון כבמאי, והוא בחר בסיפור על פארק שעשועים עתידני שמעניק לאורחיו את האפשרות להגשים את הפנטזיות המושחתות ביותר שלהם בתוך עולם פרוע ומלא ברובוטים דמויי אדם. תקלה מסתורית גרמה לרובוטים לפנות נגד מבקרי הפארק ומנהליו ולסכן את חייהם. על אף שהסרט עצמו נשכח כמעט לחלוטין, העולם המסקרן וסיפור "ההתעוררות" המתרחש בתוכו הציתו את הדמיון של אברהמס ונולאן. אברהמס נותר בתפקיד המפיק, ואילו נולאן ואשתו, התסריטאית ליסה ג'וי, הופקדו על כתיבת התסריט. על פי הערכות, גם במקרה הזה השקיעה HBO סכום שנושק ל-100 מיליון דולר עבור עונה של 10 פרקים, ובמשך תקופה ארוכה נראה היה שגם הפעם ההימור הזה עלול לרדת לטמיון עוד לפני שהסדרה הגיעה לשידור.
הצרות החלו כבר עם תחילת הצילומים בספטמבר 2015, כשמסמך מזעזע שהציגה הרשת לניצבים כתנאי להעסקתם, התגלגל לתקשורת ועורר מהומה. בתמורה לשכר גבוה פי 4 ממוצע השכר של ניצבים, חייבה הרשת בחוזה את המועמדים לתפקידי ניצבים לאשר את נכונותם להופיע בעירום מלא, ללבוש שיער ערווה מלאכותי ולהופיע בסצנות סקס מפורשות, כולל מגע פיזי באיברי מין של שחקנים אחרים. בין היתר נכללה בחוזה גם הסכמה ללכת על ארבע בעירום, כששחקן אחר "רוכב" על הניצב. כצפוי, איגודי השחקנים התרעמו לנוכח הפרסומים, ואילצו את HBO לפרסם הודעת הבהרה. לפי HBO האשמה היתה בחברת הליהוק החיצונית (שפוטרה כמובן בהפגנתיות, תוך ביטול החוזים כולם והחתמת הניצבים על חוזים מחודשים), אבל גם אם זוהי האמת - הנזק כבר נעשה.
אל הסקנדל היחצ"ני הצטרפו במהרה גם קשיים טכניים. HBO קידמה את "ווסטוורלד" עוד בסוף 2014 מתוך מטרה להעלות אותה בעונת החורף הקודמת. אלא שאז נקלעו הצילומים לשורה של עיכובים, בין היתר משום שבני הזוג נולאן לא עמדו ביעדי הכתיבה, וגרמו להפסקה של מספר חודשים בצילומים כדי להשלימם. שמועות על חילוקי דעות יצירתיים, צילומים מחודשים ואפילו על כוונה לדחות את הסדרה בשנה נוספת, מילאו את אתרי החדשות בעולם. בסופו של דבר הכשלים תוקנו ו"ווסטוורלד" תצא לדרך באוקטובר הקרוב, השאלה היא האם כל השערוריות הללו לא מרמזות על עוד כישלון מתקרב.
"'ווסטוורלד' היא סדרה שאפתנית על הנייר ובפועל", הסביר נולאן בריאיון שהעניק להוליווד ריפורטר. "בערוצי ברודקאסט זה עניין שבשגרה לכתוב ולצלם במקביל, אבל זאת חיה אחרת לחלוטין". ההוכחה לכך, מעבר לכספים הגדולים שהושקעו בסדרה, היא צוות השחקנים האיכותי שהתקבץ סביבה. בראש הקאסט עומד זוכה האוסקר אנתוני הופקינס (שחוזר לטלוויזיה לראשונה מזה 23 שנים), ולצדו אד האריס, ג'יימס מרסדן, אוון רייצ'ל ווד וג'פרי רייט. מעבר לסטים הענקיים וההשקעה באפקטים ממוחשבים, צפויה "ווסטוורלד" לאתגר את מיטב הסדרות של הרשת גם בתחום המיניות והאלימות המפורשים, שהפכו לסמל ההיכר של "משחקי הכס".
"הסיבה שרצינו לעשות את התוכנית היא השיחות המוקדמות שלנו עם ג'יי ג'יי אברהמס", מסבירה ליסה ג'וי, "והרעיון שאנחנו רוצים להפוך את הרעיון של הסרט המקורי עם 'המארחים' (הרובוטים בפארק) כגיבורי הסדרה. כשמדובר בתודעה, אנחנו תמיד מסתכלים על עצמנו, וזה מובן כי אנחנו בעלי התודעה היחידים שאנחנו מכירים. אבל במקרה הזה אנחנו מגלים גיבורים שמגלים את 'האנושיות' שבהם, ומעלים את השאלה האם זה מה שהם רוצים לשאוף אליו".
שלושה חודשים לפני שתעלה על מסכי הטלוויזיה בעולם, "ווסטוורלד" היא כבר עכשיו הסדרה המסקרנת ביותר של 2016. אם תצליח היא עשויה להתניע מחדש את גלגלי מכונת הלהיטים של HBO, אבל אם תיכשל היא עלולה להותיר אותנו למשך תקופה ארוכה למדי בלי סדרת דגל חדשה של הרשת, ובעיקר עם סימן שאלה גדול שיתנוסס מעל היכולות שלה לשחזר את מה שבעבר היה הרבה מעבר לטלוויזיה.