מעניין כמה פיילוטים נעשו ל"זה המצב", תוכנית הסאטירה החדשה שעלתה אתמול בערוץ 2, לפני שעלתה לאוויר. הרי ידוע למדי שתוכניות ראשונות בתוכניות סאטירה לא תמיד מעידות על מה שהולך להגיע אחרי כן, ועם הגישה הסלחנית הזו אנחנו מגיעים בערך לכל תוכנית כזו, אבל יש כאלה שכבר מלכתחילה הניצוץ שלהן ניכר, יש כאלה שלא, ויש כאלה שמתכווצים במבוכה כמעט לכל אורך הצפייה בהן. מהסוג שעדיף היה לעשות לו כמה וכמה תוכניות הרצה, לנסות אותן ככה לאורך מספר חודשים לא קטן כדי שיתגבש משהו שמזכיר תוכנית ראויה לצפייה, ולא כמו כמה חבר'ה שמנסים עלינו את הדאחקות העבשות שלהם.
על הנייר "זה המצב" מתבקשת. התשובה של רשת ל"ארץ נהדרת" ו"גב האומה" שעליה ויתרה (וגם קונטרה ל"לילה טוב עם אסף הראל" ו"היום בלילה עם גורי אלפי", בוודאי בכל הנוגע לנוכחות ברשתות החברתיות). תוכנית שמורכבת בעיקר מפרצופים חדשים ומנסה לבנות את עצמה מלמטה. היא אף מגיעה בסך הכל יומיים אחרי פרק סיום העונה הנפלא של "ארץ נהדרת" - כנראה הרעיון המקורי היה לספק לנו תחליף מהיר, למלא מיד את החלל. אלא שבפועל זכרה של עונה מוצלחת של "ארץ" עדיין טרי בדעתנו, וההשוואה כמובן לא מחמיאה ל"זה המצב" אפילו קצת. למעשה, לפרקים נראה שהתוכנית החדשה ממש מתאמצת לגרום לנו לעשות את ההשוואות האלה. המערכון הראשון בתוכנית הראשונה הוא פארודיה על "הפוליאקובים", שלפני שבועות ספורים הגיחו גם ב"ארץ". חיקויי הפוליטיקאים לא אפויים, בלשון המעטה, ומערכת היחסים בין שטייניץ לנתניהו נראית כמו אותו טייק חבוט לעייפה של המעריץ והנערץ. גם מערכון הטיול המשפחתי נראה כמו גרסת מגמת תיאטרון בעירוני ח' למשהו הרבה יותר קולע, חכם וכיפי שיכול היה להיות ב"ארץ".
אבל לא צריך להשוות לשום דבר כדי שתוכנית הבכורה של "זה המצב" תעמוד בפני עצמה במלוא מעפניותה. מראים תמונה של באדי-בילדר איראני אימתני ואומרים שלציצי של הציצי שלו יש ציצי. זהו. זה הפאנץ'. בזה התחילה ונגמרה הבדיחה. משהו שנראה כמו פוסט עלוב בפייסבוק שהיה נמחק כעבור כמה שעות בבושת פנים מפאת מספר לייקים מביך. בתמונת חוף הים ההומה בעזה ישנו סוס בתוך הים. מולי שולמן, מנחה התוכנית לצד ברובינסקי, שואל אם זה סוס ים. ברובינסקי מסביר שלא כל סוס שנמצא בים הוא סוס ים. הבנתם? הורס! מוקדם יותר המנחים התקשו לא לצחוק לנוכח חיקויי הטווס של אחד השחקנים. כנראה שקולות של חיות ממש מצחיקים את החברים שם, כי גם דמותו של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך חיקתה עז וכבשה, ובסוף התוכנית שולמן חיקה מספר פעמים שאגת נמר.
קטע אחרי קטע, פאנץ' אחרי פאנץ', אם אכן ניתן לקרוא להם כך, מבהירה "זה המצב" שהמצב בקאנטים. נכון לתחילתה מדובר במוצר מעליב, דלוח ונטול כל תחכום, שלא זאת בלבד שמבזבז את הכישרון של השחקנים בו, אלא מאפיל עליהם עם איפור קלוקל שרוב הזמן לא מזכיר את מושאי החיקויים, ובעיקר עם כתיבה מעוררת רחמים. רק בשני המערכונים שחתמו אותה, עם הקואצ'ר הפיננסי מוני שיין ואחריו השיר של חולי הצליאק, היה ברק עמום של רעננות וחן. אבל זה היה מעט מדי, מאוחר מדי.
"תזכרו שאנחנו בסך הכל בכיוון הנכון, למרות שיש עוד המון מה לתקן", חתם ירון ברובינסקי את התוכנית. והוא צודק, פחות או יותר. כלומר, לא לגבי הכיוון הנכון, וגם לא ממש בטוח שיש תקנה לדבר הזה, אבל הוא דייק בעצם הנימה ההתנצלותית שאיתה הסתיימה התוכנית שבזבזה זה עתה 45 דקות מזמנה היקר של צופיה. בהצלחה לכם לשקם את האמון הרמוס הזה.
קטנה
"אתה בטוח שנתניהו דחה את הקמת התאגיד?" אמר מולי שולמן. "אם מדובר בערוץ 1 אולי זה סתם דיליי?". מילים כדורבנות מתוכנית שבניגוד לערוץ 1 - שעבר ל-HD כבר ב-2012 - משודרת באיכות צפייה מחפירה.