רבקה באנץ', עורכת דין יהודיה, עוזבת משרה במשרד עורכי דין יוקרתי בניו-יורק ועוברת לווסט קובינה, קליפורניה, בעקבות אהבת הנעורים שלה, ג'וש צאן. כך נפתחת הקומדיה המוזיקלית "האקסית המטורפת" (שמשודרת אצלנו ב-yes Drama וב-yes VOD). דמותה של רבקה מגולמת על ידי יוצרת הסדרה, רייצ'ל בלום, שהתחילה את דרכה כיוטיוברית המוכרת בזכות הנאמברים המוזיקליים שהיא יוצרת ומככבת בהם. המעבר מיוטיוב לטלוויזיה מסחרית הפך את הנאמברים של בלום להפקה שלא תבייש מחזמר בברודווי. הסדרה זכתה לשבחי המבקרים ובתואר סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר של 2015 (במגזין Vulture).
למרות קו העלילה הכביכול בנאלי שמוביל את הסדרה, בחורה שמעתיקה את חייה למקום חדש בעקבות אובססיה לבחור, "האקסית המטורפת" מפרקת סטריאוטיפים מגדריים ומספקת נקודת מבט מרעננת על תפיסות פמיניסטיות מקובלות. אישיו בולט נוסף בסדרה הוא יהדותה של רבקה, שבניגוד למה שהתרגלנו אליו בסדרות אמריקאיות, מהווה נדבך מרכזי בעלילה ולא רק קוריוז קומי. העיסוק בפן היהודי אף עורר התעניינות בקרב רבנים אמריקאים שכתבו ביקורות אוהדות על הסדרה. אז החלטנו לקיים מצווה, ואף להדר ולבחור את הנאמברים המוזיקליים הכי יהודיים ופמיניסטיים מהעונה הראשונה.
קרב הג'אפיות
האויבת המושבעת של רבקה, אודרה לוין, שזכתה במשרה היוקרתית במשרד עורכי הדין שרבקה עזבה בניו-יורק, מופיעה בווסט קובינה ומתמודדת במשפט מול רבקה. המפגש המחודש בין רבקה לאודרה הופך במהרה לנאמבר שזכה לתואר קרב הראפ היהודי הטוב ביותר שנראה על המסך אי פעם. הנאמבר זכה לסיקור נרחב בעיתונות היהודית האמריקאית ולשלל תגובות נרגשות ברשת, בגלל שהוא מעלה באוב את הסטריאוטיפ הנשי המושמץ של הנסיכה היהודייה האמריקאית (JAP) בגלגולו הניינטיזי: בחורה יהודייה, בדרך כלל מלונג איילנד, בעלת שיער מוחלק, אף מנותח ונטייה לתחרותיות והישגיות יתר, בקיצור אודרה לוין.
כאשר רבקה מעומתת עם הנמסיס הג'אפית שלה כל תחנות החיים של נסיכה יהודייה אמריקאית חולפות לנגד עיניה: כשהיא ואודרה מכריזות בשיר 'שקט בבקשה, היי?' (Sheket b'vakashah hey?) הן מעניקות לנו הצצה למחוזות הילדות, אל חדר האוכל במחנה הקיץ היהודי שם משפט זה נחשב לקלאסיקה לפחות כמו השיר על אמא של מרקו מהסדרה "הלב" עבור הקייטן הישראלי בשנות ה-90. כאשר קרב הראפ מתחמם אודרה מטיחה ברבקה שיכולות החריזה שלה כל כך גרועות ושהיא כנראה חווה "טריפ" כמו משתתף ב'תגלית'. ולבסוף רבקה מציעה שהיא ואודרה יניחו בצד את השנאה והתחרותיות שאימותיהן נטעו בהן, ש'צלחתו' להן את החיים כמו 'צלחות סדר' לפסח.
כמו בפתיח של הסדרה שבו מכונה רבקה 'האקסית המטורפת' תוך כדי שהיא מציינת שזהו מושג פוגעני שמטרתו להקטין נשים, גם בקרב הראפ שמתנהל בין רבקה לאודרה, רבקה מציינת ש-JAP הוא מושג פוגעני ומקטין. בתרבות האמריקאית ה-JAP מככבת במגוון בדיחות שמדגישות את האופי הפריג'ידי והחומרני שלה: "איך קוראים למיטת המים של נסיכה יהודייה אמריקאית? ים המלח. מה התנוחה המינית המועדפת על ה-JAP ? עם הפנים לבלומינגדיילס.
נראה שרייצ'ל בלום שוב לוקחת על עצמה את תפקיד הסטריאוטיפ המושמץ, היא 'אקסית מטורפת' ובקלות יכולה לחזור להיות 'JAPפריג'דית' כמו אודרה, היא מעבר לתקינות הפוליטית הפמיניסטית ומזכירה לנו שאפשר להיות גם פמיניסטית וגם למעוד לפעמים אל תוך הקלישאות.
זה אנושי, מרענן ומעורר מחשבות על ניתוח אף רק בשביל שנוכל להצטרף אל אודרה ורבקה בקרב הג'אפיות שלהן.
איפה חדר הרחצה?
נאמבר שמשכלל לידי שלמות את הסטריאוטיפ של האם היהודייה. כשמגיע חג החנוכה אמה של רבקה מגיעה לבקר אותה לראשונה בווסט קובינה. ברגע שהיא נכנסת לדירתה של רבקה, מלווה במוזיקת כלייזמרים, היא פוצחת בחיפוש נוירוטי אחר חדר הרחצה תוך כדי שהיא ממטירה ביקורת על כל פן בחייה של רבקה. המשקל שלה: "את נראית בריאה, ובבריאה אני מתכוונת לשמנמונת". עיצוב הבית: "הבית שלך ממש מקסים, אבל קצת פרחים לא יהרגו אותך". חיי האהבה שלה והקריירה שלה. היא עוצרת את שטף הביקורת רק כדי להסדיר את הנשימה שלה תוך שהיא מטיחה ברבקה את האשמה שהיא לא נותנת לה להירגע מהנסיעה הארוכה, וזאת למרות שסחבה אותה תשעה חודשים בהריון. לבסוף כשהיא חוזרת מחדר הרחצה שנמצא בקומה השנייה ("לא נורא, הייתי זקוקה להליכה" מציינת אמה של רבקה) היא מתלוננת על מחסור בסבונים דקורטיביים ובקערות עם אבני נוי.
כהרגלה בלום לא משאירה את הסטריאוטיפ בגדר סטריאוטיפ בלבד, ובהמשך הפרק רבקה מנסה לרצות את אמה כדי לזכות בטבעת שעוברת במשפחתה בירושה (בדרך כלל כאשר אחת מבנות המשפחה מתחתנת) אמה של רבקה, שכבר נואשה מהאפשרות שבתה תתחתן, מציבה לה מבחן חדש שעשוי לזכות אותה בטבעת: לשדל את הלקוח הגוי השרמנטי של רבקה לקיים יחסי מין עם אמה של רבקה. לגמרי לגיטימי. בסוף הפרק כאשר רבקה מתעמתת עם אמה בנוגע ליחס הקשה שזו מפגינה כלפיה, היא זוכה בפעם הראשונה למילותיה הרכות של האם שמסבירה "האנשים שלנו לא מתעסקים באושר, אלא בהישרדות".
אני מרגישה קצת שובבה הלילה
בנאמבר הזה רבקה מתוודה על 'הגירל קראש' שפיתחה כלפי ולנסיה, החברה של ג'וש צאן, הבחור שרבקה מאוהבת בו. רבקה מתארת בשיר מה היא רוצה לעשות לוולנסיה באופן הכי כנה וקריפי: "אני רוצה לנעול אותך במרתף ולהשתלט על הזהות שלך, לחתוך את שיער המשי שלך וללעוס אותו כמו ספגטי... להרוג אותך וללבוש את העור שלך כמו שמלה אבל אז שגם תראי אותי בשמלה ותגידי כאילו OMG את נראית כל כך חמוד בעור שלי!". ולנסיה היא ייצוג של כל מה שרבקה חולמת להיות אבל לעולם לא תהיה, היא מורה ליוגה בעלת גזרה דקיקה ונוטפת סקס, בניגוד לרבקה הגמלונית. ולנסיה היא הלא-יהודייה האולטימטיבית, אין בה שמץ של הומור והיא תוהה אם כל האנשים שלמדו באוניברסיטאות כמו הרווארד וייל מדברים על כך כל כך הרבה כמו רבקה. תכל'ס, לתכנן לפרוץ לביתה של 'הגירל קראש' שלך ולגנוב את שיני החלב שלה כדי להתקין אותן כגשר ליישור שיניים זה שלב שכל בחורה עוברת, רבקה פשוט גם שרה על זה.
You Can Touch My Boobies
הנאמבר הזה לקוח מחוץ לעולמה של הסדרה, וצולם בתקופה שרייצ'ל בלום הייתה סנסציית יוטיוב, אבל ממש כדאי לכם לצפות בו. בנאמבר הזה אנחנו פוגשים בג'פרי גולדשטיין, נער יהודי שלומד בבית ספר עברי. תוך כדי ההסברים של המורה על המשמעות העמוקה של אירוע בר המצווה ג'פרי שוקע בפנטזיות מיניות על המורה שלו שמדגישות עד כמה הוא קלולס בכל הנוגע למין. הפנטזיות שלו מופרעות על ידי גולדה מאיר שמכריזה: "ג'פרי, זאת גולדה מאיר, ראשת הממשלה הרביעית של ישראל! אתה מבייש את המשפחה שלך והעם היהודי!". בקיצור קלאסיקה, לכו לצפות.