וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ימים של שלכת 2016: המדריך לעונת הסתיו הטלוויזיונית - חלק ב'

ממשיכים עם השיפוט המהיר של הסדרות החדשות. הפעם: חייל שחוזר ממלחמת וייטנאם ונשאב לכנופיית מתנקשים, דרמה קומית יפה על יגון, הגרסה הנשית ל"לואי", מרטין פרימן ("שרלוק") מתבזבז וצרפתים שמדברים רק אנגלית בינם לבין עצמם

צילום מסך

Better Things

מה: קומדיה מוקומנטרית קודרת חדשה של רשת FX בכיכובה של פמלה אדלון ("לואי"). סאם היא שחקנית ואם חד הורית לשלוש בנות מתבגרות, שמנסה למצוא דרך להשתלב בתעשיית הבידור המאתגרת, במקביל לניהול חייה האישיים והמאתגרים לא פחות.

למה כן: מעריצי "לואי" ימצאו את עצמם בבית מהר מאוד. כמו סי קיי (או יותר נכון, הדמות אותה הוא מגלם בסדרה שלו), גם סאם היא טיפוס מדוכדך שנקלע לסיטואציות יומיומיות מוכרות לכולנו. בין אם מדובר בהתמודדות עם טינאייג'רים מרדנים, עם הדימוי העצמי והגוף המשתנה או בקשרים רומנטיים. אדלון (בדומה לדמות שגילמה ב"לואי") הרבה יותר ישירה מהדמות הנעבעכית של סי קיי, אבל גם במקרה שלה הסיטאציות בהן היא מעורבת מכילות מוסר השכל פילוסופי גדול הרבה יותר מהתרחשות נקודתית. זה, אגב, ממש לא מקרי משום שאדלון יצרה את הסדרה ביחד עם סי קיי, וטביעת ידו מורגשת בה היטב.

למה לא: מלבד אלטרנטיבה נשית ל"לואי", קשה להצדיק את קיומה של "Better Things". היא אמנם עוסקת גם בנושאים שרק אישה יכולה לעסוק ולדבר עליהם, אבל עיקרה הוא כמעט שכפול של עלילות לואי. ובתור שכפול, ועם כל הכבוד ליכולותיה הקומיות של אדלון, הוא פחות טוב מהמקור.

מחצבה (Quarry)

מה: דרמה של סינמקס ("באנשי", "The Knick") שעלילתה מתרחשת ב-1972. לוגן מרשל-גרין ("פרומתאוס"), מגלם חייל משוחרר שחזר מוייטנאם ונאבק למצוא את מקומו בחיים האזרחיים. האנשים שהוא אוהב מתרחקים ממנו והוא מוצא עצמו מנודה. בזמן שהוא מנסה להתמודד עם החוויות הקשות מהמלחמה, הוא נגרר אל תוך רשת של רוצחים שכירים מושחתים שיושבים לאורך נהר המיסיסיפי והופך לצלף מקצועי בשירותם (בנובמבר ב-yes).

למה כן: אחת מהסדרות החדשות הבולטות לטובה. אולי מפני שהיא מבוססת על ספר יש רושם שהיא מחושבת, הדמויות בה מנומקות, מקורקעות, המניעים שלהן אמיתיים. כאשר מישהו עושה משהו אסור במחשכים זה לא כדי שאדם אחר ייכנס ויפתיע אותו, אלא כדי לעבות את הפסיכולוגיה שלו. זה למעשה הנושא המרכזי של הסדרה - המחיר המנטלי שנגבה מגיבור הסדרה, מאק, גם כחייל משוחרר שראה זוועות וכנראה נאלץ להשתתף בטבח בחפים מפשע, ומרעייתו ששמחה לקבל אותו בחזרה עד שהכל משתבש. העוגן הזה מאפשר גם לרגעים ולדמויות מעט יותר מופרזות, כמו אחת המתכנה "הברוקר", להתקבל כחלק סביר מהמארג הכללי, ולקטעי האקשן והמתח להקנות תחושה של סכנה וסיכון הן לגוף והן לנפש.

למה לא: בכל זאת עדיף היה לוותר ההילה האגדית של "הברוקר". או לפחות נדמה שאפשר היה לעשות את זה טוב יותר.

sheen-shitof

עוד בוואלה

מה אתם יודעים על המשפחות של הכדורגלנים? שחקו עכשיו.

בשיתוף וואלה מובייל

High Maintanance

מה: סדרת רשת מצליחה של בני הזוג הקומקיאים, בן סינקלייר וקטיה בליצפ'לד, שנרכשה על ידי HBO. סדרת הרשת כללה 19 פרקים בני 10-15 דקות, בעוד הסדרה הטלוויזיונית כוללת ששה פרקים בני 30 דקות. העלילה מגוללת את קורותיו של סוחר סמים ללא שם, שנכנס ויוצא מחייו הסוערים והמוזרים של לקוחותיו.

למה כן: "High Maintanance" מחליקה בקלילות לתוך הז'אנר ההיפסטרי-סטלני של "בנות", "Looking" ו"ברוד סיטי". היא כוללת שורה של דמויות הזויות-משעשעות, דיאלוגים היפראקטיביים וסיטואציות שנגזרות מעצם עיסוקו של הגיבור שלה. הצורך שלו לתקשר עם לקוחות בתקופה שבה תקשורת בין אישית נמצאת בצניחה - ועוד כשהם מסטולים - בשילוב עם אופיו הביישני, מייצרים הרבה חומר מעניין להתעסק בו.

למה לא: היפסטרים בורגנים מניו יורק וסיפוריהם כבר נמצאים בקצה גבול הסיבולת האנושית לצפייה, בוודאי כשהם מוטחים על המסך בלי הקשר אמיתי (מלבד היותם צרכני סמים). התוצאה היא אסופת סיפורים אקלקטית על אנשים אומללים, כל אחד בדרכו. צריכה סחית שלה לא תהיה בהכרח חוויה מענגת במיוחד.

One Mississippi

מה: קומדיה חדשה של הקומיקאית טיג נוטרו באמזון, המבוססת בחופשיות על חייה כקומיקאית לסבית שרוצה להיות אם והתגברה על מחלת הסרטן. לואי סי. קיי. ודיאבלו קודי נמנים על המפיקים, ניקול הולופסנר ("דיברנו מספיק") היא הבמאית, ובקאסט ניתן למצוא גם את קייסי ווילסון ("הכל לטובה").

למה כן: המילה "קומדיה" לא ממש מתארת במדויק את "One Mississippi". מדובר יותר בדרמה נוגעת ללב עם רגעים קומיים קטנים שמבליחים מעת לעת ומציגים את המורבידיות בלי איפור. העיסוק של נוטרו ויוצרי הסדרה במות האם ובאירועים שאחריו הוא אנושי ובעיקר מציאותי. אנשים שחוו מות הורים יזדהו עם לא מעט רגעים בסדרה וקשה לתאר במילים עד כמה גדול ההישג הזה.

למה לא: לעתים קשה לצלוח את הפרקים. לא ברור אם זה בגלל הנוכחות המסיבית של נוטרו מול המצלמה והעובדה שמדי פעם המימיקות שלה מעיקות או בגלל העיסוק במוות, אבל בכל הפרקים שבהם צפינו נאלצנו לעצור את הצפייה מדי פעם.

סטארט אפ (StartUp)

מה: סדרת דרמה חדשה של רשת האינטרנט Crackle ("קומיקאים במכונית שותים קפה") בכיכובם של אישים כמרטין פרימן (ווטסון מ"שרלוק"), אדם ברודי (לנצח סת' כהן מ"האו.סי"), וגם וויין נייט (ניומן מ"סיינפלד") שמגיע בהמשך. במיאמי האחרת, האפלה והמסוכנת, בנקאי צעיר נואש להסתיר סכומי כסף שהתגלגלו אליו ממקורות מפוקפקים, ראש כנופיה האיטית-אמריקנית מנסה להפוך את עסקיו לחוקיים, והאקרית ממוצא קובני חולמת להפיח חיים ברעיון שיביא למהפכה כלכלית. החיבור בין שלושתם מאלץ אותם להגשים את החלום האמריקאי בדרך שאף אחד מהם לא העלה בדעתו – וליצור את הדור הבא של הפשע המאורגן. אלא שעתיד הסטארט אפ שלהם נמצא בסכנה ממשית מצד סוכן FBI נחוש (אתמול, חמישי, היא החלה גם ב-HOT ובסלקום TV).

למה כן: החלקים המעניינים שלה הם אלה שמתרחשים בשכונת הגנגסטרים. לא משהו שלא ראינו לפני כן, אבל בכל זאת נדמה כי בכל זאת חסרות בטלוויזיה כאלה שמראות לנו את נקודת המבט של התושבים, ובעיקר את של הגנגסטר. במסגרת הזו מציגה "סטארט אפ" גם את שני הדברים הכי מרשימים של צמד הפרקים הפותחים: סצנה ארוכה ויפה בשוט אחד, עדות לשאפתנות הסינמטית שלה, ושחקן צעיר ומעולה שזה התפקיד המשמעותי הראשון שלו - קלווין הריסון ג'וניור, שמגלם את טואי, בנו בן העשרה של הגנגסטר. הוא משחק מדהים.

למה לא: היא סתמית. מסוג הסדרות שמאוד רוצות להיות איכותיות, לשחק במגרש של הגדולות, אבל בפועל היא חסרת ייחוד ולא מספקת באמת תמריצים גדולים להמשיך. בנוסף, דמותו של מרטין פרימן מגלמת בה כל קלישאה אפשרית על איש החוק שהשתן עלה לו לראש. איומה ונוראה.

The Collection

מה: דרמה בהפקה צרפתית-בריטית. פול סבין (ריצ'רד קויל, "זיווגים") הוא מעצב אופנה בפריז שאחרי מלחמת העולם השנייה.המקבל פנייה מגורמים רשמיים ליצור ליין חדש שיבהיר לעולם כי פריז עודנה בירת האופנה. בתוך כך מתברר כי הגאון האמיתי במשפחה הוא דווקא אחיו הבעייתי, שמעדיף להשתכר, לשכב עם גברים זרים ולהשליך את חייו. בין היתר משחקות גם ממי גאמר ("האישה הטובה"), איירין ג'ייקוב ("חייה הכפולים של ורוניק") וג'נה תיאם (לנה מ"קמים לתחייה").

למה כן: היא אסתטית להפליא. באמת מאוד יפה. פריז שאחרי מלחמת העולם נראית כל כך מצודדת, במלוא פריזיותה, ברמה של גבול הקיטש. אבל זה לא מפריע כי, כאמור, היא כל כך יפה. מעבר לכך, חובבי אופנה עשויים למצוא בה עניין.

למה לא: "הקולקציה" היא דוגמה מובהקת ליומרה שקורסת באופן מהדהד. היא כל כך משעממת, יומרנית, מצועצעת, ובמידה רבה גם ממש מטופשת. זה ניכר מהרגע הראשון בגלל בחירה יצירתית מפגרת במיוחד: כולם מדברים אנגלית. הצרפתים, דרי פריז, צרפת, מדברים באנגלית. כולם, כולל השחקנים הצרפתיים. זו החלטה שאפשר היה לקבל אותה לו היצירה היתה מתרחשת במוקדים שונים ברחבי עולם, אבל לא כזו שהמוקד והנושא שלה כה ספציפיים כמו כאן. זה מוזיל מיידית את כל מה שהסדרה מנסה לעשות. כמו כן, אולי זה אנחנו, וזה ללא ספק מצער, אבל גם אחרי כל כך הרבה שנים בלתי אפשרי לנתק את ריצ'רד קויל מתפקידו כג'ף הדביל מ"זיווגים", מה שתורם לכך שהדרמה האופפת אותו פשוט לא עובדת.

ימים של שלכת - חלק א': "Atlanta", "Speechless", "Queen Sugar", "Mary + Jane", "Borderline".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully