"אני מקווה שאמא שלי תזכה לראות אישה נשיאה": מנחי תוכניות הלילה של ארה"ב בהלם

"אז מה קרה אתמול בלילה? הלכתי לישון מוקדם. היה לי חלום נורא מוזר… בכל מקרה הבחירות לנשיאות הסתיימו והחדשות הטובות הן שכולם מקבלים את התוצאות. לא משנה למי הצבעתם, הדבר הכי חשוב הוא שקיבלתם סטיקרים. זה היה לילה מוזר… ליל הבחירות היה רכבת הרים של רגשות. הרבה מאוד דמוקרטים בילו את היום כשהם אומרים: 'צאו והצביעו', ואז בסביבות שמונה בערב הם הבינו: 'רגע, לא התכוונתי אליכם'.

חשבתי על זה הרבה והבנתי אתמול שעברו שנתיים מאז היום שאמרתי לאשתי ובני שאנחנו עוברים לארה"ב. אני זוכר שהוא אמר לי 'אבא, זה נהדר'. הוא היה בן שלוש וחצי, אבל איכשהו הוא ידע שזה מקום נפלא לגור בו. הגענו נרגשים לכאן כי ארה"ב מסמלת כל כך הרבה לנו ולעולם כולו, זאת מדינה של הזדמנויות ושל גיוון ושל תקווה, וזה לא ישתנה לעולם. זאת המדינה ששמה אדם על הירח, של השיקגו קאבס, של מייקל ג'ורדן.

עכשיו זה הזמן יותר מתמיד לזכור את הערכים שלנו. המדינה הזאת לא עוסקת בבחירות, אלא בכם, האנשים שגרים כאן. זה איך שאתם מתייחסים זה לזה שיגדיר מי אתם, מי אנחנו. התייחסו לאנשים באהבה ובכבוד, צאו וחבקו מישהו גם אם אתם שונאים את העמדה הפוליטית שלהם, אמרו להם שאכפת לכם. אם המדינה הזאת תתאחד ותעבוד יחד, אז נזכור אותה כגדולה באמת וככזאת שהיה כך תמיד"

"אשתי ואני הלכנו אתמול לצפות בתוצאות הבחירות בבית חברים, ולפני שיצאנו השכבנו את בננו בן 8 החודשים לישון, והחזקתי אותו ואמרתי לו: 'כשתתעורר מחר בבוקר תהיה לנו כנראה נשיאה'. ואז כשחזרנו, לקראת חצות, הלכתי לחדר שלו, נענעתי את העריסה שלו בחוזקה וצעקתי 'אנחנו חייבים לברוח מכאן'. ואז אשתי טענה שזה לא היה מועיל, והסכמתי איתה. אז הסברתי לו שעומד להיות לנו בפעם הראשונה נשיא שהיה מוכר סטייקים, וזה הרגיע אותו. ואז נכנסו למיטה והכלבה שלנו, פריזבי, קפצה על המיטה ורצתה לישון איתנו. בדרך כלל היא מביאה לנו הרבה נחמה, אבל אתמול היא נראתה נסערת מכיוון שהשורשים שלה איטלקיים וזה אומר שלא בטוח אם יורשה לה להישאר כאן.

"אני מרגיש רע עבור ההורים שהיו צריכים להסביר לבנות שלהם היום שהילרי לא תהיה נשיאה. אבל זה כן אומר שאיפה שהוא יש מישהי שיום אחד תחזיק בתואר הזה. אולי היא סנאטורית, אולי היא בקולג', בתקווה את לא פעוטה, מי יודע? אנחנו לא יודעים מי את, אבל אני מתאר לעצמי שהרגע הזה יהיה מכונן עבורך, שיגרום לך לעבוד קשה יותר ולשאוף גבוה יותר. ומי שלא תהיי, אני מקווה שאזכה לחיות לראות אותך מושבעת לנשיאות. אני מקווה שגם אמא שלי תזכה. היא היתה מאוד נרגשת אתמול והייתי עצוב מאוד בשבילה. החדשות הטובות עבור הנשיאה העתידית שלנו, מי שלא תהיי, הן שאת תזכי להיות הראשונה. וראשונה זה כל כך הרבה יותר טוב מלהיות שניה, זה ההבדל בין ג'ורג' וושיגנטון וג'ון אדאמס. פניו של הראשון נמצאות על כסף, ועל השני עשו סרט טלוויזיה בכיכובו של פול גי'אמטי.

"הרגשתי הרבה מאוד תחושות היום של עצב וכעס, אבל זה יהיה לא הוגן מבחינתי להתעלם מתחושות העצב והכעס שהובילו את תומכי טראמפ. ולכן אני רוצה לברך אתכם היום, ולקוות שהוא יענה על כל הציפיות שלכם, אני מקווה שאם הרגשתם נשכחים הוא לא ישכח אתכם כעת. כאיש לבן אני מבין שהרגשות שאני מרגיש הם כעין וכאפס לעומת אלה של להט"בים, אפרו-אמריקנים, היספנים-אמריקנים, מוסלמים-אמריקנים וכל יתר המהגרים שכל כך חיוניים לחברה שלנו. אני מקווה שהתומכים של טראמפ והממשל של טראמפ יגלו חמלה כלפיהם, מכיוון שהם זקוקים לה.

"זה יום מוזר מאוד היום. חצי מהמדינה מאוד שמח, והחצי השני נע בין חוסר אונים לזעם. אני לא יודע אם אתם יודעים את זה עליי, אבל אני חובב גדול של היסטוריה. ומה שחשבתי עליו הוא שכבר היינו במקום הזה בעבר. היו לנו מערכות בחירות כועסות וקשות במשך 200 שנים, בין אם מדובר בג'פרסון נגד בור, אדאמס נגד ג'קסון, לינקולן נגד דאגלס. הנקודה היא שזה מה שאנחנו עושים, והאופטימיסט שבתוכי שמח שיש לנו בחירות בכלל. אני חושב שזה דבר נפלא.

בשנים האחרונות נסעתי להרבה מדינות: קובה, ארמניה, הייתי במזרח התיכון, מקומות שבהם אנשים היו נותנים הכל כדי שתהיה להם המערכת שלנו. בארה"ב אנחנו יכולים לבחור מי יהרוס את המדינה שלנו, וזה תלוי בנו, יש לנו את יכולת הבחירה. זאת פריווילגיה. צפיתי היום בנשיא אובמה ובהילרי קלינטון מדברים על העברה שלווה של השלטון, וזה צימרר אותי. לאמריקאים יש את הזכות להרגיש שמחים, כועסים, פסימיסטים, אופטימיסטים, אבל כולנו צריכים לשמוח על העובדה שיש לנו את האפשרות לבחור, ואם זה לא הולך נוכל לנסות שוב. זה דבר יפהפה. ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם שהדמוקרטיה היא שיטת השלטון הגרועה ביותר, מלבד כל היתר".

"אני חושב שאנחנו יכולים להסכים שזאת היתה מערכת בחירות מתישה ופוצעת לכולנו, והיא הגיעה לסיום שלא דמיינתי. כולנו מרגישים עכשיו כמו שרודי ג'וליאני נראה. אנשים בכל רחבי העולם שואלים 'האם ארה"ב השתגעה?', והתשובה היא: 'תתרחק חבר, יש לנו 300 מיליון כלי נשק ואנחנו תחת הרבה לחץ כאן'. אנחנו מפולגים כאומה יותר מתמיד. יותר מחצי מהדמוקרטים אומרים שהמפלגה הרפובליקנית גורמת להם לפחד, וכמעט אותה כמות של רפובליקנים אומרים את אותו דבר על המפלגה הדמוקרטית. שני הצדדים מפחדים מהצד השני.

"איך הפוליטיקה שלנו הפכה רעילה כל כך? אני חושב שבגלל שלקחנו ממנה מנת יתר, בעיקר השנה. שתינו יותר מדי מהרעל. לוקחים ממנה מעט כדי לשנוא את הצד השני וזה טעים, ואנחנו אוהבים איך שזה גורם לנו להרגיש ויש תחושת היי. ואתם יודעים שאתם צודקים. כשהייתי ילד לא חשבנו על פוליטיקה כל כך הרבה. הנשיא הראשון שלי היה ניקסון. הייתי בא מבית הספר ולא יכולתי לצפות בתוכנית שלי, כי עמד שם הסנטור סם ארווינג עם הגבות הגדולות ודיבר על פשעים שמבוצעים בבית הלבן. זה היה רגע מפלג מאוד בהיסטוריה של הפוליטיקה האמריקאית, זה הרגע שבו התחלנו להפסיק לסמוך זה על זה. גם וייטנאם היתה מעורבת בזה. אנשים מתו עבור מטרות פוליטיות ולא עבור מטרה שהאמינו בה.

כילד לא עסקנו בזה הרבה. דיברנו על דת או ניסינו לברר מי מבני המשפחה היה גיי, כשזה עוד היה חשוב. חשבנו על פוליטיקה פעם בארבע שנים, או פעם בשנתיים אם לא היו לך חיי חברה מפותחים ודאגת לבחירות אמצע הקדנציה. וזה טוב כי זה השאיר לנו מקום בחיינו לדברים אחרים ולאנשים אחרים. אני מגיע ממשפחה גדולה. אמא שלי נולדה יומיים לפני שנשים זכו להצביע בפעם הראשונה, וחשבתי לעצמי שזאת עומדת להיות הפעם שבו היא תקבל את מה שרצתה. היא אמרה לי בגיל 92, זמן קצר לפני שהלכה לעולמה, 'אני חושבת שאצביע להילרי הפעם'. היא הצביעה עבור מועמד דמוקרטי רק פעם בחייה, וזה היה לג'ון קנדי. אני חושב שהאנשים שתכננו את הדמוקרטיה שלנו לא רצו שנחשוב על פוליטיקה כל הזמן. הם לא התכוונו שהיא תפריד בינינו בצורה כזאת. הם תכננו שיטת בחירות שתבלבל אותנו ותשעמם אותנו, אבל עכשיו הפוליטיקה היא בכל מקום והיא מגיעה במקום הדברים שיש לנו במשותף. בין אם הצד שלכם ניצח או הפסיד, אנחנו לא חייבים לעשות את זה למשך תקופה".

מנחה תוכנית הלילה של רשת ABC בחר ללכת לכיוון קליל יותר עם סרטון על הדמויות המרכזיות שכיכבו במערכת הבחירות לנשיאות, וניסיון לנבא לאן ימשיכו בחייהן מכאן.

כמו רוב היקום גם יוצרי "סאות' פארק" הסתמכו על הסקרים והכינו את עצמם לניצחון של קלינטון. הם כתבו פרק שמתייחס לכך תחת השם "הג'נטלמן הראשון", אולם נאלצו לשנות כמעט את כל התוכניות תוך יום אחד בלבד. שם הפרק החדש (שישודר הערב גם ב-HOT קומדי סנטרל בישראל) נקרא "אה, ג'יז" על שם קאצ'פרייז של מר גריסון, האיש שמהווה בסדרה את השיקוף של טראמפ כבר מאז העונה הקודמת, ובמהלך העונה הנוכחית נודע בעיקר בשם 'קקי ענק'. הוא הביס את יריבתו, 'כריך חרא'. כמה מתושבי העיירה ממש לא מקבלים טוב את החדשות, כפי שניתן לראות בסצנה בסרטון למעלה.

זוכה האוסקר ויוצר "הבית הלבן", אהרון סורקין, פרסם מכתב מרגש במגזין ואניטי פייר, בו פנה לאשתו ובתו בת ה-15 וביקש לנחמן על האכזבה שחשו מתוצאות הבחירות.

"בנות סורקין,

העולם השתנה בדרך שממנה לא יכולתי להגן עלינו. לא אצפה זאת בסוכר - זה באמת איום ונורא. זאת ממש לא הפעם הראשונה שבה המועמד שבו תמכתי לא זכה (למעשה זאת השישית) אבל זאת הפעם הראשונה שחזיר בלתי כשיר עם רעיונות מסוכנים, בעל הפרעה פסיכוטית רצינית, חסר כל ידע על העולם וחוסר רצון ללמוד - זכה בבחירות.

לא רק דונלד טראמפ זכה. אלה היו גם התומכים שלו. הקו קלוקס קלאן, הלאומנים, הסקסיסטים, הגזענים והליצנים. אנשים לבנים וכועסים שחושבים שמוזיקת ראפ וחג החמישה במאי הלטיני מהווים סכנה לאורח חייהם... במשך השנים הבאות הנשיא שייכנס לאותו משרד שבו ישבו וושינגטון, ג'פרסון, לינקולן, טדי רוזוולט, ג'ון קנדי וברק אובמה, יהיה אדם-גבר שבילה שעות ארוכות בציוצי שטנה על כל מי שהעז לבקר אותו. הבכנו את עצמנו בפני העולם

אז מה אנחנו עושים? קודם כל נזכרים שאנחנו לא לבד. מאה מיליון אמריקנים ומיליארד אנשים ברחבי העולם מרגישים כמונו. שנית, אנחנו יוצאים מהמיטה. התומכים של טראמפ רוצים לראות אותנו בוכים ומייללים ומדברים על מעבר לקנדה, אני לא אתן להם את זה וגם לא אתן... אנחנו לא חסרי כוח ולא חסרי קול... אנחנו נוודא שהאנשים שיישלחו לוושינגטון לא ייקחו יום אחד של מנוחה.

נהיה מעורבים, נעשה הכל כדי להילחם בחוסר צדק... נילחם למען זכותה של אישה לבחור, נילחם עבור משפחות שאין להן, נילחם למען חופש הביטוי ולמען שוויון. ארה"ב לא הפסיקה להיות ארה"ב ואנחנו לא נפסיק להיות אמריקאים. הימים האפלים ביותר שלנו תמיד הגיעו לפני השעות היפות ביותר...

המאבק לא נגמר, הוא רק החל. סבא שלכן נלחם במלחמת העולם השניה וכשחזר הביתה, המדינה הזאת העניקה לו ולמשפחתו את האפשרות לחיים נפלאים. אני לא אותיר לנכדיי מדינה שמעוצבת על ידי טיפשים ואחוזי שנאה. הדמעות שלכן העירו אותי בלילה, אני מבטיח שלעולם לא אירדם עליכן שוב".