אלי, אלי, זה לא ייגמר לעולם?! הגמר של הכוכב הבא לקח לי שעתיים וחצי מהחיים. שעתיים וחצי שלא יחזרו לעולם, שגם זכיה באירוויזיון במשך שלוש שנים רצוף לא תכפר על אובדנן. זו לא סתם התבכיינות. זאת סוגיה שראוי להתייחס אליה ושאלה שראויה להישאל: למה, בשם כל מה שיקר בעולם הזה, צריך היה הגמר להיות ארוך כל כך?
כן, קדם אירוויזיון ארוך ומפותל זו מסורת. אבל זה היה אז - כשבגרוש היה חור, ובקדם היו 12 מתמודדים ואת ההצבעות היה צריך לקושש מכל קצוות הארץ ולספור במרכזיית הערוץ הראשון ברוממה. בקדם של 2017 (אנחנו עדיין ב-2017? איבדתי תחושת זמן) היו ארבעה מתמודדים והצבעות אונליין באפליקציה, שהן כל כך מידיות עד שהן מופיעות על המסך בלייב עוד לפני שהמתמודדים מסיימים את הביצוע. אפשר היה לסגור את הסיפור הזה בשעה וחצי טובה ומהודקת. אבל במקום זה קיבלנו שעתיים וחצי רופפות ולא אחידות.
הגמר התחיל במבנה דו-קרב טורנירי שבו שני זוגות מתמודדים אחד נגד השני, כאשר המנצח בכל סיבוב עולה לגמר. ביט בוקס אלמנט מול אימרי זיו (שממנו עלה כצפוי השני לגמר) וג'ולייטה מול דיאנה (שממנו עלתה דיאנה, כצפוי לא פחות). השופטים אמנם התמוגגו והשתפכו, אבל בואו נודה: הביצועים של כל המתמודדים בחלק הראשון של הגמר היו חלשים ומאכזבים באופן גורף. אולי זו הייתה ההתרגשות, אולי העובדה שבניגוד לצופים, הם ידעו כמה ארוך הערב הזה עוד צפוי להיות, ולפיכך הם השהו את פתיחת המבערים.
במהלך מסורבל ומיותר של ההפקה, של הפורמט או של מי שזה לא יהיה ששמו יתנוסס בראש התביעה הייצוגית שאגיש בגין אובדן זמן בלתי הפיך, השופטים יכלו להחזיר אחד מהמפסידים לתמונה. מה שאומר שכעבור שעה מתחילת הגמר התברר שכל מה ששרדנו עד כה זה ניפוי של מועמד אחד (ביט בוקס אלמנט), שבואו, כולנו ידענו שהוא הגלגל החמישי בסיפור הזה. אבל אז נחתה ההודעה המטלטלת באמת: במקום להתקדם בניג'וס הזה, נצטרך לחשוק שיניים במהלך ארבעה (!) דואטים של השופטים עם המתמודדים. זה היה נדבך כה מיותר בערב, שאפילו הרומן המשונה והמסקרן בין אמדורסקי לג'ולייטה כפי שבא לידי ביטוי בדואט של השיר "בראשית", לא הצליח להצדיק את קיומו.
ביצועי הסבב השני של הגמר היו כבר טובים יותר ממה שטעמנו בחלקו הראשון. בעצם, אפשר היה להתחיל את השידור כאן ולספק לצופים חווית גמר מספקת בהחלט. גם כאן לא נרשמו הפתעות - פרידה מג'ולייטה לטובת קרב ראש בראש של דיאנה גולבי מול אימרי זיו. שני המתמודדים הללו הופיעו בפרק הבכורה של העונה וסומנו כחומר של גמר והייתה תחושה של קתרזיס לראות את ההבטחה שלהם מתממשת.
דיאנה הגיעה לתכנית על תקן עוף חול. למרות זכייתה בעבר בכוכב נולד, כוכבה לא דרך. למרות זאת היא בלעה את גאוותה ובאה להילחם מחדש על טייטל. היא נתנה ביצועים מסמרי שיער, רעבים, מהממים. אבל אפילו האיכויות הג'ניס ג'ופליניות שלה לא הספיקו מול סיפור הסינדרלה הטוב מכדי להיות אמיתי של יריבה, אימרי זיו. זיו צפה בשנתיים האחרונות בבימת האירוויזיון מעבר לכתפיהם של חובי סטאר ושל נדב גדג' כזמר ליווי: קולו ערב, צעדו קל, שיניו צחורות, עיניו נוצצות ובלבו הייתה משאלה - לצלוח את הצעדים הבודדים אך הקשים שיביאו אותו מקולות הרקע אל קדמת הבמה.
ומה אתם יודעים, מסתבר שלפעמים חלומות מתגשמים. אימרי זיו זכה להיפרד סוף סוף משורת המקהלה ולעמוד כשפניו אל הקהל וגבו אל זמרי ליווי שיחלמו יום אחד לעשות "אימרי זיו" ולחצות את הקו הבלתי נראה שמפריד בין נערים לנערי זהב. ואני? אני, שהקרבתי כמה מהשנים הטובות בחיי בצפייה בגמר הזה, זכיתי לחזות בכתוביות הסיום מתגלגלות במעלה המרקע, ובלבי הידיעה שזה לא היה שווה את זה.