מעל חמש שנים חלפו מאז ששודרה העונה האחרונה של "החברים של נאור", וליוצר שלה יש בסיס להסתמך על כך שכבר נשכחו הסיבות שמנעו ממנה להתרומם. הקאסט עבר שינויים, שלומי קוריאט הגיע כחיזוק משמעותי, אך אם לשפוט על פי פרק הפתיחה, קוריאט הגיע כדי לאייש את התקן בחבורה ששמור לבוגרי שלישיית פרוזק, וכמו יובל סמו בעונות הקודמות - הוא כאן כי מישהו צריך להעיר את הצופים. להצחיק? צעד צעד.
וזה מאכזב, כי מעט מאוד סדרות זוכות כאן לעונה רביעית. היה ניתן לצפות לאינטרקציה פחות מלאכותית בין הדמויות או לפחות לאווירת חבורה שניתן להזדהות איתה. אבל אי אפשר להזדהות, כי החברים שלכם הם לא החברים של נאור, קודם כל - כי הם חברים של נאור, ולנאור צריך להרים. ויותר משרוצה הנאור לינוק, החברים של נאור רוצים להיניק. הוא במרכזה של כל סצנה, בסופו של כל פאנץ'. כשזה עובד זה עובד, אבל כשזה צפוי, אין כאן יותר ממופע הלל לחבר של החברים של נאור.
נאור ציון קומיקאי ותיק וגם יוצר עם קילומטרז' לא מבוטל, כך שניתן היה לצפות שיגיע בשל יותר לעונה הרביעית. יש לו יכולת לזהות ניואנסים דקים וסיטואציות שוליות, להזריק בהם תוכן קומי ולצקת אותם בעלילה. בעונה הראשונה זה עבד, אבל מה שזכור ממנה הוא קטעי הסטנדאפ ששולבו בתכנית והגחיכו את הניסיון לייצר "סיינפלד" כחול-לבן. לעתים העלילה הקומית נוחה לעיכול, לעתים חסרת סיכוי, אך היעדר אמינות דווקא באותן דקויות לא מאפשר למשוך את העלילה למצבי קיצון מבלי שזה ייראה מגוחך.
את האמינות הזו נאור איבד כבר בתחילת הפרק, כשחברו נצח (שלומי קוריאט) מתחנן בפניו לצלם סרטון ברכה לילד בר מצווה. נאור, שמגיב כאילו התבקש לתרום כליה למוחמד דף, מגלה מניירות של מגה סטאר ומסרב בתוקף. אנחנו מדברים כאן על חבר של נאור, שמבקש ממנו לצלם סרטון ברכה לילד בן 13. נאור מתעכב, כהרגלו, על סיטואציה קטנה אך מהותית בחייו, אלא שהתוכן הקומי נוכח-נפקד והביצוע שחוק ולעתים מעייף לצפייה. "פעמיים ביום, כל יום, מבקשים ממני להקליט ברכות. אחר כך הם מעלים את זה ליוטיוב ולפייסבוק ולווטסאפ. די!", טופח נאור על השכם בעודו מלין על מר גורלו, כשחבריו מהנהנים, מבינים בסבלו, נטולי חוש ביקורת או אישיות.
ואז מגיעה ההפתעה. נאור מקבל הזדמנות כספית להרוויח 120 אלף שקל - כמובן, מיד לאחר שהסתיימה שיחת התרעה מהבנק - לו רק יסכים להפיק בר מצווה לילד מפונק עם פה ג'ורה, שחי באחוזה מפוארת בסביון והוריו המעופפים אך עשירים כקורח לא מעזים להמרות את פיו. עוד דמות שנכנסת לתבנית מוכרת מדי, באופן מוקצן מדי. עוד פתרון תסריטאי נוח, נטול כל תחכום. במופעי הסטנדאפ שלו במאה הקודמת ניחן נאור ביכולת אלתור. כאן לא היה שום ברק מהסוג הזה, רק סט בדיחות נטול טוויסט המוצג על ידי דמויות שטחיות ומנוכרות - לעתים גרוטסקיות - שלא מעוררות שום תחושה.
בין העונה הנוכחית לקודמתה, ציון יצר את "עממיות", אותו ספין אוף לתזה שלו על "פרחות סמויות" שעליהן חגג במופעי הסטנדאפ שלו. נדמה שבעונה החדשה של "החברים של נאור", הוא עדיין מכוון לקהל הסטנדאפ במועדונים בשנות ה-90'. פרקים יגידו אם נאור יצא מאזור הנוחות שמנע מהתכנית להפוך לקאלט כמו בת דורה, "רמזור". תבניות היו גם שם, אבל גם זיקוק אמין ואפילו מורכב של הגדרת החבר'ה בתצורתה הישראלית. אצל "החברים של נאור" אין חבר'ה, יש נאור. וזה פשוט לא מספיק.
העונה הרביעית של "החברים של נאור" משודרת בערוץ 10 בימי חמישי ב-22:00.