1. שלוש שנים חלפו מאז שהסתיימה העונה הראשונה והמצוינת של "להיות איתה" ועד שהחלה אתמול העונה השנייה שלה. הזמן הארוך שחלף הוליד הר של ציפיות בקרב מעריצי הסדרה ובצדק. הסדרה הזו הצליחה להכניס ב-2013 קצת רעננות וכיפיות שהיו כה חסרות בטלוויזיה הישראלית. כמה חבל שהקסם מתפוגג בעונה השנייה. אם לשפוט לפי שני הפרקים הראשונים ששודרו אתמול זה אחר זה (קשת, ערוץ 2), הציפיות הגבוהות התחלפו באכזבה מרה: הקומדיה הרומנטית האינטליגנטית הפכה בעונתה השנייה לסדרה מביכה ומקושקשת, מפוצצת בקלישאות ובדיאלוגים משמימים, אשר כל רגע בה צפוי מראש עד כדי כאב.
2. הסדרה שיצר אסי עזר עקבה בעונה הראשונה אחרי עמוס דהרי (אביב אלוש), אופה פשוט מבת ים שפוגש במקרה את הדוגמנית וסלב-העל נועה הולנדר (רותם סלע). למרות הפערים ביניהם, השניים כמובן מתאהבים ומסיימים את העונה כשהם בני זוג. העונה השנייה מתחילה כשנועה מפנקת את עמוס ברכב יוקרה ובהצעת נישואין לרגל יום הולדתו. לאחר שהוא כמובן מסכים, אנו נחשפים גם לאביה המולטי-מיליונר של נועה, שנמצא עמה בסכסוך מר ומגיע לישראל אחרי עשור שלא ראה אותה.
3. למרות כל ההתקדמות האדירה שחלה אצל יוצרי הטלוויזיה הישראלים, שהפכו בשנים האחרונות לפורצי-דרך, יצירתיים, שנונים ומושפעים ממה שנעשה בעולם - מפתיע לעתים לגלות שחלקם עדיין תקועים בעולם ישן וקלישאתי שבו האשכנזים הם עדיין העשירים, הרעים, הקרים והשחצנים, והמזרחים הם העילגים, החמים והמשפחתיים. אגב, למה תמיד המשפחה המזרחית במקרה הזה המשפחה הבת-ימית של עמוס דהרי יושבת יחד בסלון וצופה בטלוויזיה משל היינו בשנות השמונים? למה תמיד הם רועשים, מוגזמים וצעקנים? הדמויות של ונסה (הילה סעדה המעולה) ואסף (אחיו של עמוס דהרי) הן העדויות הכי טובות לכך. בעונה הראשונה התאהבנו בדמות של אסף. הפעם הוא נראה כמו קריקטורה שכבר לא מצחיקה אלא בעיקר מעיקה.
4. אם לשפוט לפי שני הפרקים הראשונים, הדבר הבולט ביותר לרעה הוא התסריט. הוא צפוי למדי וחסר ברק, הדיאלוגים לא ממריאים לשום מקום, ויש בו אפילו כמה חלקים מביכים לחלוטין: הפגנות מול ביתה של נועה לאחר שנתפסה במצלמה אומרת דבר-מה שעולה ממנו ניחוח גזעני? חברת כנסת שמתארת את נועה כ"סרטן בגוף האומה"? מפגין שקורא להכניס את נועה לכלא? לא נראה לכם קצת מופרך וטיפשי? הגענו לתכנית של אדיר מילר ולא עדכנו אותנו? לא חשנו שום תחכום בעלילה, שום עומק. כאילו ירו עלינו קלישאה אחר קלישאה וציפו שנצליח להיות מופתעים.
5. למרות הכול, מצאנו נקודת אור מופלאה: מארק איווניר. השחקן האדיר הזה גונב את ההצגה בכל פעם שהוא מופיע על המסך עם דמותו הקורעת. מצד אחד, הוא הצליח אמנם להציל איכשהו את שני הפרקים הראשונים ולצקת לתוכם הומור שהיה כל כך חסר שם. מצד שני, כששמים את רותם סלע ואביב אלוש לידו מוכשרים ונפלאים ככל שיהיו הם מחווירים לגמרי. זה קצת בעייתי כשאתם השחקנים הראשיים.