אחרי שזכה לעדנה מחודשת בשנתיים האחרונות, והפך ללהיט החדש שאחריו מחפשות הרשתות השונות, ז'אנר הפשע האמיתי הגיע לדרגה שבה הוא מאיים לקרוס אל תוך עצמו. הקריסה הזאת מתרחשת כשהגבול בין בידור ותיעוד הולך ומיטשטש (כמו ב"אמריקה נגד או.ג'יי סימפסון" או ב"התיק של ג'ונבנה רמזי"), וכבר לא ברור אם הדברים מוצגים לנו מנקודת מבט תחקירית-פרקטית או מתוך רצון פשוט לייצר באזז ורייטינג בדרך צינית במיוחד. לכאורה, התשובה לשאלה הזאת לא מסובכת. ברור ששיקולי צפייה עומדים מאחורי כל תוכנית שעולה לאוויר, ובכל זאת קשה להתעלם מהעובדות: "הג'ינקס" הציגה תשובה ברורה מאוד לשאלת רוברט דרסט, "לעשות רוצח" הביאה לשחרורו של ברנדון דאסי אחרי 11 שנים (החלטה שנעצרה מאז וממתינה לתוצאות הערעור של התביעה), "סיריאל" הובילה לפתיחת משפט חדש עבור עדנן סעיד. קשה להפריד בערכם של הישגים כאלה, ומנגד קשה להשתחרר מהתחושה הפרוורטית של הנאה מסבלם של אחרים. "The Keepers", מבית היוצר של נטפליקס, לוקחת את השאלות הללו לדרגה חדשה של קונפליקט.
"The Keepers" עוסקת בחידת הירצחה של האחות קאתי סזניק - נזירה צעירה ומורה אהובה בבית ספר הקתולי "קיאו" בבולטימור - שנעלמה בנובמבר 1969 לאחר שיצאה לרכוש מתנת נישואין לאחותה. גופתה של סזניק נמצאה שבועיים מאוחר יותר בתוך יער סמוך לעיירת מגוריה, ועל אף שה-FBI והמשטרה המקומית מתייחסים למקרה כתיק פתוח, לא נרשמו בו כל גילויים חדשים כבר שנים רבות. לנוכח אוזלת ידן של הרשויות, מקבלות על עצמן שתיים מתלמידותיה של סזניק דאז (כיום פנסיונריות) את המשימה לבחון מחדש את פרטי המקרה. הן עושות זאת באמצעות איסוף עדויות בקבוצת פייסבוק מיוחדת, מפגש עם דמויות בולטות בחייה של סזניק ובבית הספר, וניסיון לאתר את הפרוטוקולים של החקירה המקורית. גם עיתונאי מקומי ואחותה של סזניק, כמו גם תלמידות נוספות שלה, מצטרפות לחקירה ככל שהסדרה מתקדמת.
עד כה "The Keepers" נשמעת כמו עוד ממה שכבר התרגלנו לצפות מסדרות של הז'אנר, אבל כאן מגיע הטוויסט. מבלי לקלקל יותר מדי מהמתרחש, נסביר ש-"The Keepers" מתחוורת כבר מהפרק השני שלה כסדרה על התעללות מינית, הדחקה וטיוח בהיקפים עצומים תחת חסותה של הכנסיה הקתולית. עצם שמה של הסדרה משחק על המשמעויות הללו: השומרים הם אנשי הכנסיה שהגנו זה על זה ("השומר אחי אנכי") וגם הקורבנות ששמרו במשך שנים את הטראומה לעצמן. בכך היא מתחברת באופן טבעי ל"ספוטלייט" זוכה האוסקר לפני שנתיים, אבל במקביל עומדת לחלוטין בפני עצמה. אם הסרט האדיר את כוחה של העיתונות החוקרת, כאן אלה האנשים הפשוטים שמנסים למצוא צדק עבור עצמם. המציאות הנוראית שהסדרה מציגה מרחפת כמובן כל העת מעל חידת גורלה הטראגי של סזניק.
היו כבר מי שהכתירו את "The Keepers" כסדרה השאפתנית ביותר של נטפליקס עד כה, ובהחלט אפשר להבין מדוע. סדרות פשע אמיתי סבוכות באופן טבעי בגלל הנטייה לרדת לפרטי הפרטים, אך כל אלו נראות כמו משחק ילדים לעומת מה שקורה כאן. מדובר בפרטי הפרטים של סיפור בן כמעט 50 שנים, כזה שעקבות וקצוות חוט רבים אבדו במהלכו, חלק מגיבוריו איבדו את צלילותם או אינם בין החיים עוד, ובעיקר כזה שתלוי ועומד על שאלת אמינות הזיכרון המודחק. השאלה המרתקת הזאת והרלוונטית כל כך למקרי אונס והטרדות מיניות, הופכת את "The Keepers" ליותר מתחקיר טכני. במידה רבה היא מכניסה אותנו לנבכי נפשן של הקורבנות, ומבלי להציג לנו דבר באופן גרפי היא מאפשרת להתחיל ולהבין על קצה המזלג את המשימה של חיים עם טראומה שכזאת. האם מרחק הזמן והשנים מהווה תירוץ לחוסר אמינותו של זיכרון כזה? ניכר שהתשובה של יוצר הסדרה, ראיין ווייט, לכך היא חד משמעית: לא.
ווייט, שזכה במועמדות לאמי על סרטו הדוקומנטרי "המאבק נגד סעיף 8" (על המאבק להפוך את החלטת בית המשפט של קליפורניה שאסרה על נישואים חד מיניים), מצליח לעשות סדר בהררי הסיפורים ובים הדמויות, בזכות מסגור נכון. כל אחד מהפרקים עוסק בזווית אחרת של הפרשה ומוביל אל הבא אחריו. אתגר משמעותי נוסף שאיתו מתמודד ווייט בהצלחה הוא העריכה של הסדרה. אף שחומרי הארכיון שעומדים לרשותו מינימליים (בין היתר בשל מיעוט התיעוד בווידאו באותה תקופה), "The Keepers" מצליחה לשמור על דינמיות ולתבל את "הראשים המדברים" שלה בחומרים גרפיים, קטעי צילום אמנותיים וזוויות צילום משתנות. כל אלה ראויים לאזכור משום שמדובר בנושא כאוב וקשה לצפייה, ובמסה עצומה של סיפורים שמשתלבים אלה באלה. ווייט מצליח לייצר סימפתיה לגיבוריו, להציג צדדים רבים ככל האפשר שלהם, ולא לאבד את הצופה בתוך הסיפור.
כמשתמע מהאמור קודם לכן, "The Keepers" רחוקה מלהיות יצירה תיעודית קרה ומרוחקת. ניתן לטעון במידה רבה של צדק שגם קודמותיה בז'אנר לא היו נייטרליות לחלוטין, אך כאן לא ניכר אפילו ניסיון כזה. ווייט מצדד בבירור בסיפורים הקשים העולים מתלמידות "קיאו" לשעבר, ומנסה לחזק את אמונתנו בהן בשלל דרכים יצירתיות ואף שנויות במחלוקת. כך, למשל, מסתיים כל פרק ב-"The Keepers" בקליף הנגר של ממש, כאילו היה פרק בסדרת דרמה טיזרית. הסיפור נתקל באפשרות לפריצת דרך, נקטע וממתין לצופה הרעב שיבקש ממנו להמשיך. במידת מה הטריק הזה הוא הוכחה לטענה שהז'אנר כולו "מרוויח" על חשבון סיפוריו הטראגיים, אבל נדמה שווייט מודע לעניין הזה. ניתן לראות בטריק הזה, ובכלל בתיעוד של קבוצת חוקרים חובבים, משום ביקורת על הז'אנר. "The Keepers" מודע לאפקט ההתמכרות של חידות שכאלה, וכמעט מכריח אותנו להכיר בכך שיש מידה מסוימת של הנאה במרדף אחריהן.
השאלות שמעלה "The Keepers" חשובות, כאמור, ורלוונטיות מאין כמוהן: מהי אמת וכיצד ניתן להגיע אליה, האם היא תלוית זמן, מה המחירים של ההתחקות אחריה והאם הם מוצדקים גם כשאינם מסתיימים במציאת צדק. ובכל זאת, מדובר בסדרה שאינה חפה מבעיות. בראש ובראשונה מדובר באורכה, שנדמה מנופח לעתים שלא לצורך. כל אחד מפרקיה חוצה את רף השעה, ובכל אחד מהם ניכר שעריכה מהודקת יותר הייתה מועילה. האופי התחקירי של הסדרה שפונה ימינה ושמאלה עם כל סיפור ודמות חדשה, מעביר את תחושת התסכול של מרדף אחרי האמת, אך במקרים מסוימים מוביל למבוי סתום שניתן היה לוותר עליו. בעיית המתיחה הזאת כבר הפכה מוכרת עם הסדרות של נטפליקס והחופש שהיא מעניקה ליוצריה. כמו ב"לעשות רוצח" החופש הזה מסתכם גם כאן ברפטטיביות וחזרה על פרטים שבהם נתקלנו כבר קודם לכן, בפרק האחרון של הסדרה.
במקרה הרע, "The Keepers" היא תוספת ראויה לרשימת סדרות הפשע האמיתי הבולטות של התקופה האחרונה. כתב חידה שמעריצי "הג'ינקס" ו"לעשות רוצח" ישמחו לנסות וללעוס. במקרה הטוב מדובר בסדרה שמעמיקה ומרחיבה את גבולות הז'אנר בבחינה של זמן ודפוסים של אמת, ואפילו מעזה לשאול אם עצם העיסוק בטראומה מאפשר להירפא ממנה.
בקטנה
לא ניתן להתעלם מסרט נוסף ומדובר בז'אנר, שעלה בסוף השבוע האחרון בישראל, "אמא נרצחה לי" שמו. גם הוא, כמו "The Keepers", טומן בחובו סיפור נרחב ומצמרר שגדול בהרבה מההבטחה הראשונית שלו. ועם זאת, מדובר בסרט שכמעט ולא עושה שימוש בכלים קולנועיים (מלבד עריכה מינימלית) כדי לגולל את הסיפור. התוצאה המתקבלת היא של ספר מתח מצולם, שאמנם אפקטיבי בהחלט, אבל הולך בתלם, צפוי למדי בשלב כלשהו ואף הופך מעט מעיק בסופו. ישנם סיפורים שעצם חשיפתם מספיקה כדי לייצר את האפקט הנדרש, אך קשה להשתחרר מהתחושה שיוצרים אחרים (או פורמט אחר) היו יכולים להפוך את הסיפור הזה להרבה יותר מכך.
בכורה ב-yesVOD החל מרביעי, 17.5 ובכורה בערוץ yes דוקו ב-29.5.