הכוכבים של אושרי כהן מאירים שוב. השחקן המוכשר, שפילח את לבנו בין השאר בסרט "הכוכבים של שלומי" בבימוי שמי זרחין, עשה מאז כמה בחירות שנויות במחלוקת בקריירה, כמו השתתפות בתוכניות "הכל שפיט" ו"הישרדות VIP" ובסרט "ארבע על ארבע" בבימוי שי כנות, שנקטל חזק בביקורות. לאחר כל אלו, ולאחר מעל לשנתיים שבהן לא שיחק בדרמה טלוויזיונית, נראה שכעת אושרי שוב בדרך אל האושר: הוא זוכה לככב באחד התפקידים הגדולים בסדרת הדגל היוקרתית והשאפתנית של ה-BBC, "מקמאפיה", שעלתה בתחילת החודש בעולם וזמינה בישראל באמזון פריים וידאו ("טרנספרנט", "גברת מייזל המופלאה" שזה עתה זכתה בגלובוס הזהב). איך אומר עודד בן עמי? גאווה ישראלית.
הסדרה "מקמאפיה" קיבלה השראה מספר באותו שם של העיתונאי מישה גלני, המתחקה אחר עליית המאפיה ברחבי העולם, כולל בישראל, לאחר קריסת ברית המועצות. עם זאת, הקשר בין הסדרה העלילתית לבין הספר העיוני מועט. הסדרה מספרת על דמותו של אלכס גודמן, אותו מגלם ג'יימס נורטון, בנו של איש עסקים רוסי-יהודי שנאלץ לגלות מארצו בתום הקומוניזם. מי שהיה אחראי על דחיקתו החוצה של האב הוא ואדים קליאגין, איש עסקים וראש ארגון פשע. אלכס עצמו גדל והתחנך באנגליה ואז בארה"ב, כך שבנקודת הפתיחה של הסדרה אין לו שום קשר לפשע וגם אינו מעוניין בכזה, אבל צפו להתפתחויות.
העלילה מגיעה גם לתל אביב סיטי. שם, כדי להושיע את חברת ההשקעות שהוא עומד בראשה, נאלץ אלכס לשתף פעולה עם סמיון קליימן, איש עסקים ופוליטיקאי ישראלי שקשור לעולם התחתון, אותו מגלם דיוויד סתראת'רן האמריקאי. אושרי כהן מגלם את ג'וזף, שומר ראשו, נהגו ויד ימינו של קליימן. בסדרה משתתפים שחקנים ישראלים נוספים, ובהם יובל שרף, אוהד קנולר, יון תומרקין, דניאל גד ואיציק כהן, אבל מהצוות הישראלי רק כהן מופיע בכתוביות בפתיחה. "מקמאפיה" זכתה בעולם לביקורות טובות רבות, וקטפה שבחים גם כאן אצלנו בוואלה! תרבות.
"זו דרמת פשע על הפשע המאורגן", מסביר אושרי כהן בריאיון לוואלה! תרבות. "בעידן הגלובלי הזה, הפשע הפך להיות כל כך מאורגן שהוא חלחל כמעט לכל סיטואציה בחיים שלנו. מהבגדים שאנחנו לובשים ועד האוכל שאנחנו אוכלים, איכשהו מוצאים את הקשר למאפיונרים. כולם חוטאים בזה פוליטיקאים, אנשי צווארון לבן, עורכי דין. זה כבר לא רק אנשים רעים שמסתובבים בשכונה ומרביצים לחלשים. הדמות שלי, ג'וזף, הוא דמות מרתקת, שמתחילה כפאסיבית ולאט לאט נהיית יותר אקטיבית. אם כולם בסדרה הם אנטי גיבורים, אז הוא היחיד שמתגלה כגיבור טוב, והמהלך שלו הוא של גיבור אמיתי".
עליית הסדרה לוותה בסערה קלה הנוגעת לישראל. בשבוע שעבר, פורסמו במספר כלי תקשורת זרים גדולים דיווחים שלפיהם הסדרה "מקמאפיה" ספגה אש מארגון בשם "UK Lawyers for Israel". בפוסט בעמוד הפייסבוק של הארגון נטען כי הסדרה עושה שימוש ב"השמצות מיותרות כנגד אנשי עסקים ישראליים", בהתייחס לאופן בו מתוארת בסדרה דמותו של הפוליטיקאי, איש העסקים והעבריין סמיון קליימן. בפוסט נטען עוד כי הסדרה מתייחסת לישראל בדרך שלא מופיעה בספרו המקורי של מישה גלני. בנוסף, הפוסט שצוטט בתקשורת מחה על כך שהסדרה עיוותה את סיסמת המוסד הישראלי - "בתחבולות תעשה לך מלחמה" (שבתרגום שם הפכה ל"באמצעות הונאה נעשה מלחמה", במקום להשתמש בתרגום התנ"כי).
"הצופה האינטליגנטי יבין שמדובר פה בסיפור, בדרמה, ולא בכתבת חדשות. וכמו שאני רואה את 'הסופרנוס' ולא אומר 'כל האיטלקים עבריינים' או 'כל איטליה מושחתת', אז אותו דבר פה. לא צריך לקחת את הסדרה כניסיון השמצה. יש פה סיפור דרמטי, שעובר בישראל, אבל לא רק. הוא עובר גם במוסקבה, בלונדון, בצ'כיה ובגיאורגיה. זו סדרה שבה כולם אנטי גיבורים, וכולם יוצאים רעים. הקשרים המאפיונריים חובקי עולם, קשורים אחד בשני. אני חושב שכל צופה מכל העולם ירגיש את החבטה הקטנה בלב מכך שגם המדינה שלו קשורה לזה. ובוא לא נשכח שדרמה טובה מקצינה את הכל, וזה בסדר. בשביל לייצר שיח טלוויזיוני-קולנועי-סיפורי צריך גם להגזים. יכול להיות שגם 'מקמאפיה' מדי פעם מגזימה בדברים לצורך הדרמה".
"אני מבטיח לך", מוסיף כהן, "שלא הייתי עושה שום סדרה שמטרתה או שהפועל היוצא שלה זה השמצה על ישראל. זה לא יקרה לעולם. והוצע לי להשתתף בדברים כאלה. הציעו לי תפקיד די גדול של ישו, באיזשהו סרט שמוציא את היהודים ממש לא טוב ובאמת שסתם, בלי שום סיבה. אני הרגשתי שזה לא משרת את המטרה. אתם רוצים לספר על ישו, סבבה. אבל לא צריך לפאר את הדבר על ידי רמיסת היהודים. סירבתי להצעה בינלאומית גדולה. היה לי יותר חשוב האמת הפנימית שלי מאשר ההצלחה החיצונית".
הצפייה בדמותו של סמיון קליימן ב"מקמאפיה" הזכירה שהחיבור בין פוליטיקאים למאפיה אינו נחלת סיפורים דמיוניים בלבד. יו"ר הקואליציה לשעבר, ח"כ דוד ביטן, חשוד בקשרים עם העולם התחתון. עד כמה זה מטריד אותך?
"זה מטריד אותי מאוד. יש אצלנו המון המון שחיתות. מה שמטריד אותי שהיינו צריכים שסדרה בריטית תספר לנו את זה. אנחנו יודעים המון שנים שמשהו פה רקוב בשיטה, זה כבר לא סוד. צריך לקום ולעשות מעשה. במקרה לפני כמה ימים ראיתי את הסרט הדוקומנטרי של דפני ליף, ושם מדברים גם על השחיתות. שאלו אותי אם יצאתי לרחובות להפגין, ואמרתי שהייתי רוצה להגיד את דעתי או להשתתף במאבק בזירה שלי, בדרך שלי, באמנות שלי. פתאום חשבתי שהנה, אני עכשיו מגשים את זה. כי בעצם סדרה כמו 'מקמאפיה' מעלה למודעות שמשהו רקוב בשיטה".
צילומי שמונת הפרקים המושקעים נמשכו לא פחות משבעה חודשים, בתקציב גבוה במיוחד. השחקן איציק כהן, שבניגוד לתפקידים הגדולים של אושרי כהן ויובל שרף, משחק בסדרה "מקמאפיה" בתפקיד קטנטן, אמר באחרונה בריאיון לוואלה! תרבות: "יש לי שם רק תפקידון, בקושי 4 שורות, אפילו אין שם לדמות, קוראים לו 'אורח שיכור'. ולמרות שזה תפקידון, קיבלתי קראוון ענק. פה בארץ, לעומת זאת, הכל בתנאי קיצון, בקושי יש לך כסא לשבת עליו. התנאים הקשים בארץ מחסלים אותך".
אני מצטט את דבריו באוזני אושרי כהן, שמהנהן בהסכמה: "הפערים אכן עצומים בין הארץ לחו"ל, כל מה שאיציק המתוק אמר נכון. שם ההפקה פשוט נותנת לך את כל מה שצריך כדי לצאת הכי טוב. מדובר בהבדלי תקציבים מטורפים בין ה-BBC להפקות בארץ. שם ארבעה אנשים עושים עבודה של בן אדם אחד, ופה בן אדם אחד עושה עבודה של ארבעה אנשים. השינוי מהותי יותר מבחינתי במשהו שלא קשור לכסף: קדושת הסט. שם יש על הסט איזושהי קדושה, ריכוז וסדר, שמושתת על ידי כולם, מנערת המים ועד המפיק הכי גדול. כולם יודעים מה הם צריכים לעשות, הם לא עושים יותר מזה ולא פחות מזה, הם עושים את זה בשקט ובריכוז. זה לא קשור לכסף, אלא לחינוך ולתרבות על הסט. כאן בארץ, באותו זמן שאני עושה חזרה עם שחקן אחר, המאפרת מאפרת אותי, הסאונדמן שם לי מיקרופון וגם מדבר אלי, והכל בבלגן, ואז גם הטייק יהיה הבלגן שהיה בחזרה. שם, לעומת זאת, יש סדר, שקט וזמן שכל אחד מקבל לעצמו. אם המאפרת צריכה לאפר אותי, אז יעצרו את הסט ויאפרו אותי, ולא תשמע את המפיק אומר 'יאללה, יאללה, קדימה, יאללה'. ולא תראה אף אחד משחק תוך כדי עם האייפון שלו".
ספר לי על רגע בלתי נתפס או הזוי במיוחד משבעת החודשים של הצילומים ברחבי העולם.
"באופן יוצא דופן, היינו הרבה שחקנים מהמון מקומות בעולם ונוצרה תחושה של מין טיול שנתי כזה. כולם היו מחוץ לאזור הבטוח שלהם, אולי חוץ מאשר החודש שבו צילמנו בלונדון. היה חיבור מדהים. כל ערב אחרי הצילומים נפגשנו השחקנים וצוות ההפקה ובילינו יחד. פעם המפיק עשה לנו הפתעה מאוד נעימה. באחת הסצנות יש יאכטה מדהימה ומטורפת, שבה הדמות של אלכס לוקחת את השותף שלו לראות איזשהו אי. למפיק היה את היאכטה הזאת לכל הסופשבוע. הוא לקח חמישה שחקנים ובהם אני, ג'יימס נורטון וג'ולייט ריילנס - ובילינו שלושה ימים על יאכטה ענקית ומפוארת בכל האיים של קרואטיה. שתבין, זו יאכטה שצריך 12 אנשי צוות בשביל הניע אותה. העברנו סופשבוע שלא אשכח כל חיי. זה אחד מהיתרונות בלשחק מאפיונרים".
כהן הצטלם באחרונה גם לסרט חדש, "עבודה" הוא שמו הזמני, בבימוי מיכל אביעד, ובו משחקים לצדו מנשה נוי ולירון בן שלוש. הסרט, שייצא בהמשך השנה, עוסק בהטרדות מיניות במקום העבודה. פגיעה מינית אחרת בנשים מופיעה בסדרה "מקמאפיה", המתייחסת גם לסחר בנשים. על רקע זה עולה לשיחה קמפיין MeToo. "כמו הרבה קמפיינים אחרים, חברתיים ופוליטיים, בסופו של דבר זה מתחיל בקטן", אומר כהן. "זה מתחיל בין אדם לאדם. אני מבין את הצורך לחתום על מסמכים, לדבר על זה ולהפוך את זה לקמפיין, אבל בסופו של דבר זה בין אדם לחברו. צריך שכל אחד מאיתנו, ביום יום - איך אתה מדבר עם המלצרית, עם הברמנית, עם נהגת המונית, שם אתה צריך לעשות את השינוי, ולא בלחתום על דברים, לא בלצאת לרחוב ולא בלצרוח את זה לשמיים. אני יכול להגיד על עצמי שבעבודה שלי... אני לא אגיד שאני נזהר מזה... אני פשוט לא מכניס את זה בכלל לסיסטם. העניין של כימיה בין שחקנים לשחקניות עובר תמיד דרך הדמות. תמיד צריך לשמור על גבולות ברורים. ולי הגבולות האלה מאוד חשובים, גם לי וגם לפרטנרית שלי. אני מבין למה במקצוע הזה יותר קשה לשים את הגבול, ולמה בתעשייה הזאת יש טשטוש בין מה שמותר להגיד למה שאסור להגיד. ולפעמים גם ההומור עובר את הגבול. אני מקווה שדברים כאלה לא יחזרו".
בשנת 2014 השתתפת בסרט "שושנה חלוץ מרכזי" לצד גל גדות. זה היה הסרט הישראלי הראשון שלה, טרם פריצתה הענקית ב"וונדר וומן". במהלך הצילומים התנשקת איתה.
"נהניתי מאוד לעבוד עם גל, היה כיף. הנשיקה היתה מקצועית לחלוטין. היינו שם דמויות. אני מתעקש שזה יישאר בגבולות המקצועי בלבד. היא מקסימה. היה כתוב בתסריט להתנשק אז התנשקנו. אבל זאת היתה תשוקה של הדמות וכיף של הדמות, ולא יותר מזה. עכשיו אני אשמח אם תשאל את גל אותה שאלה: איך היה להתנשק איתי?
יכולת בכלל לדמיין לאיזה מקום היא תגיע?
"אני חושב שזה באמת נס, כולם מרגישים שזה נס, וגם היא בטח מרגישה שזה נס. אני כמובן לא מביע שום ביקורת, אבל יש לה עוד דרך ארוכה. היא צריכה עכשיו למצב את עצמה. היא הגיעה לנקודה מאוד מאוד גבוהה ואני מקווה שהיא תישאר שם עוד הרבה זמן. עכשיו מתחילה העבודה. היא כבשה פסגה, ועכשיו נשאר לה להשאר שם ולחפש לעצמה תפקידים טובים ואיכותיים, שלדעתי היא מסוגלת להם. זה גם מה שאני מרגיש לגביי".
"כשעבדנו ביחד בסרט, היה בה משהו מאוד כן ומלא בכריזמה. היא פשוט משרה אווירה מאוד נעימה בחדר. והיא עושה את הדבר שהוא הכי חשוב אצל שחקנים ואמנים בכלל, וזה הקשבה. היא יודעת להקשיב. היא לא כופה את עצמה. היא באה ממקום מאוד נעים וצנוע. אני רוצה להאמין שזה מה שבסופו של דבר סלל לה את הדרך. זה הצד הכובש שבה, המקום הקטן והיפה הזה".
האם יש סיכוי שבעוד שנים נביט על הרגע הזה שבו אתה משתתף ב"מקמאפיה" כמקפצה בדרך לזינוק הענק הבא של שחקן ישראלי בעולם, ונוכל לשיר "הנה בא עוד גל גדות"?
"אני באמת מקווה לתפקידים טובים בכל העולם. להגיד לך שני יושב בבית וחולם על הפרסום והטירוף? זה מבחינתי איזה בונוס, שאם מגיע לי אותו, ואם אני ראוי לקבל אותו בגלגול הזה, אז אני אקבל אותו באהבה. אני אשתדל לא לרדוף אותו ולא להתאכזב אם הוא לא יגיע. אני פותח ידיים, אחבק אותו אם כן יגיע, ואתרכז בלעשות את העבודה. אני כדורגלן בקטע הזה. לא מעניין אותי המאמן ולא האוהדים. מעניין אותי לשים את הכדור ברשת. מעניינים אותי הסצנה, הסיפור ולהביא את הפאנץ'. מעניין אותי הקטן. את מה שקורה בגדול אנחנו גם ככה לא יכולים לדעת".
מה היית מוחק מהקריירה שלך?
"בכנות, הייתי מוחק הרבה דברים. אבל אם אני אגיד לך מה הם הדברים האלה אני אעליב את החברים שלי. אם יש בנאדם שמאוד נהנה לעשות איתי פרויקט, ואני אגיד שהייתי מוחק אותו מהחיים, איך אתה חושב שהבנאדם הזה ירגיש? מה זה יעזור לי שאני אלכלך על פרטנרים שלי?"
בלי לכלוכים. נלך על ניסוח אחר: על מה אתה מתחרט?
"יש כמה דברים שאני מתחרט עליהם, שהרגשתי שאני עצמי לא הייתי מספיק טוב, שהתקציב של הדבר או לאן שהוא הלך לא תאם את הרוח שלי. יש הרבה דברים שהייתי מוותר עליהם. הקריירה שלי רצופת טעויות ולא מושלמת".
מה למשל? אתה מתחרט אולי על השתתפותך בתוכניות הטלוויזיה "הישרדות VIP" ו"הכל שפיט"?
"תשמע, אי שם בגיל 30 עשיתי מין כזה סיכום של עשור כשחקן בוגר. המסקנה הייתה שאני צריך לשחק, אני רוצה לשחק, אני צריך דמות, אני רוצה לספר סיפור, אני רוצה לספר אגדה. בזה אני טוב, את זה אני אוהב, את זה אני רוצה לעשות. וכל הדברים שלא קשורים לזה, אז כן, הייתי מוותר עליהם בחיים שלי, אם זה 'הישרדות' ואם זה הנחיה של תוכנית קומית-פוליטית. זו בעצם המסקנה שלי. אני צריך להתמקד בדברים שאני אוהב לעשות ורוצה לעשות, ושלא יצליחו להזיז אותי. מדי פעם הצליחו להזיז אותי ולשכנע אותי לעשות כל מיני דברים. אבל בסדר, אני אדע להבא. היום לא הייתי עושה את 'הישרדות'".
זה מזכיר לי שטל מוסרי אמר לפני שבועיים בריאיון לוואלה! תרבות שלדעתו שחקנים וזמרים צריכים "להתרחק מריאליטי. זה בסוף עושה נזק למי שבא מהמקצוע".
"זה נכון מאוד. לשחקן צריכה להיות סבלנות לספר את עצמו דרך סיפורים ודרך תפקידים, ולשמור על איזשהו סוד. כי כשאני בא לראות שחקן על המסך והוא משחק פעם אחת דתי, פעם נגן גיטרה ופעם עורך דין עבריין, אני צריך ורוצה כקהל כל פעם להאמין לו בסיפור-אגדה החדש שהוא המציא לי. ברגע שאני דרך הריאליטי מכיר את הבנאדם בצורה כל כך פורנוגרפית, בעצם אני חושף משהו שיפריע לי אחר כך לראות אותו בסרט".
שוחחתי עם שי כנות, במאי הסרט "שושנה חלוץ מרכזי", והוא אמר שהתגלית כשחקן כדורגל מוכשר, ושבהקרנות הסרט בארצות הברית שאלו לא פעם את הבמאי, שי כנות, האם אתה כדורגלן שהוא גם שחקן או שחקן שהוא גם כדורגלן. מה שמוביל לשאלה: מי שחקן כדורגל טוב, אתה או אייל גולן?
"קודם כל, ספורט בכלל זאת מדיטציה שלי. גלישה, פוצ'יוולי, כדורגל. אני בהחלט מזמין את אייל בכל זמן, בכל יום, לבחור מגרש, ונראה מי יותר טוב!".
פרק חדש של "מקמאפיה" זמין מדי יום שני באמזון פריים וידאו.