השם הזה, למה, למען השם. אם יש איום משמעותי באמת על היכולת של "פחמן משודרג" להצליח הוא ביכולת של צופים מן השורה לבטא משפטים כמו: "ראית את 'פחמן משודרג' אתמול?'" או "אתה בא אליי היום לראות 'פחמן משודרג'?" משהו בביטוי הזה לא מתגלגל על הלשון ולא נטמע בזיכרון, והעובדה שמדובר בתרגום מדויק למדי של השם המקורי לא באמת מנחמת. גם במקור זה מחורבן. נטפליקס שפכה המון כסף על פרויקט הסייבר-פאנק החדש והנוצץ שלה, ואיכשהו האסוציאציה הראשונה ממנה היא של דוקו על כורים. לך תבנה עם זה להיט טלוויזיוני. וזוהי הנקודה, ממש אחרי הרטינות הפריבילגיות האלה, לומר שלפחות על פניו ל"פחמן משודרג" יש את כל מה שצריך כדי להפוך להצלחה. בדומה לז'אנרים כמו פנטזיה, גם המד"ב נחשב במשך שנים לתחום נישה של מביני עניין, עד שמופיעה הסדרה שמשנה את מאזן הכוחות. זו שגורמת גם לאנשים רגילים להבין שיש דיבור, יש עניין, ישנן סוגיות וטיפוסים להתאבסס עליהם ובעיקר יש עולם חדש לגלות.
"פחמן משודרג" הוא עיבוד טלוויזיוני לספר מאת ריצ'רד מורגן מ-2002, ועלילתו מתרחשת 300 שנים בעתיד. זוהי מציאות שבה האנושות התגברה על המוות כפי שהוא מוכר לנו, באמצעות אחסון התודעה והזיכרונות בשבב המוטמע בבסיס הגולגולת. כל אדם מקבל שבב שכזה במלאות לו שנה. אם הגוף מת, התודעה פשוט יכולה להישתל בגוף חדש והאדם ממשיך את חייו. מכאן הופך הגוף מכלי חיוני למעטפת שניתן להשיל, או "שרוול" על פי הכינוי בסדרה. הקדמה הטכנולוגית נשמעת, כמו במקרים רבים אחרים בהקשרים האלה, אוטופית ומדהימה. כאן נכנסים למשחק המעמדות שמוכרים לנו גם ב-2018. מרבית האנושות חיה בעוני על כדור הארץ המתפורר, בעוד קבוצה מצומצמת של עשירים מופלגים, המכנים את עצמם "מת'" (קיצור למתושלח), מתגוררת בפסגות גורדי שחקים ומנהלת אורך חיים מנותק לחלוטין.
בניגוד למעוטי היכולת, שבמות גופם מקבלים כל גוף פנוי שמצוי במחסני הממשלה הטוטליטרית השולטת בעולם (תודעה של בני 8 יכולה, למשל, להתקיים בגוף של בני 80, תודעה של גברים בגוף של נשים, וכן הלאה), המת'ים מחזיקים ב"שרוולים" מעוצבים לפי טעם אישי, בשלל רב של עותקי "שרוול" ובגיבויים השומרים את תודעתם העדכנית מדי 48 שעות. עבור מי שידם אינה משגת גוף ראוי, החיים בעולם שכזה אינם קלים ולכן חלקם מעדיפים "למות". במקרים שכאלה התודעה נשמרת בסוג של קיפאון וירטואלי עד שמישהו יחליט להעירה מחדש. המת'ים משתמשים בתודעות מעין אלה כדי למצוא לעצמם שכירי חרב, מטרות לציד וכמובן נשים בזנות שיגשימו את רצונותיהם. עם כוח שכזה, כמעט מיותר לציין שהעולם נמצא בכף ידם - בין אם מדובר בנדל"ן, שוטרים, נשק או צבא.
טאקשי קובאץ' (ג'ואל קינמן, "דה קילינג", "בית הקלפים" ולצער כולנו גם "יחידת המתאבדים"), נצר לכוכב שבו התיישבו פועלים אסיאתיים וסלאביים, השתייך לפני 250 שנה לתנועת מחתרת בשם "השליחים", שנאבקה בממשל הטוטליטרי בכדור הארץ וחוסלה. תודעתו, שהוקפאה מאז, מועברת לגוף חדש במצוותו של מת' רב עוצמה בשם לורנס בנקרופט (ג'יימס פיורפוי, "רומא", "האפ ולנארד"), המבקש לחקור את הרצח של עצמו. גופו הקודם נמצא ללא רוח חיים באופן שבוים להיראות כמו התאבדות, ועל קובאץ' מוטלת המשימה למצוא את הרוצח. בתמורה מבטיח לו בנקרופט חירות ועושר שיספיק למשך כל חייו. מכאן הולכת ומתפתחת חקירה סבוכה ומלאת תפניות, בה יצטלבו דרכיו של קובאץ' עם שוטרת קשוחה בשם קריסטין אורטגה (מרתה היגרדה), שיש לה קשר מפתיע לבנקרופט וקובאץ', בלוחם שכיר ובדמויות אחרות אותן לא נחשוף מטעמי ספוילרים.
החזון הוויזואלי של "פחמן משודרג" נראה כמו מפגש פסגה בין "בלייד ראנר", "הרוח במעטפת" ו"מטריקס", שבשלב הנוכחי כבר נראים כולם כמו העתק אחד גדול ומתמשך ממאנגה יפנית. עולם של שלטי ניאון ענקיים וחלליות מרחפות, גורדי שחקים עצומים וערי עשירים בעננים, סמטאות מפוקפקות ומועדוני ענק. אף שלא מדובר בעיצוב מקורי או במוטיבים שבהם לא נתקלנו בעבר, קשה שלא להיסחף בגודל ובפוטנציאל האינסופי של סיפורים ודמויות שממלאים את המקום הזה. החקירה במרכז היא כמובן הסיפור העיקרי, אבל העולם סביבה מייצר כל העת הפתעות ותפניות המוסיפות צבע ועניין ומושכות אותנו לעלילות צד שמגלות פרטים חדשים. בנוסף, הפילוסופיה של מוות וחיים והאפשרויות הגלומות בטכנולוגיה החדשה, פותחות פתח לשלל סוגיות מסקרנות שאינן קיימות כיום (כמו האפשרות "להעיר" קורבנות תקיפה ורצח כדי לברר מה קרה להן), וכן לשאלות כמו: האם תזהו את אהובכם אם ישוב אליכם בגוף אחר?
צרפו לכל אלה חזון טכנולוגי על גופים מתחלפים ותודעה נפרדת כמו ב"ווסטוורלד", גלריה עמוסה של דמויות ומקומות, וכמובן המון עירום ואלימות גרפית, ואתם אמורים כבר להגיע למסקנה לבד: "פחמן משודרג" היא "משחקי הכס" של המד"ב - לא עלילתית כמובן, אלא מבחינת שאפתנות וגודל בעיבוד של יצירה ספרותית רחבת יריעה אל המסך הקטן. לא רק שהחזון, ההשקעה וערכי ההפקה מזכירים את האפוס של HBO, שניים מהבמאים הטובים ביותר שעבדו על "משחקי הכס" - מיגל ספוצ'ניק זוכה האמי ואלכס גרייבס - עומדים מאחורי כמה מהפרקים גם כאן.
לאטה קלגורידיס, יוצרת הסדרה, עיבדה בעבר רומן אחר של דניס ליהיין למה שהפך להיות "שאטר איילנד" של מרטין סקורסזה. אף שהרפרטואר שלה דל יחסית (וכולל גם מעורבות בתסריט הרע מאוד של "שליחות קטלנית: ג'נסיס") היא מצליחה להשתלט היטב על גודל המשימה, ולהעביר את הניואנסים והחוקים של העולם החדש באופן שאינו מעכב את התפתחות העלילה. "פחמן משודרג" לא מרגישה כבדה למרות המטען המדעי שהיא נושאת על גבה, והסודות שלה נחשפים בהדרגה כך שרמת העניין רק עולה כל העת. לא מזיק כמובן שכל פרק כולל לפחות סצנת אקשן אחת מושקעת ומבוימת היטב, חלקן מסעירות במיוחד ומסתייעות באפקטים ממוחשבים משכנעים ועשויים היטב. עוד כלי חשוב תמיד הוא הומור, וגם בו משתמשת הסדרה היטב. היא בשום אופן לא קומית ולא מודעת לעצמה, אבל יש לה את היכולת לצאת מדי פעם בפעם מהרצינות התהומית ולאפשר לנו לשאוף מעט אוויר.
מי שמסייע לשאת את הנטל הזה הוא קינמן המצוין, שמצליח להפוך את קובאץ' לדמות מעניינת ובעלת רבדים רבים יותר ממה שנדמה בתחילה. והיות וקובאץ' הוא מרכזו של הסיפור, ההצלחה שלו חיונית להצלחתה. דמות נהדרת נוספת שראויה לציון היא פו (כריס קונר), מעין הולוגרמה בעלת תודעה, שמנהלת את המלון בו שוהה קובאץ' ומסייעת לו בשלל דרכים יצירתיות, וזוכה לכמה מהשורות והסצנות הכי מהנות בסדרה.
"פחמן משודרג" טומנת בחובה גם לא מעט בעיות. חלקן כאלה שבהחלט עשויות להיפתר בעונות עתידיות, אם וכאשר יוזמנו. המסוכנת מכולן היא הדגש הרב שניתן לסצנות מין, עירום פרונטלי (של גברים ונשים גם יחד) ואלימות. ובעוד מרבית אלה זוכים להצדקה תסריטאית - בעיקר בגלל התפיסה שגוף הוא כלי לשימוש זמני ולא יותר - לא בטוח שבעידן הנוכחי של תעשיית הבידור וברוח התקופה תהיה סובלנות להצגה כזו של נשים וליחס כזה כלפיהן. ראוי לציין כי הנשים ב"פחמן משודרג" זוכות לגלם כמה מהדמויות החשובות, הקשוחות והחזקות ביותר (כמו זו המוצלחת מאוד של דיצ'ן לקמן) ביקום הזה, חלקן אף יותר מהדמויות הגבריות. חולשה נוספת היא הכימיה בין קובאץ' לאורטגה, שיחסי השנאה-אהבה ביניהם חשובים להתפתחות העלילה. משהו בקשר הזה מרגיש לעתים מלאכותי וכפוי, וגם אם לא מדובר בפרט שמחרב את החוויה, הוא צורם לא אחת. הדיאלוגים באופן כללי נוטים לשטחיות והיו יכולים להיות טובים הרבה יותר. בנוסף, וזה די צפוי, בעולם כל כך טכני וסבוך, חורים בעלילה הם חלק בלתי נמנע. הם לא ענקיים, אבל נוכחותם מורגשת.
נדמה שהאתגרים הגדולים שעומד לפתחה של "פחמן משודרג" הם התקינות הפוליטית והיכולת לייצר באזז שיאפיל על שמה הלא אטרקטיבי. על אף החסרונות, מדובר בסדרה מושקעת, שאפתנית ומהנה מאוד, מצולמת ומבוימת בכישרון ומתקיימת בתוך עולם מסקרן, ובניגוד להרבה סדרות אחרות - גם כזו שסוגרת את הסיפור שלה כיאות ולא מותירה את צופיה עם קליף הנגר מעצבן. מחסני הרשתות עמוסים בסדרות עם פוטנציאל דומה שנכחדו ונשכחו מהתודעה. נותר רק לקוות ש"פחמן" תדע להשתיל את עצמה במוחנו באופן שיגרום לה להישאר שם לפחות לעונה אחת נוספת.
כל פרקי "פחמן משודרג" זמינים בנטפליקס ישראל החל מהיום (שישי).