אין דרך לייפות את זה, העונה הקודמת של "בתולות", דרמת המתח של HOT, נגמרה בצורה מקוממת. לא רק בגלל הקליף האנגר המטופש, אלא כי לא טרחה לקשור אפילו כמה מהקצוות, לסגור חלק מהסיפור, ובחרה לעשות זאת בידיעה גמורה שהעונה העוקבת תגיע שנתיים אחרי כן, כמו תמיד בתעשיית הדרמה הטלוויזיונית בישראל. במשך עשרה פרקים גוללה הסדרה סיפור מסתורין על היעדרותה של מאיה רג'ואן, שבגיל 15 נעלמה כלא הייתה ואז 17 שנה אחרי כן נמצאה גופתה שרועה במדבר, ממדיה גדולים בהרבה מכפי שהיו בנעוריה. במקביל נתקלה קבוצת פליטים אריתראים שהגיעה דרך הים במשהו קטלני במים, לכאורה, וכולם נהרגו מלבד אחד, חירש. ככל שהתקדמו הפרקים התברר הקשר בין שני הדברים, ושם הסדרה עצמו רמז אליו כל העת - אגדות על בתולות ים קטלניות בעלות קול מופלא סיפקו את הרקע להתרחשויות. בזמן שהגיבורה, שלי רג'ואן טולדנו (מגי אזרזר), מסרבת להאמין ולקלוט את מה שקורה סביבה, את זהות אחותה, אנחנו הצופים יכולנו להסיק את זה בשלב די מוקדם.
זאת הייתה חרב הפיפיות של הסדרה. מצד אחד היא מחקה חשודים מהרשימה (לפחות לכאורה) וסיפקה מדי פעם תשובות - מי הבחור שהיה עם מאיה באגם, מה עלה בגורלו, איך לייזר והחברים הנוספים היו קשורים לזה - אבל מצד שני לא באמת פתרה דבר. היכן הייתה מאיה כל השנים? מי הרג אותה? איך הפליט שראה אותה במים טעה בינה ובין אחותה התאומה למרות שהן כלל לא דומות אחרי שהשמינה כך? מדוע השמינה כך? מי כתב למאיה "כשתמותי לא יקברו אותך"? מגוחך על כן לשמוע את קרנית (רותם אבוהב), חוקרת משטרתית בכירה, אומרת לשלי בעונה השנייה שנשארו סימני שאלה בנוגע למקרה של מאיה. מה זאת אומרת "נשארו סימני שאלה"? זה כמעט כל מה שנשאר.
יש שפע של גליצ'ים כאלה, והם תופסים בזרועה של "בתולות" ומנסים שוב ושוב להטביע אותה. העונה החדשה מתרחשת ארבעה חודשים אחרי הקודמת, אבל היוצרים כנראה שכחו שבפעם הקודמת חגגו את פורים (י"ד באדר) כי הפעם אילת חוגגת את יום השחרור שלה (ט' באדר). בעיר הדרומית הזמן כנראה הולך לאחור. הפליט האריתראי החירש (שהוא בעליל לא חירש כי השחקן לא פעם נתפס מגיב אינסטינקטיבית לצלילים) חרד למראה פניה של שלי בבית החולים, אבל המוניטור המצפצף שאליו הוא מחובר לא מחווה על שום שינוי בדפיקות לבו הרגועות. ובניסיון גמלוני לסמליות, שם המשפחה של החוקרת החדשה (הלנה ירלוב) הוא מנחוס. נו באמת.
יחד עם זאת, על סמך שלושת הפרקים הראשונים בעונה החדשה, מדובר ביצירה טובה ומגובשת בהרבה מקודמתה. היא דחוסה בלא מעט רגעים רבי עוצמה - הפלאשבקים להוריו של עוזי בעיראק, נעם שמטביעה את בן כיתתה בבריכה, הילד האריתראי שאומר כי היא נלקחה "לאיפה שמתים" - אבל גם מקנה רושם יותר קוהרנטי. הדבר המחוכם ש"בתולות" עושה, בהנחה שניתן לה ליהנות מן הספק ונאמין שהפעם לא תחזור על אותן טעויות, הוא במובן מסוים לשכפל את מאורעות העונה הקודמת. במקביל לסימן השאלה הגדול בנוגע למאיה, נחטפת כעת גם בתה של שלי. על פניו נראה שאין בהכרח קשר, אבל התחושה המפעפעת היא שדווקא יש, ובכך, בתקווה, אנחנו נמצאים על הדרך לפתרון שתי התעלומות.
עלילת המסתורין, שנשזרה ונפרמה היטב ובהדרגה, הייתה עיקר כוחה של "בתולות" גם בעונה הראשונה, עד שהתברר למגינת לבנו כי לא טורחים לסגור פרק אחד בסיפור לפני שעוברים אל הבא. המיומנות והיד הבוטחת שהלכו וגברו במהלך הפעם הקודמת ניכרים כאן כבר מההתחלה, מקשים לא להיסחף לסיפור. במקרה הנוכחי צוללים עמוק אף יותר אל תוך מעשיות השדים והרוחות של האפריקאיים, מה שתורם ליצירת העולם השלם שהסדרה מתארת ומערער את הקו בין הפנטסטי לאמיתי. היחסים בין הדמויות נראים כמו המשך ישיר ומוצלח למה שכבר הכרנו מהם לפני כן - בפרט יחסי שלי ובעלה חיים (צחי הלוי) והדינמיקה בין אנשי המשטרה נרי וקרנית (מוריס כהן ורותם אבוהב), וכל זה מגובה בצילום, בימוי ומשחק מצוינים. אם "בתולות" רק תואיל לתת לנו סיומת כלשהי לפני שהיא עוברת הלאה, היא עשויה להירשם כסדרת מתח מיוחדת ומספקת.
העונה השנייה של "בתולות" משודרת בימי חמישי ב-20:15 ב-HOT3.