חיי מדף 12: ספר חדש חושף כי ה-FBI עקב אחרי סופרים אפרו-אמריקאים

בשבוע שעבר פרסמה 'הרפר קולינס' הודעה לפיה ביולי הקרוב יצא לאור ספר המשך לקלאסיקה הספרותית "אל תיגע בזמיר" שכתבה הרפר לי לפני 55 שנה. למחרת הסתבר שהספר, ששמו "Go Set a Watchman", קפץ למקום הראשון ברשימת רבי המכר של אמזון (שמאפשרת למשתמשיה לרכוש ספרים טרם צאתם לאור).

בנוסף, בערב ההודעה על צאתו לאור של הספר החדש, עלו טענות ברשת שהמהלך נעשה תוך ניצול מצבה הבריאותי של הרפר לי שסובלת מסניליות (כך על פי מצייצים שונים בטוויטר). עורך הספר, יו ואן דוזן, הכחיש את הטענות הללו בראיון למגזין Vulture וטען כי אנשים נוטים להפיץ שמועות לגבי סופרים ואמנים אחרים שחרדים לפרטיותם, כאילו היעדרותם מהבמה הציבורית מעידה על בעיה כלשהי ועל הסתגרות מסיבות נפשיות או בריאותיות (שמועות דומות קיימות לגבי הסופר תומס פינצ'ון). "היא לא מסתגרת כלל וכלל," אמר ואן דוזן למגזין, "היא פשוט לא אוהבת פרסום".

חוק הספרים והעלייה בתעריפי דואר ישראל מערימים קשיים על הוצאות ספרים קטנות בישראל בשבוע שעבר פרסמה גילי בר-הלל סמו, הבעלים של הוצאת "עוץ", סטטוס בפייסבוק ובו סיפרה על הקשיים העומדים בפניה כמו"לית קטנה בעקבות כניסתו לתוקף של חוק הספרים. "מטרתו של חוק הספרים היתה לפתור בעיה אמיתית בשוק הספרים, והוא נולד מתוך הרבה כוונות טובות," היא כתבה. "אבל שנה אחרי, לרשתות הספרים יש עדיין כוח כמעט בלתי מוגבל בקביעת תנאי המסחר מול הוצאות הספרים".

בהמשך עברה להתייחס להוצאה הקטנה שהקימה לפני כשנה וחצי. היא הסבירה שאת ספריה הראשונים תמחרה מתוך תקווה למכור אותם ישירות דרך אתר האינטרנט, אבל כיוון שקבעה מחיר נמוך ואטרקטיבי, לא מתאפשר לה להציע אותם גם דרך רשתות הספרים בגלל ההנחות הגדולות שהן דורשות; "הרשתות דורשות הנחה של 59% מהמחיר הקטלוגי, ואין על כך שום משא ומתן," היא מסבירה. "לזאת יש להוסיף כמה שקלים דמי הובלה, וכ-10% דמי תיווך למפיץ. בסך הכל יגיע לכיסו של המו"ל [...] פחות מ-30% מהמחיר הקטלוגי של הספרים. במקרה של הספרים שהדפסתי עד כה, מדובר בסכום שלא מכסה אפילו את עלויות הדפוס וההפקה של המהדורות הקטנות והיקרות שהדפסתי".

חוק הספרים לא מאפשר למו"ל למכור את ספריו דרך האינטרנט בהנחה משמעותית על המחיר הקטלוגי, וכך קורה שאין לצרכן סיבה מיוחדת לרכוש את הספר ישירות דרך המו"ל – דבר שמנציח את כוחם הגדול של רשתות הספרים. "היה נהדר אילו יכולתי לתת לקוראים של הספרים של 'עוץ' תמריץ לקנות את הספרים דווקא אצלי באתר. להגיד להם, תקנו ישירות ממני ב-45 ש"ח, במקום לקנות בחנות ב-78 ש"ח. ככה תרוויחו גם אתם וגם אני", כתבה בר-הלל סמו. "אבל [...] חוק הספרים לא מרשה לי לתת הנחה של יותר מ-10% מהמחיר הקטלוגי, גם כשאני מוכרת ישירות לקוראים שלי. אם הספר עולה 70 ש"ח אצלי באתר ו-78 ש"ח בחנות, לא ברור שזאת הנחה מספיק אטרקטיבית בשביל לשכנע את הקוראים לקנות ממני במשלוח בדואר, במקום לגשת בנוחות אל חנות שבה הם יכולים לדפדף להנאתם, לקנות קנייה ספונטנית ולקבל את הסחורה מיידית, ולהחליף את הספר במידת הרצון גם בספרים של הוצאות אחרות. בכך חוק הספרים מנציח את היתרון האדיר שיש לרשתות הספרים בכל הנוגע להרגלי הצריכה של הקוראים". לדבריה של בר-הלל סמו, גם החנויות הפרטיות שמסתפקות בכ-40-50 אחוזי הנחה על המחיר הקטלוגי, לא מאפשרות לה להרוויח מספריה, כיוון שיחד עם עלויות ההובלה והגבייה הסכום שמתקבל מכסה בקושי את עלויות הפקת הספר.

בנוסף להשפעותיו של חוק הספרים על ההוצאות הקטנות, בשבוע שעבר הודיע דואר ישראל על התייקרות בתעריפי משלוח הדואר, מהלך שפוגע קשות במיוחד בהוצאות הקטנות שמוכרות רבים מספריהן בקנייה ישירה דרך אתר האינטרנט. ראובן מירן, הבעלים של הוצאת נהר, הודיע לקוראיו בעמוד הפייסבוק שלו על השלכות ההתייקרות בתעריפי הדואר: "ההעלאה הרצחנית במחירי הדואר החל מ-1 בפברואר 2015 מנחיתה עלינו מכה קשה וזאת דווקא בשעה שהמכירות הישירות של ספרי נהר היו למשמעותיות ולתומכות רציניות ליכולת ההישרדות שלנו," כתב מירן, "כיוון שהן חסכו לנו - ולקוראות ולקוראים - את עלויות ההפצה לחנויות [...] והיוו פיצוי על ההנחות הגדולות שאנחנו נאלצים לעשות להפצה". כעת, הוא מסביר, דמי המשלוח עלו ביותר מ-50% לספר. "במצב הזה," כתב מירן לקוראיו, "ייתכן שלא נוכל עוד להעניק הנחות במכירה ישירה, או לחילופין ניאלץ לחייב את הקונים בדמי משלוח חלקיים. אני מקווה שהקונים יקבלו את זה בהבנה".

גם שי סנדיק, הבעלים של הוצאת "סנדיק ספרים", דיווח כי הוא נאלץ לבטל את 10 אחוזי ההנחה שחוק הספרים מאפשר לו להציע באתר, וזאת בהשפעה ישירה של העלייה בתעריפי הדואר. השילוב בין הבעיות הגלומות בחוק הספרים לעלייה במחירי הדואר, אף גרם לו להחליט השבוע להציע לראשונה את ספריו למכירה גם ברשתות הספרים הגדולות. "עד היום מכרתי דרך האתר שלי ובחנויות הפרטיות" הוא מספר, "ואמנם ההכנסה על כל ספר הייתה גדולה משהייתה לו הייתי מוכר לכתחילה ברשתות, ובכל זאת, יש תקרת זכוכית מסוימת, כי מעט מאוד קונים רוכשים את הספרים דרך האינטרנט ופריסת החנויות העצמאיות (שעוד שורדות) מצומצמת. בנוסף לכך, עליית מחירי הדואר והשירות המזעזע הופכים את הקנייה ברשת לסיוט למוכר ולקונה כאחד. מרבית השבוע האחרון הוקדש מבחינתי לטיפול בספרים שהגיעו באיחור או שלא הגיעו כלל ליעדם (גם בדואר 24 ודואר רשום). אם הספר לא מגיע כמו שצריך, הלקוח מאשים אותי. מלבד זאת, אני כהוצאה קטנה לא יכול למכור לספריות כי מחזור המכירות שלי נמוך מהסף שדורשת פמי פרימיום כדי להכיר בי כספק מוכר. מכל הסיבות האלה גם יחד החלטתי בלב לא שלם להיכנס לרשתות ואני מקווה שזה יצליח".

בין השנים 1919-1972 עקב ארגון ה-FBI תחת פיקודו של ג'יי אדגר הובר אחרי עשרות סופרים אפרו-אמריקאים, ויצר אלפי מסמכים המפרטים את פעילויותיהם של הסופרים ואף את איכות כתיבתם – כך עולה מספר חדש בשם "FB Eyes: How J Edgar Hoover's Ghostreaders Framed African American Literature" שכתב פרופסר וויליאם מקסוול מאוניברסיטת וושינגטון שבסנט לואיס.

מקסוול נחשף לראשונה לפעילות המעקב של ה-FBI אחר סופרים אפרו-אמריקאים, כשהגיש בקשה בשם חופש המידע לראות את התיק שהכינו בארגון על הסופר האמריקאי ממוצא ג'מייקני קלוד מקיי. כשהתיק על מקיי הגיע למקסוול, הוא גילה כי מדובר ב-193 עמודים שחושפים כי ה-FBI "קראו בעיון רב את כתביו של מקיי ורדפו אחריו באגרסיביות בכל רחבי העולם האטלנטי ואפילו עד למוסקבה", אמר מקסוול לגרדיאן, "כשהם מתארים אותו כ'מהפכן כושי ידוע לשמצה'".

מקסוול ידע שחוקרים אחרים כבר מצאו תיקי FBI דומים על סופרים אפרו-אמריקאים כמו לנגסטון יוז וג'יימס בולדווין, והבין שמדובר בתופעה שכיחה. הוא החליט להמשיך ולחקור, כשהוא מגיש 106 בקשות נוספות בשם חופש המידע לקבלת התיקים שיצרו ב-FBI לכמה סופרים אפרו-אמריקאים שהניח כי לארגון הביון הפדרלי היה עניין בהם. ל-51 סופרים מהרשימה הזו היו תיקים ב-FBI שנעו בין 3 ל-1,884 עמודים (שהוקדשו לסופר אחד). "חשדתי שיהיו יותר מכמה תיקים בודדים," אמר מקסוול. "ידעתי שהובר חשש במיוחד מהמפגש בין מחאות שחורים, פוליטיקה שמאלנית ופוטנציאל ספרותי. אבל הופתעתי ללמוד עד כמה ה-FBI השקיע בקריאה, מעקב ויצירת תיקים לכמחצית מהסופרים האפרו-אמריקאים הבולטים בין 1919 (שנתו הראשונה של הובר בארגון והשנה הראשונה לעלייתו של הרנסאנס ההארלמי) ועד ל-1972 (שנת מותו של הובר ושיא פעילותה של תנועת ה-"Black Arts"). בכך ביצע ה-FBI למעשה מחקר מקיף על הספרות האפרו-אמריקאית – יותר מכל מכון מכון מחקר ספרותי בארצות הברית".

הספר של מקסוול יראה אור ב-18 בפברואר בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון. באוניברסיטת פרינסטון אמרו לקראת יציאת הספר כי "בעוד שידוע לכל עד כמה ג'יי אדגר הובר היה עוין כלפי מרטין לותר קינג והתנועה לזכויות האזרח, הספר של מקסוול חושף לראשונה את כמות ההשקעה של ה-FBI במעקב ובניסיון להשפיע על הספרות האפרו-האמריקאית בין השנים 1919-1972". ההוצאה גם העלתה לרשת 49 תיקים של ה-FBI על אותם סופרים והם ניתנים לקריאה בחינם; אוסף המסמכים כולו ביחד מגיע ל-13,892 עמודים, שהם "שווי ערך ל-46 עבודות דוקטורט בני 300 עמודים," כפי שכתב מקסוול בספרו.

הספר "When Everything Feels Like the Movies" שכתב הסופר הקנדי רזיאל ריד זכה בנובמבר האחרון בפרס משרד התרבות הקנדי בקטגוריות ספרי ילדים, כשגבר על 229 ספרים אחרים. הוא מספר את סיפורו של נער הומוסקסואל בשם ג'וד, החי בעיירה קטנה ושמרנית בקנדה ונאלץ להתמודד עם הקונפליקט שנוצר בין דחפיו המיניים לבין ההתנהגות המקובלת בקרב אנשי העיירה.

זכייתו של הספר בפרס ספרותי מטעם הממשל עוררה מחאה, וכ-2,000 איש חתמו על עצומה הקוראת לבטל את הענקת הפרס לספר בגלל "המילים הפוגעניות והתיאורים הגרפיים שמופיעים בספר... ובגלל ההשפעות המזיקות שיכולות להיות לספר כזה על ילדים". במסגרת העצומה מובאים קטעים מן הספר בהם ג'וד נועל את מגפיה של אמו ומנהל שיחות מיניות עם חברתו אנג'לה בהן הם מדברים על גודל איבר המין של שני בנים מהעיירה, ועל רצונם לשכב איתם. העיתונאית הקנדית ברברה קיי תקפה גם היא את הספר, כשאמרה שלא הייתה מעניקה אפילו דולר אחד מכספי משלם המיסים על ספר מחלל-ערכים שכזה, וציינה באופן ספציפי סצינת פנטזיה שבה ג'וד מקיים יחסים עם אביו.

ריד טען בתגובה שהוא מופתע מהשערוריה שקמה סביב הספר, בעיקר כי לא חשב שיש עדיין רגשות הומופוביים חזקים כאלה בקרב אנשים בוגרים בקנדה. "חשבתי שדעות קדומות כאלה קיימות בעיקר בעיירות קטנות כפי שמתואר בספר"' צוטט ריד בגרדיאן הבריטי. "ברור למדי שבשביל מי שחתם על העצומה שמטרתה לצנזר את הספר שלי ולהרחיק אותו מקהל של בני נוער, הומוסקסואליות היא דבר מתקבל על הדעת כל עוד אתה מתנהג ונראה כמו כולם. אם אתה מורד מגדרי ראוותני ונון-קונפורמיסטי שלא מתבייש לרצות לאבד את הבתולים שלך לזאק אפרון, אתה חוצה קו ומפחיד אנשים. [...] הדיכוי שהגיבור שלי עובר לאורך הספר הוא בדיוק אותו דיכוי שאני עובר דרך הביקורות האלה. אנשים מרגישים בטוחים רק כשהם מצליחים להכניס אותך לתוך הקופסה המתאימה. כשאתה הופך את הקופסה, או זורק אותה לפח, המהפכנות הזאת נתקלת בתגובות של הלם והתנגדות. ישנה חרדה מאלה מצד מי שלא חופשי מספיק על מנת לחיות מחוץ לגבולות המקובלים".

בעקבות האירועים התפרסמה עצומה נוספת, שיצאה כנגד הביקורת על ספרו של ריד והצהירה שהיא רוצה להגן עליו מפני "נסיונותיהם של אקטיביסטים שמרנים לבטל את הפרס שניתן לו". נציגי ועדת הפרס הקנדי אמרו לגרדיאן כי הם עומדים מאחורי בחירת השופטים, ולא מתכוונים לשנותה.

האוונג'רס (הנוקמים) – קומיקס של חברת מארוול שקיים מאז שנת 1963 ומאגד שלל גיבורי על יחד (איירון מן, קפטן אמריקה, תור, הענק הירוק, הוקאיי ועוד) – עומדים להתפרק הקיץ במסגרת מגה-אירוע בשם "The Secret Wars" שישנה באופן דרסטי את היקום הקומיקסי של מארוול כפי שהוא מוכר כיום. את מקומם תתפוס קבוצה אחרת שמורכבת אך ורק מצוות נשי של גיבורות-על, בינהן ניקו מינורו (Nico Minoru), שי-האלק (She-Hulk) ודאזלר (Dazzler).

כותבות הקומיקס הן מרגרט ק. בנט ("Angela: Asgard's Assassin") וג. ווילו ווילסון, אמריקאית שהתאסלמה בעקבות בעלה וגרה כיום לפחות חלק מהזמן בקהיר. היא נחשבת לכוכבת עולה בעולם הקומיקס העכשווי, ואחראית בין השאר לסדרת מיס מארוול המצליחה.

"A-Force" יראה אור במאי הקרוב.

מגזין Techcrunch מדווח על אפליקציית Kindle Convert של אמזון המותאמת למערכת ההפעלה ווינדוז, ומאפשרת לקוראים להמיר ספרים מודפסים לכדי ספרים דיגיטלים בעזרת שימוש בסורק. התוכנה, שעולה 19 דולר, דורשת מהמשתמש לסרוק את הספר למחשב, ולאחר מכן היא הופכת את הדפים הסרוקים לכדי ספר דיגיטלי. באמזון מייעדים את התוכנה לאותם קוראים שרוצים לשמור על הספרים הנדירים שלהם או על ספרים שאינם מודפסים יותר, וכן להפוך ספרים ישנים לנגישים יותר בזכות האפשרות הדיגיטלית להגדיל את הפונט בו כתוב הספר והאפשרויות לשימוש במילון המובנה שנמצא בקינדל.

כרגע התוכנה נמכרת רק ללקוחות בארצות הברית.

המגנה כרטה הוא כתב זכויות שהעניק המלך ג'ון האנגלי בשנת 1215 לאצילי ממלכתו, והפך אותם מנתינים לאזרחים, לכן הוא נחשב כמסמך המסמן את ראשיתו של המשפט החוקתי האנגלי וכסמל לחירות וחוק. רק ארבעה עותקים מקוריים שרדו מהמסמך – שניים מהם נמצאים בספריה הבריטית, אחד בקתדרלת לינקולן ואחד בקתדרלת סאליסבורי – והם יחברו יחד לתצוגה חד פעמית בת שלושה ימים בספרייה הלאומית הבריטית. 1,215 אנשים בלבד יוכלו לצפות בתצוגה, והם נבחרו בהגרלה מתוך 43,715 אנשים מ-20 מדינות שונות שהגישו בקשת השתתפות.

הגרדיאן הבריטי מדווח כי יש שוני מסוים בין כל ארבעת העותקים, כולל שוני בפורמט החיצוני שלהם. קלייר בריי, ראש המחלקה לכתבי יד מימי הביניים בספריה הבריטית, טוענת שצפייה בעותקי המסמך היא בבחינת חוויה רוחנית עבור רבים מהאורחים שיזכו לבקר בתערוכה. "אנשים ממש רוצים לעמוד בפני המסמך המפורסם הזה," היא אמרה לגרדיאן. "אפילו שהוא כתוב בלטינית של ימי הביניים ובכתב יד של ימי הביניים, כך שרובם לא יכולים לקרוא אותו, הם יכולים להרגיש את החשיבות הסמלית וההסיטורית של המסמך כמייצג ערכים כמו חירות וזכויות". היא הוסיפה כי ההזדמנות הנוכחית לראות את ארבעת העותקים אחד לצד השני היא חד פעמית, וכזאת שכנראה לא תוכל לחזור עוד.

הקומיקאי ג'ימי קימל החליט להקדיש פינה בתוכנית הלילה שלו לדיון על ספרי ילדים בשיתוף עם קבוצה של ארבעה ילדים קטנים. "אני אוהב לקרוא ותמיד רציתי להשתתף במועדון קריאה," אמר קימל בהקדמה לפינה, "אבל רוב הספרים הם ארוכים מידי ואין לי זמן לקרוא רומן של 400-500 עמודים. אז מצאתי את סוג הספרים שלא לוקח הרבה זמן לקרוא. קוראים להם ספרי ילדים". הנה הפינה הראשונה שעסקה בספר הילדים "לילה טוב ירח" מאת מרגרט וייז בראון, והיא מצחיקה ונהדרת.

הפופולריות של ספרות כבסיס ליצירות קולנועיות עולה משנה לשנה בצרפת, כך מדווח המגזין וראייטי. אחד מכל חמישה סרטים צרפתיים מבוסס במקורו על ספר, וכ-40% מהסרטים שמוקרנים בבתי הקולנוע ומוכרים יותר מ-500 אלף כרטיסים מבוססים על ספרים. הנתונים עלו בפאנל בחסות הארגון Unifrance שנערך ביריד Rendez-Vous בפריז והשתתפו בו הסופר דויד פואנקינוס, המפיקה אן-דומיניק טוסאן, הסוכן הספרותי פרנסואה סמואלסון והעורך פול אוצ'קובסקי-לורן.

סמואלסון סיפר כי העלייה בפופולריות של עיבודים קולנועיים לספרות, גרמה למפיקי קולנוע רבים בצרפת להקים מערך סקאוטינג שתפקידו לאתר ולרכוש זכויות יוצרים על ספרים, כפי שהדבר נעשה בארצות הברית. הוא הוסיף שבארה"ב ישנה נטייה הולכת וגוברת לקנות זכויות יוצרים גם על ספרים שטרם ראו אור. אוצ'קובסקי-לורן טען שלאור התפשטות התופעה של שימוש בספרות כבסיס לסרטי קולנוע, כעת הוצאות לאור נוקטות גישה אקטיבית ומציעות בעצמן למפיקי הקולנוע ספרים המתאימים לעיבוד קולנועי. ואילו טוסאן הצביעה על הקו ההולך ומטשטש בין ספרות לקולנוע, כשסופרים רבים הופכים לבמאי הסרט שמבוסס על ספרם. כך למשל דויד פואנקינוס ביים את הסרט על פי ספרו "העדינות" יחד עם אחיו סטפן, ולאחרונה סיים לצלם סרט נוסף על פי ספרו ובבימויו – "המזכרות".

סרטים צרפתיים המבוססים על ספרים, פופולרים מאוד גם מחוץ לצרפת. למעשה, מספרים במגזין וראייטי, "מחוברים לחיים" (הסרט הצרפתי המצליח בכל הזמנים), "בל וסבסטיאן", "אסטריקס", "ניקולא הקטן" ו"היפה והחיה" – כולם סרטים שהצליחו בעולם ומבוססים על ספרות צרפתית מקומית.

בנובמבר 2013 נכנסו לתוקף תקנות של משרד המשפטים הבריטי, לפיהן אסירים לא יוכלו לקבל חבילות מחוץ לכלא, מלבד מקרים הקשורים בבעיות רפואיות. מטרת התקנות החדשות הייתה למנוע מסמים להכנס לכלא. עם פרסום התקנות החדשות נשמעו קולות מחאה בעקבות הסעיף שאוסר גם על ספרים להכנס לכלא; המוחים טענו כי קריאה יכולה לשמש כמפתח לשיקום אסירים.

בדצמבר האחרון בית המשפט העליון בבריטניה קבע כי מניעת גישה לספרים מאסירים אינה חוקית. כעת, בעקבות הפסיקה של בית המשפט וההחלטה של משרד המשפטים, יצא שירות בתי הסוהר בהודעה חדשה לפיה חל איסור על שליחת חבילות לכלא מלבד חבילות ספרים שנקנו באחת מארבע חנויות מורשות שאושרו ע"י המדינה. אין מגבלה על כמות הספרים שאסיר יוכל לקבל, אך מותר לו להחזיק בתאו רק 12 ספרים.

* הסופר הדרום אפריקאי אנדרה ברינק הלך השבוע לעולמו בגיל 79. ברינק נחשב לסופר שלחם בשלטון האפרטהייד והרומן הפוליטי הראשון שלו – "עת בחושך יביטו" – היה הספר הראשון בשפת האפריקנס שהוחרם על ידי הממשלה הדרום אפריקאית. מספריו שתורגמו לעברית: "עונת יובש לבנה", "שמועות על גשם", "רגע ברוח", "חומת המגפה", "זכות התשוקה", "העמק הנעלם" – כולם ראו אור בהוצאת ספריית מעריב.

* ספר חדש מאת הרוקי מורקמי (ה-13 במספר) יראה אור בעברית בפסח הקרוב בהוצאה משותפת לכתר וכנרת זמורה ביתן. הספר ששמו "צקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו" יצא לאור ביפן לפני כשנתיים, ומכר מעל מיליון עותקים בשבוע הראשון לפרסומו.

* ביום שני, ה-16.2.15 יערך בבית אריאלה ערב הוקרה לכבוד הספר "כותבת ומוחקת אהבה" מאת העיתונאית והסופרת ענת לב-אדלר, שהגיע למעמד של ספר פלטינה בעקבות מכירת 40 אלף עותקים. בין המשתתפים: אלי עמיר, רוני סומק, ליהיא לפיד וד"ר רונית נשר.

* הספר "מים לפילים" מאת שרה גרואן יעובד למחזמר (בשנת 2011 הוא כבר עובד לסרט קולנוע מצליח). המפיקים פיטר שניידר ואליזבטה די ממברו רכשו את הזכויות להפקה כלל עולמית של המחזמר, וגראון עצמה תהיה מעורבת בתהליך האמנותי של הפרויקט.

* מופע מיוחד בשם " ס?נ?ו?רים" במדיטק בחולון מציע מסע ברחבי היצירה של הסופר, המשורר והמוזיקאי שמעון אדף. משתתפים: ברי סחרוף, יהלי סובול, כנסיית השכל, ערן צור, שלומי שבן, חיים אוליאל, רם אוריון, דובל'ה גליקמן, קרן טננבאום, קרן טפרברג, גלעד כהנא, קרני פוסטל, שי צברי, שלומציון קינן, אלונה קמחי, אסף רוט, חיים רחמני, ויגאל שוורץ. יום שישי, 13/2/15 בשעה 12:00, מדיטק חולון. מחיר כרטיס: 60 ש"ח.